למה אתם מתעקשים להישאר במעגל העוני?!

[ZX]

יש פה בלבול בין סוגי משפחות.

יש אברכים עם עינים גדולות ורצון ליהנות מכל מנעמי העולם,

ויש כאלו [לא תאמינו, אבל יש] שחיים בפרוזדור ולא בטרקלין. וקונים רק מה שצריך.

כנראה לסוג השני יש יותר סייעתא דשמיא לחיות מעל הטבע.

אני הלכתי לסדנא כזאת בשנה שאחרי החתונה,
יצאתי משם בהרגשה של "חנק" ו"דקדוקי עניות" ברמה שלא יכולתי להכיל...
והכי הכי עשה לי סטרס ה "לחפש עוד נישה להכנסות", פשוט נאבד לי הרוגע, כל הזמן חיפשתי איך להגדיל הכנסות.
זה טירוף.

אני לא אשלח את בעלי לסדנא כזאת.
למה?
1. כי אני רוצה שהוא ילמד בנחת בלי לחשבן כל שקל ובלי לנהל טבלאות של כמה לחם וכמה חלב קנינו השבוע.
2. כי אני יודעת שהלחץ הזה עלול לגרום לו לחפש לעצמו עבודה או הכנסה מהצד שתוציא אותו מהלימוד.
3. כי גדלתי והתחנכתי על כך שמזונותיו של אדם קצובים לו...וכל עוד אנחנו קונים דברים הגיוניים וסבירים כדי לחיות,
ואת הפינוקים משאירים לר"ח ושבת (שהם מחוץ לתקציב) לא אמורה להיות לנו בעיה.
4. כי ראיתי בעיניים שלי ניסים . כי אנחנו חיים אמונה. כי אנחנו יודעים שיש לנו אבא גדול שהוא זן ומפרנס אותנו
ואם אנחנו נשב ונעסוק בחישובים ו"ניקח את השליטה לידיים" יהיה יותר קשה לברכה לחול.
(מה למשל? התקלקל לנו המקרר...יד שלישית מצב רעוע....אי אפשר לתקן.
דיברתי עם בורא עולם והעברתי לו את האחריות. כן. לא שמתי מעטפה בצד, לא אגרתי כל חודש 20 שקלים לבלתמים
דיברתי איתו. הוא שלח לנו מקרר חדש דנדש!!!!!!!!! איך? דודה שנזכרה פתאום שלא הביאה לנו מתנה לחתונה (שהיתה 5 שנים קודם) החליטה להתקשר בדיוק אחרי שדיברתי עם ד'....והמתנה שלה לחתונה הייתה מקרר!! סמסונג! חדש!.
יש לי עוד מלאאאאאאאא סיפורים, כמו 2,000 שקל שהביאו לנו בשבוע שהתקלקלה מכונת הכביסה....
אבל זה לא הבמה.
רק שתדעו שאברכים זה מעל הטבע
ומי שיחליט להיכנס לתוך המשבצת של הטבע שלא יבוא בתלונות.)

 

[ציביה]

אז בעלי כנראה ממש יוצא דופן...
הוא קבוע יושב על כל התלושים שלי ועובר עליהם בדקדקנות, ועוקב אחרי ההפרשות לפנסיה, ומחשב אחוזים ודמי ניהול ודברים כאלה...
(וכמובן שהוא זה שיידע אותי שצריך שתהיה לקרן הפנסיה כשרות...)

יפה.
זה בדיוק העניין, אברכים גם אם הם ת''ח מופלגים, כל עוד לא יהיה להם מידע פיננסי מינימלי, אז הידע ההלכתי שיש להם לא יועיל להם ההלכה למעשה (כמובן שיש להם שכר בעוה''ב על עצם הלימוד)

 

[Sara led]

אולי את מצומצמת ולא מכירה
לכל משפחת אברך יש רכב ויוצאים לנופשים? את בטוחה?
לרוב המשפחה המורחבת שלי ושל בעלי אין רכב ולא יוצאים לנופשים אולי כמה ימים בבין הזמנים
בת מצווה באולם? ממש לא מכירה את המושג

כנראה שאני מצומצמת ולא מכירה.
את האמת לא יודעת למה כתבתי "כל" כי בד"כ אני נגד הכללות בכל הנושאים.

בתוך עמי אנוכי יושבת. ובהחלט נושא הנופשים, הרכבים והבת מצוות (וזה רק דוגמה, כן?) נכנס הרבה יותר חזק לציבור האברכים.
והתגובה היתה למי שהתכחש לכך.
(וכן, אני יודעת שלא לכל האברכים יש רכב. בדיוק כמו שאי אפשר לומר שלכל העובדים יש רכב.) הכללות, כבר אמרנו

 

[יוסי ארנטרוי]

אין שום הבדל בין אברכים לשאינם בנושא המינוסים
שום מחקר לא תומך באקסיומה הזו שכל האברכים חיים במינוס (ודאי לא בצורה גורפת יותר מאנשים עובדים)
בסוף הכל שאלה של הסתכלות - למי שמחפש את אלו שמגלגלים חובות הוא ימצא אותם בכל מקום, בדיוק כפי שאם תקנה רכב חדש פתאום תגלה שהכביש מלא במכוניות זהות לשלך...
דוקא לאברכים יש יתרונות ענקיים של הסתפקות במה שיש, רק אל האברכים נשאר הערך הזה שלא הכל חייב להיות בשביל להרשים את כולם ובאמת חיים כמו שטוב לנו שזה כולל גם לא לקחת חובות מיותרים
צא ותראה בציבור הכללי את רמת החיים ואת האחוזים של מחזיקי רכבים ונוסעים לחופשות יקרות ותראה שהמספרים הם הרבה מעבר לרמת החיים בישראל שזה אומר שגם הציבור הכללי חורג בהרבה מעבר ליכולות הכלכליות שלו.

 

[למדן וידען]

רוב האברכים הממוצעים במשק, חיים בשמחה ובנחת מתחת לקו העוני.
כמו בדורות עברו, רואים אברכינו בערך של 'תורה מתוך הדחק' את צורת החיים המועדפת.
נוח להם להתגלגל מגמ"ח לגמ"ח. לחפש בכל עשירי לחודש, את קרוב המשפחה התורן שיעשה איזה העברה קטנה.
ולגהץ את האשראי מבלי להתחיל לחשוב האם יהיה כיסוי.

חיסכון לעתיד? הצחקתם את המשכנתא.
ניהול תקציב? עמידה בהוצאות?
זה טרייף טרייף טרייף.
חוסר ביטחון וכפירה גמורה.

למה אני אומר את זה?

בבית הכנסת שלנו, נתלתה מודעה מטעם ארגון 'מסילה', שיש להם שיטות מוכחות וניסיון רב בהעמדת אלפי משפחות על הרגליים.
המודעה הציעה למתפללים, קורס קבוצתי בין ארבעה מפגשים, שבו יונחו כל העקרונות לחיים נכונים כלכלית.
כדרכן של פרסומות, המודעה פנתה אל נקודת הכאב של הציבור: המינוס!
ובישרה להם שיש תקווה.

כל זה ללא הועיל.
ההתעניינות הייתה כמעט אפסית.

ואם תגידו שהמחיר מרתיע.
כנראה שלא קראתם את המודעה.
כי הקורס מסובסד במלואו. (כנראה ע"י העירייה)

ובנוסף חלק הממשתתפים יקבלו ליווי כלכלי מלא בחינם.


אז למה?
למה לדעתכם אברכים לא קופצים על המציאה, שיתכן מאוד ותתן להם כלים לצאת לחיים של כבוד ואולי גם של עושר?

התשובה פשוטה.
גם ככה הפיתויים בחוץ גדולים, אף אחד לא רוצה לשמוע משהו שעלול לפתוח לו עוד צוהר לפזול החוצה.

אם יצליחו לשווק את זה בתור קורס 'שלא הולך לשנות את אורח חייך כאברך, רק לשכלל אותם' תהיה היענות.

 

[edemar]

צא ותראה בציבור הכללי את רמת החיים ואת האחוזים של מחזיקי רכבים ונוסעים לחופשות יקרות ותראה שהמספרים הם הרבה מעבר לרמת החיים בישראל שזה אומר שגם הציבור הכללי חורג בהרבה מעבר ליכולות הכלכליות שלו.

אני מכירה מישהי מהציבור הכללי
שההכנסות שלה בחודש גרוע 20 אלף ש"ח
והחובות שלה.....
מה לעשות שצריך להרשים ולהתאים את עצמך
אז ההרכב בהתאם והביגוד והמסעדות והנופשים

 

[יוסי ארנטרוי]

אין שום הבדל בין אברכים לשאינם בנושא המינוסים
שום מחקר לא תומך באקסיומה הזו שכל האברכים חיים במינוס (ודאי לא בצורה גורפת יותר מאנשים עובדים)
בסוף הכל שאלה של הסתכלות - למי שמחפש את אלו שמגלגלים חובות הוא ימצא אותם בכל מקום בדיוק כפי שאם תקנה רכב חדש פתאום תגלה שהכביש מלא במכוניות זהות לשלך...
דוקא לאברכים יש יתרונות ענקיים של הסתפקות במה שיש, רק אל האברכים נשאר הערך הזה שלא הכל חייב להיות בשביל להרשים את כולם ובאמת חיים כמו שטוב לנו שזה כולל גם לא לקחת חובות מיותרים
צא ותראה בציבור הכללי את רמת החיים ואת האחוזים של מחזיקי רכבים ונוסעים לחופשות יקרות ותראה שהמספרים הם הרבה מעבר לרמת החיים בישראל שזה אומר שגם הציבור הכללי חורג בהרבה מעבר ליכולות הכלכליות שלו.

 

[ZX]

ישנה מחלוקת ענקית וארוכה כאורך הגלות לגבי מה זה ביטחון.
וכן להתחייב ברמה הגיונית ולא מנותקת מציאות כן ובודאי שזה נכלל בביטחון!!!!!

וכבר כתב מרן החזו"א שבטחון אינו ש'יהיה טוב', בטחון הוא שמה שיהיה הוא בכוונת מכוון.
ולהתחייב לחתונות ילדים על סמך ה'ביטחון' הזה, יש בו מחשש גזל, או לכה"פ גניבת דעת.
אברכים ברוכי ילדים מצטמקים ומתרוצצים בכל 15 לחודש לקושש זוזים לסגור את המשכנתא. זה לא סותר לסייעתא דשמיא העצומה שהם חווים, אך כל בר דעת מבין שאין זו הדרך.
גם בציבור הכללי יש לאנשים חובות, אך בדרך כלל הם פרוסים בצורה שהחודשי בפלוס ואף עם חיסכון, פעם התפרסם שלמרות כל הרעש שעושים הנדחקים, רק כ4% מהאוכלוסיה נמצא במינוס חודשי. בציבור האברכים האחוזים גבוהים בהרבה וכמו שכ' לעיל, המינוס לא חייב להיות בחשבון הבנק. הוא יכול להיות גם בהלוואות חיצוניות. וחזקה עליו שהוא רק גדל.

 

[זושא כץ]

מסופר על הרב שך (אין לי מקור אשמח לקבל) שאברך אחד הגיע אליו שקשה לו בפרנסה .
ואז אותו אברך החליט להוסיף בערב אחרי הכולל עבודה כל שהיא ומאז מצבו הכלכלי הדרדר הוא הגיע לרב שך וסיפר לו את זה,
שאל אותו הרב שך אתה חושב שמספיק שעתיים עבודה ביום לפרנס משפחה גדולה,
ענה לו האברך שעד היום הוא הרוויח רק מלגה אז איך יכול להיות שמאז שהוא מרוויח מצבו עדרדר,
אמר לו הרב שך עד היום הייתה משבט לוי שהקב"ה מפרנס אותם עכשיו הלכת להשתדלות שעתיים ביום זה לא מספיק.
המסר מכאן זה שכל אחד צריך לשאול את רבו איך לנהוג בעצמו אבל לא לעזור לזולת כי לכל אחד פוסקים הנהגה אחרת.

את זה מספר בגאון רבי אברהם יצחק קוק שליט"א ר""י מאור התלמוד.

אבל אין למדים לבד מסיפורים.

 

[Queenit]

ובת מצוה לילדה עם מצגת, בר מתוקים ותסרוקות.
ושבת גיבוש משפחתית.
וקרמיקה איטלקית ומכונת כביסה גרמנית.

אם אתה עושה כן....

זכורה לי איזה כתבה בקרית ספר באחד העלונים , שאברך שיתף את הר"כ שהוא צריך כסף לסטודיו עבור החלאקה של הבן.
הראש כולל הזדעזע מעצם הרעיון. והגיב שהמלגה היא לא למותרות כגון אלה אלא, כמו שכתבו מקודם, לצרכי המחיה החיוניים.
לא זוכרת בדיוק את הסיפור אבל הרעיון ברור

 

[זושא כץ]

לאברכים שבינינו:
יש כאן איזה שיח חרשים, שכל מי שנוגע בתחום הכלכלי שלנו, מקבל צעקות וזעקות על היותו כוייפר ו"אל תתערב לאוכלי המן".

אבל יש כאן גם נקודה למחשבה:
למה אברך יכול לעמוד בתור להנחה בארנונה אחרי שהוא הלך למזכירה של הכולל שתוציא לו אישור, ואחרי שהוא צילם את התלושים של אשתו?
למה אפשר ללכת ליש חגיגה ולעמוד שם בתור כדי לחסוך כסף?
למה אפשר להתקשר ל"קרן אור שי": להזמין עופות ולא לרוץ למכולת היקרה?
למה לבנות סוכה לבד עם המשפחה הגרעינית ולא להזמין בעל מלאכה?

למה כל זה זה בסדר, וללכת לקורס קצר שם נשמע על העבודות בעולם הדיגיטאלי
על חיווי אשראי, על פנסיה, על קניה במבצעים שמבזבזת כסף, ועוד.. ועוד...

האם בטוח שאנחנו באמת "אנשים מאמינים כאוכלי המן" או שאנחנו גם מעט מעט עצלנים??

נקודה למחשבה.

 

[קוראים לי #C]

ממש נפלנו בצורה לא יפה על @הנף מקלדת ....
שימו לב שבסוף האשכול כולכם אומרים את אותו הדבר....
כולם דואגים לפרנסת האברכים בלי התכחשות לס"ד האדירה שיש להם!!!
וכל אחד עושה את ההשתדלות שלו בפרנסה בצורה שונה!!
בהצלחה לנו

 

[השקעות R הון]

בבית הכנסת שלנו, נתלתה מודעה מטעם ארגון 'מסילה', שיש להם שיטות מוכחות וניסיון רב בהעמדת אלפי משפחות על הרגליים.
המודעה הציעה למתפללים, קורס קבוצתי בין ארבעה מפגשים, שבו יונחו כל העקרונות לחיים נכונים כלכלית.
כדרכן של פרסומות, המודעה פנתה אל נקודת הכאב של הציבור: המינוס!
ובישרה להם שיש תקווה.

כל זה ללא הועיל.
ההתעניינות הייתה כמעט אפסית.

בלת"ק.
הפתרון לחיסכון בשתי מילים: הוראת קבע
ובכמה מילים: להיכנס להתחייבויות ולחתום הוראת קבע לחיסכון חודשי. לא לפחד.
זה בסך הכל קישקוש ואתם אחרי זה.
אל תדאגו אתם תעמדו בהתחייבויות שלכם
מניסיון של רבים.

 

[מדויק]

קודם כל , כל העניין לא קשור כלל דווקא לאברכי הכוללים... חד משמעי!!!
לפעמים זה לגמרי הפוך, כי האברך הכולל מכיר את עצמו בדיוק איפה הוא עומד, ומה היכולות שלו, ולפי"ז הוא מתנהל.

ואני הקטן אברך כולל, רואה וחיי יומיום את הסייעתא דישמיא הגלויה, באופן מפתיע כל פעם מחדש!
ויותר מכך, לאחרונה הגיע אלי חבר שהוא עצמאי עם מקצוע ביד שמרוויח 'המון' כסף כל חודש, ובכל זאת הגיע אלי "אברך כולל" שיעזור לו להתנהל כלכלית ולצאת מהחובות... (וב"ה מצליחים)


-- -- -- --
ולגופו של עניין ניהול כלכלה נבונה - אני חושב שאפשר לסכם את כל הסוגיה (בין מבחינה מעשי קרי השתדלות, ובין מבחינה השקפתי קרי ביטחון) במילה אחת!

מוּדָעוּת​

כשאתה מודע באמת, ואתה מבין בדיוק מה קורה אתך, אתה בעצמך יודע איך להתנהל, ואיך לקבל החלטות בכל דבר, ומה להקדים ומה לאחר, ומתי אפשר להוציא ומתי לא, וכו' וכו'​

​

וזה נכון כמעט בכל תחום בחיים, וזה נכון גם בהיבט הרוחני של השתדלות וביטחון, כי כמו בכל דבר בחיים יש את העניין של השתדלות וביטחון ואמונה - למשל ברפואה, כשרוצים לדעת אם לעשות הניתוח או לחדול, אז בין האמונה והביטחון מחד, ובין ההשתדלות מאידך, מתחיל רק כשאתה יודע ומכיר הבעיה המחלה (רח"ל) ומבין (-עד כמה שזה שייך) הצדדים, כן ניתוח או לא ניתוח, אז נכנס לנו בתמונה העניין של ביטחון והשתדלות.

אותו דבר בפרנסה, אתה רוצה ביטחון, כל הכבוד, רק תדע בדיוק מה אתה בוטח בד', ותבחן את עצך אם אתה לא מרמה עצמך. האם אתה יודע שמחר אתה אמור לכסות 10,000 ש"ח, ואתה יודע בדיוק (לא לפי כמה שיש בארנק ובחשבון הבנק, אלא אתה יודע מראש ממי ומתי אתה אמור לקבל, או למי ומתי אתה אמור לשלם) האם יהיה לך או לא, ומבין את כל ההשלכות, ואז כשאתה בא וסומך על הקב"ה שהוא ייתן לך, זה הוי ביטחון אמיתי. ולא התעלמות או עצלות.

ולדעתי כל היועצים למיניהם, מדברים הכל מסביב לעניין הזה, כל אחד בשפתו
כמובן שאח"כ אפשר להתחיל ולדבר מכל דברים של איך להביא הכנסות, ואיך להוציא, וכו' אבל הבסיס הוא מוּדָעוּת לדעת איפה אתה עומד מבלי לעצום עיניים, ולדעת מראש ולתכנן דרכך.

 

[Queenit]

לעצם העניין,
בתור אחת שחיה ונושמת את עולמם של משפחות האברכים
ישנם לא מעט אברכים שאני מכירה באופן אישי, שאם היו רוצים היו יכולים לתת קורס כזה לאחרים.
בדגש איך לחיות עם חשבון ולחסוך לשיפוצים ושמחות וכו' בלי להגדיל את ההכנסות בצורה משמעותית.

 

[java]

א. לא מסכים עם ההכללה שאברכים לא מנהלים את כלכלת המשפחה. הרב מאד אברכים מתנהלים באחריות כלפי עצמם וכלפי משפחתם, ובוחרים ללמוד כיצד לנהל את כלכלת המשפחה. ופותח האשכול הוא הראיה לכך.

כן חושב שישנה נטייה בקרב חלק מן האברכים לחשוב שהם הכי חכמים בעולם, ואי אפשר ללמד אותם שום דבר. הרי הם לומדים תורה וכל החכמה נמצאת בתורה.
זו הסיבה לתופעת הנפילה בהשקעות מסוכנות. זו גם הסיבה לחוסר האמון בתהליך ליווי כלכלי.

אני חושבת שזה עיקר האנטגוניזם שהאשכול הזה יצר.
ההכללה, והפניה בגוף שני לכל אברך רנדומלי שכביכול נוהג ככה,
גורמים מיד להתקוממות מצד אברכים ונשות אברכים שמנהלים תקציב בצורה בריאה ונכונה.

 

[edemar]

גורמים מיד להתקוממות מצד אברכים ונשות אברכים שמנהלים תקציב בצורה בריאה ונכונה.

אין בעיה להביע דעה ולמתוח ביוקורת
הבעיה שפה זה נעשה באופן מזלזל
ועוד זלזול בבני תורה!!!!!
על זה ההתקוממות

 

[זושא כץ]

עוד נקודה למחשבה:
האם כולנו מדברים על אותו "אברך"?

הביטו ימינה ושמאלה אצלכם בכולל:
האם כל נשותיהם של היושבים עימכם מרוויחות אותו דבר?
האם כולם עסוקים בלימוד ב3 סדרים ביום, או שיש כאלה שמהצד: סופרי סת"ם, מלמדים פרטיים, מלמדי מקרא וכו'?
האם יש כאלה שיש להם דירה נוספת או יחידת דיור?
האם יש כאלה שיש להם מכירה פרטית בבית?
האם יש כאלה שיש להם בבית בנות עובדות שמכניסות משכורת?
האם יש אברכים שיש להם ילד עם צליאק והם מקבלים קצבה מביטו"ל?
האם לכולם יש משכנתא?

המושג שהיה פעם " אברך דלפון" נעלם!
פעם מי שהיה אברך, אשתו בקושי עבדה כדי שהוא יוכל ללכת ללמוד.

כיום המפרנסת העיקרית בבית זה האישה, ויש אברכים שסוגרים את החודש עם הכנסה של מעל 20000 שח.
ואז אברכים מתמודדים כיום בדיוק כמו האנשים שעובדים, אבל עם הרבה יותר סייעתא דשמיא.

אז צאו מהחלום ומההגדרה שאברכים הם עם עני מסכן.

ואני חושב שזה גם מוסר השכל לאברכים שרצים לכל חלוקה של תפו"א וסוחבים בכל המרץ,
הי, הלו.. קצת כבוד, אתה לא שנורער..

 

[ביזנס מן]

בלת"ק
יתכן והרבה פעמים באמת חסר כסף והפיתרון הוא להגדיל הכנסה
וזה האירגון לא יכול
כמובן שלא מדברים פה על חסכון לטווח ארוך שזה מרכיב חשוב בדרך לעצמאות כלכלית
אלא על החודשי שבקושי סוגרים
באמת יש כאלו בזבזנים יותר ממה שיש להם וזה בעיה
וזה האירגון מלמד אותם איך לחיות נכון