הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
ב"ה
מה הקשר בין עורך תורני לסופר סת"ם?
בסביבתי הקרובה אני שומע לפעמים על הקבלות וחילוקים בין מקצוע (!) העריכה התורנית לבין סופרי סת"ם, על אף שבעיני אין כל קשר ולו הקלוש ביותר, כמו שאפרט להלן.
ההקבלה הנעשית ביניהם, שורשה בנקודת הפתיחה של המתדיינים ושל העוסקים בשני מקצועות חשובים אלו.
נקודת הפתיחה של כל עורך תורני וגם של סופר סת"ם שוה ברוב המקרים. זה קורה כאשר אברך כולל רואה כי הוא צריך להוסיף הכנסה לתקציב המשפחתי, הוא מביט אנה ואנה וחושב לעצמו מה אני יכול לעשות עם הידע שרכשתי עד היום? במה עוסקת סביבתי הקרובה? החברים הקרובים אלי באורח החיים? האם אני מתאים לעסוק עם ילדים, להיות מלמד?
כמובן שבתוך מחשבות אלו ניצבת הקביעה כי הוא אינו רוצה לשנות את אורח חייו, השקפתו על לימודים כלליים - בקורתית, והספקנות מתלוית גם היא לקביעות אלו, ומה, האם לאחר שאלמד ואתמקצע בקורס מסוים, האם אז מובטחת פרנסתי?
לאחר שהחליט כי לבבו פונה לכאן או לכאן, הוא ניגש לברר אצל אלו המונחים כבר בעבודה ושואל אותם, מה כוללת העבודה? מה גובה השכר המוצע? וכדומה.
ומכאן להבדלים הרבים שבין המקצועות, ובעצם לחוסר הקשר המוחלט:
כמובן שניתן להוציא מתוך הדברים כמה שיפורים והתייעלויות הנוגעות לעורכים תורניים, כמו:
1. ארגון ערב התמקצעות (מה, בשבילי? אני לא צריך! מישהו יבוא ללמד אותי מה שאני עושה כל יום?!).
2. (קריאה למתווכים למיניהם) אין צורך בדוגמא על הספר הספציפי, הראיתי דוגמא (או עבדתי אצלך בעבר), העבודה מצאה חן בעיניך? לשם מה עוד דוגמא?
3. מדוע לא יתאגדו העורכים יחד לשכירת דירה (על החשש מפני פטפוטים וגלישה לנושאים אחרים, צריך להציב כללים וגדרים מראש).
4. השקעה בכלים מתאימים, רכישת תוכנות מהימנות, בתשלום.
ניתן להאריך בכל פרט והנכתב כאן, והנלע"ד כתבתי.
כתיבה וחתימה טובה
מה הקשר בין עורך תורני לסופר סת"ם?
בסביבתי הקרובה אני שומע לפעמים על הקבלות וחילוקים בין מקצוע (!) העריכה התורנית לבין סופרי סת"ם, על אף שבעיני אין כל קשר ולו הקלוש ביותר, כמו שאפרט להלן.
ההקבלה הנעשית ביניהם, שורשה בנקודת הפתיחה של המתדיינים ושל העוסקים בשני מקצועות חשובים אלו.
נקודת הפתיחה של כל עורך תורני וגם של סופר סת"ם שוה ברוב המקרים. זה קורה כאשר אברך כולל רואה כי הוא צריך להוסיף הכנסה לתקציב המשפחתי, הוא מביט אנה ואנה וחושב לעצמו מה אני יכול לעשות עם הידע שרכשתי עד היום? במה עוסקת סביבתי הקרובה? החברים הקרובים אלי באורח החיים? האם אני מתאים לעסוק עם ילדים, להיות מלמד?
כמובן שבתוך מחשבות אלו ניצבת הקביעה כי הוא אינו רוצה לשנות את אורח חייו, השקפתו על לימודים כלליים - בקורתית, והספקנות מתלוית גם היא לקביעות אלו, ומה, האם לאחר שאלמד ואתמקצע בקורס מסוים, האם אז מובטחת פרנסתי?
לאחר שהחליט כי לבבו פונה לכאן או לכאן, הוא ניגש לברר אצל אלו המונחים כבר בעבודה ושואל אותם, מה כוללת העבודה? מה גובה השכר המוצע? וכדומה.
ומכאן להבדלים הרבים שבין המקצועות, ובעצם לחוסר הקשר המוחלט:
- בעוד שבכדי להיות סופר סת"ם מוצלח צריך להשתלם בקורס ייעודי העולה דמים מרובים, במהלכו הוא יצטרך להתאמן רבות באחיזה נכונה של הקולמוס, בשרטוט נכון של האותיות, ולאחר מכן בלימוד ההלכות הנדרשות, הרי שהעורך התורני אינו לומד ואינו מתמקצע בקורס מסוים, הוא מציע את עצמו למפרסמים למיניהם או לחבריו העוסקים במלאכה ומנסה את מזלו, לאחר שעלה בידו לערוך כראוי קובץ מסוים, הוא מרגיש את עצמו כשוה בין שוים ומציע את עצמו לעבודה במקומות נוספים, כאשר כעת כבר יש לו גם קובץ דוגמא ומכאן הכל כבר מוכר. לפעמים הוא ירכוש ידע וכישורים נוספים כאשר הוא יתקבל לעבודה במכון (בד"כ עוז והדר, מומלץ!), במקרים אלו הוא יהיה עורך מקצועי יותר (אם כי לפעמים בעל דפוס מחשבה מקובע במקצת).
- בעוד שסופר הסת"ם מציע את מרכולתו לסוחרים היודעים לומר לו כמה שוה העבודה, וכמו כן ישנו מחייר שוק מסוים, הרי שהעורך התורני יושב ומצפה לאמון שיתנו בו, כל פעם שמתקבלת עבודה חדשה בס"ד הוא צריך לערוך דוגמא ולהוכיח למזמין כי הוא ראוי לאיצטלא ואפשר לסמוך עליו.
- סופרי סת"ם יושבים בדרך כלל בקבוצה, הסופרים מתלכדים ושוכרים ביחד דירה, בה יוכלו לעבוד בהשקט ובטח, המחיר אינו גבוה ומקום העבודה קבוע. מנגד העורכים התורניים (במידה ואינם יושבים במכון מסוים, וגם אם כן), משום מה אינם מתאגדים לשכור חדר, כך אנו מוצאים עשרות (!) אברכים יושבים בבתי המדרש עם מחשב נייד ועמלים לפרנסתם.
- כתיבת סת"ם מטבעה מונוטונית, חזרה שבלונית על עוד אות ועוד תיבה המקבילות לאותיות והמילים שנכתבו אתמול ושבוע שעבר. עריכה תורנית היא עבודה חיה, מאתגרת. כל יום נושא חדש, מילים אחרות, סוגיא חדשה.
- סופר סת"ם, גם כאשר אין לו הזמנה, הוא יכול לרכוש כמות קלף ולהתחיל בעבודה, כאשר רק לאחר מכן הוא יצור קשר עם הסוחר, או יציע את הסחורה לפרטיים. עורך תורני אינו יכול להתחיל בעבודתו ללא הזמנה (אלא אם כן, כתחביב, הוא יצור בעצמו חיבור חדש).
- משום מה, סופר סת"ם יודע שבכדי להצליח בעבודה הוא צריך שולחן טוב, שהידיים יהיו מונחות בזוית מסוים, הקלף ייתפס בצד מסוים וכו'. עורך תורני מתחיל עם מחשב יד שניה (או בכלל דפים מודפסים והשלמות בחדר מחשבים), עם תוכנת תורת אמת (עם התוסף), ועוד כמה תוכנות שהוא לא שילם עליהם ולא השקיע בהם.
כמובן שניתן להוציא מתוך הדברים כמה שיפורים והתייעלויות הנוגעות לעורכים תורניים, כמו:
1. ארגון ערב התמקצעות (מה, בשבילי? אני לא צריך! מישהו יבוא ללמד אותי מה שאני עושה כל יום?!).
2. (קריאה למתווכים למיניהם) אין צורך בדוגמא על הספר הספציפי, הראיתי דוגמא (או עבדתי אצלך בעבר), העבודה מצאה חן בעיניך? לשם מה עוד דוגמא?
3. מדוע לא יתאגדו העורכים יחד לשכירת דירה (על החשש מפני פטפוטים וגלישה לנושאים אחרים, צריך להציב כללים וגדרים מראש).
4. השקעה בכלים מתאימים, רכישת תוכנות מהימנות, בתשלום.
ניתן להאריך בכל פרט והנכתב כאן, והנלע"ד כתבתי.
כתיבה וחתימה טובה
