הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
ב"ה
חסדא האהיל בידיו על עיניו וצפה אל האופק, חולות מדבר פארן החזירו אליו את החום שקיבלו מהשמש והוא תהה לעצמו האם כל הימים חמים כמו היום או שמא זו קבלת פנים מיוחדת שנועדה להלך היגע.
"נראה שהעיר בַּכָּה כבר קרובה", הרהר לעצמו.
מאחוריו קרץ אליו הנילוס בנצנוץ אחרון, בטרם ייעלם אל שדות מצרים.
"אהה, בכה, ובכן אליה נוהרים הישמעאלים לתיפלתם, שם במחוז מכה נמצאת 'האבן השחורה' אליה סוגדים הם ביראה".
"בשנים עברו אכן לא היתה כל גישה ליהודי למקום טמא זה, אך בשנים האחרונות נראה כי השמירה פחתה. ובכן, אין לי כל ענין להשתתף באידם, אך לכל הפחות מרגיש אני חובה בעצמי למחות על קיום מקום נפסד זה. כאשר אחון את פני העיר אמצא לי אבן, אותה אטיל בכח רב על 'האבן השחורה', אין כל חשש כי אי מי מהעולים לרגל יחוש במעשיי, כה רבה היא הצפיפות. חייב אני להביע מחאה על אוילותם".
***
"יש במיכ"א שיקוץ עד היום והלא מרקוליס שאליו יחוגו כל ישמעאל ממזרח וממערב לזרוק אבנים שם".
(אבן עזרא דניאל יא, ל)
***
"הזורק אבן למרקוליס - זו היא עבודתו, אף על גב דמיכוין למירגמיה [- שהוא מתכוון להכותו].
(סנהדרין דף סד ע"א וברש"י)
***
פרופסור גמזו פער את פיו בגסות נגד הוראתו של מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א, העיתונים ואתרי החדשות למיניהם הרימו קול זעקה מרה. יכול להיות שזה תפקידם וזו ההצדקה לקיומם.
אך, האם אין קול זעקה זה כזורק אבן למרקוליס? האם אין בזעקה זו בכדי להראות קשר מסוים לאוילות הנוראית?
כל תגובה, בין מגנה או מגננה, הרי היא כמודה בסמכותו של מר גמזו, והמביע תגובה זו הרי זה כמי ששם את רום מעמדו של מר גמזו כמשקל נגד לגדלותם וסמכותם של מאורי הדור ומנהיגיו.
האם ניתן בכלל להשוות בין הוראותיו של פרויקטור הקורונה המוגבלות בהבנת המצב והציבור, משולבות בבורות מדהימה ובחוסר התעניינות, לדעת תורה היוצאת מבית מדרשו של הגר"ח בדעת התורה הבלתי מעורערת והבלתי מוגבלת?
חסדא האהיל בידיו על עיניו וצפה אל האופק, חולות מדבר פארן החזירו אליו את החום שקיבלו מהשמש והוא תהה לעצמו האם כל הימים חמים כמו היום או שמא זו קבלת פנים מיוחדת שנועדה להלך היגע.
"נראה שהעיר בַּכָּה כבר קרובה", הרהר לעצמו.
מאחוריו קרץ אליו הנילוס בנצנוץ אחרון, בטרם ייעלם אל שדות מצרים.
"אהה, בכה, ובכן אליה נוהרים הישמעאלים לתיפלתם, שם במחוז מכה נמצאת 'האבן השחורה' אליה סוגדים הם ביראה".
"בשנים עברו אכן לא היתה כל גישה ליהודי למקום טמא זה, אך בשנים האחרונות נראה כי השמירה פחתה. ובכן, אין לי כל ענין להשתתף באידם, אך לכל הפחות מרגיש אני חובה בעצמי למחות על קיום מקום נפסד זה. כאשר אחון את פני העיר אמצא לי אבן, אותה אטיל בכח רב על 'האבן השחורה', אין כל חשש כי אי מי מהעולים לרגל יחוש במעשיי, כה רבה היא הצפיפות. חייב אני להביע מחאה על אוילותם".
***
"יש במיכ"א שיקוץ עד היום והלא מרקוליס שאליו יחוגו כל ישמעאל ממזרח וממערב לזרוק אבנים שם".
(אבן עזרא דניאל יא, ל)
***
"הזורק אבן למרקוליס - זו היא עבודתו, אף על גב דמיכוין למירגמיה [- שהוא מתכוון להכותו].
(סנהדרין דף סד ע"א וברש"י)
***
פרופסור גמזו פער את פיו בגסות נגד הוראתו של מרן שר התורה הגר"ח קניבסקי שליט"א, העיתונים ואתרי החדשות למיניהם הרימו קול זעקה מרה. יכול להיות שזה תפקידם וזו ההצדקה לקיומם.
אך, האם אין קול זעקה זה כזורק אבן למרקוליס? האם אין בזעקה זו בכדי להראות קשר מסוים לאוילות הנוראית?
כל תגובה, בין מגנה או מגננה, הרי היא כמודה בסמכותו של מר גמזו, והמביע תגובה זו הרי זה כמי ששם את רום מעמדו של מר גמזו כמשקל נגד לגדלותם וסמכותם של מאורי הדור ומנהיגיו.
האם ניתן בכלל להשוות בין הוראותיו של פרויקטור הקורונה המוגבלות בהבנת המצב והציבור, משולבות בבורות מדהימה ובחוסר התעניינות, לדעת תורה היוצאת מבית מדרשו של הגר"ח בדעת התורה הבלתי מעורערת והבלתי מוגבלת?
