מה עושים?

  • הוסף לסימניות
  • #42
לעתים זה באמת מה שהוא מספר,
אבל אני גר בפריפריה, מקום שונה לגמרי מן המרכז החרדי
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
אני זוכרת שבחיידר של האחים שלי היו שואלים את הילד איזה עונש הוא מעדיף
מכה על היד או לכתוב 100 פעם משפט מסויים
הרבה ילדים העדיפו את המכה ולגמור עם העונש
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
נכתב ע"י שושיה;1429267:
אבא ואמא גם נותנים נשיקות כשצריך ולא צריך, רבי לא!!!

באמת אלו שהוכו לפני דור נמצאים היום ברובם מעבר למתרס לצערינו, מכירה סיפור קרוב מאוד של בחור שכמעט והדרדר לגמרי בגלל סטירות. וההשפלה שבאה בעקבותיהם.
יד שמוכה בחיידר זה תמיד, אבל תמיד לעיני החברים, אתם יודעים איזו השפלה זו???
אף רבי לא קורא לתלמיד לצד ומכהו בסתר...
לא סתם סבורים היום גדולי המנחים והיועצים שרצוי להמנע ממכות!

נכון שנשיקות רבה לא ייתן, אבל הערכה אמתית ומחמאות באמת רבה כן יכול לתת
ולפעמים זה הרבה יותר מחיבוק או נשיקה לילד!
שוב, אני לא מדמיינת אם איזה רבה ייתן סטירה לבן שלי...
אבל שחושבים על זה מהצד במובן יותר שכלי ופחות עם רגש כלפי הילד שלך
אם זה היה מצד חינוך נטו!! ולא סטירה חזקה אפשר להבין את זה.

אגב, אני מכירה בחורים שהידרדרו גם בלי סטירות ועם אלף סיבות אחרות, לא זה המדד.
אבל מה שכן, אלימות והתנהגות ברוטאלית ברור שאסור שתהיה, וברור שבלי השפלה וכו
בקיצור רבה שיודע לחנך באמת, אפשר לסמוך עליו
ורבה שלא זאת בעיה גם לצד השני...

עוד משהו בנים כבר מגיל קטן לא נמצאים בבית רוב שעות היום
ילד בכיתה ד' או ה' כבר חוזר הביתה ב- 5 או 6 אחה"צ, ובגיל קצת יותר גדול חוזרים בערב.
יוצא שבאמת רוב החינוך היומי נעשה ע"י הרבה, והם נמצאים הרבה פעמים במקום של ההורים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
נכתב ע"י יוסניו;1429408:
סתם שאילה אתם חושבים גם על הורים שאסור אף פעם לתת סטירה?

סטירה אף פעם לא.
כל מכה אחרת בגבול ובשיפוט ואף פעם לא מתוך כעס (וזה אכן קשה לבצע)
אבל לפחות יש לי שליטה מתי הילד קיבל מכה ולמה.
הילד בפיקדון אצלי. לא אצל אף אחד אחר!
אני סומכת על המלמדים של הילדים אבל תמיד במעקב זהיר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
נכתב ע"י מנדי שלום;1429417:
שוב פעם אתה חושבים שאני מדבר על צליפה,
אני מדבר על מכה חלשה

לא, אני מדברת על השימוש בסרגל ועל הכאה בכלל.
ה' ישמור.
וזה שהרבה מלמד בפריפריה, בחיידר מן הסתם שהוא ברירת המחדל של התושבים, או אחד מתוך שניים, ולא במרכזים הגדולים והמסוקרים יותר, עם האפשרויות הרבות יותר,
רק מחייב אותו יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
נכתב ע"י רותי בן שימול;1429444:
סטירה אף פעם לא.
כל מכה אחרת בגבול ובשיפוט ואף פעם לא מתוך כעס (וזה אכן קשה לבצע)
אבל לפחות יש לי שליטה מתי הילד קיבל מכה ולמה.
הילד בפיקדון אצלי. לא אצל אף אחד אחר!
אני סומכת על המלמדים של הילדים אבל תמיד במעקב זהיר.
מה הכוונה מכה אחרת?
ומה משנה בין סטירה למכה אחרת?
אם הכל בגבול ובשיפוט?


עוד נקודה מענינת הייתי מציע להרים שכל כך כועסים על הרבי
ליכנס קצת לנעליים של ההורים של הילד שקיבל נשיכה מילד אחד
שוב אני לא אומר שהדרך לתת סטירות בכל מצב,
אבל בהחלט שיש מצב שמותר
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
תשאל את כל אנשי החינוך והרבנים.
לסטירה אין מקום אף פעם אפילו לא מההורים.
סטירה היא עלבון צורב ופגיעה נפשית.
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
נכתב ע"י Aאילה;1429438:
אני זוכרת שבחיידר של האחים שלי היו שואלים את הילד איזה עונש הוא מעדיף
מכה על היד או לכתוב 100 פעם משפט מסויים
הרבה ילדים העדיפו את המכה ולגמור עם העונש

מכה לא אמורה להיות אופציה!!!
ועצם מתן בחירה - עדיין לא מצדיק את המלמד!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
נכתב ע"י רותי בן שימול;1429462:
תשאל את כל אנשי החינוך והרבנים.
לסטירה אין מקום אף פעם אפילו לא מההורים.
סטירה היא עלבון צורב ופגיעה נפשית.
אוקיי אני לא חושב שאני המחנך הכי דגול בעולם
אם אנשי חינוך באמת אומרים ככה אני מרים ידיים
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
נכתב ע"י מנדי שלום;1429355:
מתחת לגיל כזה זה באמת לא יפה

מה עניין יפה פה???
דברים אלו הם מהסוג שיש להם השפעה על נפש הילד לכל החיים, וככל שילד רך יותר בשנים - כך ההשפעה עלולה להיות הרסנית יותר!!!!
ולא משנה כלל מה תגובת הילד באותו רגע!!

ואם זה מה שהילד שלך מספר, שהמלמד מדגדג אותו באצבעות עם סרגל - הייתי הולכת לבדוק באילו עוד מקומות הוא "מדגדג" אותם!!!

ולגבי הפריפריה - מסתבר, שאם היית גר במקום אחר - מזמן הרבה היה יושב איפה שציינו למעלה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
נכתב ע"י חיוך;1429410:
איזה נסיון??

זוהי השפלה!!!

גם אם ילדים צוחקים - זה ממבוכה,
לא מקנאה בכרית של ילד כזה באותו לילה.
אני ממש לא מאמינה למה שאני קוראת כאן, עם כל זה שאני בעד להצדיק את המורים\מורות לעיני הילדים שלנו כדי להגביר את הסמכות שלהם. אבל מכות ??
ממש לא.
אסור לרבה\מורה לגעת בילד... (ורק על זה אפשר לפתוח לו תיק ...)
ולהכות על היד? אוי!!!:(
מזכיר לי את הסרט "כוכבים ע"פ האדמה" כשהגעתי לקטע הזה שהמורה בקש מהילד את היד והכה אותו בסרגל. פשוט ירדו לי דמעות...
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
טוב לא בדיוק עברתי על הכל...
שאלת באמת שאלה שמעוררת פילים

והכי נורמלי לשאול את הרבי
ואם בעלך לא מרשה סליחה, הבעיה שלכם
שישאל הוא... (מענין למה מפחד לשאול?) חו אם יקרה דבר גרוע יותר גם יפחדו מלשאול...

וכן מכה על היד לא כ"כ נורא
נכון שזה האופציה האחרונה ובאמת לא כ"כ עוזרת.... אבל מרתיע...
מענין אם כל אלה שכתבו כאן שאוי ואבוי
לא הרימו מעולם אבל מעולם יד על ילדיהם (כוונתי סטירונת רכה על היד ולא אלימות)

ודבר ראשון ילד צריך לדעת
שמה שהרבה בחיידר נתן לו (עונש וכד') זה מגיע לו
ולתת לו את ההרגשה שזה מגיע לו כי עשה משהו שהרבה החליט שזה לא מתאים למסגרת
וההורים הם אלו ששלחו אותו ללמוד בתת הזה והם צריכים להאמין בחינוך
אם משהו לא נראה להן שישאלו ישירות או את המנהל בעקיפין
וזה חשוב גם למלמד שיראה שיש הורים שעומדים מאחורי הילדים
ודואגים לחינוכם !!!!

גם לי מאד קשה שהילד שלי חוזר לפעמים
שהרבה שם אותו בפינת חינוך (יגידו כאלו שזאת השפלה וכו')
ואני מגיבה לו שחבל מאד ופעם הבאה יזהר בכדי שלא להגיע לשם שוב!!!

"חוסך שבטו שונא בנו"
מענין לראות את כל ילדי אלה שטוענים שזה משפט מיושן ולא לדורינו
בסוף הילדים מרביצים להורים.... ואוי למי שחוסך בחינוך בניו!
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
נכתב ע"י OR_Design;1429409:
זה אמיתי מה שכתבתם שהילדים נהנים???
איזה ילד בריא בנפשו נהנה כשרבה קורא לו בכעס
ולפני כיתה שלמה הוא תופס את הסרגל ומכה על היד???
עזוב אם זה כואב או לא כואב על זה אני כבר לא מדברת, ואני בטוחה שזה כואב.
אני מדברת על ההשפלה האיומה שהילד עובר.

ריבונו של עולם!!!!
זה ילד קטן , ילד לפעמים צריך גבולות, הסברים, ויותר מהכל- תשומת לב ואהבה
אז מכה על היד היא הדרך לתת לו את זה?

כשכל אחד ינסה להכנס לנעליים של הבן שלו , באמת באמת, ולהרגיש ולהבין את הראש שלו רק אז אולי נצליח לחנך ולתת לילד מה שצריך.
אני בטוחה שהבן שלה נשך מתוך מצוקה אמיתית ולפי דעתי זה קריאה של "חסר לי יחס".

יש לי משהו עמוק נגד אלימות כלפי ילדים..
ממש כואב לי הלב בשביל הילד שלך.. באמת.

את נשמעת אחרי טראומה של התעללות..
ולוקחת בקיצוניות לצד השני.

הכאות מכעס יכולות לנבוע מהתנהגות פרועה ולא צייתנית/ חוצפה/וכו' דברים שפוגעים בדמות המחנכת.
לא נראה שכאן זה המצב.
בכל מקרה חובה לברר עם הרבי,לטובת כולם.

בנוסף יש ילדים [חריג יחסית] שלפעמים אין מנוס מלהחזיר אותם ובלש' העם לאפס אותם, עם מכה על היד.ולא מדובר במשהו אלים במיוחד.

מקווה שאוזנייך לא נצלות , הייתי עדה לילדים מן הסוג הזה.
חוסך שבטו שונא בנו, נאמר רק להמלצה?אולי.

אגב יש פסיכולוגיים התנהגותיים שמנחים הורה לנשוך חזרה בעדינות את הילד שנשך אותו.רק ללמד שזה כואב ולא נעים.

שושיה, תבררי בעורף את העניין אבל חשוב גם בחזית לשמור על אמון במלמד,זה חינוכי ממדרגה ראשונה
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
נכתב ע"י bekki;1429478:
את נשמעת אחרי טראומה של התעללות..
ולוקחת בקיצוניות לצד השני.

ממש כך...סליחה!
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
נכתב ע"י סתם;1429475:
טוב לא בדיוק עברתי על הכל...
שאלת באמת שאלה שמעוררת פילים

והכי נורמלי לשאול את הרבי
ואם בעלך לא מרשה סליחה, הבעיה שלכם
שישאל הוא... (מענין למה מפחד לשאול?) חו אם יקרה דבר גרוע יותר גם יפחדו מלשאול...

וכן מכה על היד לא כ"כ נורא
נכון שזה האופציה האחרונה ובאמת לא כ"כ עוזרת.... אבל מרתיע...
מענין אם כל אלה שכתבו כאן שאוי ואבוי
לא הרימו מעולם אבל מעולם יד על ילדיהם (כוונתי סטירונת רכה על היד ולא אלימות)

ודבר ראשון ילד צריך לדעת
שמה שהרבה בחיידר נתן לו (עונש וכד') זה מגיע לו
ולתת לו את ההרגשה שזה מגיע לו כי עשה משהו שהרבה החליט שזה לא מתאים למסגרת
וההורים הם אלו ששלחו אותו ללמוד בתת הזה והם צריכים להאמין בחינוך
אם משהו לא נראה להן שישאלו ישירות או את המנהל בעקיפין
וזה חשוב גם למלמד שיראה שיש הורים שעומדים מאחורי הילדים
ודואגים לחינוכם !!!!

גם לי מאד קשה שהילד שלי חוזר לפעמים
שהרבה שם אותו בפינת חינוך (יגידו כאלו שזאת השפלה וכו')
ואני מגיבה לו שחבל מאד ופעם הבאה יזהר בכדי שלא להגיע לשם שוב!!!

"חוסך שבטו שונא בנו"
מענין לראות את כל ילדי אלה שטוענים שזה משפט מיושן ולא לדורינו
בסוף הילדים מרביצים להורים.... ואוי למי שחוסך בחינוך בניו!

יש כאן בלבול
א) ודאי שרבה\מורה צריך להעניש כדי לחנך. פינת חינוך זה מצוין. וכל עונש יצירתי אחר שמתאים ופרופורציוני למה שהילד עולל אני מצדיקה . אבל לא מכות. מכות תשאירו להורים
ב)גם להורים- לא פשוט יש על זה הרבה מחלוקות אם באמת שבטו זה מקל.. או עונש אחר.
אני אישית נגד מכות\סטירות בכלל! גם כאמא לחבורת בנים . ותאמינו לי שהרבה יותר קל
לתת מכה מאשר למצוא דרך אחרת לחנך , ובמיוחד בנים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
נכתב ע"י סתם;1429475:
וכן מכה על היד לא כ"כ נורא
נכון שזה האופציה האחרונה ובאמת לא כ"כ עוזרת.... אבל מרתיע...
מענין אם כל אלה שכתבו כאן שאוי ואבוי
לא הרימו מעולם אבל מעולם יד על ילדיהם (כוונתי סטירונת רכה על היד ולא אלימות)

אינני מנוסה בחינוך בפועל,
אבל:

0. יש עוד אופציות.
1. אמא או אבא, לא הרי כמלמד בגן-חיידר.
2. לעולם לא לעיני אנשים!!!!!
3. לעולם רק מתוך ראיית טובת הילד!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
ועוד משהו ששמעתי מהרב יעקובסון
שהורה מעניש את ילדיו
זה תמיד צריך להיות כעס העיניים ולא כעס הלב
ח"ו לא מתוך שנאה וכעס אלא מתוך אהבה ודאגה לחינוך של הילד!
לא להעניש אוטומטית אלא מתוך מחשבה ותכנון!
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
נכתב ע"י OR_Design;1429477:
כבר אמרו הרבה רבנים ששבטו לא הכוונה להרים ידיים על ילדים.

אכן הורים טועים ומרימים לפעמים יד על הילד,
למורה אין זכות לעשות דבר כזה.
אני ממש לא מקנאה במורה שיחשוב לעשות דבר כזה בתלמוד תורה של הבן שלי!

מורה הוא בנ"א ואם טעה (ברמה מדודה) לדעתי חשוב כמעט כמו הורה
שהרי הילד נמצא יותר בת"ת מאשר בבית
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
אני מדברת כן מתוך ניסיון בחינוך גם בבית ספר וגם בבית
שמעתי פעם משה נענש כי הכה אל הסלע במקום לדבר אליו...
אמנם זה דורש המון משאבים ואנרגיה לדבר , אבל כשהילד שלי רואה שאני שולטת בעצמי ולא מכה אותו אפילו שאני כועסת עליו מאד, הוא לומד גם הוא לשלוט על עצמו ולא להכות כשהוא לא מרוצה ממשהו...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה