מאמר: להציל את התוכניתן הביישן

[wmw]

תקף גם למעצבים/ות ביישנים/יות
http://www.thingsonmymind.com/?p=2407

 

[חנוש-]

והנתיבים??!!
מישהו יעשה עימנו חסד??

תודה ענקית מראש!

 

[wmw]

יניב הוא תוכניתן מוערך שכשרונו בכתיבת אלגוריתמים הוא נכס לחברת ההי-טק בה הוא עובד. אלא שלאחרונה כשעלתה אפשרות קידומו והרחבת סמכויותיו התעורר ספק. הספק כמובן אינו קשור ליכולותיו המקצועיות, אלא לאופן התנהלותו ויחסיו הבינאישיים עם עמיתיו: אין לו הרבה חברים ונראה כאילו שהוא לא מתאמץ לרכוש אותם – הוא נבהל כבר כשנודע לו שעומד להתקיים ערב חברה, ביומיום מעדיף לעבוד לבד בחדרו, תמיד כשפונים אליו הוא נותן תשובות מספקות "קצרות ולעניין", לא לפני שהוא מגרד את עורפו, אז נחשף כתם הזיעה בבית שחיו והוא גורם להרגשה שמטרידים את מנוחתו. כשנאמר לו בשיחת המשוב "אין מצב שתקבל את התפקיד החדש, אם אתה מתכוון להשאר בקונכייה שלך! איך אתה מתכוון לנהל ישיבות? החבר'ה מפרשים את ההתבודדות שלך כהתנשאות ולפעמים אפילו מעדיפים לא להצתוות איתך". הוא מרגיש נבוך מאד, מוקטן ודחוי. כמובן שזה מייד מזכיר לו את המחנכת מכיתה י' שאמרה "זה לא מספיק שאתה יודע מצויין את החומר, אתה צריך גם להשתתף באופן פעיל בשיעור! " יניב החל להכיר בכך שהביישנות שלו עיכבה אותו מאז ומתמיד, אך בעוד שאמא שלו הייתה מוטרדת מכך שהוא "עוד לא מצא שידוך", ליניב הפריעה העובדה שהביישנות לא מאפשרת לו להתקדם בעבודה הוא הרגיש מתוסכל ולא ממוצה. כך גם הבוס שלו שהרגיש שיש כאן החמצה גדולה.

לפעמים הביישנות היא חרדה חברתית
עד כמה הביישנות נמצאת בשליטה של יניב? האם הוא יכול לשנות את ההתנהלות הזאת אם המצב מחייב? בכל הפעמים שיניב צריך להתמודד עם משהו שמעורר את ביישנותו הוא פשוט נמנע: נמנע עד כמה שניתן ממצבים שבהם נמצא במרכז תשומת הלב, נמנע מלנסוע לחו"ל ולייצג את החברה בתחומים שונים ומעדיף להיות זה שמאחורי הקלעים. נמנע מללכת לקנות לעצמו בגדים, אף שהוא משתוקק לאהבה הוא נמנע משידוכים או כמו שאמא שלו אומרת "הוא כל כך מוצלח וחושב שהוא כלומניק, אם הוא כל הזמן בבית מול המחשב, אז צריך שדכן עקשן, אחרת לא יהיו לי כלה ונכדים". היא צודקת, אבל אותו שדכן יצטרך לעשות זאת בחכמה ולא בסערה.

במצבים כאלה בהם מתקשה האדם לממש את רצונותיו, יכולותיו והתקדמותו בשל הביישנות; כשהביישנות שולטת בו והוא לא שולט בביישנותו כשמתבקש; כאשר האדם "בוחר" להמנע מהסיטואציה כדי לא להרגיש את הרגשת הבושה והמבוכה, וכל אלה גורמים לו תסכול ואי נחת, הרי שיש פה בעיה הדורשת פתרון.

בעיה רגשית או אופי מיוחד?
יכול להיות שאם יניב היה נולד במאה אחרת ובתרבות שונה, הביישנות שלו הייתה נתפשת כצניעות ראוייה, כאצילות ואולי הייתה דווקא מביאה אותו לתפקידים מובילים בחברה. אך בתרבות של ימינו המעודדת את המוחצנות, הבולטות וההיחשפות "אי אפשר לעבוד עם הביישנות". בימינו הביישנות קיבלה הגדרות מקצועיות שונות: ה- D.S.M ספר האבחנות הנפשיות, מגדיר מצבים קיצוניים של ביישנות המלווים בהרגשת חרדה, כ"חרדה חברתית".

חרדה חברתית היא מצב בה הביישנות היא תכונת אופי ממושכת, בה לאורך שנים האדם חושש מהרגשת המבוכה, מרגיש שונה, נחות, חסר מיומנויות חברתיות עם רגישות יתר לדחייה ולביקורת שלילית, כאשר כל אלה גורמים לאדם להמנע מסיטואציות שונות בתחומי חיים רבים והוא יוצר קשר רק במצבים בהם הוא בטוח שיחבבו אותו, ובסופו של דבר האדם סובל ותפקודו נפגע, הוא יוגדר כסובל מ"הפרעת אישיות המנעותית". כנראה שבפועל קיים רצף בין ביישנות סבירה ומופנמות לבין ביישנות מוגזמת במימדיה, עד כדי סגירות והמנעות.

טיפול רגשי מקצועי וסיוע של חברים
קיים מגוון של טיפולים רגשיים מקצועיים אשר ניתן לבחור או לשלב ביניהם:

טיפול פסיכיאטרי תרופתי בתרופות נוגדות חרדה. מדובר בטיפול מקובל ורב שנים אשר יכול לסייע בהורדת רמת החרדה הכללית.
טיפול פסיכולוגי מסוג קוגניטיבי התנהגותי העוסק בעיקר בתפיסה של האדם את עצמו ואת סביבתו ובהתנהגותו.
טיפול קבוצתי, לשיפור הדימוי העצמי, להקניית מיומנויות חברתיות ולהענקת הבנה ותמיכה מהסביבה
טיפול פסיכולוגי דינאמי, שעוסק יותר בהבנת המקורות של הביישנות, מקומה של הביישנות בחייו, איך היא משתלבת עם תכונות אחרות, מה ממהלך החיים בעבר או היחסים הנוכחיים מחמירים את הביישנות או ממתנים אותה, איך הביישנות משפיעה על הבחירות שהאדם עושה בעבודה בזוגיות וכד'.
מכיוון שיניב הוא ביישן וחווה לפעמים פידבק כבקורת ודחייה, הוא יתבייש גם לפנות לעזרה ולטיפול פסיכולוגי, למרות העיכוב והתסכול הרב שהוא חש. החברים, המנהלים ואפילו אנשי משאבי האנוש בחברה יכולים לסייע לאנשים כמו יניב מה העמיתים והממונה יכול לעשות בינתיים?

מה לא לעשות?

להמנע מלהכנס איתו לעימותים שעלולים להתפרש בעיניו כביקורתיות.
להמנע מללגלג עליו, אפילו לא בחיבה
להמנע מדיבור תוסס ומהיר – מלחיץ אותו
להמנע מלחוץ עליו להשתתף באירועים בהם הוא במרכז תשומת הלב, לאפשר לו להיות ברקע אם כך הוא מתפקד טוב יותר
מה כן לעשות?

לתת לו להרגיש שמבינים אותו ושהוא לא "עוף מוזר"
להתמיד ולתת ללו אישורים מחדש ליכולותיו ואיכויותיו החיוביות.
לקבל את הרתיעה שלו ולעודד אותו במשורה לבטא את דעותיו ורעיונותיו בישיבות במחיצת אנשים שהוא מרגיש שמחבבים ומעריכים אותו
להעניק לו הרגשה של שייכות בלי הסתחבקות יתר.
להציע לו להשתתף בקורס באסרטיביות
למצוא את הרגע הנכון, בו הוא מכיר במחיר שהוא משלם על ביישנותו ולהציע לו לפנות לטיפול מקצועי שיתמקד בפתרון.
אין ספק שאנשים משלמים מחיר על ביישנות מוגזמת, אבל במרבית המקרים ניתן לסייע להם לשפר את יכולת ההתמודדות שלהם ואת ההרגשה שלהם.



—————

רשימת אורח זו נכתבה על ידי ציפי רולניק, ציפי היא עובדת סוציאלית קלינית, לשעבר יו"ר האיגוד לפסיכותרפיה ומנהלת מרכז רזולוציה לישומים פסיכולוגים מתקדמים

 

[ותמיד לבחור]

במבט של אורח בלבד, נראה שהמאמר דורש צנזור פשוט, לפני העלאה לבמה כבודה זו.​

 

[wmw]

המאמר עבר גיור
הסיבה שהבאתי אותו היא לא כי כתובה בו המילה "מתכנת"
זה יכול היה להיות באותה המידה כל בעל מקצוע "חנוני" אחר.

הסיבה היא כשאנחנו נתקלים בה לרוב, כאשר לקוח משתמט מחובותיו, ואיננו משלם את המוטל עליו, ולמתכנת [או המעצב] לא נעים לדרוש במפגיע את המגיע לו בצדק ועל פי דין.

המאמר הביא מקרה קיצוני, אך תמיד יש את המקרים הקלאסיים של "אם הוא לא יפנה אלי תוך שבוע, אני ירים לו צלצול" וכך אנו מוצאים את עצמינו עם רשימת בעלי חוב שזמן פרעונם חלף מההיסטוריה, ומינוס ענק [או חלום שלא התגשם]

 

[chani-studi]

גדול גדול

תקף גם למעצבים/ות ביישנים/יות
http://www.thingsonmymind.com/?p=2407

גדול, גדול גדול.

השתתפתי בכנס של ענקית תוכנה,
בהרצאה ראשונה היה מרצה מהוקצע אבל התוכן רדוד

בהרצאה שניה הופיע גאון- ביישן
עוף מוזר אמיתי שלא ידע איך עומדים מול המקרופון
דיבר במהירות האור ומאוד לא ברור
אבל התוכן היה מדהים.
והדובדבן - בסוף ההרצאה הוא ענה לשאלות ונתן
טיפים ורעיונות מדהימים.