מה הקשר בין עורך תורני לסופר סת"ם?

  • הוסף לסימניות
  • #1
ב"ה

מה הקשר בין עורך תורני לסופר סת"ם?

בסביבתי הקרובה אני שומע לפעמים על הקבלות וחילוקים בין מקצוע (!) העריכה התורנית לבין סופרי סת"ם, על אף שבעיני אין כל קשר ולו הקלוש ביותר, כמו שאפרט להלן.

ההקבלה הנעשית ביניהם, שורשה בנקודת הפתיחה של המתדיינים ושל העוסקים בשני מקצועות חשובים אלו.

נקודת הפתיחה של כל עורך תורני וגם של סופר סת"ם שוה ברוב המקרים. זה קורה כאשר אברך כולל רואה כי הוא צריך להוסיף הכנסה לתקציב המשפחתי, הוא מביט אנה ואנה וחושב לעצמו מה אני יכול לעשות עם הידע שרכשתי עד היום? במה עוסקת סביבתי הקרובה? החברים הקרובים אלי באורח החיים? האם אני מתאים לעסוק עם ילדים, להיות מלמד?

כמובן שבתוך מחשבות אלו ניצבת הקביעה כי הוא אינו רוצה לשנות את אורח חייו, השקפתו על לימודים כלליים - בקורתית, והספקנות מתלוית גם היא לקביעות אלו, ומה, האם לאחר שאלמד ואתמקצע בקורס מסוים, האם אז מובטחת פרנסתי?

לאחר שהחליט כי לבבו פונה לכאן או לכאן, הוא ניגש לברר אצל אלו המונחים כבר בעבודה ושואל אותם, מה כוללת העבודה? מה גובה השכר המוצע? וכדומה.



ומכאן להבדלים הרבים שבין המקצועות, ובעצם לחוסר הקשר המוחלט:



  • בעוד שבכדי להיות סופר סת"ם מוצלח צריך להשתלם בקורס ייעודי העולה דמים מרובים, במהלכו הוא יצטרך להתאמן רבות באחיזה נכונה של הקולמוס, בשרטוט נכון של האותיות, ולאחר מכן בלימוד ההלכות הנדרשות, הרי שהעורך התורני אינו לומד ואינו מתמקצע בקורס מסוים, הוא מציע את עצמו למפרסמים למיניהם או לחבריו העוסקים במלאכה ומנסה את מזלו, לאחר שעלה בידו לערוך כראוי קובץ מסוים, הוא מרגיש את עצמו כשוה בין שוים ומציע את עצמו לעבודה במקומות נוספים, כאשר כעת כבר יש לו גם קובץ דוגמא ומכאן הכל כבר מוכר. לפעמים הוא ירכוש ידע וכישורים נוספים כאשר הוא יתקבל לעבודה במכון (בד"כ עוז והדר, מומלץ!), במקרים אלו הוא יהיה עורך מקצועי יותר (אם כי לפעמים בעל דפוס מחשבה מקובע במקצת).

  • בעוד שסופר הסת"ם מציע את מרכולתו לסוחרים היודעים לומר לו כמה שוה העבודה, וכמו כן ישנו מחייר שוק מסוים, הרי שהעורך התורני יושב ומצפה לאמון שיתנו בו, כל פעם שמתקבלת עבודה חדשה בס"ד הוא צריך לערוך דוגמא ולהוכיח למזמין כי הוא ראוי לאיצטלא ואפשר לסמוך עליו.

  • סופרי סת"ם יושבים בדרך כלל בקבוצה, הסופרים מתלכדים ושוכרים ביחד דירה, בה יוכלו לעבוד בהשקט ובטח, המחיר אינו גבוה ומקום העבודה קבוע. מנגד העורכים התורניים (במידה ואינם יושבים במכון מסוים, וגם אם כן), משום מה אינם מתאגדים לשכור חדר, כך אנו מוצאים עשרות (!) אברכים יושבים בבתי המדרש עם מחשב נייד ועמלים לפרנסתם.

  • כתיבת סת"ם מטבעה מונוטונית, חזרה שבלונית על עוד אות ועוד תיבה המקבילות לאותיות והמילים שנכתבו אתמול ושבוע שעבר. עריכה תורנית היא עבודה חיה, מאתגרת. כל יום נושא חדש, מילים אחרות, סוגיא חדשה.

  • סופר סת"ם, גם כאשר אין לו הזמנה, הוא יכול לרכוש כמות קלף ולהתחיל בעבודה, כאשר רק לאחר מכן הוא יצור קשר עם הסוחר, או יציע את הסחורה לפרטיים. עורך תורני אינו יכול להתחיל בעבודתו ללא הזמנה (אלא אם כן, כתחביב, הוא יצור בעצמו חיבור חדש).

  • משום מה, סופר סת"ם יודע שבכדי להצליח בעבודה הוא צריך שולחן טוב, שהידיים יהיו מונחות בזוית מסוים, הקלף ייתפס בצד מסוים וכו'. עורך תורני מתחיל עם מחשב יד שניה (או בכלל דפים מודפסים והשלמות בחדר מחשבים), עם תוכנת תורת אמת (עם התוסף), ועוד כמה תוכנות שהוא לא שילם עליהם ולא השקיע בהם.
כנראה שישנם עוד הבדלים רבים, כתבתי את הדברים כדי לתת נקוד מבט מסוימת על עבודת הקודש, הנעשית גם על ידי סופרי הסת"ם וגם על ידי העורכים התורניים.



כמובן שניתן להוציא מתוך הדברים כמה שיפורים והתייעלויות הנוגעות לעורכים תורניים, כמו:

1. ארגון ערב התמקצעות (מה, בשבילי? אני לא צריך! מישהו יבוא ללמד אותי מה שאני עושה כל יום?!).

2. (קריאה למתווכים למיניהם) אין צורך בדוגמא על הספר הספציפי, הראיתי דוגמא (או עבדתי אצלך בעבר), העבודה מצאה חן בעיניך? לשם מה עוד דוגמא?

3. מדוע לא יתאגדו העורכים יחד לשכירת דירה (על החשש מפני פטפוטים וגלישה לנושאים אחרים, צריך להציב כללים וגדרים מראש).

4. השקעה בכלים מתאימים, רכישת תוכנות מהימנות, בתשלום.



ניתן להאריך בכל פרט והנכתב כאן, והנלע"ד כתבתי.

כתיבה וחתימה טובה
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
בעוד שבכדי להיות סופר סת"ם מוצלח צריך להשתלם בקורס ייעודי העולה דמים מרובים, במהלכו הוא יצטרך להתאמן רבות באחיזה נכונה של הקולמוס, בשרטוט נכון של האותיות, ולאחר מכן בלימוד ההלכות הנדרשות, הרי שהעורך התורני אינו לומד ואינו מתמקצע בקורס מסוים, הוא מציע את עצמו למפרסמים למיניהם או לחבריו העוסקים במלאכה ומנסה את מזלו, לאחר שעלה בידו לערוך כראוי קובץ מסוים, הוא מרגיש את עצמו כשוה בין שוים ומציע את עצמו לעבודה במקומות נוספים, כאשר כעת כבר יש לו גם קובץ דוגמא ומכאן הכל כבר מוכר. לפעמים הוא ירכוש ידע וכישורים נוספים כאשר הוא יתקבל לעבודה במכון (בד"כ עוז והדר, מומלץ!), במקרים אלו הוא יהיה עורך מקצועי יותר (אם כי לפעמים בעל דפוס מחשבה מקובע במקצת).
כל מקצוע אפשר ללמוד לבד, תמיד היה את הראשון שהמציא אותו, אח"כ אספו את הידע לתוכנית לימודים.
ההבדל הקטן שכולם כותבים ברמה כזו או אחרת, אבל סת"ם דורש ידע בכמה טכניקות שיותר קשה להגיע אליהם לבד.
בעוד שסופר הסת"ם מציע את מרכולתו לסוחרים היודעים לומר לו כמה שוה העבודה, וכמו כן ישנו מחייר שוק מסוים, הרי שהעורך התורני יושב ומצפה לאמון שיתנו בו, כל פעם שמתקבלת עבודה חדשה בס"ד הוא צריך לערוך דוגמא ולהוכיח למזמין כי הוא ראוי לאיצטלא ואפשר לסמוך עליו.
גם מסופר מבקשים דוגמאות, וברוב המקרים גם עורך יוכל להציע דוגמא הדומה לנושא המבוקש.
סופרי סת"ם יושבים בדרך כלל בקבוצה, הסופרים מתלכדים ושוכרים ביחד דירה, בה יוכלו לעבוד בהשקט ובטח, המחיר אינו גבוה ומקום העבודה קבוע. מנגד העורכים התורניים (במידה ואינם יושבים במכון מסוים, וגם אם כן), משום מה אינם מתאגדים לשכור חדר, כך אנו מוצאים עשרות (!) אברכים יושבים בבתי המדרש עם מחשב נייד ועמלים לפרנסתם.
לסופר סת"ם דרושים תנאים מינימאליים כדי לכתוב, קשה לייחד לכך מקום בתוך הבית, ובלתי אפשרי במקום ציבורי. מה צריך עורך חוץ משולחן ושקט.
כתיבת סת"ם מטבעה מונוטונית, חזרה שבלונית על עוד אות ועוד תיבה המקבילות לאותיות והמילים שנכתבו אתמול ושבוע שעבר. עריכה תורנית היא עבודה חיה, מאתגרת. כל יום נושא חדש, מילים אחרות, סוגיא חדשה.
בגלל זה הפסקתי לכתוב סת"ם עברתי לכתוב חדו"ת. אבל גם בעריכה נתקעים על נושא ולא מצליחים לצאת ממנו...
משום מה, סופר סת"ם יודע שבכדי להצליח בעבודה הוא צריך שולחן טוב, שהידיים יהיו מונחות בזוית מסוים, הקלף ייתפס בצד מסוים וכו'. עורך תורני מתחיל עם מחשב יד שניה (או בכלל דפים מודפסים והשלמות בחדר מחשבים), עם תוכנת תורת אמת (עם התוסף), ועוד כמה תוכנות שהוא לא שילם עליהם ולא השקיע בהם.
גם סופרי סת"ם מתחילים עם סטנדר באמצע המטבח..
1. ארגון ערב התמקצעות (מה, בשבילי? אני לא צריך! מישהו יבוא ללמד אותי מה שאני עושה כל יום?!)
זה גם הסיבה למה לא לומדים עריכה (מה, בשבילי? אני לא צריך! שמישהו יבוא ללמד אותי מה שגעצל הבינוני מהספסל האחורי בכולל עושה?!)
4. השקעה בכלים מתאימים, רכישת תוכנות מהימנות, בתשלום.
איזה תוכנות לדעתך נצרכות חוץ ממאגרי ספרים?
 
  • הוסף לסימניות
  • #3
מה הקשר בין עורך תורני לסופר סת"ם?

בסביבתי הקרובה אני שומע לפעמים על הקבלות וחילוקים בין מקצוע (!) העריכה התורנית לבין סופרי סת"ם, על אף שבעיני אין כל קשר ולו הקלוש ביותר, כמו שאפרט להלן.

שכחת הבדל אחד, שלענ"ד הוא ההבדל העיקרי בין שני המקצועות.
עריכה תורנית היא לימוד תורה, על כל המשתמע מכך. מה שאין כן כתיבת סת"ם.
ואמר לי אחד מגדולי הדור שהתייעצתי אתו בתחילת הדרך, שהוא לא מבין מדוע שעורך תורני לא יקרא 'אברך'.
והוסיף, שלדעתו פשוט שכשאומרים שלאברך יש סיעתא דשמיא, בכלל זה גם עורך תורני.
לכאורה פשוט שסופר סת"ם אינו בכלל זה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
כתיבה יפה מאד!

למעשה כתיבת סת"ם היא עבודת גרפיקה ידנית. היא מצריכה חוש גרפי, ידים טובות, ועיניים מאומצות. כדי להתחיל בה צריך ללמוד קורס כתיבת סת"ם, וכל מה שלמדת בישיבה או בכולל הוא לא רלוונטי לנושא.
לעומת זאת עריכה תורנית היא עבודה שונה לחלוטין .היא מצריכה ידע בכתיבה ובדקדוק, ובעיקר ידע תורני רחב, והבנה לימודית מעמיקה. אף חילוני לא יוכל ללמוד 'קורס עריכה תורנית' ולהתחיל לערוך למחרת. בעריכה התורנית אתה בעצם ממצה את כל מה שלמדת במשך שנותיך הרבות במוסדות החינוך החרדי, בבקיאות ובלומדע'ס.

כדאי גם לזכור שבכתיבת סת"ם יש חשיבות מסוימת לגופו של הכותב - אם הוא טובל במקווה, ומה מידת היראת שמים שלו. בעריכה תורנית אין לזה שום חשיבות, והדבר היחיד שחשוב הוא התוצר המוגמר.

  • בעוד שסופר הסת"ם מציע את מרכולתו לסוחרים היודעים לומר לו כמה שוה העבודה, וכמו כן ישנו מחייר שוק מסוים, הרי שהעורך התורני יושב ומצפה לאמון שיתנו בו, כל פעם שמתקבלת עבודה חדשה בס"ד הוא צריך לערוך דוגמא ולהוכיח למזמין כי הוא ראוי לאיצטלא ואפשר לסמוך עליו.
בעוד שבכתיבת הסת"ם העבודה היא אותה עבודה לכל מי שמזמין אותה, הרי שבעריכה תורנית לכל אחד יש רצונות וכללים שונים, ולא הרי 'עוז והדר' כהרי יהודי אמריקאי, ולכן מובן מאד שמזמין העבודה רוצה לראות אם העורך מתאים לו.
  • סופרי סת"ם יושבים בדרך כלל בקבוצה, הסופרים מתלכדים ושוכרים ביחד דירה, בה יוכלו לעבוד בהשקט ובטח, המחיר אינו גבוה ומקום העבודה קבוע. מנגד העורכים התורניים (במידה ואינם יושבים במכון מסוים, וגם אם כן), משום מה אינם מתאגדים לשכור חדר, כך אנו מוצאים עשרות (!) אברכים יושבים בבתי המדרש עם מחשב נייד ועמלים לפרנסתם.
מצד אחד, סופרי סת"ם אינם יכולים לכתוב בבית הכנסת, ולכן הם צריכים לשכור דירה שקטה בדמים מרובים, כדי שיוכלו לכתוב ברוגע ובנחת.
מצד שני, העורכים התורניים זקוקים לספרייה תורנית ענפה כאוויר לנשימה, וישנם ספרים שלא נמצאים בשום מאגר תורני, ולכן אך טבעי הוא שישבו בבית הכנסת.
אך באמת לפעמים קשה מאד לעורך התורני למצוא מקום ישיבה טוב - הכולל הסכמה של בית הכנסת לישיבה עם מחשב, שולחן מתאים, שקע חשמל קרוב, ומיזוג הגון בקיץ...
  • כתיבת סת"ם מטבעה מונוטונית, חזרה שבלונית על עוד אות ועוד תיבה המקבילות לאותיות והמילים שנכתבו אתמול ושבוע שעבר. עריכה תורנית היא עבודה חיה, מאתגרת. כל יום נושא חדש, מילים אחרות, סוגיא חדשה.
נכון מאד. מאידך - בכתיבת סת"ם ניתן להאזין תוך כדי כתיבה לשיעורים ושיחות ושאר ירקות, ואילו עריכה תורנית צורכת את כל הריכוז - כשלפעמים מדובר על חומר רדוד ומרגיז מאד.
  • משום מה, סופר סת"ם יודע שבכדי להצליח בעבודה הוא צריך שולחן טוב, שהידיים יהיו מונחות בזוית מסוים, הקלף ייתפס בצד מסוים וכו'. עורך תורני מתחיל עם מחשב יד שניה (או בכלל דפים מודפסים והשלמות בחדר מחשבים), עם תוכנת תורת אמת (עם התוסף), ועוד כמה תוכנות שהוא לא שילם עליהם ולא השקיע בהם.
אני לא בטוח בשני הצדדים גם יחד. גם סופר סת"ם יכול לחשוב שאפשר להתחיל עם שולחן פשוט, ועורך תורני רציני מבין שאי אפשר להגיע לתוצרים משובחים בלי מיטב המאגרים התורניים.
1. ארגון ערב התמקצעות (מה, בשבילי? אני לא צריך! מישהו יבוא ללמד אותי מה שאני עושה כל יום?!).
היה כאן אשכול ארוך על לימוד עריכה תורנית. אבל בדרך כלל אלו שמדברים על 'ערב התמקצעות' בסופו של דבר מזמינים מישהו שידבר על המציאה המרעישה של תוספות חכמי אנגליה למסכת הוריות בדף ט' ע"א, או מישהו שרוצה לשווק את 'התוכנה שתשנה את פני העריכה התורנית'.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
כולם כותבים ברמה כזו או אחרת.
ולכן כל חומר כתוב צריך עריכה, ועדיף שהיא תיעשה על ידי בעל מקצוע מומחה במלאכתו.
בעריכה התורנית אתה בעצם ממצה את כל מה שלמדת במשך שנותיך הרבות במוסדות החינוך החרדי, בבקיאות ובלומדע'ס.
אבל לא ב-
ידע בכתיבה ובדקדוק,
שאת זה כידוע לא למדנו בישיבה.
וברוב המקרים גם עורך יוכל להציע דוגמא הדומה לנושא המבוקש.
בעוד שבכתיבת הסת"ם העבודה היא אותה עבודה לכל מי שמזמין אותה, הרי שבעריכה תורנית לכל אחד יש רצונות וכללים שונים, ולא הרי 'עוז והדר' כהרי יהודי אמריקאי, ולכן מובן מאד שמזמין העבודה רוצה לראות אם העורך מתאים לו.
מה צריך עורך חוץ משולחן ושקט.
באמת לפעמים קשה מאד לעורך התורני למצוא מקום ישיבה טוב - הכולל הסכמה של בית הכנסת לישיבה עם מחשב, שולחן מתאים, שקע חשמל קרוב, ומיזוג הגון בקיץ...
גם סופרי סת"ם מתחילים עם סטנדר באמצע המטבח..
במחילה מכבוד תורתכם, יש כאן סתירה...
לסופר סת"ם דרושים תנאים מינימאליים כדי לכתוב, קשה לייחד לכך מקום בתוך הבית, ובלתי אפשרי במקום ציבורי.
זה גם הסיבה למה לא לומדים עריכה (מה, בשבילי? אני לא צריך! שמישהו יבוא ללמד אותי מה שגעצל הבינוני מהספסל האחורי בכולל עושה?!)
געצל הבינוני כבודו במקומו מונח, אני כשלעצמי רוצה להתמקצע. חוץ מזה שגם אם הוא בינוני ויושב בספסל האחורי, יכול להיות שלענין מסוים הוא שוה יותר...
איזה תוכנות לדעתך נצרכות חוץ ממאגרי ספרים?
עליהם דברתי... אבל שיהיו:
מהימנות, בתשלום.
כמו שנכתב:
ועורך תורני רציני מבין שאי אפשר להגיע לתוצרים משובחים בלי מיטב המאגרים התורניים.
אלו שמדברים על 'ערב התמקצעות' בסופו של דבר מזמינים מישהו שידבר על המציאה המרעישה של תוספות חכמי אנגליה למסכת הוריות בדף ט' ע"א, או מישהו שרוצה לשווק את 'התוכנה שתשנה את פני העריכה התורנית'.
אלו אכן יכולים להיות אלו שיממנו את הערב...
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
עורך תורני מתחיל עם מחשב יד שניה (או בכלל דפים מודפסים והשלמות בחדר מחשבים), עם תוכנת תורת אמת (עם התוסף), ועוד כמה תוכנות שהוא לא שילם עליהם ולא השקיע בהם.
אני מתחיל להעריך את חסדי ה' עלי שעוד בחיתולי יש לי תוכנת אוצר החכמה גירסה 18 עם כל התוספים+פרוייקט השו"ת גירסה ענתיקה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

הסבר מקוצר למשקיע המתחיל, על ההבדל שבין מניות ספציפיות, מדדי סקטורים, מדדים לפי מדינה ומדדים כלל עולמיים.

בשונה מסוחר בשוק ההון, שהוא ער לכל המתרחש בזירה המדינתית, הבטחונית והכלכלית, הרי שהמשקיע בשוק ההון בסך הכל רוצה לוודא שהכסף שלו נמצא במקום טוב, אינו יוצא נפסד מהאינפלציה ואף משיג תשואה נחמדה בלי כל מאמץ נוסף מצידו.

לפיכך זקוק המשקיע החוסך לשקט נפשי, את זה הוא ישיג כאשר ההשקעה שלו תהיה פחות תנודתית. עד לפני תקופה רוב המשקיעים בציבור החרדי נטו להשקיע בשוק הדיור, לא רק בשל העליות העקביות אלא גם בגלל השקט היחסי לאחר קניית הדירה והשכרתה לאחר.

אך גם כעת כאשר הציבור עבר להשקעה במניות, עדיין שומה שלא לשכוח את עקרון השקט הנפשי, שיבוא אך ורק כאשר התנודתיות תהיה פחות חזקה. אך כמובן שיש אנשים המסוגלים לסבול תנודתיות קצת יותר, והעיקר שהכסף שהשקיעו ישיג יותר תשואה.

מניות ספציפיות חשופות יותר לאתגרי השוק, ולפיכך נתונות יותר לתנודתיות (זאת מלבד סיבות נוספות שאין כאן המקום לפרטם ולהסביר מדוע לא כדאי לחוסך המצוי להשקיע במניות אלו), מדדי סקטור כמו תעשיות בטחוניות, טכנולוגיות מתקדמות, מדדי הבנקים וכדומה, נתונות אף הן לגחמי התנודתיות, אינה דומה תקופת מלחמה שבה מדינות מעונינות להשיג את הנשק המתקדם ביותר, וממילא ציבור הסוחרים והמשקיעים מתעניינים בעיקר בשוק זה, לזמני שלום שבהם הציבור מתעסק בענינים אחרים, ואז מדדי התעשיות הבטחוניות צונחות.

ומכאן למדדים לפי מדינה, שההיסטוריה הראתה שכלכלת מדינה אינה קורסת ביום אחד, ובמיוחד מדינות יציבות שרוב העולם נזקק להם. לכן מדדים אלו חזקה עליהם שישיגו תשואה נחמדה בעקבות הריבוי הטבעי והתחרותיות של אנשי העולם.

ועדיין, היות שכל מדינה בנויה לפי טבעי האנשים הגרים בה, ובכל מדינה מתעניינים האנשים בדברים שונים ממדינה אחרת, הרי שמדדי מדינה מסוימת תמיד יהיה בהם נתח שוק נכבד לסקטור מסוים, שהוא המשפיע על כל המדד.

ולכן מי שלבו אינו יכול להכיל תנודתיות קלה כמו זו שיש במדדי מדינה, צריך להשקיע את כספו אך ורק במדדים עולמיים.

מקוה שהועלתי.
ר' חיים הוא יהודי יקר מעמודי התווך של הקהילה ברמה X בבית שמש.
לפרנסתו הוא עוסק באדריכלות מקצוע אותו למד במשך מספר שנים ביסודיות.
ר' חיים הוא איש נעים הליכות, כזה שתמיד נחמד לפגוש בו, נותן, מפרגן, ותמיד תמיד כשמישהו פונה אליו בבקשת עצה בנוגע להרחבת הדירה שלו או הגדלת המחסן הוא יענה במאור פנים ובשמחה...
אבל כאשר הוחלט בין מתפללי בית הכנסת כי הקראוון המשמש כבית מקדש מעט (אותו רכשו יד 3 מבית הכנסת הוותיק בשכונה הסמוכה) כבר צר מלהכיל את הבאים בתוכו, ובפרט לאחר אכלוס הרחוב הסמוך בעוד כמה עשרות משפחות, הסכימו הכל כי הגיע הרגע לעבור למבנה של קבע כיאה וכיאות למקום תפילה לה' ולתורתו.
הגבאים הנמרצים פנו אל האדריכל המפורסם ר' נחום קפולוביץ (שם בדוי, כמו כל השמות כאן) זה שתכננן את הבניין המפואר של "חניכי" מהשכונה הסמוכה, כשבידם רשימות מפורטות של כל הנדרש והמצופה ממנו להגשת התוכנית האדריכלית.
ומה עם ר' חיים האדריכל....
ר' חיים ממשיך לעמול לפרנסתו... הרי תכף ימלא הוראת קבע נכבדת לבניית בית הכנסת הנכסף, אז צריך לממן את זה מהיכן שהוא....
אה! למה לא פנו אליו שיתכנן את בית הכנסת???
הלא הוא חלק בלתי נפרד מהוואי הקהילה, וגם מבחינה מקצועית כל הלקוחות שלו ממליצים עליו בכל פה!! כמו גם קולגות למקצוע....
למה?!.......
....
כך גם אצל ר' משה העו"ד מביתר עילית .... בשביל ייעוץ 'בקטנה' כולם פונים אליו אבל כאשר חמישה חברים מבית הכנסת רכשו דירה חדשה בפרוייקט החדש למעלה, את החוזה הם עשו אצל עורך דין שהגיס 'המייבין' המליץ עליו .....
...
ר' אברהם הוא סופר סת"ם מומחה (עם תעודה בתוקף!) המתגורר במודיעין עילית בעל כתב מהודר ויר"ש מרבים. אבל כשר' יחזקאל השכן מלמעלה ביקש לרכוש לעצמו מגילת אסתר מהודרת הוא דווקא רכש מהסוחר ר' זבולון.... (כשהיה לו שאלה על כשרות המזוזות בביתו הוא כן זכר שיש לו שכן סופר...)
...
וכך גם אצל ר' יצחק מאלעד שמשמש כמוהל מומחה וכל מי שלקח אותו לברית ממליץ עליו בחום! אבל החברים מהכולל העדיפו לקחת את הידיד של השווער או את הבן דוד של השוויגער... (אך כשהיה ספק לקיום הברית בזמן בגלל צהבת.... אתם כבר יודעים למי פנו....)
...
נדמה כי המסר כבר חלחל...
אך בכל זאת עוד משפט אחד שיסביר את הכותרת - אל תתרמו שקל!

זה עתה הסתיימו להם מגביות החנוכה בקופות הקהילות השונות, הברכה (באמת!! לא בציניות) לכולם!! לכל העוסקים בנושא חשוב זה של מצוות צדקה!!!
אך שאלה לי: הן ללא ספק יש נצרכים ועניים שמשוועים למתת ידנו , ולא לקנטר חלילה באנו. אלא להאיר נקודה אחת כאשר מדברים על עניי עירך קודמין ועל אחוזי המעשר שמחוייב כל אחד ליתן לקופת הצדקה השכונתית וכו' וכו' כשאתה כבר קונה משהו או משלם למישהו משהו, לך לקרוב אליך (אח/ שכן/ חבר וכו') למה על זה אף קופה לא עורכת קמפיין ? אין אף הבטחה של מקובל כזה או אחר???
מדוע בן אדם חייב להפוך להיות נזקק בשביל שהסביבה הקרובה תידרש לסייע לו באמצעות קמפיינים (יקרים להחריד!!) ובהבטחות וישועות ...
מדוע לא בדרך כבוד ?!! באופן של לפרנס בן אדם במקום לתרום לו צדקה???
וכי לא עדיף לפרנס את השכן שלך מהרחוב?!
או את החבר מבית הכנסת?!
או החברותא מימי הישיבה ?!

להיעזר בי? בשמחה!! ובחפץ לב!!! אבל כשאתם נזקקים לשירות אותו אני מספק:
אל תתרמו לי אפילו שקל - פשוט תקנו ממני!!!
תושבי עירך קודמין -כדי שלא יהפך בסוף להיות מעניי עירך קודמין!!
שיתוף - לביקורת ברוך מתיר אסורים
"ניר, הוא ברח!"
"מי?" קופץ ניר בחרדה. איך הוא נרדם?
"ג'אק!"
פניו של ניר מאבדות באחת את צבען והוא מתרומם במהירות, מעביר מעיניו קורי שינה שאולי דבקו בו.
כבר מרחוק הוא רואה את הדלת הפרוצה.
התא ריק.
ג'אק אכן ברח.
וזה קרה לגמרי במשמרת שלו!

מבואס הוא מביט במקום בו היה אמור להימצא ג'אק תוך שהוא מחשב את צעדיו בזהירות.
כן, הוא מודע היטב להשלכות של מקרים מעין אלו, ומשום כך אין זה פלא כי תחושת חוסר אונים הולכת ומתפשטת בתוכו, מרסקת את בטחונו כליל.
הוא מנער את ראשו כאחד המבקש לסלק מחשבות אשם שעוד נכונו לו, וחש כי הוא אינו מסוגל לשאת את ההרגשה המטריפה הזו. איך המחדל הזה קרה מתחת לאף שלו?
ולמה דווקא לו?

"צור לא יסלח לנו, כלומר... לך", אומר דרור בקול שקט, כאילו קרא את מחשבותיו.
"אתה לא מחדש לי כלום, חבר. אתה רק מכאיב", מסנן ניר באדישות מזויפת, פוקק את אצבעותיו בתנועות מהירות וחדות.
"אני בסך הכל מנסה לעדכן אותך במציאות", מסביר דרור בפשטות.
"אין צורך! אני מודע לה היטב", משיב ניר בקוצר רוח, מבטו נודד בייאוש מעבר לסורגים האפורים.
"אל תשכח שאני לא קשור לזה!" מתרה דרור, דורך כהרגלו על פצע פתוח ללא רחמים. ואם לא די בכך, מצטרפת כעת גם אצבעו המורה לאות אזהרה.

"נחמד מצידך", עונה ניר ביבושת, עיגולי זיעה מבצבצים על מצחו, "תמיד ידעתי שאתה חבר נאמן".
עיניו הגדולות של דרור סוקרות את ניר בבלבול, "באמת?" תמיהה נלווית לקולו.
"כן", יורה ניר, "רק שלא שיערתי עד כמה".
"סליחה", ממהר דרור להתנצל, ומיד לאחר מכן מוסיף: "תרצה אולי שאעזור לך להמציא סיפור כיסוי?"
"צור לא תמים!" מתיז ניר בבוז, מביט שוב בתא הקטן שריח צחנה עולה ממנו. ניכר כי זמן רב איש לא ניסה לנקות אותו. חרקים מתהלכים בו חופשי, ומעופפים למיניהם חגים סביב סביב.
"הצור תמים פעלו", מנסה דרור להפשיר את האווירה, "אל תדאג, ניר, עלי! סיפור כיסוי - כיסוי".
"נו, אין לי זמן להגיגים משובשים", חוסר סבלנות ניכר עכשיו היטב בקולו של ניר.
"חשבתי שתגיד מטופשים", דרור מעצבן ללא תקנה.
"צודק", עונה ניר בחוסר רצון, "התכוונתי גם מטופשים".
"תודה".
"בבקשה".

"אז מה?" מיואש, מחזיר ניר באחת את הנושא, "איך נצא מזה"?
"נצא?" דרור המום. "אמרתי לך כבר, אני - לא צריך לצאת. זה רק אתה. ואל תשכח את זה, כן?"
"גם אם מאוד מאוד ארצה לשכוח, לא אוכל לעשות את זה כל כך מהר", ארשת של כעס עולה על פניו של ניר, והוא ממהר לפסוע אל עבר הדלת, "אני יוצא, דרור. מילה לא לצור!"

"השתגעת?" דרור נראה כמו אחד הקרוב לאיבוד שפיותו. גם קולו נעשה זר וצונן כאשר הוא אומר: "לאן אתה רוצה לצאת, ניר?"
"למרדף. מה זאת אומרת לאן?" עוצר ניר באחת את הליכתו ומביט בחברו בתדהמה, "באמת חשבת שאשב כאן ואחכה עד ש... אני לא מסוגל לחשוב על זה אפילו".
וכך, מבלי להמתין לתגובה כלשהי, משלים ניר את הצעדים הבודדים עד לפתח היציאה. ורק כאשר הוא מגיע סמוך מאוד אל הדלת, הוא שומע את קולו של דרור: "חכה, ניר, הבטחתי לך עזרה".

הוא עקשן. וכעת הוא גם עומד צמוד אליו, מפתחות מקרקשים בידו.
"היית רציני?" אור ניצת בתוך עיניו הכבויות של ניר.
"כן, אני חבר נאמן. הרי אתה בעצמך אמרת את זה קודם", דרור מחייך, ורגע אחר כך הוא מסלק בטבעיות את החיוך היפה ואומר בטון נוקשה: "אבל זכור שהמחדל הזה הוא באחריותך בלבד, ניר! אני הזהרתי אותך! אתה רק הולך ומסתבך!"

נכון, זו אשמתו. והוא אינו מתכחש לה. אבל עכשיו מעדיף ניר לצאת למרדף בגפו, ובלבד שהבריחה לא תתגלה לצור. כן, הוא יודע שהמהלך הזה עלול להעמיק את התסבוכת שאליה נקלע, אך זה לא משנה כרגע. הפחד המשתק גורם לו לנהוג בחיפזון, והוא ממהר ללחוץ על הידית, לא לפני שהוא שולח מבט חטוף ומתרה בדרור.
"תישאר כאן. זו העזרה הכי טובה שאתה יכול להגיש לי עכשיו", הוא בורר את מילותיו בדקדקנות, "ואם צור יופיע", לרגע הוא שוקל בדעתו האם יהיה זה הדבר הנכון, "תמציא סיפור כיסוי, כמו שהצעת".

זהו. ניר בחוץ. והוא אפילו אינו טורח לברר מה היתה הבעתו של חברו לפני שהוא יוצא. הוא פוסע בשתיקה, סורק את האזור כולו בעיניים מצומצמות, מחפש אחר כל שבב מידע, ומקווה מאוד שלא מאוחר מידי. מן הרגע שהבריחה התגלתה - ועד לרגע בו יצא למרדף, חלפו דקות יקרות. ג'אק היה יכול להספיק להרחיק מאוד.
מאוד מאוד.

וכאשר הדקות נוקפות, ובסביבה אין כל רמז להימצאותו של ג'אק, שוקל ניר ברצינות האם כדאי בכל זאת להזעיק את דרור.
אולם בדיוק ברגע בו הוא מוציא מכיסו את מכשיר הקשר, הוא מבחין בו.
רחוק וגבוה.
מתמזג בטבעיות מופלאה עם הענף שעליו הוא יושב.

כמה מוזר, מכל הברואים המתהלכים סביב הוא מביט בעיניו הקטנות דווקא בו.
הוא מחייך. ניר מרגיש את זה.
ולמה לא, בעצם?
סוף סוף הג'אקו האובד חזר לטעום את הטעם המתוק של הדרור.




תודה ל
@קראנצ' פיסטוק על השראה, הכוונה, וגם על בעיטה כשהיה צריך. והיה צריך : )

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה