דרוש מידע למה לא להשקיע לתקופה קצרה בשוק ההון

  • הוסף לסימניות
  • #61
שוב, יש הבדל בין הציפיה מראש, לבין הציפיה לאחר שעבר כבר חלק מה"ניסוי".
אני מצפה בממוצע ל-10% עליה שנתית. זה מה שאני מצפה לו מראש. אחרי שהיו כבר ירידות, אני לא מצפה ל-10% עליה שנתית ממוצעת מהסכום ההתחלתי שהכנסתי, אלא ל-10% עליה שנתית ממוצעת מעכשיו והלאה.
אוקיי, עכשיו הבנתי.
אז לא, בהשקעה לטווח ארוך אתה אומר שבוודאות של 99.9 אחוז שעוד חמש עשרה שנה יהיה לך יותר, אחרי שלוש שנים אתה אומר שיהיה לך יותר ממה שהיה לך בהתחלה, זה לא משתנה.
אני לא צופה עלייה שנתית ממוצעת של 10 אחוז מכאן והלאה, אלא מאז שהשקעתי.
זה כל הרווח בהשקעה לטווח ארוך במדד, שבטוח שתרוויח.
 
  • הוסף לסימניות
  • #62
לא מבטיחים, קיימת סבירות גבוהה מאד מאד שאחרי 10 שנים יצא ברווח, כי לא סביר שב10 שנים יהיו יותר ירידות מעליות,
בדיוק.
וזה לא משנה אם הייתי שם או לא. אם אני השקעתי או אנשים אחרים.
לא סביר שבעשר שנים יהיה יותר ירידה מעלייה, אז אם כבר בעשר שנים האלו היו שלוש שנים של ירידה. הסיכוי שלי עולה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #63
אני לא צופה עלייה שנתית ממוצעת של 10 אחוז מכאן והלאה, אלא מאז שהשקעתי.
זה כל הרווח בהשקעה לטווח ארוך במדד, שבטוח שתרוויח.
ממוצע תשואה שנתית של 10% לפחות על פני טווחים ארוכים זו מסקנה עם תוקף סטטיסטי, ולכן את הנתון הזה הגיוני ללמוד מנתוני העבר.
התאוששות מהירה אחרי משברים או עליה אחרי ירידות זה לא משהו שניתן לסמוך עליו באותה מידת ביטחון כי זה לא מובהק סטטיסטית.
אם אתה רוצה לדבר במונחי "בטוח שתרוויח" (שגם הם לא מאה אחוז, אבל מספיק קרוב לזה) - אז הדבר היחיד שאתה יכול לסמוך עליו זה 10% שנתי הלאה, כשזה לטווח מספיק ארוך.
 
  • הוסף לסימניות
  • #64
לא סביר שבעשר שנים יהיה יותר ירידה מעלייה, אז אם כבר בעשר שנים האלו היו שלוש שנים של ירידה. הסיכוי שלי עולה.
שוב - מה שסביר או לא סביר מראש אינו אותו דבר כמו מה שסביר או לא סביר אחרי שכבר קרה משהו.
אין הוכחה (למיטב ידיעתי) שיש קשר בין התנהגות השוק בשנה אחת להתנהגות שלו בשנה הבאה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #65
אתה צודק זה בדיוק מה ששאלתי,
האם יש תרחיש כזה שביום אחד, יש ירידה למתחת 0%,
כי אם לא, אני באמת לא מפסיד כלום
בכל השקעה יש סיכון, לא משנה אם לטווח קצר או טווח ארוך. רק שלטווח ארוך יש פחות סיכון. אבל אפשר להשקיע אפילו ל20 שנה ולהפסיד כסף. ואפילו אם יש 99% סיכוי שתרוויח, צריך לדעת שיש אפשרות להיות בה1%.
 
  • הוסף לסימניות
  • #66
יש לי הרושם שהתגובות כאן לא ענו במותאם לשואל. אז להלן הנתונים הבסיסיים:
המניות (מדדים) עולים ויורדים כל הזמן, לפעמים בקפיצה חדה ולפעמים קצת. זה נכון לתקופה של יום, חודש, שנה וגם יותר.
העקרון של השקעה לטווח ארוך נועד להתמודד בדיוק עם זה, כי הסטטיסטיקה של עשרות השנים האחרונות היא שבטווח של עשור+ תמיד הצטברה עליה גם אם בחלק מהתקופה הייתה ירידה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #67
יש לי הרושם שהתגובות כאן לא ענו במותאם לשואל. אז להלן הנתונים הבסיסיים:
המניות (מדדים) עולים ויורדים כל הזמן, לפעמים בקפיצה חדה ולפעמים קצת. זה נכון לתקופה של יום, חודש, שנה וגם יותר.
העקרון של השקעה לטווח ארוך נועד להתמודד בדיוק עם זה, כי הסטטיסטיקה של עשרות השנים האחרונות היא שבטווח של עשור+ תמיד הצטברה עליה גם אם בחלק מהתקופה הייתה ירידה.
הערת אגב
כללים סטטיסטיים עובדים בעיקר כשמדובר במספרים גדולים
"עשרות שנים" זה היה יכול להיחשב הרבה עם היינו בודקים מה קורה ביום אחד, בשבוע או בחודש.
אבל מאחר שבאנו לבדוק מה קורה ב"עשור", אז "עשרות שנים" זה ממש קצת. כלומר, אם בדקנו 40 שנה, אי אפשר להסיק מכאן שום מסקנא סטטיסטית לגבי עשור [ואני אני כבר לא מדבר על זה שעשור אחד מתוך 4 באמת לא הלך טוב]
 
  • הוסף לסימניות
  • #68
הערת אגב
כללים סטטיסטיים עובדים בעיקר כשמדובר במספרים גדולים
"עשרות שנים" זה היה יכול להיחשב הרבה עם היינו בודקים מה קורה ביום אחד, בשבוע או בחודש.
אבל מאחר שבאנו לבדוק מה קורה ב"עשור", אז "עשרות שנים" זה ממש קצת. כלומר, אם בדקנו 40 שנה, אי אפשר להסיק מכאן שום מסקנא סטטיסטית לגבי עשור [ואני אני כבר לא מדבר על זה שעשור אחד מתוך 4 באמת לא הלך טוב]
יש הרבה יותר מארבע עשורים ב40 שנה. אני יכול להשקיע ביום הראשון, ביום השני וכן הלאה .
יש 7200 (אם יש 200 ימי מסחר בשנה) עשורים בארבעים שנה. בהנחה שכל יום שונה מקודמו. זה יכול להיות משמעותי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #69
יש הרבה יותר מארבע עשורים ב40 שנה. אני יכול להשקיע ביום הראשון, ביום השני וכן הלאה .
יש 7200 (אם יש 200 ימי מסחר בשנה) עשורים בארבעים שנה. בהנחה שכל יום שונה מקודמו. זה יכול להיות משמעותי.
זה לא נקרא. יש לך חפיפה בין הטווחים.
כלומר תיקח שני עשורים:
א. 2000/01/01 עד 2010/01/01
ב. 2000/02/01 עד 2010/02/01
אתה מבין שאתה לא יכול לספור אותם כשניים, נכון? וכל שכן לא כ-30 עשורים (כפי שיוצא לפי החישוב שהצעת)
 
  • הוסף לסימניות
  • #70
מנסה להבין באמת . יש ויכוח האם יש כזה דבר השקעה לטווח קצר? יש דעות שאין מקצוע כזה אנליסט?
יש מקצוע כזה שנקרא אנליסט, אבל זה לא קשור אלי ואליך! ראשית בגלל שאין לך כמשקיע מתחיל דרך בעולם מה אומר מה (אתה בכלל יודע איך לקרוא דוחות כספיים של חברות??). שנית פעמים רבות מדי האנליסטים טועים, זה פחות או יותר אותו תדירות של הסקרים בבחירות. לכן מי שיש לו כסף בצד שהוא יכול להמר עליו יכול לנסות לתזמן את השוק, ואז או שהוא ירוויח מיליונים או שהוא יפסיד הכל. אבל זה לא מתאים לי למשל שאין לי את הפריווילגיה להפסיד הכל.
במילים אחרות מה בדיוק ההגדרות של השקעה פסיבית ואקטיבית
אני מכיר משקיע אקטיבי שהיה בטוח (מסיבותיו) שטראמפ הולך לנצח, לכן שבוע לפני הבחירות בארה"ב הוא קנה 300 מניות של טסלה ושבועיים אח"כ הוא מכר אותם ברווח של 100%. זה במילה אחת משקיע אקטיבי כלומר שהוא יוזם את הכניסה והיציאה שלו מהשוק לפי נתונים שיש לו. (זה ברור שאם טראמפ היה מפסיד המניות היו צוללות והוא היה מפסיד את כספו)
משקיע פסיבי זה אחד שלו מתזמן את השוק אלא מכניס כל חודש 500 ש"ח למדד מסוים, המציאות עד עכשיו הוכיחה שאחרי 10-15 שנה הוא ירוויח באחוז שנתי 7-10% גם אחרי הירידות. וזה בגדול מה שכולנו עושים בהשקעה לקרן פנסיה.
ועוד שאלה בדרך אגב איך בוחרים בין קרנות מחקות מדדים יש דרך לדעת מה ירוויח יותר ב 20 שנה הקרובות s&p או המדד העולמי?
נבואה ניתנה...
עד עכשיו הS&P עקף את העולמי. בעשור האבוד (2000-2010) העולמי עקף את הS&P. זה נתוני היסטוריה, מה יקרה הלאה אין מי שיודע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #71
זה לא נקרא. יש לך חפיפה בין הטווחים.
כלומר תיקח שני עשורים:
א. 2000/01/01 עד 2010/01/01
ב. 2000/02/01 עד 2010/02/01
אתה מבין שאתה לא יכול לספור אותם כשניים, נכון? וכל שכן לא כ-30 עשורים (כפי שיוצא לפי החישוב שהצעת)
יש חפיפה, אבל לא מלאה, הרי התוצאה תהיה שונה בכל אחד מ7,200 הימים נכון? הרי הכנסתי שהשוק היה שווה Y והוצאתי שהשוק היה שווה X.

אם בכל אחד מהעשורים האלו השוק נופל ביום הראשון ב50 אחוז וביום השני מתקן את זה (תיאורטית? כן?) מי שמושך תמיד ביום הראשון של השנה יוצא מופסד הווי אומר 100% מתוך ארבעה עשורים.
אבל זה כמובן לא יהיה נכון, כי בן אדם יכול להכניס מתי שהוא רוצה, כך שמי שהשקיע יום אחריו, במחיר הזול, והוציא יום אחריו, במחיר היקר- הרוויח הרבה הרבה יותר.

אולי זה לא 7,200 עשורים, אבל וודאי שלא ארבע.
 
  • הוסף לסימניות
  • #72
זה לא נקרא. יש לך חפיפה בין הטווחים.
כלומר תיקח שני עשורים:
א. 2000/01/01 עד 2010/01/01
ב. 2000/02/01 עד 2010/02/01
אתה מבין שאתה לא יכול לספור אותם כשניים, נכון? וכל שכן לא כ-30 עשורים (כפי שיוצא לפי החישוב שהצעת)
חישבנתי ללא השקעה חוזרת של הדיבדנדים-
א. הפסד של .23.04 אחוז
ב. הפסד של 19.01 אחוז.
 
  • הוסף לסימניות
  • #73
הערת אגב
כללים סטטיסטיים עובדים בעיקר כשמדובר במספרים גדולים
"עשרות שנים" זה היה יכול להיחשב הרבה עם היינו בודקים מה קורה ביום אחד, בשבוע או בחודש.
אבל מאחר שבאנו לבדוק מה קורה ב"עשור", אז "עשרות שנים" זה ממש קצת. כלומר, אם בדקנו 40 שנה, אי אפשר להסיק מכאן שום מסקנא סטטיסטית לגבי עשור [ואני אני כבר לא מדבר על זה שעשור אחד מתוך 4 באמת לא הלך טוב]
ובאמת, בהסתכלות של מאה שנים אחורה, אז מי שהשקיע לפני מאה שנה בשנים שלפני השפל הגדול באמריקה לא ראה את הקרן חזרה במשך שלשים שנה.
30 שנה מתוך מאה זה חתיכה מכובדת.

ועוד הערה, כולם בודקים את המדדים המובילים היום כמה היה מרוויח מי שהיה משקיע בהם פעם.
אבל פעם מי שהיה משקיע היה עושה את זה דווקא בבורסה היפנית שקרסה במהלך שנות ה90.
 
  • הוסף לסימניות
  • #75
זהו בדיוק העניין. ההפסד הדו-ספרתי בשני הטווחים הפסד אחד הוא
זה פער של ארבע אחוז! באותה מידה זה היה יכול להיות פער בין להרוויח ללהפסיד ואפילו יותר.
ההבדל בין ה08 ל09 בשנים האלו זה בין הפסד של 20 % לבין הפסד של 30 % זה הרבה יותר.
ואם אתה ממשיך עד 2012 זה הבדל בין רווח להפסד במקרה של החודשים הראשון והשני, או הבדל בין הפסד של אחוז לעשר במקרה של החודשים השמיני והתשיעי.
אפילו יום יכול לעשות הבדל משמעותי ק"ו חודש.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #76
זה פער של ארבע אחוז! באותה מידה זה היה יכול להיות פער בין להרוויח ללהפסיד ואפילו יותר.
ההבדל בין ה08 ל09 בשנים האלו זה בין הפסד של 20 % לבין הפסד של 30 % זה הרבה יותר.
ואם אתה ממשיך עד 2012 זה הבדל בין רווח להפסד במקרה של החודשים הראשון והשני, או הבדל בין הפסד של אחוז לעשר במקרה של החודשים השמיני והתשיעי.
אפילו יום יכול לעשות הבדל משמעותי ק"ו חודש.
בעיקרון, סטטיסטיקה זה מדע שלם
אבל העקרונות שלה לא כאלה מסובכים
בשביל להסיק מסקנא כל שהיא, אתה צריך לבדוק על מדגם מספיק גדול
המדגם צריך להיות מורכב מממצאים בלתי תלויים. בטווח של 50 שנה יש לך 5 עשורים בלתי תלויים [וגם על זה ראוי לערער, כי יש אירועים שמשפיעים על כמה עשורים].
אז להסיק על סמך זה, זה בערך כמו להסיק על סמך 5 הטלות של קובייה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #77
  • הוסף לסימניות
  • #78
יש לי שאלה פשוטה,
למה כולם אומרים שלא כדאי להשקיע בסיכון גבוה לתקופה קצרה,
בא נאמר שאני שם 100 אל"ש בS&P500 למשך שנתיים,
גם אם באמצע יהיה ירידה חדה, לדוגמא שיעמוד אפילו על 3%,
אני יפסיד משהו??
ואותו שאלה גם על השקעה ארוכה,
כולם אומרים שגם אם רואים אחרי כמה שנים שיש ירידה, לא להוציא את הכסף,
השאלה למה, אני יכול להוציא את הכסף ואחרי שאני רואה שיש עליה להחזיר את הכסף
המקסימום שאני יפסיד זה את הרווח של כמה חודשים עד שאני יחזיר, אבל מנגד אני לא מסתכן שיהיה ירידה של מתחת ל0%
אבל אני יפסיד כאן כסף??
אשמח אם מישהו יוכל להסביר לי את העניין הזה
ביולי האחרון הייתה ירידה של 10 אחוז
בשנת 2022 הייתה ירידה של 20 אחוז

חלק מהעליות מתרחשות בפרה-מרקט כך שאתה עלול לפספס אותן

גם אתה שוכח עמלות קנייה ומכירה ואירועי מס בהנחה שאתה מושך ברווח

אבל הכי חשוב זה העובדה ששווה לקנות דווקא כשיש ירידה כי אז אתה קונה מניות בהנחה

בקיצור להבין ששוק ההון הוא תנודתי ובטווח זמן של שנתיים אתה עלול למצוא את עצמך בהפסדים של ממש
 
  • הוסף לסימניות
  • #80
בעיקרון, סטטיסטיקה זה מדע שלם
אבל העקרונות שלה לא כאלה מסובכים
בשביל להסיק מסקנא כל שהיא, אתה צריך לבדוק על מדגם מספיק גדול
המדגם צריך להיות מורכב מממצאים בלתי תלויים. בטווח של 50 שנה יש לך 5 עשורים בלתי תלויים [וגם על זה ראוי לערער, כי יש אירועים שמשפיעים על כמה עשורים].
אז להסיק על סמך זה, זה בערך כמו להסיק על סמך 5 הטלות של קובייה.
ועדיין אני חולק עליך שלא נכון לקרוא לזה רק חמש עשורים.
זה עוד יותר לא מייצג, אתה יכול לאמוד את כל מה שקרה בשלושים שנה האחרונות רק על פי זה?
הרי מי שהשקיע בשנת 1995, בשנת 2005 ובשנת 2015, בכל אחד מהמקרים, לעשור. הרוויח הרבה יותר ממי ששם באלפיים והוציא ב2010. אני לא יכול לאמוד את שוק ההון על פי כללי המדגם הסטטיסטי, כי אז אולי אני אגיע למסקנה שעדיף להשקיע תמיד שלוש שנים אחרי תחילת העשור, ואז זה יהיה הכי משתלם.
סטטיסטיקה לא תעזור פה.
לא זוכר מי אמר שמספרים יסכימו להודות בכל דבר אם תענה אותם מספיק.

בקיצור, אי אפשר לדון את העשורים האלו כמתחילים מתאריך מסוים. כי אין סיבה לבדוק דווקא ממנו.
סטטיסטיקה זה מדע שלם. ברור.
יש לך תואר בו? כי יש לי כמה שאלות.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
החלפת המידע בפרום הינה בין משקיעים חובבנים, ואינה מהווה תחליף ליעוץ מקצועי.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

אני יודעת שיש כאן ים אשכולות על שוק ההון . אני רוצה לשאול שאלה פשוטה שיהיה לי נהיר, ואספר את המעשה
אנחנו זוג בני 35, עם 5 ילדים מגילאי שנה עד 14. שכירים. לא השקענו אף פעם בשוק ההון. לאחרונה בגלל כל ההתעוררות בנושא, החלטנו לעשות צעד. נפגשנו עם סוכן ביטוח איקס שהמשרד שלו מוכר וגדול בציבור החרדי . הוא הציע לנו לקחת משכנתא על הדירה (שכבר ממושכנת ) למטרת שיפוצים ולהשקיע אותה בשוק ההון בפוליסת חיסכון . משכנתא בסך של חצי מיליון שח . ואז לקחת עוד הלואות בלון מחברת הביטוח ולהשקיע גם אותם . והסביר למה כולם עושים כך וכו. לאחר מחשבה של כמה ימים החלטנו לסגת מזה
נפגשנו עם סוכן ביטוח וואי שהיה הרבה יותר זהיר. והוא הציע לנו לעשות מיחזור משכנתא ולהוציא עוד 300 אלף משכנתא ל10 שנים . ואותם להשקיע בשוק ההון . כאשר הריבית על המשכנתא היא סביב 4.7. ואת הכסף להשקיע גם כאן בפוליסת חיסכון
זה נראה לנו, אך מצד שני מדוע לא להשקיע במספר עצמאי ולחסוך את דמי הניהול הגבוהים של חברת הביטוח? ואיך בכלל פותחים אם כן חשבון עצמאי בשיטה של שגר ושכח ואיפה עושים את זה לבד?? יצאנו מבולבלים מכל הסיפור. אנחנו אנשים שרוצים להשקיע סכום של כ4000 שח לחודש לחיסכון . בין אם זה לחיסכון קבוע לשוק ההון או כסף שילך לבנק בשביל המשכנתא. אנחנו אובדי עצות כרגע מה לעשות ובאיזו דרך לבחור והאם השיטה של משכנתא נכונה בכלל. הבו לנו עצה!!
שלום וברכה

ניסיתי לקרוא אשכולות אחרים ופשוט התבלבלתי

נתונים (בתקווה שהכל נכון ואדרבה תתקנו אותי):
יש דירות של 3 חדרים חדשות באיזור המיליון שח בהר יונה או עמנואל או איזור אחר (המיקום זה לא הנושא - במטותא אל תיכנסו לזה)
מדובר בדירה שנייה
ויש לי 390.000 ש''ח הון עצמי אמיתי (לא הלוואות) שיתחלק כך:
300.000 הון עצמי לדירה עצמה (עוד 700.000 משכנתא) + 80.000 מס רכישה + כמה אלפי שקלים לעו''ד (זה דירה חדשה מקבלן - אז יש עו''ד מטעם החברה בכמה אלפי שקלים)
השכירות של הדירה לא תכסה לגמרי את המשכנתא - אני יצטרך להוציא כ1200 ש''ח (לא בדקתי סכום מדוייק לעומק) מהכיס. אבל אני מאמין שתוך כמה שנים השכירות תעלה ואז תכסה לגמרי את המשכנתא (כמו שראינו ברור במקומות אחרים שאלה שקנו דירות שניות אז בהתחלה השכירות לא כיסה את המשכנתא אבל בתוך כמה שנים ספורות זה כיסה ואפילו יש להם עודף וזה רק גודל)
אני גם בונה על עליית ערך - זה לא דירה שאני מתכנן למכור תוך כמה שנים ספורות אלא להשאיר מינימום לטווח יותר ארוך

השאלה:
האם עדיף להשקיע את הכסף בדירה כמפורט לעיל
או להשקיע בשוק ההון את ה380.000 ש''ח + מינוף קטן עם החזר של 1200 ש''ח לכ5 שנים ראשונות (ולמה רק 5 שנים? כי אני משווה לדירה שאחרי כמה שנים השכירות מכסה את המשכנתא ולא צריך להוציא כסף מהכיס)

ואם ניכנס עוד יותר האם יש הבדל בתשובות בין אם טווח ההשקעה קצר או ארוך?
שוק ההון הוא אחד המקומות המרתקים ביותר, בעיקר בגלל המפגש בין מתמטיקה קרה לבין פסיכולוגיה אנושית סוערת.

בכל פעם שהבורסה עולה במשך תקופה ארוכה, נוצרת תחושה מזויפת של גאונות.
משקיעים מתחילים מסתכלים על הגרפים הירוקים ומשתכנעים שהם פיצחו את השיטה.
אנחנו מחפשים נתונים שתומכים במה שאנחנו רוצים להאמין בו, ומתעלמים מסימני אזהרה.

הבעיה המרכזית בשוק ההון היא לא חוסר במידע, אלא עודף במידע רועש.
כשכולם מדברים על מניה מסוימת או על אפיק השקעה חם, המחיר שלה כבר משקף את הציפיות האופטימיות ביותר.
כניסה לשוק בשיא הפופולריות שלו היא לרוב הצעד המסוכן ביותר, כי המרחק לנפילה מצטמצם.

מחקרים בכלכלה התנהגותית מראים שהכאב שאנחנו חשים מהפסד של 1,000 ש"ח כפול בעוצמתו מהנאה שנפיק מרווח של 1,000 ש"ח.
הפחד הזה גורם למשקיעים לבצע את הטעות הקלאסית: למכור בבהלה כשהשוק יורד, ולקנות ביוקר כשהשוק עולה.
הנתון שכולם שוכחים הוא שבטווח הארוך, השוק נוטה לשקף את הצמיחה הריאלית של הכלכלה ושל החברות.
המנצחים הגדולים הם לרוב לא אלו שניסו 'לתזמן את השוק' - לקנות בזול ולמכור ביוקר בדקה ה-90, אלא אלו שהיה להם את אורך הרוח לשבת בשקט גם כשהסערה השתוללה בחוץ.

במגדלי הזכוכית הגבוהים של וול סטריט, הייתה חבורה של אנשים שנחשבו לגאונים הגדולים ביותר בדורם.
אלו לא היו סוחרים רגילים בבורסה, אלא פרופסורים רציניים, ביניהם שניים שאחזו בפרס נובל לכלכלה.
הם הקימו ממלכה של כסף בשם LTCM, והיה להם נשק סודי: נוסחא של כסף מתמטי...
הנוסחה הזו ידעה להסתכל על כל העולם ולמצוא טעויות קטנות בשוק- מקומות שבהם המחיר היה קצת לא לגמרי הגיוני לפי החישובים שלהם. הם היו בטוחים כ"כ במספרים, שהם אמרו לעצמם: "אם אנחנו בטוחים ב-100% שהמחיר יעלה בחזרה, למה להשקיע רק את הכסף שלנו? בואו נלווה הררי כסף מאחרים ונשקיע פי 30!".
במשך כמה שנים, הקסם עבד.
הכסף זרם פנימה כמו נהר, והגאונים הרגישו שהם פיצחו את השיטה להדפיס כסף בלי סיכון.
הם האמינו שהמספרים הם חוקי טבע, בדיוק כמו כוח המשיכה.
אבל לילה אחד, הכל השתנה.
הממשלה שם הודיעה פתאום שהיא פושטת רגל ולא יכולה להחזיר חובות.
באותו רגע,
המודלים של הפרופסורים אמרו שאירוע כזה הוא כמעט בלתי אפשרי, אבל לאנשים בבורסה לא היה אכפת מהמודל.
הם נתקפו פאניקה.
כולם רצו למכור הכל בבת אחת.
המחירים בגרפים התחילו לצנוח בנפילה חופשית שהנוסחה לא ידעה לחזות.
בגלל שהגאונים השקיעו בכסף שלא שלהם, כל ירידה קטנה בבורסה הפכה למכה אנושה עבורם.
הממלכה שלהם, שהייתה שווה מיליארדים, התחילה להתפורר כמו מגדל קלפים.
תוך שבועות ספורים, הגאונים שחשבו שהם ניצחו את השוק מצאו את עצמם...
אחרי שהפסידו סכום דמיוני של 4.6 מיליארד דולר.
הם למדו את השיעור הכי כואב שיש...
  • תודה
Reactions: מסכים!!1 //
1 תגובות

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה