מהו עץ אשרה?

[לו יצוייר]

מישהו יודע האם עץ אשרה שכתוב בתנ"ך, מתכוון לסוג עץ מסויים שאליו עבדו ע"ז, או כל עץ שלא יהיה, אם עבדו עליו עבודה זרה, מכונה אשרה.ואם הכוונה לעץ מזן מסויים, באיזה עץ מדובר?

 

[אברהם]

אשרה אינו עץ מסויים אלא שם של אחת האלילות הכנעניות, שעבודתה הייתה מתחת לעצים.
כל עץ שניטע לשם ע"ז מכונה אשרה (גם אם זה לעבודה זרה אחרת).

 

[א.ישראל]

רמב"ן דברים פרק טז פסוק כא
(כא) לא תטע לך אשרה - כל אילן הנטוע על פתחי בית אלהים יקרא אשרה, אולי בעבור שהוא שם דרך מראה אותו לעם יקרא כן, מלשון תמוך אשורי במעגלותיך (תהלים יז ה). יזהיר הכתוב שלא יטע אילן אצל מזבח ה' לנוי, ויחשוב שהוא כבוד והדר למזבח השם. ואסר אותו בעבור שהוא מנהג עובדי עבודה זרה לטעת אילנות בפתחי בתי עבודה זרה שלהם, וכענין שנאמר (שופטים ו כה) והרסת את מזבח הבעל וגו' ואת האשרה אשר עליה תכרת.

 

[לו יצוייר]

תודה רבה! עזרתם לי מאוד!

 

[eden7115]

במשנה אמרו, שלוש אשרות הם:
אילן שנטעו מתחילה לשם ע"ז וכו'
גדע ופסלו לשם ע"ז וכו'
והעמיד תחתיה ע"ז וכו' (עבודה זרה פרק ג ז).

 

[אליהו פריד]

רמב"ן דברים פרק טז פסוק כא
(כא) לא תטע לך אשרה - כל אילן הנטוע על פתחי בית אלהים יקרא אשרה, אולי בעבור שהוא שם דרך מראה אותו לעם יקרא כן, מלשון תמוך אשורי במעגלותיך (תהלים יז ה). יזהיר הכתוב שלא יטע אילן אצל מזבח ה' לנוי, ויחשוב שהוא כבוד והדר למזבח השם. ואסר אותו בעבור שהוא מנהג עובדי עבודה זרה לטעת אילנות בפתחי בתי עבודה זרה שלהם, וכענין שנאמר (שופטים ו כה) והרסת את מזבח הבעל וגו' ואת האשרה אשר עליה תכרת.

ואני הייתי דוקא בדיעה (אולי וכנראה מוטעית) שהמילה אשרה נגזרת מאשור כמו "ובאו האובדים מארץ אשור והנידחים מארץ מצרים" שכמו שבמצרים עבדו ע"ז בצורה מוחלטת כך גם בארץ אשור. וכמו מצריים השפעתה של אשור על התרבויות העתידיות היתה חזקה.
ועל כן אומר הפסוק שבבוא היום אפילו אותם יביא ה' לאמונה ועל כן המילה אשירה הוא שם תואר כללי
כמו מצריים גם אשור היתה ארץ בתקופת המקרא
בתקופה מסויימת עיר הבירה של אשור נקראת נינוה שכידוע יונה נשלח להחזירם בתשובה שהם היו עובדי עבודה זרה עד כדי כך שהקב"ה רצה להשמידם לגמרי.
שמעתי גם דעה שארץ אשור הוא המקום המקורי שבנו את מגדל בבל כדי להלחם בהקב"ה

נו, נו... לכו תאמינו לשמועות

 

[אליהו פריד]

התורת כהנים מסביר שאשרה בא מלשון מתאשר היינו שמקבל מזון ממקור אחר
המשך חכמה בונה את זה הלאה ומסביר שזו הסיבה שהתורה גם צוותה לא לטעת בכלל עצים בהר הבית
א. כדי שלא יגיעו לע"ז
ב. שעניין הקורבנות הוא לא עניין של נתינת חיות כביכול לשמים אלא כמו אבנים שאינם נצרכים לשום דבר

אולי זה מוסיף

 

[אברהם]

ע"פ הפסוק במלכים א פרק יח פס' יט: "וְעַתָּה שְׁלַח קְבֹץ אֵלַי אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל אֶל הַר הַכַּרְמֶל וְאֶת נְבִיאֵי הַבַּעַל אַרְבַּע מֵאוֹת וַחֲמִשִּׁים וּנְבִיאֵי הָאֲשֵׁרָה אַרְבַּע מֵאוֹת אֹכְלֵי שֻׁלְחַן אִיזָבֶל", רואים שהאשרה היא שם של ע"ז ספציפית - הן משום שהיא מובאת כמקבילה לבעל והן משום שהיא מובאת בה"א הידיעה.

מלבד זאת גם ממצאים ארכיאולוגים גילו ש"אשרה" הוא שמה של אלת הפריון הכנענית, ומקורה דוקא איננו מאשור אלא מאזור אוגרית (צור וצידון).

בכל אופן ברור שבמשך הזמן השם אשרה הושאל לכל מיני ע"ז כפי שצוטט במשנה שהביאה eden

 

[יוד]

כך מבואר עץ אשרה בפרויקש השו"ת:

אשרה
אשרה
א. אילן שניטע מתחילה לשם עבודה זרה. ודינו, שאם נטעו עכו"ם - נאסר מיד, אף על פי שלא עבדו1, ואם נטעו ישראל - אינו נאסר עד שיעבדנו2.
ב. אילן נטוע שעבדוהו לשם עבודה זרה. ודינו, שהתוספת שניתווספה באילן אחר שכבר נעבד - אסורה.
ג. אילן שהועמדה תחתיו עבודה זרה. ודינו, שהוא אסור בתורת משמשי עבודה זרה.
----------------
1. כדין כל עבודה זרה של עכו"ם שנאסרת מיד בעשייתה.
2. כדין עבודה זרה של ישראל. ויש שכתב (מקור מים חיים יו"ד סי' קמ"ה לדעת הרמב"ן), שעבודה זרה של ישראל כיון שבנטיעתה אינה נאסרת עד שיעבדנה, שוב אינה נאסרת אפילו אחר שיעבדנה, שהרי זה כנטע ולבסוף עבד.

 

[געוואלדיג]

מתוך פשט לשון הכתוב משמע שהאשרה היא אילן אשר בשעת נטיעתו - עשייתו. "לא תטע לך אשרה". ולכאורה לפי זה נראה שכל אילן נטוע ואחר כך ייחדוהו לשם עבודה זרה, אין שם "אשרה" עליו, אלא הוא ככל עבודה אחרת.

 

[רב טקסט]

מפשט הפסוק לא יוצא שרק זה נקרא בשם אשרה אלא שפסוק זה מדבר מזה. והרד"ק בשרש אשר מבאר לעצם שם אשרה שכולל אילן שעובדים אותה או שעושים אותה לנוי מי שעובדין אותו, והפרט השני הוא מחלוקת תנאים במשנה שהובא למעלה.
מובן שיתכן שכל זה שם המושאל שמקורה בעבודה זרה מסוימת, ועכ"פ מבואר שבלשון התורה כל אלה הם אשרה.

 

[געוואלדיג]

בדבריך שיתכן זה שם המושאל רמזת על הפירוש החדשני לענין, ואף שידעתיו לא רציתי להאריך, אולם אביאנו עתה.
אפשר להיווכח מתוך סיפורי המקרא כי לעבודות מסוימות היה אופן פולחנם על ידי העמדת אשרה לידם, והאשרה גם היא היתה אלילה כאחות או כאשת האליל העיקרי, והוא עמד אצל המזבח עליו הקטירו לשם העבודה ההיא. כך היה אצל אבי גדעון (שופטים ו, כה): והרסת את מזבח הבעל אשר לאביך ואת האשרה אשר עליו תכרות.
אצל עובדי אלילים אף שררה היררכיה, כאשר חלק מהם הגיעו ל'דרגת' נביאי הבעל עצמו, וחלק מהם 'רק' נביאי האשרה שלו (מל"א יח).
לאור זה נראה שהיה רצון בקרב חכמים בעיני עצמם לנטוע אשרה לכבוד ה', וכנגד זה באה ההוראה "לא תטע אשרה" כאשר הכוונה - אשרה לשם ה', אולם ההוראה היא הוראה גורפת, שלא לנטוע שום עץ, ואפילו רק לנוי.
לפי זה ניתן להסביר את פשר האשרה והמפלצת שעשתה מעכה אם אסא, עובדה קשה להבנה, כי הלוא מלבד סיפור זה, לא מבואר בתולדות המלכים הקודמים שהתגאלו בעבודה זרה (מלבד נשי שלמה הנכריות).
אלא נראה שהאשרה שלה הייתה לשם ה', ועל כן אין עוון זה יותר חמור בהרבה מהמצבות והפסלים לשם ה' שהיו נפוצים בעת ההיא ביהודה (מ"מ נ"ל שהיה זה יותר חמור, והיה כעין אמונה בשיתוף).
גם אחאב, מלבד עבודתו את שאר האלילים, מצא הכתוב לנכון להדגיש שהוא עשה את האשרה בשומרון, ונראה שהיא היתה לשם ה'. החפירות הארכיאולוגיות מצאו כתובת מעשה ידי הנוהים אחריה, המברכים בשם ה' אלקי ישראל ולהבדיל בשם האשרה, והמעיין שם יראה שהכוונה שהאשרה היא לשם ה'.
מנשה בן חזקיהו לא הכניס שאר עבודות לתוך בית המקדש, מלבד האשרה וכל צבא השמים. לכאורה כשם שצבא השמים כפופים תחת אלקי השמים, כן גם האשרה. ורק מחוץ לבית המקדש עבד מנשה גם לשאר האלילים דוגמת הבעל (כדי לרצותם) (אולם בבית המקדש היו מאוכסנים כלים לעבודת הבעל, וזה נמנה כאחת מעוונות מנשה - מל"ב כג, ד).

 

[חיטובים]

לא קראתי בעיון דברי קודמי, אולם אציין שבחפירות ארכיאולוגיות לא נמצאה עד היום הזה כל אשרה. המשמעות היא שהאשרה היתה עץ לבד או (כדעת חלק החוקרים) פסל שנעשה רק מעץ. עצים שורדים רק באזורים יבשים מאוד כמצרים וים המלח.