שיתוף - לביקורת מי אוהב אנשים מרובעים?

[כותב השורות]

אנשים לא אוהבים אנשים מרובעים!

למעשה, זה לא ממש מדויק, מאחר ואנשים מרובעים דווקא אוהבים אנשים מרובעים...
אם כי, האהבה שלהם מוגבלת לריבועים השווים בגודלם לריבוע שלהם.
ובכל זאת, בגדול... אפשר להסכים באופן כללי עם ההנחה ש-
אנשים לא אוהבים אנשים מרובעים!

ואולי נעזוב לרגע את כולם, ונדבר על עצמנו...
הסיבה העיקרית לכך שאנחנו לא אוהבים מרובעים היא בגלל הדקירות...
הדקירות אותם חטפנו בכל פעם שניסינו
לחדור ריבוע אנושי דרך הזוויות שלו...
זה לא נעים להיתקל בשפיץ הכי חד של תפיסת העולם היצוקה שמציג האדם שמולך...

אדם מרובע
הוא גם מקובע
מתוחם בגבולות התנהגותיים ומחשבתיים
כשבנוסף לכך הוא דואג להקיף את עצמו בחומות גבוהות
המגנות בחירוף נפש על ארבעת השפיצים של הריבוע
שלא יתעגלו חלילה!
אדם כזה יימנע מלצאת אל 'החופש'...
הוא משוכנע שהעולם חייב להתנהל לפי כללי הריבוע שלו.
הפחד והחשש שלו מלצאת מהריבוע, הופך לחוסר יכולת לצעוד החוצה
כשאיננו מסוגל להביט בעין פקוחה אל מחוץ למסגרת המקבעת-
שלימדה וחינכה אותו מאז שהיה ילד
לבחון את המציאות לפי סולם ערכים או יותר נכון ריבוע ערכים
של כן לא שחור ולבן...

כשחושבים על זה קצת
הריבוע הופך להיות הצורה ההנדסית הכי נוחה לחיים
כשהדבר היחיד שמתבקש הוא שהריבוע יהיה עשוי מהחומרים הנכונים ובגודל הנכון..

אם נמשיך הלאה עם המשל ההנדסי
נגלה שכל צורה הנדסית אחרת מפריעה למרחב המחיה.
המשולש מכניס אותך לפינות קצת צפופות...
והמשושה מגזים קצת עם הזוויות...

גם 'העיגול' שהוא ההצעה המפתה
שמנסה להגדיר אנשים שעדיין לא מוגדרים..
הופכת להיות כלי מסוכן שמדרדר בחופשיות בירידות...
כשכל סטייה קלה בקו הקרקע משנה ברגע את המיקום שלו
כשתמיד זה יהיה כלפי מטה...

בנוסף לכך אצל אנשים עגולים
הדחף להגדיר צדדים מתבטל לחלוטין מאחר והם מציעים
קו אחד, אינסופי, עגול, וחלק!
זה אולי נשמע ממש מפתה...
אבל מסוכן להחריד!

הנטייה להיות יותר מרובע או יותר עגול היא בוודאות משתייכת לתכונות מולדות
אך בה במידה הנטייה משתכללת או לחילופין משתנה
במהלך החיים בהתאמה לסביבה בה האדם חי
ולאורחות החיים בהם הוא נוהג.

אם הייתה לנו בחירה בין להיות מרובעים לבין להיות עגולים
במה היינו בוחרים?
זו שאלה כמובן טובה
אך האמת נמצאת כמו תמיד, איפה שהוא באמצע!
ובמקרה שלנו דרך האמצע תהיה להיות גם וגם
גם מרובע וגם עגול
או איך שאומרים את זה בארמית -
'עיגולא דנפיק מגו ריבועא'
ו'ריבועא דנפיק מגו עיגולא'
אלו שתי אופציות מומלצות כדי לשלב
את העולם העגול המפתה, החלקלק והמסוכן
עם התורה הברורה, המחדדת, המציבה כל דבר במקומו -
בטוב או ברע, בחיים או במוות
בברכה או בצד הקללה.

היכולת לחיות נכון בעולם מבלבל
עוברת דרך התורה שמעצבת את האדם
ונותנת לו גבולות בארבע רוחות השמים
ויוצרת מרחב מחיה מרובע ונכון בתוך עולם עגול
זאת האופציה של 'ריבועא דנפיק מגו עיגולא'
שבמקרה הזה הריבוע מוצב בתוך העיגול
כלומר החדרת הריבוע של התורה לתוך המרחב העגול של העולם.

האופציה השנייה מצמצמת יותר את העיגול
ושמה את החיים על פי תורה לעיקר המציאות
כשלעיגול ניתן מקום בתוך גבולות הגזרה המרובעים של התורה
'עיגולא דנפיק מגו ריבועא'.

הקשר בין חיי תורה לריבוע
מתחיל במעמד הר סיני ובלוחות ה'מרובעות' שבהן הייתה חקוקה התורה
וממשיך במזבח הפנימי והחיצון שהיו שניהם 'מרובעים'
והחושן ששמותיהם של כל בני ישראל חקוקים באבנים התלויים בו
היה גם הוא 'רבוע'.

אם נשים לב נמצא הוראה נפלאה והכרחית
בדרך הנכונה להיות 'מרובעים על פי תורה'.

ישנו שינוי בלשון התורה בדין הריבוע בעשיית המזבחות
לדין הריבוע בעשיית החושן
במזבח החיצון כתוב –
'ועשית את המזבח עצי שטים, חמש אמות אורך וחמש אמות רוחב, רבוע יהיה המזבח'
במזבח הפנימי כתוב באופן דומה –
'אמה ארכו ואמה רוחבו, רבוע יהיה'.

בחושן הסדר הוא הפוך!
'רבוע יהיה כפול, זרת ארכו וזרת רוחבו'.
כשגם בפרשיות ויקהל פקודי שם מתארת התורה את העשייה בפועל של המזבחות והחושן נשמר השינוי הזה
מה שמורה על משמעות הדברים.

ניתן ללמוד שהצורך בשמירה על הריבוע
אינו עומד בזכות עצמו, לפחות בנוגע למזבח הפנימי והחיצון
הוא חייב להיות תוצאה של שיעור מדויק
ורק השיעור, הוא זה שייצר את התוצאה המרובעת!

מאידך, בחושן ניכר שהצורך להיות 'רבוע' קודם לנתינת השיעור
החושן היה מונח כנגד הלב -
המנוע הפנימי של האדם!
'ונשא אהרן את שמות בני ישראל בחושן המשפט על לבו'!
שם יש צורך בזהירות מופלגת ושמירה מרובעת
החושן קודם כל צריך להיות 'רבוע'
על הלב יש לשמור במקום שבו הדברים ברורים
מה נכון ומה לא נכון
רק על בסיס הריבוע התורני הזה
ניתן ואפשר לעגל פינות
מתוך הריבוע או מחוצה לו.

המזבח החיצון הוא כנגד הנפש הבהמית
הגוף שחוטא ומתחייב בקרבנות
המזבח הפנימי הוא המכפר על הנפש
הנשמה האלוקית שנגררה אחר הגוף החוטא
הריבועים שם בהכרח מכילים בתוכם את העיגול
שגרם לאיבוד הדרך
העולם העגול שגרם לו למעוד להחליק ולרדוף אחר ההבל
שם השיעור הוא השלב הראשון שהאדם צריך לתת לעצמו כדי לחזור למסלול הנכון
על האדם למדוד את דרכיו להגביל את מעשיו ולהבין מחדש מה נכון ומה לא
וכך לייצר סביבו מחדש את הריבוע הנכון
לכן במזבחות הריבוע הוא תוצאה של תיקון
תוצאה של למידת השיעור...
כשהשיעור נתן את הזוויות הנכונות למציאות, ויצר שוב את הריבוע התורני.

ולסיום...
אם הצלחתי לגרום לכם להתחיל לאהוב מרובעים
והיה זה שכרי...

רק אל תשכחו המטרה היא לא להיות מרובעים
אלא לחיות בריבוע הנכון!


​