דרוש מידע מה המקור ללקיחת מורביות??

[מ. גודי]

יש בזה ענין?
ח"ו לא לזלזל רק לדעת

 

[דודסטו]

משנה פ"ד דסוכה

מצוות ערבה כיצד מקום היה למטה מירושלים ונקרא מוצא יורדים לשם ומלקטים מורביות של ערבה ובאים וכו''

(תשובה של בני בן ה9)

 

[מ. גודי]

לא כתוב שם שצריך לקחת גדול!

 

[במבונה]

רש"י סוכה מד ע"ב. וכך בקיצושו"ע ובחיי אדם.

 

[תילתן]

מעניין
סבא שלי היה יהודי שמאוד הקפיד לקנות כל מה שקשור לסוכות את הכי מהודר והכי יקר
בערבות של הושענות הוא "הסתפק" בערבות רגילות

 

[ליטאי פשוט]

מורביות הכוונה ערבות גבוהות במיוחד? נכון?
אז זה נראה לי מגיע מהקטע הזה "ובאים וזוקפין אותן על צידי המזבח, וראשיהם כפופים על גבי המזבח"
שהיו לוקחים ערבות בגובה 10 אמות (כ-5 מטר)
כנראה שזכר לערבות ההם נוהגים היום להסתפק בערבות בגובה של "רק" מטר וחצי-שתיים...

 

[במבונה]

מעניין
סבא שלי היה יהודי שמאוד הקפיד לקנות כל מה שקשור לסוכות את הכי מהודר והכי יקר
בערבות של הושענות הוא "הסתפק" בערבות רגילות

נורא מעניין אבל אולי כדאי להסתכל במקורות שלמעלה?
הם היו קצת לפני הסבא קדישא.

 

[תילתן]

נורא מעניין אבל אולי כדאי להסתכל במקורות שלמעלה?
הם היו קצת לפני הסבא קדישא.

הסתכלתי בעיון רב...
אנחנו מקפידים לנהוג כמו זקנינו..

תראה לי אדמור מהדור הקודם עם ערבות של כמה מטר...

הם לא ידעו מקורות?
החקלאים לא ידעו לגדל גובה שכזה?

 

[במבונה]

שאלו אם יש מקור לענין הזה.
אז יש.
האם כולם נוהגים?
לא.

 

[yonatanr]

יש בזה ענין?
ח"ו לא לזלזל רק לדעת

בגמרא (סוכה מ"ד ע"ב) נאמר ששיעור הערבה של הושענא רבה הוא 'אפילו עלה אחד בבד אחד'. כלומר - ענף אחד שבו יש עלה אחד.
וביאר רש"י שם (ד"ה עלה אחד) - "וכי אמרינן לעיל שלשה טפחים - לגבי לולב הוא דאמרינן, שתהא ערבה ארוכה שלשה טפחים, אבל ערבה שהיו מקיפין בה בפני עצמה - כל דהו סגי". כלומר - למרות שלגבי הערבה שבלולב צריך שיעור שלשה טפחים, אבל בערבה של הושענא רבה מספיק שיעור 'כל שהוא' - אפילו 2 סנטימטר. ועל זה כותב רש"י: "והשתא נהגו להביא מורביות, ענפים ארוכים ויפים, שמנכרא מצוה בעין יפה" - שעכשיו נהגו להביא 'ענפים ארוכים ויפים', כדי שיראה שאנו מקיימים מצוה בעין יפה.

ואם כן, יש מקום לומר שהכוונה היא לגודל 'נורמלי' של ערבה, כמו שיש בלולב, שלא כמבואר בגמרא שמספיק אפילו כלשהו, אבל לא בהכרח לענף ארוך משלושה טפחים.

וכן כתב בעלי תמר על דברי רש"י (סוכה פ"ד ה"ג ד"ה ויש) 'ונראה דלאו דווקא ענפים, אלא ר"ל בדים כמו שאנו לוקחים'.

ובשולחן ערוך (סי' תרסד ס"ד) פסק ' שיעור ערבה זו אפילו עלה אחד בבד אחד'.
והביא הרמ"א את דברי הטור בשם רב האי גאון, ש'מכוער הוא להיות עלה אחד בבד אחד', וכתב שלכן 'נהגו לעשות ההושענות יפים, משום 'זה אלי ואנוהו'. והלבוש (שם) כתב בלשון 'שמכוער הדבר לעשות כן מתחלה שאין זה מצוה הדורה, לכך טוב שיקח ערבה כשירה כמו בלולב'. ומשמע שהבין ש'ההושענות יפים' הכוונה בגודל של הערבה שבלולב.

והאליה רבה (סי' תרסד ס"ק טז) הביא על דברי הלבוש הללו את לשון רש"י ש'נוהגים להביא ענפים ארוכים ויפים', ומשמע מדבריו שאין מחלוקת בין רש"י ללבוש, אלא שדברי הלבוש תואמים לדברי רש"י, ו'ארוכים ויפים' היינו 'כמו הערבה שבלולב'.

והביא האליה רבה את דברי האמרכל [והוא במנהגים ישנים מדורא עמ' 159] 'ערבה היתה של עשר אמות דמזבח גבוה כן, לכך צריך שיקח ערבה יפה וגסה וארוכה, וזהו שיסד הפייט עומסי ערבה להקיף המזבח'.

הקיצור שולחן ערוך (סי' קלח) כותב "הידור מצוה הוא שיהיו בה עלין הרבה והבדים ארוכים', והחיי אדם (ח"ב כלל קנג) כותב " וכן הפוסל בה, פוסל נמי בערבה זו... מלבד נשרו רוב עליו דכשר בזה אפילו עלה אחד בבד אחד. ומיהו אין זה הידור מצוה. ולכן נוהגים לעשות הושענות יפים. ויש נוהגין ליקח ערבה ארוכה וגסה, שהרי בבית המקדש היו לוקחין ערבה גבוה י' אמות (עי' א"ר). ומזה תראה כמה טועים המנתקים העלין מן הבדים וחותכין אותו מלמטה שלא יהיה ארוך, דאדרבה יותר מצוה בארוכה ובעלין הרבה שהוא מצוה מן המובחר ונוי מצוה".

ומזה שציין על דברי האמרכל המובאים באליה רבה 'ויש נוהגין' מבואר שהוא מנהג של אלו הנוהגים כן.

ואם כן בהחלט יש מקום לטענה -

סבא שלי היה יהודי שמאוד הקפיד לקנות כל מה שקשור לסוכות את הכי מהודר והכי יקר
בערבות של הושענות הוא "הסתפק" בערבות רגילות

כי אם כל ענין זה הוא של 'ויש נוהגין', ולמעשה גם המהדרים 'לא נהגו' כן, לכאורה אין אנו זקוקים להיות צדיקים מאבותינו...
מאידך, מבואר שיש בזה עניין.

 

[YAKOV COHEN]

תכלס איפה יש בירושלים להשיג מורביות וכמה זה עולה?

 

[lizi_g]

בזופניק [כיכר השבת]מכרו בצהרים ב50 ש"ח