הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
ב"ה.
יומני היקר,
שברתי את האגרטל עם הכדור שלי אז אמא שלחה אותי לחדר. (נראה לי שאבא ואמא משתגעים מלהיות איתנו בבית כל היום וכל הלילה.) אבל זה לא אשמתי. המשפחה הזאת סתם מעצבנת!!
אני כועס נורא מאוד!! אבא אמר לנו סופית שאנחנו לא טסים השנה לארץ ישראל. זה לא פייר. כל השנה חיכיתי לזה! כל שנה אנחנו טסים, כל המשפחה, אבל השנה יש את הבר מצווה של מוישי בן דוד שלי (אתה זוכר אותו, עם הג'יפים?) וכל כך חיכיתי. כל השנה ספרתי את הימים עד הטיסה.
עכשיו הגיעה הקורונה המעצבנת הזאתי והרסה את כל התוכניות. אמא אמרה שברוך ה' שהמצב משתפר בעיר שלנו, ואנחנו צריכים להודות לה'. (אני אגלה לך בסוד, שאני מאוד פחדתי. הרבה אנשים נפטרו, ואבא של הרבה שלי בחיידר גם נפטר אחרי הרבה ימים שהתפללנו עליו. אני עדיין קצת עצוב בגלל זה, למרות שאמא אמרה לי שהוא היה מבוגר. זה לא תירוץ, כי שמעתי את אבא ואמא מדברים שגם אנשים צעירים נפטרו.)
והיום אמא אמרה לנו שאנחנו לא נטוס לבר מצווה. ממש כעסתי, כי עד עכשיו חשבתי שברגע האחרון ה' יעשה נס ויחזירו את הטיסות ולא נצטרך להיות בבידוד שבועיים כשנגיע. אבל בסוף זה לא קרה, ואנחנו לא טסים.
אוףףףף!!! אבא הבטיח לי שבתשעה באב ניסע לכותל בקו 1. זכרתי ששנה שעברה גם נסענו בקו 1 וכל היהודים ישבו ואמרו תהילים בנסיעה וזה היה כל כך יפה לראות את כל היהודים שגרים בארץ ישראל. ביקשתי מאבא שגם השנה ניסע, וממש התלהבתי. הוא אמר שבתשעה באב לא טוב לשמוח מטיולים, אבל אני בכל זאת קצת שמחתי שנהיה הכי קרובים לה' בתשעה באב. ואז כשהמשיח יגיע, אנחנו נהיה ראשונים! אבל בסוף גם את זה אני מפסיד!!
אני מרחם גם על מוישי שלא יהיה לו אירוע לבר מצווה. תמיד במשפחה שלנו יש שבתות מיוחדות בשבת של העליה לתורה, וכל הבני דודים באים ובבית כנסת זורקים סוכריות על הבר מצווה. אנחנו גם אוכלים את כל הסעודות ביחד וכל הילדים עוזרים להגיש את האוכל. אוף, גם זה לא יהיה!
אני לא רוצה לבכות, כי אם יהודה יכנס לחדר שלנו עכשיו, הוא יצחק עליי שאני תינוק. אבל שתדע שאני נורא עצוב. אתה יודע מה אמא צעקה עלי כששברתי את האגרטל? היא אמרה שאני לא אהיה עצוב שאנחנו לא טסים, כי יש דברים יותר עצובים מזה. מה זה קשור? אי אפשר לעשות השוואות בין דברים גדולים לדברים קטנים.
אבל באמת בטח ה' עצוב עכשיו. בגלל שהיה חורבן וכל עם ישראל יצא לגלות. ולא נשאר לה' אפילו בית. אנחנו גרים בבתים ממש יפים, ולה' עדיין אין את בית המקדש. אם כבר אני עצוב על הבר מצווה, אני אהיה עצוב גם על החורבן. עוד מעט יהיה תשעה באב. אבא אמר שהוא יקרא לנו את מגילת איכה ונגיד קינות בבית. יש בתי כנסיות שכבר נפתחו, אבל הרב שלנו עדיין לא חושב שכדאי שנהיה כל הקהילה ביחד בתוך הבית כנסת.
אנחנו נהיה כל כך לבד, אבל גם ה' לבד. אם היינו עכשיו נוסעים לארץ ישראל, הייתי הולך ישר לכותל. לא אכפת לי אם אני צריך ללבוש עשר מסכות. כי תחשוב על זה, יומני. הכי מתאים שהמשיח יגיע עכשיו. מאז שהקורונה התחילה, כל העולם רואה שהיא הגיעה מה' ושרק הוא יכול לקחת אותה ברגע אחד. עכשיו רק צריך שהמשיח יגיע וכל החולים יתרפאו, כמו שהיה במעמד הר סיני. וכוווולם יאמינו בה'. אבל אי אפשר שזה יקרה אם אנחנו לא שם. אנחנו חייבים להגיע לארץ ישראל.
אוף, ה', תעזור לנו שנוכל להיות בגאולה. שלא נשאר פה בגלות לבד. אני רוצה לראות את בית המקדש! לא אכפת לי לוותר ליהודה על המכונית החדשה שאמא קנתה לנו בשביל שלא נריב, העיקר שהמשיח כבר יגיע והקורונה הזאתי תגמר כבר!
יומני, אל תראה את מה שכתבתי לאף אחד! אבל תדע שה' עונה לכל התפילות, במיוחד לתפילות של תינוקות של בית רבן! אז ה' בטוח יענה לתפילה שלי, וישלח את המשיח! אני מאמין, גם אתה?
אני אספר לך עוד מעט ממש איך נראית הגאולה, ובינתיים, תשמור על כל הסודות שלי.
להתראות,
שרולי.
יומני היקר,
שברתי את האגרטל עם הכדור שלי אז אמא שלחה אותי לחדר. (נראה לי שאבא ואמא משתגעים מלהיות איתנו בבית כל היום וכל הלילה.) אבל זה לא אשמתי. המשפחה הזאת סתם מעצבנת!!
אני כועס נורא מאוד!! אבא אמר לנו סופית שאנחנו לא טסים השנה לארץ ישראל. זה לא פייר. כל השנה חיכיתי לזה! כל שנה אנחנו טסים, כל המשפחה, אבל השנה יש את הבר מצווה של מוישי בן דוד שלי (אתה זוכר אותו, עם הג'יפים?) וכל כך חיכיתי. כל השנה ספרתי את הימים עד הטיסה.
עכשיו הגיעה הקורונה המעצבנת הזאתי והרסה את כל התוכניות. אמא אמרה שברוך ה' שהמצב משתפר בעיר שלנו, ואנחנו צריכים להודות לה'. (אני אגלה לך בסוד, שאני מאוד פחדתי. הרבה אנשים נפטרו, ואבא של הרבה שלי בחיידר גם נפטר אחרי הרבה ימים שהתפללנו עליו. אני עדיין קצת עצוב בגלל זה, למרות שאמא אמרה לי שהוא היה מבוגר. זה לא תירוץ, כי שמעתי את אבא ואמא מדברים שגם אנשים צעירים נפטרו.)
והיום אמא אמרה לנו שאנחנו לא נטוס לבר מצווה. ממש כעסתי, כי עד עכשיו חשבתי שברגע האחרון ה' יעשה נס ויחזירו את הטיסות ולא נצטרך להיות בבידוד שבועיים כשנגיע. אבל בסוף זה לא קרה, ואנחנו לא טסים.
אוףףףף!!! אבא הבטיח לי שבתשעה באב ניסע לכותל בקו 1. זכרתי ששנה שעברה גם נסענו בקו 1 וכל היהודים ישבו ואמרו תהילים בנסיעה וזה היה כל כך יפה לראות את כל היהודים שגרים בארץ ישראל. ביקשתי מאבא שגם השנה ניסע, וממש התלהבתי. הוא אמר שבתשעה באב לא טוב לשמוח מטיולים, אבל אני בכל זאת קצת שמחתי שנהיה הכי קרובים לה' בתשעה באב. ואז כשהמשיח יגיע, אנחנו נהיה ראשונים! אבל בסוף גם את זה אני מפסיד!!
אני מרחם גם על מוישי שלא יהיה לו אירוע לבר מצווה. תמיד במשפחה שלנו יש שבתות מיוחדות בשבת של העליה לתורה, וכל הבני דודים באים ובבית כנסת זורקים סוכריות על הבר מצווה. אנחנו גם אוכלים את כל הסעודות ביחד וכל הילדים עוזרים להגיש את האוכל. אוף, גם זה לא יהיה!
אני לא רוצה לבכות, כי אם יהודה יכנס לחדר שלנו עכשיו, הוא יצחק עליי שאני תינוק. אבל שתדע שאני נורא עצוב. אתה יודע מה אמא צעקה עלי כששברתי את האגרטל? היא אמרה שאני לא אהיה עצוב שאנחנו לא טסים, כי יש דברים יותר עצובים מזה. מה זה קשור? אי אפשר לעשות השוואות בין דברים גדולים לדברים קטנים.
אבל באמת בטח ה' עצוב עכשיו. בגלל שהיה חורבן וכל עם ישראל יצא לגלות. ולא נשאר לה' אפילו בית. אנחנו גרים בבתים ממש יפים, ולה' עדיין אין את בית המקדש. אם כבר אני עצוב על הבר מצווה, אני אהיה עצוב גם על החורבן. עוד מעט יהיה תשעה באב. אבא אמר שהוא יקרא לנו את מגילת איכה ונגיד קינות בבית. יש בתי כנסיות שכבר נפתחו, אבל הרב שלנו עדיין לא חושב שכדאי שנהיה כל הקהילה ביחד בתוך הבית כנסת.
אנחנו נהיה כל כך לבד, אבל גם ה' לבד. אם היינו עכשיו נוסעים לארץ ישראל, הייתי הולך ישר לכותל. לא אכפת לי אם אני צריך ללבוש עשר מסכות. כי תחשוב על זה, יומני. הכי מתאים שהמשיח יגיע עכשיו. מאז שהקורונה התחילה, כל העולם רואה שהיא הגיעה מה' ושרק הוא יכול לקחת אותה ברגע אחד. עכשיו רק צריך שהמשיח יגיע וכל החולים יתרפאו, כמו שהיה במעמד הר סיני. וכוווולם יאמינו בה'. אבל אי אפשר שזה יקרה אם אנחנו לא שם. אנחנו חייבים להגיע לארץ ישראל.
אוף, ה', תעזור לנו שנוכל להיות בגאולה. שלא נשאר פה בגלות לבד. אני רוצה לראות את בית המקדש! לא אכפת לי לוותר ליהודה על המכונית החדשה שאמא קנתה לנו בשביל שלא נריב, העיקר שהמשיח כבר יגיע והקורונה הזאתי תגמר כבר!
יומני, אל תראה את מה שכתבתי לאף אחד! אבל תדע שה' עונה לכל התפילות, במיוחד לתפילות של תינוקות של בית רבן! אז ה' בטוח יענה לתפילה שלי, וישלח את המשיח! אני מאמין, גם אתה?
אני אספר לך עוד מעט ממש איך נראית הגאולה, ובינתיים, תשמור על כל הסודות שלי.
להתראות,
שרולי.
נערך לאחרונה ב:
)
