אתגר להודות על הברור מאליו

  • הוסף לסימניות
  • #1
בשבת האחרונה זכינו להפסקת חשמל
החשמל נפל בסיעתה דשמיה לקראת סעודה שלישית
ואני הייתי צריכה להכין שולחן, לחתוך ירקות, לבדוק שוב את החסה והפטריות, לנקות לכלוך...
השבת היתה גשומה והשמיים היו כהים, כך שהעבודה במטבח היתה בחושך מוחלט!
חיפשתי אזור מואר בבית זמן רב. עד שלפתע זיהיתי קרן אור בזווית מסוימת בפינה מסוימת בתנוחה מסוימת...
נעמדתי, התכופפתי, שוב נעמדתי הבאתי את המצרכים לאותו מקום והצלחתי ב"ה לחתוך סלט בלי לחתוך את האצבע, לערבב רוטב על הסלט הנכון, להביא את השתיה המתוקה ולא את הצ'ילי מתוק... וכך לאט לאט נרקם לו שולחן סביל של סעודה שלישית..
המאורע גרם לי לחשוב על סבתי ז"ל, ועל אלו מהדורות שלפניה,
שבדקו קטניות לאור הנר והלכו חצי יום לנהר כדי לכבס הילכו בשווקים לצד סוסים צוהלים וכשפתחו עליהם במלחמה הם פשוט קיוו לנס.
פתאם שמחתי כ"כ על קרן האור שמצאתי בזווית הסלון, ואהבתי את הסיטואציה הפשוטה כ"כ שבה מצאתי את עצמי.
נולד לי חלום חדש לאתגר כתיבה, בו המתמודדים/ות מתארים מציאות אחת מסוימת מדורות עברו שאפשר לראות בה נס, חסד ד', כמו התיאור שנתתי על כך שאין תאורה ופתאם מגיחה קרן אור..
מה אומרים? זורמים?
כללי האתגר:
לפחות 40 מילים, ו--- זהו! כל סגנון יתקבל בברכה, זה יכול להיות חריזה או סיפור מרגש מצחיק מכתב או כל רעיון אחר שמתבשל במוחכם.
הדבר היחיד שחשוב- זה הרעיון, שיהיה מקורי, מפתיע או מרגש כזה שיגרום לנו לאהוב את החיים ולהודות על הטריוויאלי ברגש אמיתי וספונטני.

@מ. י. פרצמן , @ניהול קהילת כתיבה יש לך נעץ במקרה?

האתגר פתוח עד 7.4, אלו שלא מקלידים בחוה"מ אנא אל תתפתו לעשות זאת כעת, הכתפיים שלי לא רחבות מספיק.
נספח...
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
#למה צריך רעיון שמתבשל במח כשהחיים מבשלים לנו אינספור מקרים כאלו של דשי"ם רותחים מן השמים???:)#

ערב פסח, אחד משלושת הרגלים, הבה נחזור אחורה בזמן לערבו של הרגל הקודם. ערב סוכות.
שלושה כוכבים בשמיים בישרו על צאתו של היום הקדוש, יום הכיפורים, והזריזים שבעם ישראל החלו בחיל הבא, מוציאים את דפנות הסוכה.
גם אנו זכינו להיות מן המקדימים למצוות.
הדפנות נערמו לגובה בחצר והבנים ירדו למקלט החשוך כדי להביא את הסכך, היה זה לפני כמה וכמה שנים, תקופה בה המקלט שימש כמחסן שכוח ומלוכלך ולא כבית שני... לא היה מדי מפתיע לגלות את הסכך כולו מתולע ומעופש לחלוטין, אבל כן היה מתסכל .
בסוכות אנו מארחים את המשפחה המורחבת כולה והסוכה ענקית, מטבע הדברים הסכך גם הוא רב ומחירו לא מסתכם בכמה מאות בודדות, אלף ויותר...
נכון, לא משהו שיכול לרושש אותנו אבל זו כן עוגמת נפש והיא גדלה לאור העובדה שחידשנו את הסכך שנה קודם.
בלית בררה ובידיעה כי "לפום צערא אגרא" נקנה סכך חדש.
וכאן נכנסת אלומת האור ושופכת מקרניה על התמונה.
יום למחרת, מצאו הבנים באמצע הרחוב את סכום קניית הסכך המדויק!
הכסף נמצא במקום שבלתי אפשרי היה לקיים עמו מצוות השבת אבדה.
יצאנו מורווחים - סכך חדש לגמרי.
מתנה משמיים.

#הסיפור אמיתי לגמרי#
 
  • הוסף לסימניות
  • #3

הגאולה שבגאולה
וואי רגע, מה עכשיו אתגר כתיבה? תנו לי לנשום!!
השנייה חזרתי ממסע שופינג ברחבי ירושלים.
אני עוד מסוחררת מהצבעים, הגזרות, הדוגמאות והסגנונות..
חשבתי לעצמי, מה הייתה עושה סבתא שלי לו הייתה מבקרת כאן בחנויות הבגדים, בין מדף עמוס בחולצות לגלגל מלא שמלות?
בטח הייתה ממששת את הבד ובוחרת את השמלה עם הבד המשובח ביותר, ואחר כך בביתה הייתה פורמת בזהירות את השמלה ומפרקת אותה לגורמיה ותופרת מחדש שמלה לתפארת..
כי הרי מה זה לקנות בגד מוכן? יש שתי אופציות: תופרים בבית בלילות קרים על חשבון שעות השינה או הולכים לחייט והוא לוקח מידות, ובודק היקף וגובה, ומתאים צבע ודוגמה, ומשרטט גזרה ורוכן מעל המכונה במשך שעות רבות עד לקבלת התוצאה המושלמת שעתידה ללוות את המאושר/ת למשך השנים הקרובות..
ואנחנו? תחילת עונה, יוצאים למסע קניות וגורפים בגדים, נעליים, תיקים ועוד כיד הדמיון והמלאי בחנות.
מי חושב לתפור בגד? לבחור בד? ללכת לתופרת ולבקש דוגמה מסוימת ומדידות? מה, אנחנו בימי הביניים?
אבל כן, היום למדתי להעריך קצת יותר את הנס הזה שנקרא 'יציאה קלילה בחוצות העיר לקניות בגדים'. נכון, חזרתי מותשת ומסוחררת כמו שנראה לעיל אך אין בכלל מקום להשוואה לימים עברו.. בתוך העומס של ערב פסח ופתיחת עונת הקיץ, גיליתי את יציאת המצרים הנוספת שהייתה לנו – החירות מהמחט, החופש מהנול, הגאולה שמחכה בירמיהו ובגאולה.

 
  • הוסף לסימניות
  • #4
ניסן תשפ"ו

היא
מתרוצצת
מלההטת
בין סחבה ורצפה
בין אשראי למזומן
איו דקה לנשימה
אין שניה למנוחה

איפה יענקי?
ושרהלה?
שמלה לחני
אבוי, במידה של מוישי!

כיפה לבנצי
גרביים לגיטי
נעליים ל------
אופס. אשראי מסרב.

מים בששון
שואב שוטף ברצון
ספרים דופקים
שואב אבק מרעיש
ילדים מייללים

והיא
קושיא חמישית נשאלת

סבתא
איך הלבשת
ואין סט
ניקית ואין שואב

מים נשפכו
והמגב לא נולד
התרוצצת
עם סחבה ביד אחת
כל החמישיה
ביד השניה

קיטנה?
לא נולדה.
פיצריה
לא נחלמה
ואת?
אל הפסח הגעת.

איך סבתא?
איך הצלחת?
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
באותו היום הייתי שמח.
לא שהעבודה הייתה קלה באותו היום או קצרה יותר, אבל משתלמת היא הייתה.
ועוד איך משתלמת.
דוד אפריימ'ל הבטיח שאם נגמור להדליק את פנסי העיירה מוקדם היום, הוא ייקח אותי שוב לבית המלאכה שלו, והפעם, יש לו משהו שאני לא מדמיין אפילו.
הפתילות בפנסים יעידו, כי בכל ערב הייתי עושה מלאכתי נאמנה, ויחד עם דוד אפריימ'ל הזריז עד צאת הכוכבים היו רחובות העיירה מוארים באור כתמתם ויפה.
אבל היום, עבדתי כל כך מהר שכמעט והבערתי את כובעו של הדוד בזמן ששמרתי עבורו על המקל הארוך עם האש בקצהו.
אני ודוד אפריימ'ל מכנים אותו "מתג".
למה? ככה החלטנו. אין ממש סיבה.
אז אחת שתיים גמרנו את העבודה ומיהרנו לבית המלאכה של הדוד.
אני יודע שלא ממש תאמינו, אבל דוד אפריימ'ל המציא מין מרכבה קטנה, בעלת שני גלגלים בלבד, וללא סוסים!
איך היא נוסעת אתם בטח שואלים? ובכן, דוחפים עם הרגליים לכיוון מטה שתי חתיכות עץ מרובעות, והיא פשוט נוסעת. קצת קשה להסביר, אם תבואו לכאן פשוט אראה לכם.
המצאתי לה שם ממש מצחיק, וקראנו לה "אופניים".
אבל דווקא היום הדוד החליט שנלך ברגל, ולא עם הכרכרה הזו, אופניים.
אז הלכנו, הוא בצעדים גדולים ונמרצים, ואני בדילוג מאושר אחריו.
סגרנו את דלת העץ הכבדה מאחורינו, העלינו אור בעששית הקטנה ואני חיכיתי בציפייה דרוכה לראות מה הדוד תכנן לבנות הפעם.
כמו שכבר בטח הבנתם, לי ולדוד אפריימ'ל יש משהו עם כינוי חפצים בשמות מעניינים.
הדוד שלי הוא אלוף העולם בהמצאות, ושנינו ביחד אלופי העולם בלהמציא להם שמות.
אז תוך כדי שהדוד ניסר, הדביק ומדד, אני התחלתי להפוך במחשבתי אחר שם שיתאים למה שאנחנו בונים היום.
האמת זה לקח זמן, אבל התוצאה היתה שווה!
יצא לנו ארון עץ מעט כבד, שבחלקו העליון תא נוסף קטן יותר.
"אנחנו נלך מחר עם שחר אל הנהר", המתיק הדוד באזני, "נחצוב יחד גוש קרח מהקצה שליד גשר הדייגים, ונכניס אותו לכאן" החווה הדוד באצבעו על התא העליון ביצירת הפאר שלנו.
"שמתי לב כבר מזמן שאוויר קר יורד לכיוון מטה. פה נוכל לאחסן דגים, ירקות מהשוק ותפודים צלויים שאימך מכינה. אני מעריך שכמה ימים טובים יעברו עד שהמאכלים האלה יתעפשו. תחשוב על זה! באוויר קר המאכלים נשמרים הרי זמן ממושך בהרבה!"
וכך היה.
מאותו יום השתמשנו בארון הזה המון.
והחלטנו על שם מתאים בשבילו.
מקרר.
למה? כי הוא מקרר לנו את האוכל!
תאמינו לי, אני כל כך רגיל להמצאות של הדוד שלי שאני באמת לא מבין איך אנשים מסתדרים בלעדיהם? איך?
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
ירושלים. ערב פסח תשי"ח. שעת בוקר מוקדמת. שושנה מביטה סביבה ואומדת בראשה את המשימות לקראת הניקיון הגדול.
השכנות כבר מתחילות לצאת לחצר ושואבות מים מהבאר.
"אז ככה, אהרון צבי יוציא את המזרונים החוצה מייד כשהילדים יקומו. יחזקאל ילך לקנות חתיכת בורית גדולה וכמה לימונים לקרצוף של רגלי הכסאות. שולה תהיה אחראית על קרצוף הקירות והרצפה ושלום ישפשף את הסירים והסכו"ם עם ברזלית.
אחר הצהריים יעמידו כאן את דוד המים הגדול וירתיחו אותו לקראת הגעלת כלים.
במשך כל היום כולו, כולם עובדים במרץ, הידיים כבר מתנפחות מרוב שפשוף וקרצוף.
לקראת הערב הבית מבריק. שושנה אומרת לבעלה שעכשיו אפשר ללכת לשוחט עם התרנגולות ומייד היא תתחיל לבשל לפסח.
הכלים, כלי הסעודה של כל השנה עוברים הגעלה. עוד כמה שעות בדיקת חמץ. זהו.

מוקדש באהבה לסבי וסבתי ע"ה שהתגוררו בירושלים בתקופת הצנע. גרו בדירת חדר עם עשרה ילדים וניקיון פסח לא היה צריך להיות יותר מיום אחד.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה