מה אתם אומרים על צורת ניקוד כזו?

[געוואלדיג]

לפניכם קטע מודפס מתוך רש"י על התורה מנוקד.

 

[אפכא מסתברא]

מוזר! מה הטיעונים של ה"בעל מדקדק" הזה? זה חידוש יחיד או יש שם עוד הפתעות? אבל במבט שני ראיתי עוד שיבושים בדף זה (מעשֶה בראשית, לדוגמ&#1488, כך שיש רק להשתתף בצערם של הקונים ולהצטרף לקריאתו של אברהם לפני יומיים-שלושה לאסור בחוק על מכירת תכנת ניקוד אוטומטי למי שלא עמד במבחן בדקדוק ובניקוד מעשי...

 

[געוואלדיג]

כן, אתה יכול להבחין ב"בגמר מתן תורה", מ"ם של גמר בקמץ, וכן תי"ו של "מתן (תור&#1492". אבל כל זה אינו משעשע כמו הניקוד שהדגשתי.

 

[אפכא מסתברא]

מילא כשזה רק משעשע, אבל "נקדנים" כאלה עלולים בקלות להגיע למצב של חרוף וגידוף ה"י. אבל מה יעשה מו"ל שאינו מבין בדקדוק?

 

[געוואלדיג]

תן דוגמא של חירוף וגידוף למשל?

 

[אפכא מסתברא]

לפני יומיים-שלושה ביקש כאן מישהו ניקוד מהיר של קטע "אפילו בלי לעבור על זה", אז מה שהוא קיבל היה, בין השאר: "אשר קִדַּשְנו במצוותיו", "יהי רצון מִלְּפָנַיִךְ (!!!) ה' א-לקינו "ועוד פנינים כיו"ב.

 

[חיטובים]

נמצא בשוק ספר 'שערי אורה' לר"י גיקטילייא מנוקד, עם טעויות מדהימות.
דוגמא: באחד המקומות 'שערות הזקן' מנוקד 'שֶׁעֶרְוַת הַזָּקֵן' במקום 'שַׂעֲרוֹת הַזָּקָן'...

(געוואלדיג, שלחתי לך הודעה פרטית. ראית אותה?)

 

[אפכא מסתברא]

על כגון דא יש להמליץ כי הנקדן גילה את ערוותו...

 

[feel-הרמוני]

גם אני התבקשתי לנקד "פִּרְיָה וְרִבְיָה" בטקסט מסוים. המגיה מטעם המו"ל הוא איש האקדמיה ללשון העברית, וכוונתו היתה לשמֵר את צורת ההגייה המקובלת כדי שהטקסט יהיה "ידידותי" לציבור. המו"ל חשב שאם האחראי על הפרויקט יהיה בעל תואר אקדמי, העבודה תהיה ברמה גבוהה יותר. למותר לציין שלא קיבלתי את דעתו.
אין ספק שהאווירה המנשבת בין כותלי האקדמיה, המתירה לעצמה לכרסם בכללים המקובלים מדורי דורות, היא הפותחת פתח להחלטות תמוהות כגון אלה.

 

[RCpro]

מה בשורה התחתונה במקרים כגון אלו?
תמיד ההגיה הישיבתית שונה מהדקדוק. לאן נצמדים לדעתכם?

 

[אפכא מסתברא]

אין ספק שהאווירה המנשבת בין כותלי האקדמיה, המתירה לעצמה לכרסם בכללים המקובלים מדורי דורות, היא הפותחת פתח להחלטות תמוהות כגון אלה.

על האקדמיה ללשון העברית ניתן להמליץ "ברוך מתיר אסורים"...
ולגבי השאלה מה עושים במקרים כגון דא, ברור שיש לנקד בניקוד הנכון, גם אם ההגיה הישיבתית שונה, כשם שלא ננקד שַׁבֶּת וכיו"ב, אבל מהו הניקוד הנכון - בזה צריך לפנות למקורות ולא לאקדמיה.

 

[תיבת-נח]

מאידך גיסא מצינו גם במקורותינו שמחמת עיוות ההיגוי נקטו לשון המדוברת
וכעין זה " ורמב"ם קבל מאביו ז"ל שמפני שהיו שמעיה ואבטליון גרי צדק לא היו יכולין להוציא מפיהן מלת הין, והיו אומרים אין במקום הין, כדרך בני אדם עד היום שאינם יכולים לחתוך באותיות [אחה"ע], והיה הלל גם הוא אומר אין, כמו שהיו רבותיו שמעיה ואבטליון גרי צדק אומרים:

ר' עובדיה מברטנורא מסכת עדויות פרק א משנה ג

 

[געוואלדיג]

עיין בספר דורות הראשונים ח"א כרך ג' פרק כ"ב (עמוד 95) מה שהשיג בזה על הרמב"ם ורש"י ועל האחרונים, ומה שהוא מסיק בזה בטוטו"ד.

 

[אפכא מסתברא]

אם כבר מזכירים את "אין" ו"הין" - בעש"ק השתתפתי ב"ברית" והמוהל אמר: "שלום רב לאוהבי תורתך ו...הן (הוא נשף את הה"א מלוא ריאותיו) למו מכשול". כמעט נדרתי כי לא אקח אותו למול את נכדי...
לגופו של עניין, לענ"ד יש הבדל בין השפה המדוברת לזו הכתובה. דיבור אפשר לתקן תוך כדי דיבור או להבהיר, אך מלה כתובה יש לה ממשות וקביעות.

 

[RCpro]

אם כבר מדברים, היאך לנקד את המילה "פיסול'
לא מלשון לפסל פסל, אלא מלשון פסול-כשר.
האם לכתוב בחיריק חסר תחת ה-פ, ודגש ב-ס, או בחיריק מלא וללא דגש (כך זה במקור - בלי ניקו&#1491.

 

[געוואלדיג]

אם שאלתך מה הוא הנכון והאמיתי, אזי התשובה היא פִּסּוּל, אולם ישנם המעדיפים מה שמקובל על מה שנכון והבוחר יבחר.

 

[RCpro]

ואז יהיו 2 מילים, עם ניקוד זהה, עם 2 משמעויות?

 

[געוואלדיג]

לא, כי פסול (עם חיר"&#1511 מלשון פֶּסֶל הוא מבנין הכבד, ומופיע בחיר"ק, דגש ומלאפו"ם, ואילו פסול מלשון שלילה, הוא מבנין הקל, ומופיע בחול"ם וסגו"ל, פֹּסֶל, או בלשון נקיבה פסילה.

 

[RCpro]

יפה.
הטקסט המקורי הוא פיסול, בלשון השלילה. אני לא הולך לשנות את טקסט המקור גם אם הוא שגוי.
עכשיו, היאך מנקדים?
עם חיריק (חסר, דג&#1513 ומלאפום, ואז זה על לשון פסל?
או עם חיריק (יש במקור יו"ד!), (מלא, ס' רפו&#1497, ומלאפום, ואז (אול&#1497 יצא לי לשון פסול על לשון שלילה?

בקיצור, מה אתם הייתם עושים?

 

[געוואלדיג]

אם תנקד כמו שנקדתי בראשונה, זה יהיה הקרוב ביותר לאמת, כי הגם שאין זה מדויק לגמרי, אבל עדיין מתקבל, כי לפעמים מתחלפים הבנינים. מאידך גיסא אין כלל צורה של יו"ד מלא, וההוספה היא רק תמורת הניקוד. עוד זאת, מילוי יו"ד לא יכריע כלל לטובת משמעות פסילה.