התייעצות מה אתם עושים כשהמשפחה כופה עליכם הוצאה שאתם לא עומדים בה?

[dag]

ייתכן. מאה וחמישים שקלים לאוכל.
ראיתי שלא רוצים להיכנס לנושא הזה באשכול הזה...
אולי אסביר בהזדמנות אחרת...

150 שח לאוכל לחודש? (לאנשים ולא לציפורים)
אין מי שלא רוצה להבין איך ולא משנה באיזה אשכול.

 

[יץ]

זה קורה בכל משפחה, בסגנן וברמה שלה... אבל קורה.
אף דבר טוב לא יוצא מזה שלא משתתפים.
לא מדובר כאן בסכומים שא"א לעמוד בהם. גם 2000 שוה לתת בשביל שלום ואחות במשפחה וק"ו מתנה לאמא.
כסף זה ג=דבר שבא והולך.
ולא שיש לי מיותרים בחשבון... ההיפך!

2000 ש"ח זה סכום שא"א לזלזל בו. וחובה עלינו להבין שלא לכולם יש וזה בסדר. אני כאשת אברך שעובדת מאד קשה. במשפחה המורחבת שמתכננים משהו כזה אני יודעת להגיד את הלא מתאים לנו. כמובן שאני מאדד מכבדת תמיד את המשפחה( יש הרבה דרכים. לא חסר לגרום לאנשים הרגשה טובה בלי מתנה יוקרתית וממותגות. ולכבד את ההורים אפשר גם בטלפון פעם בשבוע ולקפוץ לבקר ולהיות שם שצריך. ולזכור לאחל מזל טוב בימי הולדת ולשלוח עוגה ליולדת. לאחל בהצלחה על עבודה חדשה . לפרגן ולתת לב ונשמה. זה עושה המוןןן).
אבל אם זה יבוא על חשבון נעליים לילדים. או פריט חשוב לבית אז על זה נאמר" עניי עירך קודמים"
ואגב. זה לא בושה להגיד שאין כסף. לא עשינו משהו רע. כול אחד ומה שהשם מקציב לו.
ועוד נקודה קטנה. מניסיון. גם אם לא מתאים הסכום שנקבע . אפשר לדבר באופן אישי אם המהרגנת( בלי לעשות מזה ענין). ולהציע להשתתף בסכום שאנחנו יכולים להרשות. ואם מדובר על נסיעה. אם אפשר להצטרף ולהצטמצם אז בשמחה. ואם זה לא אפשרי, אז להודות למהרגנים. לאחל בהצלחה ולהציע עזרה בדברים אחרים..

 

[אמא של :-)]

סיפרה לי חברה שהבת שלה ארגנה עם חברות משהו קטנטן לכיתה, המורה אישרה להם להוציא על זה 10 ש"ח
אממה- הם היו 8 בנות...
מיד הבת שלה התגייסה עם עוד אחת לשלם את השקל הנוסף- ולמרבה ההפתעה- אמא שלה סירבה. כן, לשקל אחד!
למה? כי היא רצתה ללמד את הבת שלה, שלא סופגים פערים חברתיים על חשבונך! (אולי תתנגדו , כל אופן, לא כסף היה הבעיה...) ולא פותרים בעיות עם כסף.

ואוהו...
אם האמא הזו חיה על השקל, אז לא בשבילה המשפטים הבאים, אבל רוב האנשים יכולים להרשות לעצמם להוציא שקל,
איך לסדום יש מילים יפות על ספיגת פערים וכו.
אפשר וצריך לדבר על התחייבות מעבר למקובל מצריכה אישור של אמא וכו
אבל, ספיגת פערים????
אנחנו חונכנו להיות בצד הנותן, מניחה שהייתי קופצת כילדה להתחייב על השקל ואמא הייתה משבחת אותי על שהבנתי שזה סכום קטן ונידבתי אותו לטובת הכלל. וחיינו על השקל משפחה ברוכת ילדים. כן, ללמוד לתת בדברים הקטנים היה חשוב לאמא שלי (כי כספים הגדולים לא יכולנו, באמת חיינו על השקל).

וההפך מסדום:
באתי מבית שחיו על השקל פשוט כמשמעו, אחים ואחיות שלי חיים כך גם היום. מתנה להורים היא פעם במיליון שנה, ומתקבלת עם פרצוף עצוב של אמא "למה אתם מוציאים עלי כסף?" ותשובת המארגן "אמא, רק מי שיכל השתתף, אל תדאגי", אבל היא עדיין דואגת "מה עם x?", אל תדאגי, הבהרנו מראש לכולם שכמה מאיתנו השלימו סכום כי בסוף לא היה מספקי כסף, ודאגנו מראש לבקש מכולם סכום נמוך מאוד, ומי שידענו שיש לו או שיהיה כנה לומר אין לי כרגע גששנו בעדינות אם יכול לקחת על עצמו להוסיף.
זהו, אמא נרגעת.
מניחה שילדים כאלה לא יגדלו לאמא שמחנכת על ספיגת פערים חברתיים על חשבונך....

 

[ד. פריד]

ואוהו...
אם האמא הזו חיה על השקל, אז לא בשבילה המשפטים הבאים, אבל רוב האנשים יכולים להרשות לעצמם להוציא שקל,
איך לסדום יש מילים יפות על ספיגת פערים וכו.
אפשר וצריך לדבר על התחייבות מעבר למקובל מצריכה אישור של אמא וכו
אבל, ספיגת פערים????
אנחנו חונכנו להיות בצד הנותן, מניחה שהייתי קופצת כילדה להתחייב על השקל ואמא הייתה משבחת אותי על שהבנתי שזה סכום קטן ונידבתי אותו לטובת הכלל. וחיינו על השקל משפחה ברוכת ילדים. כן, ללמוד לתת בדברים הקטנים היה חשוב לאמא שלי (כי כספים הגדולים לא יכולנו, באמת חיינו על השקל).

וההפך מסדום:
באתי מבית שחיו על השקל פשוט כמשמעו, אחים ואחיות שלי חיים כך גם היום. מתנה להורים היא פעם במיליון שנה, ומתקבלת עם פרצוף עצוב של אמא "למה אתם מוציאים עלי כסף?" ותשובת המארגן "אמא, רק מי שיכל השתתף, אל תדאגי", אבל היא עדיין דואגת "מה עם x?", אל תדאגי, הבהרנו מראש לכולם שכמה מאיתנו השלימו סכום כי בסוף לא היה מספקי כסף, ודאגנו מראש לבקש מכולם סכום נמוך מאוד, ומי שידענו שיש לו או שיהיה כנה לומר אין לי כרגע גששנו בעדינות אם יכול לקחת על עצמו להוסיף.
זהו, אמא נרגעת.
מניחה שילדים כאלה לא יגדלו לאמא שמחנכת על ספיגת פערים חברתיים על חשבונך....

יש להורים רבים הרבה מה ללמוד מאמא כזו.
ובפרט ממה שהיא דואגת לילדיה שלא יוציאו כסף על חשבון נכדיה.
וזה גם מפחית מתיחויות מיותרות בין הילדים עצמם כפי שברור מהאשכול...

 

[שמש יוקדת]

יש להורים רבים הרבה מה ללמוד מאמא כזו.
ובפרט ממה שהיא דואגת לילדיה שלא יוציאו כסף על חשבון נכדיה.
וזה גם מפחית מתיחויות מיותרות בין הילדים עצמם כפי שברור מהאשכול...

ואוהו...
אם האמא הזו חיה על השקל, אז לא בשבילה המשפטים הבאים, אבל רוב האנשים יכולים להרשות לעצמם להוציא שקל,
איך לסדום יש מילים יפות על ספיגת פערים וכו.
אפשר וצריך לדבר על התחייבות מעבר למקובל מצריכה אישור של אמא וכו
אבל, ספיגת פערים????
אנחנו חונכנו להיות בצד הנותן, מניחה שהייתי קופצת כילדה להתחייב על השקל ואמא הייתה משבחת אותי על שהבנתי שזה סכום קטן ונידבתי אותו לטובת הכלל. וחיינו על השקל משפחה ברוכת ילדים. כן, ללמוד לתת בדברים הקטנים היה חשוב לאמא שלי (כי כספים הגדולים לא יכולנו, באמת חיינו על השקל).

וההפך מסדום:
באתי מבית שחיו על השקל פשוט כמשמעו, אחים ואחיות שלי חיים כך גם היום. מתנה להורים היא פעם במיליון שנה, ומתקבלת עם פרצוף עצוב של אמא "למה אתם מוציאים עלי כסף?" ותשובת המארגן "אמא, רק מי שיכל השתתף, אל תדאגי", אבל היא עדיין דואגת "מה עם x?", אל תדאגי, הבהרנו מראש לכולם שכמה מאיתנו השלימו סכום כי בסוף לא היה מספקי כסף, ודאגנו מראש לבקש מכולם סכום נמוך מאוד, ומי שידענו שיש לו או שיהיה כנה לומר אין לי כרגע גששנו בעדינות אם יכול לקחת על עצמו להוסיף.
זהו, אמא נרגעת.
מניחה שילדים כאלה לא יגדלו לאמא שמחנכת על ספיגת פערים חברתיים על חשבונך...

ואוהו...
אם האמא הזו חיה על השקל, אז לא בשבילה המשפטים הבאים, אבל רוב האנשים יכולים להרשות לעצמם להוציא שקל,
איך לסדום יש מילים יפות על ספיגת פערים וכו.
אפשר וצריך לדבר על התחייבות מעבר למקובל מצריכה אישור של אמא וכו
אבל, ספיגת פערים????
אנחנו חונכנו להיות בצד הנותן, מניחה שהייתי קופצת כילדה להתחייב על השקל ואמא הייתה משבחת אותי על שהבנתי שזה סכום קטן ונידבתי אותו לטובת הכלל. וחיינו על השקל משפחה ברוכת ילדים. כן, ללמוד לתת בדברים הקטנים היה חשוב לאמא שלי (כי כספים הגדולים לא יכולנו, באמת חיינו על השקל).

וההפך מסדום:
באתי מבית שחיו על השקל פשוט כמשמעו, אחים ואחיות שלי חיים כך גם היום. מתנה להורים היא פעם במיליון שנה, ומתקבלת עם פרצוף עצוב של אמא "למה אתם מוציאים עלי כסף?" ותשובת המארגן "אמא, רק מי שיכל השתתף, אל תדאגי", אבל היא עדיין דואגת "מה עם x?", אל תדאגי, הבהרנו מראש לכולם שכמה מאיתנו השלימו סכום כי בסוף לא היה מספקי כסף, ודאגנו מראש לבקש מכולם סכום נמוך מאוד, ומי שידענו שיש לו או שיהיה כנה לומר אין לי כרגע גששנו בעדינות אם יכול לקחת על עצמו להוסיף.
זהו, אמא נרגעת.
מניחה שילדים כאלה לא יגדלו לאמא שמחנכת על ספיגת פערים חברתיים על חשבונך....

אמא מדהימה ומיוחדת!!!
גישה שכולם צריכים ללמוד

 

[אינטליגנטית]

חייבת לומר, לא מדובר רק בכסף. יש לפעמים כפייה לא מפורשת על תדירות של מפגשים.
אצלנו במשפחה חוגגים כל יומיים (כולם עם רכבים ורובם עצמאים) וממש לא נעים להיות שוב אלו שלא מגיעים ליומולדת התורנית (שכירה ובלי רכב).
חייבת להיות הבנה בכל משפחה שלא לכולם מתאימה דינמיקה כזאת או אחרת.
במילה אחת - דמוקרטיה!
אני אבהיר שאף אחד לא יגיד מילה אם לא נבוא, אבל כבר יצא לנו להבין שאנחנו שוב המשפחה הכבדה הזאת שלא בוער לה הגיבוש המשפחתי, לא נעים בכלל.

 

[לא לפרסום]

אנחנו חונכנו להיות בצד הנותן, מניחה שהייתי קופצת כילדה להתחייב על השקל ואמא הייתה משבחת אותי על שהבנתי שזה סכום קטן ונידבתי אותו לטובת הכלל.

טוב אז אני האבא שמתנגד......
כל הסיפור של כסף/מסיבות,בבית ספר זה נושא שמתפתח ומתנפח,ומבחינתי ה 10 שקל זה גבול....
[ואני לא מדבר על המורות שלא מתערבות ומגבילות,ואז השמים זה הגבול,וזה כבר נהיה תרבות.בכיתה של הבת שלי חגגו למורה יום הולדת +מתנה הייתי בהלם שהמורה אישרה.בסוף המורה לא הגיעה ביום שקבעו.אל תדאגו חגגו למחרת]
ולכן אם קבעו סכום הבנות צריכות להבין שא"א לחרוג אפילו בשקל......
וחוזר לנושא....כל עניני הכסף במשפחה,לא תמיד ההתנגדות/אי רצון זה מחוסר כסף.....
מבחינתי יש בעיה לקבוע עובדות,צריך לעשות את זה בצורה של שיתוף,שיהיה רצון להשתתף.....
ולאותה ניקית שכתבה שאין מה לעשות,וא"א להתייעץ עם כולם,אין מה לומר זה בדיוק הבעיה......

 

[כוכבה ה.]

חייבת לומר, לא מדובר רק בכסף. יש לפעמים כפייה לא מפורשת על תדירות של מפגשים.
אצלנו במשפחה חוגגים כל יומיים (כולם עם רכבים ורובם עצמאים) וממש לא נעים להיות שוב אלו שלא מגיעים ליומולדת התורנית (שכירה ובלי רכב).
חייבת להיות הבנה בכל משפחה שלא לכולם מתאימה דינמיקה כזאת או אחרת.
במילה אחת - דמוקרטיה!
אני אבהיר שאף אחד לא יגיד מילה אם לא נבוא, אבל כבר יצא לנו להבין שאנחנו שוב המשפחה הכבדה הזאת שלא בוער לה הגיבוש המשפחתי, לא נעים בכלל.

הפתרון הוא פשוט- לדבר!
לא צריך להיות דווקא ביום שהברזתם ו"דפקתם" מפגש משפחתי שאז אולי זה יהיה טעון יותר
אבל למצוא הזדמנות ןפשוט להסביר לפעמים אנשים פשוט לא רואים ולא שמים לב למצב של השני, ולא מרוע,
ואם תספרי יתכן מאד שיפול להם האסימון

 

[דג הכסף]

בלת"ק
כסף לא תמיד חייב להיות מזומן,
אפשר לשלם לאחד האחים על ידי זיכוי באיזה חנות בשווי אותו סכום,
אם מדובר בסכום סביר לדעתי צריך לעשות מאמץ והשתדלות מירבית להשתתף,
אבל אם גם את זה אין, ולא תהיה בתקופה הקרובה אפשרות לשלם, פשוט תדברו עם מי שצריך ועדיף כמה שיותר מהר, כדי שלא אחרי שחלק שילמו יבואו חלק ויתנגדו.

בנוסף, קחו בחשבון שההוא שמארגן כבר הוציא הרבה הרבה אנרגיות וכוחות ותעשו מאמץ לתת לו הרגשה טובה ולא הרגשת שנורר תורן.

עוד עצה (אם זה רלוונטי), להורים בדרך כלל חשוב לראות את כל הילדים משתתפים, אז אפשר להתקשר ולברר אם יש להם אפשרות לעזור לכם לממן את החלק שלכם.

 

[ילדה נהדרת]

אצלינו יש קופה משפחתית יש לנו הוראת קבע קבועה של 25-30 ש"ח בחודש ולפני כל הוצאה מתנה שבע ברכות מתקשרים לכולם האם הם מסכימים שיוציאו עבור מתנה זאת וזאת סכום כזה וכזה
ברגע שיש אישור מכולם האחות שאחראית על הקופה המשפחתית קונה את מה שרוצים
כמובן ששבת משפחתית וכזה לא נכלל אך עבור מתנות העול הזה ירד מאיתנו..
ממליצה לכל משפחה
דרך אגב מי שלא מעוניין בהוראת קבע (היו אצלינו כאלו) שילם בתחילת שנה 300 ש"ח לכל השנה

 

[ללושקה]

כן, אני אומרת את זה מנסיון.
מחליטים להתחשב ולחסוך בהוצאות ואז זאת שמצד אחד לא עובדת, מצד שני יש לה הכי מעט כסף כי הרבה פעמים זה בא ביחד אומרת שהיא תביא טחינה. ועל כל דבר אחר יש לה תרוץ.
ואז אני באה מהעבודה טרופה עומדת להכין שניצלים, מגיעה עם הנשמה ביד. פעם הבאה לא ברור שאתעקש שנזמין קיטרינג? או שנפגש רק במסעדה?
ובאמת זה רק מדגם מיצג, לפעמים זה כמה שאין להם כסף ודוקא זאת שמנהלת אמפריה וכסף זה דוקא משאב יחסית זמין צריכה לטרוח סביב הארגון להרים להם טלפון ולהזכיר להם שצריך לדאג גם לXYZ. כי מעצמם לא חשבו על כלום מה הבעיה להרים ארוע כל אחד מביא משהו. זה שצריך גם לשנע שתיה, חד פעמי, לחמניות, מפות ועוד ועוד פשוט נעלם מנד עיניהם.
אני אומרת שכל אחד יחשוב מה הוא יכול לתרום ועל הדרך יחסוך במה שמורכב יותר. אולי לא לכולם יעבוד אבל בודאי שלחלק מהמשפחות כן.

סוטה קצת מנושא האשכול, אבל חייבת לרשום.
כסף הוא לא המשאב היחיד. יש כאלה שאין להם כסף וגם אין להם זמן/יכולת נפשית/פיזית (גם אם את חושבת שהכל מושלם).
ולכן אם נלך על הדוגמא שלך, יתכן וזאת שהציעה טחינה זה בשבילה הרבה מאמץ להתארגן ולקנות את זה במיוחד.
בגדול-ממליצה לך להודות להשם שנתן לך עבודה טובה והכנסה מכובדת, והרבה כח נפשי ופיזי לצאת לעבודה ולהתפרנס בכבוד! מעולם אל תשפטי את אלה שלא עובדות!

 

[גימפעל]

טוב אז אני האבא שמתנגד......
כל הסיפור של כסף/מסיבות,בבית ספר זה נושא שמתפתח ומתנפח,ומבחינתי ה 10 שקל זה גבול....
[ואני לא מדבר על המורות שלא מתערבות ומגבילות,ואז השמים זה הגבול,וזה כבר נהיה תרבות.בכיתה של הבת שלי חגגו למורה יום הולדת +מתנה הייתי בהלם שהמורה אישרה.בסוף המורה לא הגיעה ביום שקבעו.אל תדאגו חגגו למחרת]
ולכן אם קבעו סכום הבנות צריכות להבין שא"א לחרוג אפילו בשקל......
וחוזר לנושא....כל עניני הכסף במשפחה,לא תמיד ההתנגדות/אי רצון זה מחוסר כסף.....
מבחינתי יש בעיה לקבוע עובדות,צריך לעשות את זה בצורה של שיתוף,שיהיה רצון להשתתף.....
ולאותה ניקית שכתבה שאין מה לעשות,וא"א להתייעץ עם כולם,אין מה לומר זה בדיוק הבעיה......

כמה שנכון,
זה מתפתח ממתנות הגן ועד למתנות יום הולדת להורים,
תמיד זה המארגן שגורף את התשומת לב על חשבון הארנק של האחרים,
רק צריך להבין פעם ולתמיד הכרת הטוב הערכה וכן אחדות ומשפחתיות זה לא לפי גודל המתנה אלא לפי גודל הלב.

 

[aster]

ואוהו...
אם האמא הזו חיה על השקל, אז לא בשבילה המשפטים הבאים, אבל רוב האנשים יכולים להרשות לעצמם להוציא שקל,
איך לסדום יש מילים יפות על ספיגת פערים וכו.
אפשר וצריך לדבר על התחייבות מעבר למקובל מצריכה אישור של אמא וכו
אבל, ספיגת פערים????
אנחנו חונכנו להיות בצד הנותן, מניחה שהייתי קופצת כילדה להתחייב על השקל ואמא הייתה משבחת אותי על שהבנתי שזה סכום קטן ונידבתי אותו לטובת הכלל. וחיינו על השקל משפחה ברוכת ילדים. כן, ללמוד לתת בדברים הקטנים היה חשוב לאמא שלי (כי כספים הגדולים לא יכולנו, באמת חיינו על השקל).

וההפך מסדום:
באתי מבית שחיו על השקל פשוט כמשמעו, אחים ואחיות שלי חיים כך גם היום. מתנה להורים היא פעם במיליון שנה, ומתקבלת עם פרצוף עצוב של אמא "למה אתם מוציאים עלי כסף?" ותשובת המארגן "אמא, רק מי שיכל השתתף, אל תדאגי", אבל היא עדיין דואגת "מה עם x?", אל תדאגי, הבהרנו מראש לכולם שכמה מאיתנו השלימו סכום כי בסוף לא היה מספקי כסף, ודאגנו מראש לבקש מכולם סכום נמוך מאוד, ומי שידענו שיש לו או שיהיה כנה לומר אין לי כרגע גששנו בעדינות אם יכול לקחת על עצמו להוסיף.
זהו, אמא נרגעת.
מניחה שילדים כאלה לא יגדלו לאמא שמחנכת על ספיגת פערים חברתיים על חשבונך....

קשה לך ה'ספיגת פערים' קבלי ניסוח מעולה:
חינוך ל'הימנעות מריצוי'
חשוב ביותר!!!
לי אישית היה חוסך הרבה לייקים באשכול הזה אם הייתי מקבלת את החינוך הזה כילדה, וכך אני מחנכך את ילדי היום.

 

[דרוש זמן/מקיף למסירה]

150 שח לאוכל לחודש? (לאנשים ולא לציפורים)
אין מי שלא רוצה להבין איך ולא משנה באיזה אשכול.

מה, אני אפתח אשכול -
"שלום לכולם - כך אנחנו אוכלים ב150 ש"ח לחודש" ?

לי אישית היה חוסך הרבה לייקים באשכול הזה

?????
את נותנת לייקים כדי לרצות?

 

[aster]

?????
את נותנת לייקים כדי לרצות?

ליקיים של הזדהות עם התסכול שאני עושה דברים שפחות מתאימים לי כדי להתאים את עצמי למשפחה / חברים / סביבה
וד"ל

 

[שמש יוקדת]

אני חושבת שיש עוד דרכים לבטאות הערכה/ הכרת הטוב- לאו דווקא הוצאה כספית,
אפשר לשלוח מכתב חם ולבבי
אפשר ליזום שיחה חמה ואוהבת
ועוד רעיונות כיד הדמיון,

 

[dag]

מה, אני אפתח אשכול -
"שלום לכולם - כך אנחנו אוכלים ב150 ש"ח לחודש" ?

למה לא?
לגמרי אשכול השראה
לא שזה הגיוני מאיזה כיוון לחיות ב150 שח לחודש.
אלא אם כן יש לכם תרנגולות לביצים ומטע פירות וירקות, מרעה לשחיטה ואתם שוחטים לבד ואין על זה גם עלויות.

 

[אחת_אחרת]

ליקיים של הזדהות עם התסכול שאני עושה דברים שפחות מתאימים לי כדי להתאים את עצמי למשפחה / חברים / סביבה
וד"ל

גם בזה צריך איזונים,
דווקא הסיפור של ה"ספיגת פערים" אליו הגבת פחות מתאים,
כי גם לחנך ילדים להתקטננות לא בריא,
נתקלתי במבוגרים שיש להם, אבל בשם הימנעות מ"ספיגת פערים" זניחה הם התעקשו על דברים מטופשים ממש,
זה גם חינוך וגם חכמה איך לאזן בין השניים.

 

[aster]

גם בזה צריך איזונים,
דווקא הסיפור של ה"ספיגת פערים" אליו הגבת פחות מתאים,
כי גם לחנך ילדים להתקטננות לא בריא,
נתקלתי במבוגרים שיש להם, אבל בשם הימנעות מ"ספיגת פערים" זניחה הם התעקשו על דברים מטופשים ממש,
זה גם חינוך וגם חכמה איך לאזן בין השניים.

מעבר לקטילה שלך ולשיפוטיות על התגובה הפחות מתאימה שלי... לטעמך
לא הבנתי מה רצית לומר,
סורי

 

[לארג']

למה לא?
לגמרי אשכול השראה
לא שזה הגיוני מאיזה כיוון לחיות ב150 שח לחודש.
אלא אם כן יש לכם תרנגולות לביצים ומטע פירות וירקות, מרעה לשחיטה ואתם שוחטים לבד ואין על זה גם עלויות.

חלוקת לחם כל שבוע וממאפיות בסוף יום
חלוקת חלות בשישי
חלוקת ירקות פעם בשבוע
חלוקת מוצרי חלב וביצים פעם בשבוע
חלוקת מוצרים בסיסיים פעם בשבוע
חלוקת מוצרי ניקיון פעם בחודש
חלוקת ארגזי עופות ובשר בחגים ומידי פעם
סלטים מהכולל
בגדים מסירה וגמח

כן יש אנשים כאלה

מה שקיבלו קיבלו , מה שלא לא
מה שחייב קונים , ירק שלא קיבלו לא קונים
מצב הלחם לא משנה ,סוג החלות תודה לה'


מה חשבתם שבסופר אצלם כל מוצר בשקל ?