- הוסף לסימניות
- #1
למה הדבר דומה? [גרסת הבת]
'מזל טוב אח, סוף סוף בת, אהה? שתזכה לגדלה לבן תורה... וכו', תגיד, למי היא דומה?'
אחי היה הראשון שהתקשר אחרי העדכון שהשארתי בוואצאפ המשפחתי
בכל זאת, 2:14 לפנות בוקר...
אני באותו זמן עמדתי ליד התינוקת, מסתכל על המתנה הקטנה שצורחת כבר רבע שעה, מנסה את מזלי בפעם הרביעית, אולי הפעם אני יצליח לזהות ראשון, למי היא דומה?
הבטתי ארוכות על פניה הקטנות והאדומות, מחפש את הרמזים בין הקמטים העדינים שמילאו את הפנים הבוכיות
איך מזהים? ריבונו של עולם! מה אמורים לראות?
החלטתי ללכת מסודר! אעבור פרט פרט ואשקלל, הפעם אני יעשה את זה!
התחלתי בשיער, ובכן...
שיער, אין! לפחות מקדימה... הסתכלתי במראה שליד הכיור, ושוב על הקטנה, שוב במראה ושוב בקטנה, גיליתי, שאם אני מוריד את הצ'ופ אפשר כבר לראות שהיא בעצם דומה לי...
אוקיי! נקודה אחת לטובתי...
עברתי לאוזניים, לא יודע למה?
האוזניים היו טיפל'ה מקומטות והזכירו לי אוזניים של מישהו... אבל לא הייתי בטוח שאני רוצה אותו בתור אחת האופציות...
על הגבות והריסים דילגתי, לא נראה שזה יוביל אותי לאן שהוא, מה גם שאני לא זוכר את עצמי מתעמק בקווי מתאר של גבות של אי מי מבני המשפחה, גם לא ספרתי מעולם כמה שערות יש להם בריסים, כך שלא משם תבוא הישועה.
ואז הגעתי למשולש הקדוש - עיניים אף פה, לרגע חשבתי שהנה יש לי תשובה ברורה! אבל אז זה התחיל...
בעודי בוחן את העיניים הקטנות, שמעתי את השוויגער אומרת לאשתי בקול סדוק מהתרגשות - 'אין, אין, היא בול סבתא זלדה', חמותי היקרה לא הסתפקה בזה והוסיפה - 'את יודעת, זה כמו סימן משמיים, כדאי לכם לקרוא על שמה, היא הייתה צדיקה, אבל חמודה שלי, זו החלטה שלכם! אני לא מתערבת...'
שקעתי לרגע לתוך עיניה של בתי, ואז כמו בתוך חלום ראיתי את אמא של חמותי סבתא זלדה זיכרונה לברכה, מחייכת אליי ושואלת בעדינות –נכון שהיא דומה לי?
רציתי לשאוג - לא! לא נכון! רק חסר לי שעכשיו השוויגער תידלק על השם זלדה... ובכלל סבתא זלדה, עם כל הכבוד כשהכרתי אותך היית בת 92, לא מחמאה גדולה לילדה בת 15 דקות...
ניסיתי להתאפק אבל לא הצלחתי, העמדתי פני חוקר מז"פ ואמרתי לה תוך כדי התבוננות מעמיקה בעיניה של ביתי הטריה, 'אני מסתכל על העיניים, זה לא ממש סבתא זלדה, תראי את הקצוות, זה משהו אחר, כזה עוד לא היה לנו...'
החלטתי לצאת להתקפה ולגמור את זה במכה - 'גם האף והפה, זה ממש שונה, האף מחודד השפתיים משורטטות אבל קצת עבות יחסית למשפחה שלכם' היא הייתה בהלם מהתגובה המוכנה שלי, ניצלתי את ההזדמנות ושאלתי את האחות אם אוכל לקחת אותה לבדיקה אצל הרופא בחדר התינוקות, היא אישרה לי, ואני בהתרגשות צעדתי בעדינות אל הרופא...
כשנכנסתי לחדר, היו שם עוד תריסר תינוקות כן ירבו, הנחתי את העריסה בשורה והבטתי בילדה הקטנה שלי שסוף סוף נרגעה.
הבטתי בה ובעריסה שלידה, ובעריסה שליד העריסה שלידה, ובעריסה שליד העריסה שליד העריסה שלידה, והבנתי סוף סוף למי היא דומה...
היא דומה לתינוקת שלידה! כן!
והתינוקת שלידה בול כמו התינוקת שלידה
והתינוקת שליד התינוקת שלידה, בול כמו סבתא זלדה!
רצתי לחדר לידה לעדכן את השוויגער שלי, שתנסה לדבר עם האמא שלה, אולי היא תקרא לה זלדה על שמה...
ועוד מילה, שלא תבינו לא נכון, הבת שלנו ממש חמודה!
היא פשוט לא דומה בשום צורה לסבתא זלדה, לפחות נכון לעכשיו! אולי בגיל 92 היא תהיה דומה לה...
אהה.. ועוד משהו...
גם סבתא זלדה הייתה חמודה!
'מזל טוב אח, סוף סוף בת, אהה? שתזכה לגדלה לבן תורה... וכו', תגיד, למי היא דומה?'
אחי היה הראשון שהתקשר אחרי העדכון שהשארתי בוואצאפ המשפחתי
בכל זאת, 2:14 לפנות בוקר...
אני באותו זמן עמדתי ליד התינוקת, מסתכל על המתנה הקטנה שצורחת כבר רבע שעה, מנסה את מזלי בפעם הרביעית, אולי הפעם אני יצליח לזהות ראשון, למי היא דומה?
הבטתי ארוכות על פניה הקטנות והאדומות, מחפש את הרמזים בין הקמטים העדינים שמילאו את הפנים הבוכיות
איך מזהים? ריבונו של עולם! מה אמורים לראות?
החלטתי ללכת מסודר! אעבור פרט פרט ואשקלל, הפעם אני יעשה את זה!
התחלתי בשיער, ובכן...
שיער, אין! לפחות מקדימה... הסתכלתי במראה שליד הכיור, ושוב על הקטנה, שוב במראה ושוב בקטנה, גיליתי, שאם אני מוריד את הצ'ופ אפשר כבר לראות שהיא בעצם דומה לי...
אוקיי! נקודה אחת לטובתי...
עברתי לאוזניים, לא יודע למה?
האוזניים היו טיפל'ה מקומטות והזכירו לי אוזניים של מישהו... אבל לא הייתי בטוח שאני רוצה אותו בתור אחת האופציות...
על הגבות והריסים דילגתי, לא נראה שזה יוביל אותי לאן שהוא, מה גם שאני לא זוכר את עצמי מתעמק בקווי מתאר של גבות של אי מי מבני המשפחה, גם לא ספרתי מעולם כמה שערות יש להם בריסים, כך שלא משם תבוא הישועה.
ואז הגעתי למשולש הקדוש - עיניים אף פה, לרגע חשבתי שהנה יש לי תשובה ברורה! אבל אז זה התחיל...
בעודי בוחן את העיניים הקטנות, שמעתי את השוויגער אומרת לאשתי בקול סדוק מהתרגשות - 'אין, אין, היא בול סבתא זלדה', חמותי היקרה לא הסתפקה בזה והוסיפה - 'את יודעת, זה כמו סימן משמיים, כדאי לכם לקרוא על שמה, היא הייתה צדיקה, אבל חמודה שלי, זו החלטה שלכם! אני לא מתערבת...'
שקעתי לרגע לתוך עיניה של בתי, ואז כמו בתוך חלום ראיתי את אמא של חמותי סבתא זלדה זיכרונה לברכה, מחייכת אליי ושואלת בעדינות –נכון שהיא דומה לי?
רציתי לשאוג - לא! לא נכון! רק חסר לי שעכשיו השוויגער תידלק על השם זלדה... ובכלל סבתא זלדה, עם כל הכבוד כשהכרתי אותך היית בת 92, לא מחמאה גדולה לילדה בת 15 דקות...
ניסיתי להתאפק אבל לא הצלחתי, העמדתי פני חוקר מז"פ ואמרתי לה תוך כדי התבוננות מעמיקה בעיניה של ביתי הטריה, 'אני מסתכל על העיניים, זה לא ממש סבתא זלדה, תראי את הקצוות, זה משהו אחר, כזה עוד לא היה לנו...'
החלטתי לצאת להתקפה ולגמור את זה במכה - 'גם האף והפה, זה ממש שונה, האף מחודד השפתיים משורטטות אבל קצת עבות יחסית למשפחה שלכם' היא הייתה בהלם מהתגובה המוכנה שלי, ניצלתי את ההזדמנות ושאלתי את האחות אם אוכל לקחת אותה לבדיקה אצל הרופא בחדר התינוקות, היא אישרה לי, ואני בהתרגשות צעדתי בעדינות אל הרופא...
כשנכנסתי לחדר, היו שם עוד תריסר תינוקות כן ירבו, הנחתי את העריסה בשורה והבטתי בילדה הקטנה שלי שסוף סוף נרגעה.
הבטתי בה ובעריסה שלידה, ובעריסה שליד העריסה שלידה, ובעריסה שליד העריסה שליד העריסה שלידה, והבנתי סוף סוף למי היא דומה...
היא דומה לתינוקת שלידה! כן!
והתינוקת שלידה בול כמו התינוקת שלידה
והתינוקת שליד התינוקת שלידה, בול כמו סבתא זלדה!
רצתי לחדר לידה לעדכן את השוויגער שלי, שתנסה לדבר עם האמא שלה, אולי היא תקרא לה זלדה על שמה...
ועוד מילה, שלא תבינו לא נכון, הבת שלנו ממש חמודה!
היא פשוט לא דומה בשום צורה לסבתא זלדה, לפחות נכון לעכשיו! אולי בגיל 92 היא תהיה דומה לה...
אהה.. ועוד משהו...
גם סבתא זלדה הייתה חמודה!
הנושאים החמים