דיון למכור יותר או פחות - איפה אני טועה??

  • הוסף לסימניות
  • #21
באופן כללי יותר קל להתמודד עם פחות לקוחות ואותו סכום של כסף

ז"א אתה אומר שהצונטיה תמכור בחצי מחיר ותרוויח עוד אדם - זה לא שווה
עדיף אדם אחד שמשלם מאשר 2 שמשלמים אותו הסכום ( פחות עבודה עבור אותו הרווח )
יכול להיות וצריך לבדוק לכל מקרה לגופו שאם תשבור את השוק יבואו יותר אנשים ותרוויח יותר אבל זה לא בטוח

בשונה מספר או קורס לדוגמה שהעבודה גם ככה נעשית ועכשיו צריך למכור ולכן אם תמכור זול אולי גם תרוויח עוד כמה לקוחות
אז מה תענה על השאלה לגבי המגזין?
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
אז מה תענה על השאלה לגבי המגזין?
דרך אגב מגזין הוא דבר ממכר מי שקונה אותו בתדירות.
לכן רוב האנשים לא יחשבנו כמה פרסומות יש. והאם פעם היו פחות.
ואם המחיר יעלה בעוד כמה שקלים רובם לא יחשבו יותר מידי.
(ויוכיח שאף עיתון לא נסגר בגלל שהפחית בכתבות והעלה את הפרסומות)
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
דרך אגב מגזין הוא דבר ממכר מי שקונה אותו בתדירות.
לכן רוב האנשים לא יחשבנו כמה פרסומות יש. והאם פעם היו פחות.
ואם המחיר יעלה בעוד כמה שקלים רובם לא יחשבו יותר מידי.
(ויוכיח שאף עיתון לא נסגר בגלל שהפחית בכתבות והעלה את הפרסומות)
באופן כללי אני יודעת שמחקרים מראים שכמעלים את המחירים בכ10 אחוז
ינשרו כ10 אחוז לקוחות - מה שמשאיר אותך אם אותו סכום של כסף

ואז מצטרפים חדשים שלא הכירו את המחיר הישן ונהנים מהמצב הנוכחי ולאחר זמן של ביסוס שוב מעלים ב10 אחוז ומאבדים 10 אחוז לקוחות וכן הלאה

ככה תמצאו יועצים עסקיים שלוקחים מאות אלפי שקלים עבור היעוץ שלהם
בסופו של דבר הם עובדים אותו דבר או פחות ומרווחים אותו הסכום או יותר ...

התייעצתי קצת עם GPT על נושא המגזין והוא העלה נקודה טובה
העסקים המפרסמים הם לקוחות יותר גדולים של המגזין מאשר הקורא ( ברור שזה תלוי בזה אבל הרווח הגדול מגיע מהמפרסמים)
והמפרסמים שיודעים שיש קהל שקונה במחיר יקר מגזין אז הוא קהל יותר "איכותי" - קהל שיותר צורך ויותר משלם
באופן טבעי זה נותן ביטחון למפרסמים בפרסום שלהם
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #24
למה ?? כי אנחנו פראיירים !!!!

שימו לב - הדולר ירד משמעותית בחודשים האחרונים הרגשתם את זה בכיס? לא! למה? הרי כשהוא עולה מיד עולים מחירים...
הייתי השבוע בחנות ח"פ והיו מחירים ממש טובים והוא אמר לי שזה בגלל הדולר אומנם לוקח זמן עד שזה מחלחל אבל המחירים יורדים אז בח"פ שללקוח ממש לא משנה מה השם של החברה\מותג תמיד יבוא מישהו חדש שרוצה להרוויח ויוריד מחיר אבל במוצרים של מותגים נמשיך לקנות את אותו השוקולד או הקרונפלקס אז ימשיכו לקרוע אותנו

והדולר זה רק דוג'.. מזכיר שבקורונה העלו מחירים כי מחירי השילוח זינקו אבל לא הורידו בחזרה.. ופעם השמן היה היקר וחזר להיות זול וכן הלאה...
אם הציבור יצביע ברגלים לא תהיה להם ברירה והם יורידו מחירים
מסכימה.
זוכרים את "גזירת המשקאות" של ליברמן?
מישהוא שם לב כשהמס על השתיה המתוקה ירד?
אני לא ממש...
המס ירד אבל המחיר נשאר אותו דבר...
וגם על החד-פעמי, כשירד המס המטורף שליברמן הוסיף, המחירים נשארו כמעט אותו דבר!!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
מסכימה.
זוכרים את "גזירת המשקאות" של ליברמן?
מישהוא שם לב כשהמס על השתיה המתוקה ירד?
אני לא ממש...
המס ירד אבל המחיר נשאר אותו דבר...
וגם על החד-פעמי, כשירד המס המטורף שליברמן הוסיף, המחירים נשארו כמעט אותו דבר!!!!
להעלות מחיר כולם יודעים,
להוריד לא ממש...
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
בפועל לא ממש קיבלתי תשובה ברורה וחותכת.
סה"כ מגזין שגם ככה מודפס, העלויות שלו עוד כמה עשרות אגורות לכל מגזין נוסף, הפרסומות שלו גם ככה כבר יודעים שזה יותר פרסומות מחומר, והמחיר שלו נוסק לגבהים, הלקוחות שלו עזבו אותו, אנשים כמעט לא קונים אותו.
מה משכנע אותו להמשיך להעלות מחיר?

---

אומר את דעתי הכנה זה עובד ככה:
מתחיל עסק - מגזין איכותי/טשולנט טוב.

מתלהב שיש ביקוש והרבה אנשים מאושרים והכסף טוב.

חושב על 'להגדיל הכנסות' כמו שמלמדים כל החכמים עם המשקפיים בפרוג.

מעלה מחיר בכמה שקלים (עושה קאוצ'ינג, זה מגיע לי, התוכן שלי שווה יותר, אני הכי מפנק בבשר, וכו')

רואה שהעסק עדיין מצליח יחסית - מחליט שהגיע הזמן להרויח יותר (קאוצ'ינג מחזור ב') ומתחיל 'לחשוב חכם' "לא נעלה במחיר, נוריד מהחומר, נוסיף פרסומות/נפחית בבשר"

רואה דשדוש קל בעסק - אין ברירה חייבים להוריד קצת ממה שאני מספק ללקוחות, אני מדי משקיע בהם (הקאוצ'ינג נתפס חזק)

ממשיך את שארית חייו הכלכליים במאבק לשרוד, וכך מתגלגל לו הגלגל הלאה והלאה, עד שמוצא את עצמו בלי לקוחות כבר..

מאמין שרובכם לא מסכימים, אבל זה מה שאני ממש מרגיש כל פעם - כל עסק חדש שאני רואה אני מברך אותו בלב שלא ינסה להעלות מחיר, אתה מצליח - בגלל הסחורה שאתה מספק והמחיר שאתה גובה = תשנה את אחד מהשניים - כבר לא תרוויח אותו דבר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
בפועל לא ממש קיבלתי תשובה ברורה וחותכת.
סה"כ מגזין שגם ככה מודפס, העלויות שלו עוד כמה עשרות אגורות לכל מגזין נוסף, הפרסומות שלו גם ככה כבר יודעים שזה יותר פרסומות מחומר, והמחיר שלו נוסק לגבהים, הלקוחות שלו עזבו אותו, אנשים כמעט לא קונים אותו.
מה משכנע אותו להמשיך להעלות מחיר?

---

אומר את דעתי הכנה זה עובד ככה:
מתחיל עסק - מגזין איכותי/טשולנט טוב.

מתלהב שיש ביקוש והרבה אנשים מאושרים והכסף טוב.

חושב על 'להגדיל הכנסות' כמו שמלמדים כל החכמים עם המשקפיים בפרוג.

מעלה מחיר בכמה שקלים (עושה קאוצ'ינג, זה מגיע לי, התוכן שלי שווה יותר, אני הכי מפנק בבשר, וכו')

רואה שהעסק עדיין מצליח יחסית - מחליט שהגיע הזמן להרויח יותר (קאוצ'ינג מחזור ב') ומתחיל 'לחשוב חכם' "לא נעלה במחיר, נוריד מהחומר, נוסיף פרסומות/נפחית בבשר"

רואה דשדוש קל בעסק - אין ברירה חייבים להוריד קצת ממה שאני מספק ללקוחות, אני מדי משקיע בהם (הקאוצ'ינג נתפס חזק)

ממשיך את שארית חייו הכלכליים במאבק לשרוד, וכך מתגלגל לו הגלגל הלאה והלאה, עד שמוצא את עצמו בלי לקוחות כבר..

מאמין שרובכם לא מסכימים, אבל זה מה שאני ממש מרגיש כל פעם - כל עסק חדש שאני רואה אני מברך אותו בלב שלא ינסה להעלות מחיר, אתה מצליח - בגלל הסחורה שאתה מספק והמחיר שאתה גובה = תשנה את אחד מהשניים - כבר לא תרוויח אותו דבר.
אנשים לא מעלים מחירים סתם קריזה
זה בנוי על ביקוש והיצע אם אתה מוכר עיתון בגד פיצה תעלה מחיר יבואו הרבה לקוחות יתכן שבהמשך תנסה לעלות בעוד שקל
לא יבואו לקוחות או יבואו פחות מחיר הבגד פיצה עיתון ירד או בצורה ישירה או בצורת מבצעים הכל עניין של ביקוש והיצע
 
  • הוסף לסימניות
  • #29
ברור ששווה לעלות מחיר ולמכור פחות-
מכיוון שעלות המוצר היא קבועה, כל שקל מעל זה הוא רווח.
לכן אם עלות המוצר היא 3 ש"ח ומוכרים אותו ב 5 הרווח הוא 2 ש"ח, אם העסק יכפיל את המחיר ל 10 ש"ח הרווח הוא 7 ש"ח = X3 ממה שהרוויח לפני כן ולא רק X2...
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
זה טעות נפוצה במכירות
לשבור את השוק
במקרה הטוב מזיק רק לעצמו
במקרה הרע לכל האזור
מי שמחפש את ההכי זול זה לרוב האנשים שיסחטו אותך
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
אגב
רוב ההכנסה של העיתונים השבועיים זה מפרסומות
לכן כל ערב חג חסר עיתונים
הם לא מחפשים למכור יותר, זה כאב ראש בשבילם
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
אנשים לא מעלים מחירים סתם קריזה
זה בנוי על ביקוש והיצע אם אתה מוכר עיתון בגד פיצה תעלה מחיר יבואו הרבה לקוחות יתכן שבהמשך תנסה לעלות בעוד שקל
לא יבואו לקוחות או יבואו פחות מחיר הבגד פיצה עיתון ירד או בצורה ישירה או בצורת מבצעים הכל עניין של ביקוש והיצע
אם אעלה מחיר יבואו יותר לקוחות? אתה רציני?
לכן משנת יוסף לא מצליחים?
ברור ששווה לעלות מחיר ולמכור פחות-
מכיוון שעלות המוצר היא קבועה, כל שקל מעל זה הוא רווח.
לכן אם עלות המוצר היא 3 ש"ח ומוכרים אותו ב 5 הרווח הוא 2 ש"ח, אם העסק יכפיל את המחיר ל 10 ש"ח הרווח הוא 7 ש"ח = X3 ממה שהרוויח לפני כן ולא רק X2...
ברצינות?
תנסו את זה, לא יהיה אפי' רווח של שקל אחד - מי ישלם על משהו שקפץ לו המחיר כל כך דרמטי?
זה טעות נפוצה במכירות
לשבור את השוק
במקרה הטוב מזיק רק לעצמו
במקרה הרע לכל האזור
מי שמחפש את ההכי זול זה לרוב האנשים שיסחטו אותך
טעות נפוצה זה להעלות מחיר כי מצליח לי, ע"ע כל הצ'לונטיות בבני ברק, בפתיחה מפנקים בבשר, מוכרים בזול, אחרי חודש וחצי מעלים מחיר (כמו כל הגדולים, כי הנה הולך לנו מצוין, כבשנו את השוק) ואז הופכים לכושלים ובקושי שורדים.
אגב
רוב ההכנסה של העיתונים השבועיים זה מפרסומות
לכן כל ערב חג חסר עיתונים
הם לא מחפשים למכור יותר, זה כאב ראש בשבילם
עיתונים לא מחפשים למכור???
כבר עשו את כל ה 5 עיתונים, שילמו לסופרים, לעורך, עבדו נון סטופ מסביב לשעון במשך חודשיים לפני החג, דאגו לשינוע לחנויות בגשם בשעות לילה, ועכשיו אומרים 'יאלה, אין לנו כח למכור' ?
אחרי שרק נשאר לשלם עוד 3 שקל על עיתון ולגרוף 37 נקי לכיס??
אתם באמת מאמינים בזה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #34
זה חוסר בגרות בהתבוננות על העולם....
כל הדברים יגעים, והמחירים תמיד עלו.
זה לא רק צ'ונטיה עיתון פיצה או פחית קולה.
זה הכל כל הזמן עולה, היוקר יאמיר.
הדירות המכוניות הזהב הבגדים הירקות המים החשמל....
זה ככה היה הווה ויהיה, הכל כל הזמן רק עולה.
מאז אדה"ר, שהיה לו את כל העולם כולו, ולא ידע צורת מטבע,
מאז, הכל עולה, עד נקודות כמו באירן/סומליה/עזה ושאר מדינות נחשלות, עם ניהול כושל ובלתי תקין,
מה גם שמדי פעם מנהיגים ופקידים מושחתים, מועלים בכספי ציבור, וכלכלה האזורית נשברת,
ומתחילים מחדש....
הכלל ביהדות אומר להתרחק מתאוות ממותרות מפרסום מניקור עיניים מעושר מפלג ולא מאוזן,
כי הרווח האישי מול ההפסד הכללי, רובץ על העשיר גם אחרי מותו.

בכל אופן, נקודת המבט (המתלוננת) על המציאות ש'מה לא בסדר', ו'פעם היה יותר טוב',
לא מחכמה שאלת על זה.

בגדול, בשלמות הדעת, אצל ה' יתברך, הכל טוב כל הזמן,
הכל על משקל דק אמת ויציב, בחן בחסד ברחמים,
אם היית בצד המרוויח, לא היית מתלונן.
לכן צריך לחזור להתחלה.
"זה חוסר בגרות בהתבוננות על העולם"
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
אם אעלה מחיר יבואו יותר לקוחות? אתה רציני?
לכן משנת יוסף לא מצליחים?

ברצינות?
תנסו את זה, לא יהיה אפי' רווח של שקל אחד - מי ישלם על משהו שקפץ לו המחיר כל כך דרמטי?

טעות נפוצה זה להעלות מחיר כי מצליח לי, ע"ע כל הצ'לונטיות בבני ברק, בפתיחה מפנקים בבשר, מוכרים בזול, אחרי חודש וחצי מעלים מחיר (כמו כל הגדולים, כי הנה הולך לנו מצוין, כבשנו את השוק) ואז הופכים לכושלים ובקושי שורדים.

עיתונים לא מחפשים למכור???
כבר עשו את כל ה 5 עיתונים, שילמו לסופרים, לעורך, עבדו נון סטופ מסביב לשעון במשך חודשיים לפני החג, דאגו לשינוע לחנויות בגשם בשעות לילה, ועכשיו אומרים 'יאלה, אין לנו כח למכור' ?
אחרי שרק נשאר לשלם עוד 3 שקל על עיתון ולגרוף 37 נקי לכיס??
אתם באמת מאמינים בזה?
אתה אומר את זה לא מידיעה.
אני מכירה אישית אדם שמכר מוצר מסויים, העלה אותו באלף שקל(!) ועדיין קונים את המוצר אותו דבר!!!
אפילו לא אחד פחות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
ובנוסף מה שכתבת על הצ'ולנטיות בבני ברק, לדעתי הגיוני שבהתחלה הם הורידו את המחיר ומכרו אפילו בהפסד, רק כדי שיכירו אותם.
ואז אחרי שהם נכנסים לשוק הם מעלים למחיר הרגיל.
חוץ מזה שבאמת @אבודי צודק, המחירים של הכל עולים... שכר המינימום, סל הקניות... לצ'ונטיות ולכל חברה אין תמיד ברירה, כי גם הם משלמים יותר.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים





אומרים שאני חברה'מן.

לא ברור לי אם זהו שבח או גנאי, או סתם ציון עובדה.

מבחינתי כל דבר שמייחד אותי על פני השאר, מתקבל בברכה.

כמות הצומי בעולם הזה מוגבלת, ואנשים נלחמים לקבל פרוסה ממנה. ומאז שנפתחו שערי המדיה השונים להציג בפנינו חלקים גדולים יותר ויותר של העולמות הקרובים והרחוקים, ההמונים נעשים יותר ויותר אפרפרים בעינינו. וקרב הישרדות ניטש על כל קמצוץ ייחודיות אפשרי. הקרב הוא קשה ואכזרי, גם אם הוא מתנהל ברובו מתחת לסף התודעה.

לכן אני שמח על כל מאפיין שיכול להרים את ראשי מעל הזרם האפור, ולמשוך אלי תשומת לב. בין אם זה טוב או רע, אולי זה שאני גבוה, שיש לי נמשים, או שאני חברה'מן.

הצורה הכי מקובלת להתבלט במגזר שלנו, היא כמובן, בלימוד. אבל עבורי זה מחוץ לתחום. זהו שטח שבו אינני מסוגל להגיע לאיזשהו מעמד.

כי בלימוד התורה אפשר להצטיין או בבקיאות או בלמדנות. בשביל בקיאות צריך זיכרון טוב או כושר התמדה ועדיף גם וגם. לי את שניהם אין.

וכדי להיות למדן צריך להיות מאלה שמתעמקים ומתווכחים וכותבים ומחדשים. ואילו אני, יושב ליד גמרא, קורא קטע. אם מובן - טוב. אם לא - מסתכל קצת במפרשים וברגע שמוצא פשט, ממשיך הלאה. אין לי סבלנות לגישה של "בוא נראה מה אפשר לעשות כאן עוד", שונא לחפור מתחת לדברים הפשוטים ולנסות לזעזע אותם, לשם מה זה טוב בכלל.

אז את המרץ והתושייה שלי אני מפנה לכיוונים טכניים יותר, לארגן לסדר להכין לבצע. בקיצור הטייטל שלי הוא, חברה'מן.

מי שמשתמש היום במילה "חברה'מן" זה אומר משהו על הגיל שלו.

החברים שלי בכולל משתמשים במונחים מודרניים יותר כדי לתאר אותי. חברה'מן, קורא לי רק הראש כולל.
כמו שהוא עשה אתמול אחר הצהרים, כשהבאתי לו את חשבונית הניקוי-יבש של המגבות.

"שב רגע, ר' דב", הוא הצביע על הכסא שמולו, "אתה הרי חברה'מן. אולי יש לך רעיון איך אפשר לעשות שהכולל יהיה, איך לומר..." ידיו נעו במעגלים בניסיון להביע משהו שלא הצלחתי להבין. האברכים באים והולכים, ואין שום..." אצבעותיו כמו לשו בצק דמיוני, בכוח רב.

גיבוש, חשבתי. זו המילה שהוא מחפש. אלא שמן הסתם אינו מכיר אותה.

"דיבוק חברים", אמרתי.

כף ידו חבטה על השולחן, "בדיוק!" קרא בקול.

"דיבוק חברים" חזר ואמר לעצמו, מלא סיפוק על התגשמות המושג המעורפל שהציק לו, לתוך שתי מילים מדויקות וממצות.

הווילון שמאחורי ראש הכולל, פירפר גלים גלים. כי מאוורר הרגל שנע בקשת איטית, הפנה אליו כעת את פניו.
אחר כך עבר המאוורר לשחק בזקנו של ראש הכולל. והווילון חזר להתיישר, עדיין רועד קלות, כמו אוגר כוחות לקראת הסיבוב הבא.

ואז בא תורה של הגמרא הגדולה הפתוחה על השולחן, דף אחד התרומם, ביצע ריקוד קטן ומפותל באוויר, ואז התהפך באוושה לצד השני, כשדף נוסף שמתרומם מיד בעקבותיו, נעצר באצבע ראש הכולל שנחתה עליו וממשיך לזמזם ולרטוט במרדנות.

"אפשר לארגן שיגידו חבורע'ס", שלפתי קלף ידוע.

"בתוספת מלגה? אני לא בטוח שאצליח להשיג תקציב ל..."

"בלי שום מלגה".

"נראה לך שהאברכים ירצו?" שאל ראש הכולל, מתבונן במאוורר הבודק את עמידות צווארוני חולצתי.

"בוודאי שירצו, מי לא אוהב להשמיע את עצמו. להציג לאחרים דבר שהוא יצר. מימוש עצמי".

"מישמוש מה?" הפנה אלי ראש הכולל את אזנו, מניח יד מאחוריה.

"הוצאה מהכוח אל הפועל", הסברתי, "זה משהו שאנשים משתוקקים לו".

המאוורר התייאש מהצווארון שלי וחזר לרשרש את המסמכים שעל השולחן בזה אחר זה, הפך עוד דף בגמרא הגדולה, השתעשע מעט בזקן הלבן ולבסוף הגיע שוב אל מה שנראה כי הסב לו את העונג הרב ביותר - הטרדת הווילון.

"אנשים משתוקקים להגיד, זה נכון, השאלה הקשה היא, אם יש כאלה שמסוגלים להקשיב". אמר ראש הכולל, שידע דבר או שנים על טיבם של אברכים.

"אני אארגן קבוצה של, נניח, חמישה אברכים, בשביל התחלה. שכל שבוע אחד אחר מוסר חבורה לפי תור.
אמת שלאף אחד אין סבלנות להקשיב. אבל אדם אומר, אני מוכן להקריב ארבע הקשבות תמורת אמירה אחת".

"תמורת אמירה אחת, שאני יודע שאף אחד לא מקשיב אליה?!" פקפק ראש הכולל.

"לי כן יקשיבו! כך חושב כל אחד". אמרתי בחיוך.

הראש כולל הצטרף לחיוך. "נו ר' דב, רעיון טוב הצעת. אני באמת חושב שזה יפתח בין האברכים...אה..." הוא שילב את אצבעותיו שוב ושוב.

אינטרקציה, זו המילה שהוא היה זקוק לה, אך מכיוון שלא מצאתי לה תחליף, אמרתי בפשטות, "אני אארגן את זה בעזרת השם" וקמתי ממקומי רגע לפני שהמאוורר חזר אל טווח צווארוני.

המשך יבוא בעז"ה
את הפוסט הזה קראתי במייל שקיבלתי ברשימת תפוצה של קובי.
2. חשיפה מיוחדת איך החרדים קונים דירות?

זה אחד הנושאים שהכי מסקרנים את הציבור בארץ.

כדי לענות על השאלה הזו אריאל פייגלין ראיין אותי לעיתון מעריב ויאמר לשבחו שהוא לא שינה ולא עיוות את מה שאמרתי

מפה לשם יצאה מזה סדרת כתבות.

זה מה שהם פרסמו:

כתבה ראשונה:

"ארבע מנורות בדירת שלושה חדרים": כך החרדים קונים דירות | חלק ראשון
בלי טיסות, בלי רכב ועם הכנסה שלא מאוד שונה מההכנסה הממוצעת למשק בית בישראל: המתמטיקה הפשוטה שמאחורי ההון העצמי החרדי

"בתור התחלה, בוא אני אגלה לך סוד - החרדים מרוויחים די יפה", אומר טורנהיים ל"מעריב". "אפילו מורה חרדית כבר מרוויחה היום 9,000 שקל נטו. תוסיף לזה אברך כולל שלומד שלושה סדרים ומביא 6,000-8,000 שקל בחודש ממלגות - גם זה נטו - וקיבלת ביחד משק בית שמכניס 14,000-16,000 שקל. זה כמעט שווה ערך להכנסה ממוצעת למשק בית בישראל".


עוד תפיסה שטורנהיים מבקש לנפץ היא זו שכל הנשים החרדיות הן מורות. "כבר לפני עשרים שנה החרדיות הפסיקו להיות רק מורות", הוא אומר בנחרצות. "כבר בדור הקודם הן הבינו שכדי להחזיק בית של תורה צריך לדאוג לפרנסה. אז הן נהיו רואות חשבון בהתחלה, ולפני עשור התחילה גם נהירה להייטק. היום יש כמויות של חרדיות שהן מתכנתות - שמתחילות ב-9,000 שקל כמו מורה עם ותק - ויכולות להגיע גם ל-20 ו-30 אלף. אלה נשים שמחזיקות את הבית, ולפעמים אפילו משלמות את המשכנתה של ההורים שלהן".

אבל ההכנסה היא רק חלק מהסיפור. האקו-סיסטם החרדי, מסביר טורנהיים, שונה בתכלית מזה החילוני. "החרדים מוכווני דירות מגיל אפס. יש שם הסתפקות במועט שהחילונים לא מכירים. אתה יכול להיכנס לבית של שלושה חדרים שיש בו רק ארבע מנורות, זהו. חשמל עולה להם 100 שקל בחודש. קונים רק מוצרי בסיס. אין חופשות, אין בילויים, אין רכבים", הוא מתאר.

"עד שהעירייה שינתה את המדיניות בבני ברק, בנו בניינים עם חניות תת-קרקעיות כי החוק חייב את זה, אבל זה פשוט נשאר ריק - כי אנשים בבני ברק לא מחזיקים רכבים. הם מעדיפים לחסוך את הכסף הזה להון עצמי לדירה לילדים. אני אישית גדלתי בבית שמהיום שנולדתי ידעתי שההורים שלי חוסכים כדי לחתן אותנו, ומהיום שהתחתנתי חסכתי כדי לחתן את הילדים שלי".

השילוב הזה - בין הכנסה שהיא ממוצעת לבין הוצאה שהיא משמעותית מתחת לממוצע - מאפשר למשפחה חרדית לחסוך 3,000-4,000 שקל מדי חודש, ולעיתים אף יותר אצל משפחות שבהן האם היא רואת חשבון או מתכנתת. כך מצליחים להגיע להון עצמי שמספיק לרכישת דירה לילדים.

עם זאת, טורנהיים מזהיר מהשינויים התרבותיים שעלולים לשבור את האיזון. "הבעיה מתחילה כשמרוויחים הרבה ואז גם מבזבזים הרבה", הוא אומר. "ברגע שהציבור החרדי נכנס למעגל ההכנסות הגבוהות - הוא נכנס גם למעגל הפיתויים של החברה הכללית: טיסות, סמארטפונים, חופשות, מותגים. פתאום משפחה שהייתה רגילה לחיות מצמצום מרגישה ש'מגיע לה קצת ליהנות', ושם בדיוק נוצר הסדק. לא בטוח שההכנסה הגבוהה תתורגם לחיסכון גבוה - לפעמים זה אפילו הפוך, כי ככל שיש יותר כסף, כך גדל גם היצר לצרוך אותו".

לדבריו, ככל שהמשפחה החרדית יותר "אדוקה" - כך היא גם חוסכת יותר. וככל שהיא מודרנית יותר - כך גדלים הפיתויים. "וזה מה שמתחיל לשחוק את היתרון שהיה לציבור החרדי במשך שנים: היכולת להסתפק במועט ולהפוך כל שקל להון עצמי לדירה".

כתבה שניה

ראיון שפרסמנו אתמול קובי טורנהיים, בעלים של משרד יעוץ משכנתאות ו"אושיית רשת" - מדורג מקום ראשון בסטטוס וואטסאפ, הרשת החברתית של המגזר החרדי, בתחום הנדל"ן – הסביר איך משפחות חרדיות מצליחות, כמעט בניגוד לכל היגיון כלכלי, לחסוך מאות אלפי שקלים לדירה בזכות אורח חיים צנוע ונטול מותרות.

אבל גם אחרי שההורים חסכו, מכרו את הרכב וויתרו על חופשות, נשאלת השאלה הגדולה באמת - איך לוקחים משכנתא במשפחה שבה אחד מבני הזוג הוא בלי תלוש שכר מסודר ובלי הכנסה קבועה? התשובה, כמו הרבה דברים במגזר החרדי, נמצאת במשפחה. "פה בדיוק נכנסת הערבות ההדדית", מסביר טורנהיים. "אצל חילונים, אם תגיד לבחור שאבא שלו יהיה ערב למשכנתה – או, "חס וחלילה", ישלם חלק ממנה - זה נגמר שם. הוא יעדיף כבר לוותר על הדירה".

"אצל החרדים זה ההפך: אבא ערב לילד, אח ערב לאח. אפילו ראיתי עסקאות שבהן גם האמא וגם האחות חתמו ערבות על המשכנתה של ילדה בת שמונה־עשרה. אחרי כמה שנים, כשהאחות הזו מתחתנת ומרוויחה, היא כבר ערבה בחזרה לאחותה הבאה בתור. זו מערכת של ערבות הדדית שמחזיקה את כל הסיפור הזה".

הבנקים מבינים את הפוטנציאל. "בנק מזרחי באופן מסורתי עובד עם הציבור החרדי, והחלק שלו בעוגת המשכנתאות עלה ל-41%", אומר טורנהיים. "יש לו לפחות ארבעה סניפים בבני ברק. בנק לאומי, הבנק הגדול בארץ, יש לו שניים. בנק הפועלים - אחד".

בשנתיים האחרונות, כשהציבור החילוני הוריד את הרגל מהגז בנדל"ן בגלל הרפורמה המשפטית, החרדים המשיכו לקנות. "החבר'ה בתל אביב, בחוגי ההייטק, רצו לקנות דירות בקפריסין, ביוון, פורטוגל - רק לא בארץ. מי קנה? החרדים. כי אצלם לא קונים לשנה-שנתיים. אין להם לאן ללכת, יש ילדים, צריך לקנות".

החרדה הזו לקנות דירה לילדים מגיעה לרמה שלעיתים ההורים גם ממשכנים את הבית שלהם כדי לעזור לילדים לקנות את הדירה הראשונה. "כן, זה קורה הרבה," מודה טורנהיים. "הורים מוכנים לשים את הדירה שלהם כבטוחה, בידיעה שכנראה בעוד עשור הם ייאלצו למכור ולעבור לשכירות - העיקר שלילדים תהיה דירה. זו תפיסה שמבחינתם חשובה יותר מהביטחון האישי שלהם. הרצון לחתן את הבת עם בחור טוב, עם בחור מישיבה טובה, גובר על הכל".

אבל זה לא יוצר מעגל קסמים שהיחידים שמרוויחים ממנו הם הבנקים? שכל דור ממשכן את הבית שלו כדי לקנות בית לדור הבא? טורנהיים מסכים, אבל חושב שהמעגל יישבר בדור שלנו. "הדור החדש כבר שם. הבנות מתכנתות, עובדות בבנקים, מרוויחות הרבה יותר מההורים. הן אלו שמחזיקות את המשפחה, והן אלו שמאפשרות את רכישת הדירה.

ועדיין, אחרי שכל זה נאמר ועם כל השכר שעלה, החיסכון הקיצוני והערבות המשפחתית, טורנהיים סבור שהמודל הנוכחי הגיע לקצה גבול היכולת במרכז, ושמכאן והלאה החרדים יקנו דירות בעיקר בפריפריה. "בני ברק שהייתה פעם יותר יקרה מפתח תקווה ורמת גן, הפכה לעיר הכי זולה בגוש דן אחרי לוד", הוא אומר, "החרדים פשוט הגיעו למקסימום יכולת ההכנסה שלהם".

מה דעתכם?

הנתונים האלו נשמעים לכם??
מורה מרוויחה נטו 9000 ש"ח? (לא מדברת על משרד החינוך)
אברך שלומד 3 סדרים מכניס ממלגות 6000-8000??
תספרו לי איפה.
אני נמצא הרבה בנסיעות. יש רעשי רקע מרובים.
ניסיתי כ"כ הרבה סוגים של אוזניות (יש לי אפילו מאמר מקיף עם עוד הרחבה בתגובות...), ובסוף, לא משנה מה, לא שומעים אותי טוב!
רק כאשר הפלאפון צמוד לאוזן, מה שלא מומלץ בנהיגה, עניין כזה של הציוניים, אתם יודעים.

ואני לא מבין למה, לא מבין. יש לי מכשיר כשר שנחשב ליקר וטוב, עבר שדרוג גרסה, 4*4, באמת מכשיר נחמד, ו.... לא משנה מה, פשוט לא שומעים אותי טוב! בכל סוגי האוזניות האלחוטיות! אני שומע מצויין, ובן שיחי - שומע אותי כמתוך חלום רע! עמום, מרוחק, שומע חצי ממה שאני אומר... (הפסד שלו, כמובן).

ואותן אוזניות, כאשר מחברים אותם למכשיר סלולר *לא כשר*, אפילו בסיסי וזול שעולה 150 ששקל, הנוקיה הפשוטים, פתאום שומעים את הדובר הרבה יותר טוב...

אז מה התכלית?
ונניח שהמכשיר הכי הכי נחשק ומומלץ - ככה שמעתי בשקט בזמן שדחפתי את האף לשיחה של בחורים שישבו ליידי, אין לי טיפת טאקט בחיים האלה - הוא כיום Q8.
ונגיד אקנה אותו ב 450 שקל. אם אז כן יהיו לי חברים? כן ישמעו אותי ברור גם באוזניות בלוטוס'?

באמת, זה מייאש. אודה לכל עזרה, המלצה למכשיר ששומעים אותי טוב, פתרון, משהו.
(ואני לא רוצה להסתובב עם אוזניות חוטיות בכיס רק לשיחות טלפון, הכיסים שלי שמורים לדברים חשובים כמו ליקוטי תפילות)

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה