שיתוף מי עימד את זה ??

הירשם עכשיו!
  • הוסף לסימניות
  • #21
הקפצה !
 
  • הוסף לסימניות
  • #23
אולי אפשר לראות בקובץ PDF דרך איזה משתמש זה נסגר.
או שזה רק כשעושים PDF מוורד..

מה הסוף של הסיפור?
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
נכתב ע"י מענדי מ:
אולי אפשר לראות בקובץ PDF דרך איזה משתמש זה נסגר.
או שזה רק כשעושים PDF מוורד..

מה הסוף של הסיפור?
לחצ/י כדי להרחיב...

לצערי המכון במקרה זה לא כל כך כיבד את חוקי האתיקה המקצועית,
ניסה לקמבן,

בסופו של דבר, העבודה חזרה ליוצר הסקיצה.

סוף טוב.
מקווה שהמקרה לא יחזור על עצמו.


אני חייב לציין, שאני מכיר את המכון ואת העומד בראשו, והוא אמין וישר,
כנראה מעידה חד פעמית, או חוסר תיאום בין עובדים.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #25
ומה הבעיה אם אתה לוקח כדבעי על הסקיצה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

  • 2 3 4 5K
    • ע
    מידע שימושי זוגות צעירים בנופשון ערב פסח ?!?!?!
  • עו''ד ורו''ח //
    • הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
    ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
    אבל שימו לב
    בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
    כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
    ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
    כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות
    להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
    לכשר לפסח
    לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
    לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
    ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
    אז זו''צ יקר קצת שימת לב
    לפרגן לבוא לעזור חצי יום
    לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
    לתת מילה טובה או שוקולד
    והחשוב מכל
    מעשרות להורים
    הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך
    והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
    • תודה
    • שכוייח!
    • וואו!
    Reactions: אבסולוט פרימה בלרינה, חלומות ירוקים, Harmonyapro ועוד 113 משתמשים116 //
    63 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ב
    ברכה והצלחהה
    מעולה ממש להעלות למודעות ולכל אלו שקופציםם אפשר להספיק הכלל גם לנפוש ול הנות וגם קצת לעזור לא...
  • 14 15 16 9K
    • ע
    טור דעה הטור השבועי שלי והפעם: ההבדל בין נוכלות לכשלון
  • עו"ד נתן רוזנבלט //
    • בס"ד

    ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



    לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

    הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

    כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

    צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

    מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

    אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

    אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

    מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

    ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

    כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

    אז איפה הקצ'?

    שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

    זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

    אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

    ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

    כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

    אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

    שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

    זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

    אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

    המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

    כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

    עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

    ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

    לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

    זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

    מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

    אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

    חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

    ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



    גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
    • תודה
    • שכוייח!
    • עצוב
    Reactions: סמולטוק, פנסאית, חרש עץ ועוד 38 משתמשים41 //
    302 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ב
    ברוך פינחס
    יש כאן באשכול דיון ענייני ומעמיק האם צריך להדגיש את הנוכלות של הנוכל או לדון על העסקה ולא מעניין...
  • 3
    • צ
    עזרה זיהוי פונט
  • צביקה12345 //
    • 1001135100.jpg
    איזה פונט זה?
    1001135100.jpg
    0 תגובות
  • 412 413 414
    • יש פתרון!
    4M
    • ס
    חדשות בעולם שאגת הארי • עדכוני מלחמת איראן האחרונה
  • סטאר //
    • סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

    הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):
    המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


    הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
    • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
      יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

    • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

    • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

    המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
    הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


    הזווית הישראלית והאזורית:
    • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

    • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

    • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

    באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
    • תודה
    • שכוייח!
    • חחח
    Reactions: טונקס, מוטי 200, נחמה ביתרית ועוד 63 משתמשים66 //
    8K תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    פרוגמטי
    פרוגמטי
    הבית הלבן מצייץ ''בקרוב''
  • 79 80 81 127K
    • השקעות R הון
    מדריך אשכול כשרות בהשקעות בשוק ההון
  • השקעות R הון //
    • עודכן אדר תשפ"ד
    ראשית, גופי הכשרות
    ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
    למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
    אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

    יש 4 גופי כשרות
    • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
    • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
    • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
    • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

    היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
    בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
    אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

    רשימות קרנות כשרות:

    כשרות – השקעות Rהון

    rhon.co.il rhon.co.il
    אשכול כשרות בהשקעות בשוק ההון
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: אסתריקה הלר, aria, פיני 10 ועוד 27 משתמשים30 //
    2K תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מקור המיע האמין
    דוגמא - בעל תשובה טוען שהוא פטור מלשלם ריבית, לחברה שיש לו הת"ע. כי בזמן שהוא לוה הוא היה...
  • 417
    • מ
    דרוש מידע עיתון משפחה של השבוע
  • מתקרב לרבינו //
    • למה זה כל כך עבה?
    מה יש בתוכו?
    איזה מגזינים יש?
    18 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שוקו מיונז
    הוכח תוכיח... רגש יהודי לדברים שבקדושה [מדובר בפורום חרדי]. אם היו פותחים אשכול האם סרט מסוים...
  • 2 3 978
    • ב
    סוכרת הריון מה אוכלים בפסח? סכרת הריון גבולית
  • בהמתנה //
    • אני על גבול סכרת הריון. מה שאומר שהרופא אמר לי לשמור ונתן הנחיות כלליות אבל לא הפנה מעבר לזה לייעוץ נוסף.
    ואני תוהה מה אוכלים בפסח- בעיקר תחליף למצה ולתפו"א
    אני לא אוהבת כ"כ בשרי/ דגים. מדי פעם אוכלת קצת שניצל או קציצות עוף וזהו.
    ביום חול אני אוכלת הרבה קטניות- מרקים עם קטניות, מג'דרה, קינואה ,טופו
    חשבתי על פשטידות ירקות
    מה עוד יכול להשביע? במיוחד בארוחות בשריות מבושלות
    45 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ד
    דולר
    אני שבוע וחצי אחרי לידה שכל הריון הייתי עם סכרת והייתי עם סכרת עם אינסולין וליברה בהתחלה באמת...
  • 138 139 140 157K
    • ק
    דרוש מידע איזה משפט אמרו לך פעם ולא שכחת אותו עד היום?
  • קולי שמעת //
    • .
    • תודה
    • חחח
    Reactions: אוראל סולטן, שמואלזון, טובבבבבבב ועוד 19 משתמשים22 //
    3K תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    המשורר מציקלג
    לטעות. זה אנושי לתעות, זה דיסלקציה לטאות, זה כמו איגואנה אבל יותר קטן
  • 6 7 8 8K
    • ה
    התייעצות איך עוברים את שבת הגדול בהצלחה?
  • הדר 310 //
    • אשמח מאוד לשמוע טיפים מה אתם עושים עם שבת הגדול, איך מבשלים, איך אוכלים, מה אוכלים וכו'.

    תודה רבה!!
    • תודה
    Reactions: יוסיפון 2 ו-אבקת אפיה2 //
    157 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    י
    יהודית ק
    אז ב"ה זה ממש לא כך, וחיים פה בנחת בבית, מוזמנת לראות:)
  • 28 29 30 43K
    • CHAYA FFF
    דרוש מידע שידוכים- אח/ות שרוצים לעקוף והגדול נפגע -דעתכם!
  • CHAYA FFF //
    • תודה.
    • תודה
    • וואו!
    • עצוב
    Reactions: טובבבבבבב, בן של פלוני, nfuxi ועוד 10 משתמשים13 //
    583 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    פ
    פיני לב
    מה שאני יודע שבהרבה מקרים עזר מאוד זה לשתף את הגדול בכל התהליך לגמרי לפעמים גם להתייעץ איתו גם...
    הצג עוד…

    אשכולות דומים

  • 111
    • א
    דיון תעלומה, מי שלח את הספרים שלי להרווארד?
  • א. פרי //
    • נתקלתי במודעה המציעה לסופרים עצמאיים שספריהם יישלחו לאוניברסיטאות בארה"ב בהתנדבות. החתום על המודעה הוא אדם בשם שלמה פישמן, שמציע לשלוח ספרים של סופרים ישראלים ללא תשלום.
    שלחתי לו רשימת ספרים והוא ציין לפי תאריכי הוצאה לאור, כמה עותקים לשלוח מכל ספר.
    זה היה מזמן, אבל עדיין לא שלחתי כי אני נוהגת לדחות דברים לא חשובים.
    מידי כמה זמן הוא שלח לי תזכורת, והשבוע החלטתי שהגיע הזמן לשלוח את הספרים.

    לפני ששלחתי הוא כתב לי שיבדוק אולי הספרים כן קיימים באוניברסיטה.
    להפתעתי - כן! הספרים שלי הגיעו למחלקות העבריות של האוניברסיטאות בארה"ב.
    הוא שלח לי צילומי מסך שהספרים: במה ללא קהל, קוד נפוליאון, הצעה לסדר, וסדר הפוך מקוטלגים כספרים מהמניין בהרווארד.
    "אם זה בהרווארד זה באוניברסיטאות נוספות", כתב לי.

    מי יכול לשלוח לשם? זו תעלומה... אולי יש אנשים שעוסקים בזה? אבל גם ספרים חרדיים? מעניין מאוד.

    חשבתי שזה רק הספרים שלי בגלל חשיבותם הרבה, אולי מישהו זיהה את הפוטנציאל הרב שלהם וכו'.
    אבל כתבתי לו שמות של סופרות נוספים והוא שלח לי צילומי מסך של הספרים שלהם מקוטלגים. (כנראה כמעט) כל הספרים החרדיים הגיעו לאוניבסיטאות בארה"ב.
    קצת מעניין כיצד הגיעו הספרים לשם, וכשהפליאה חלפה הבנתי שיתכן שאף אחד לא קורא שם את הספרים, כי בטח זה הרבה מאוד ספרים, וכמה זמן יש כבר לאנשים כדי שלקרוא את כולם?

    בכל מקרה מר שלמה פישמן שולח ספרים לארצות הברית, לספריות באוניברסיטאות, הוא רואה בזה שליחות.
    שאלתי אם ירצה שאכתוב את הפרטים בפורום כתיבה,
    הוא שלח את הנוסח הבא:

    שלום וברכה
    מי שהוציא ספר ורוצה שהוא יהיה בספריות באוניברסיטאות בארצות הברית ( מחלקות עבריות)
    מוזמן ליצור קשר
    עם שלמה פישמן
    0525244497
    • וואו!
    • תודה
    Reactions: אוראל סולטן, קל זכות, תמרוז ועוד 4 משתמשים7 //
    0 תגובות
  • 423
    • הדוויג
    שיתוף - לביקורת מדריך: כך תבחר את איש השנה
  • הדוויג //
    • אתה איש תקשורת. העורך שלח לך הודעה וביקש שתכתוב 200 מילה ותבחר: מי איש השנה שלך?
    לפניך קטלוג אנשי התקשורת שבוחרים את איש שנה.

    הנדוש: יבחר את אחד מהמנהיגים כבר 10 שנים ברצף. טראמפ או נתניהו. הוא יסביר למה השנה במיוחד מגיע לו להיות איש השנה.
    בינינו? סתם התעצלת לחפש אז הלכת על הכי קל..

    המרגש: יבחר איזה מישהו עם זקן ארוך שמפעיל בית חב"ד באיזה חור, וגם עשה השנה 700 ימי מילואים, וגם סיים את הש"ס פעמיים, וגם נפצע בעזה וחזר להתנדב

    המתחכם: לא יבחר איש מסוים, אלא יבחר דמות כללית ("איש השנה שלי הוא מי שבחר השנה לאהוב ולהתאחד ולא נכנע לפלגנות וההסתה")
    בינינו? הטקסט הזה שמור לו עוד משנה שעברה.

    הדוס בהגזמה: יבחר את המגיד שיעור דף היומי בבית כנסת שלו, או את החזן של מוסף שיודע לעשות 'ונתנה תוקף' כמו שאף אחד לא יודע.

    המקורי: ימצא לך איזה מישהו שאף אחד לא מכיר, שעומד בראש עמותת חסד בתחום זניח שאיש לא שמע עליו (העמותה לשיקום מעמד האתיופים ברעננה)

    היחצ"ן: יבחר את אחד מחברי הכנסת מהשורה השלישית ש'קידם השנה חקיקה משמעותית בתחומים רבים, עשה עבודה פרלמנטרית מעולה, שהוכיחה שהוא עוד יגיע רחוק'
    בינינו? מה לא עושים בשביל קצת פרנסה בערב החג...

    הפרובוקטיבי: יבחר איזה מנהיג ערבי אנטישמי, מתון באופן יחסי למדי, ויכתיר אותו לאיש השנה על כך שהוא לא היה קיצוני וחנק יהודים במו ידיו.

    הבינלאומי: יבחר איזה סנאטור רפובליקני אוהב ישראל, או איש פרלמנט ימני במדינה אירופית בינונית לא מעניינת במיוחד.

    איש משפחה למופת: יבחר את אשתו שעמדה לימינו השנה ושמרה על הילדים כל האזעקות.
    בינינו? חבל על המאמץ. היא לא קוראת את הטורים שלך.

    חובב המוזיקה: יבחר איזה זמר ותיק שעשה השנה קמאבק עם סינגל שצבר מיליוני השמעות.

    החרדי: יבחר את בחורי הישיבות, או אברכי הכוללים. בגדול אין עוד אופציות שיעברו מסך. אולי מקלב או חנניה צ'ולק.


    .
    • חחח
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: yonatanr, rachelita, emma ועוד 53 משתמשים56 //
    4 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שמואל אגסי
    אאההמ... אחת.... אחת.... כן, זה עובד.... ובכן גבירותי ורבותי, קהל נכבד, צופים ומאזינים, שרים...
  • 354
    • א
    שיתוף תהליך שנים שאני יושבת מולך ורק בוכה
  • אסתיאר //
    • בס"ד

    אני לא יודעת איך זה קורה, אבל כל פעם שאני מחליטה ואומרת לעצמי:
    "היום – אני הולכת להתבודד. לספר לו הכול. לדבר איתו באמת…"
    זה מגיע. אני מגיעה.
    אבל... כלום.
    משהו חסום.
    שלט של "אין כניסה" תלוי שם, ואני עומדת מבחוץ. משותקת. מאוכזבת. בוכה.

    ושוב אני רואה אותם – את האנשים שמדברים איתו בפשטות.
    הם משתפים, מספרים, שופכים לב.
    ואני? הלב שלי יוצא.
    אני מבטיחה לעצמי: "הפעם אני אעשה את זה גם".
    ושוב – זה מגיע.
    ושוב – כלום לא מגיע.
    לא בא. לא נפתח.

    אני יוצאת מהשיחה מתוסכלת, שבורת לב.
    ולא רוצה לדבר יותר.
    למה אני כל כך חסומה?
    למה כולם יודעים לדבר איתו כל כך טוב, להגיד לו הכול,
    ואני רק בוכה מולו כשכואב –
    ולא מצליחה כמעט להוציא הגה מהפה?

    למה, אבא? למה?

    שנים שאני יושבת מולך ובוכה.
    שנים שאני מדברת איתך –
    אבל הכול בדממה. בזעקה פנימית. בלי קול.

    ושוב אני פוגשת אותם –
    אלה שמספרים איך הם אומרים לך דברים כל כך פשוטים וקרובים:
    "אבא, זאת חדוה, אתה שומע?
    עבר עליי יום לא קל…
    הילדים אמנם מתוקים, אבל הרגשתי שפשוט נגמר לי הכוח…"

    ואני שומעת אותם ושואלת את עצמי:
    מה יש להם שאין לי?
    למה זה יוצא להם כל כך טבעי, ולי זה כל כך חסום?

    אני מחפשת תשובות.
    ולא יודעת מה לענות.
    אולי אני פשוט לא רוצה מספיק, כמו שאמא אמרה לי כל החיים?
    שאני לא מתאמצת באמת?
    אז אני מבטיחה לעצמי: היום אתחיל שוב. אתאמץ מחדש.

    אבל שוב…
    הכאב הזה.
    אבא, למה זה חסום לי מולך?
    למה אני כבר שלוש שנים לא מצליחה באמת להתבודד?
    למה אני לא מצליחה פשוט לדבר איתך?
    לספר מה עובר עליי?
    למה זה נגמר בבכי – בלי מילים?

    וברגע קטן של אור –
    הארת לי משהו, אבא.

    שאלת אותי פתאום בלב:
    "האם אי פעם ידעת לספר?"
    "האם מישהו אי פעם באמת שאל?"

    כשהגעת מהגן בוכיה, אחרי שהגננת העמידה אותך בפינה סתם כך –
    מישהו שאל מה קרה?
    שאלו, בלשון חסרת סבלנות לשמוע את הבכי הצורמני...


    כשבכיתה ה', הסתובבת שעות ברחוב, מחפשת קשר,
    מישהו שאל אותך, קצת יותר מהשאלה, איך עבר עליך היום?
    לא ממש.

    כשכבר היית נערה, אחרי יום קשה של מבחנים,
    מישהו חיכה לך בבית ושאל – "איך היה המבחן באמת, לא רק לצאת ידי חובה?"
    לא.

    אז מה הפלא, ילדה שלי, שאת לא יודעת לדבר עכשיו?
    שאת לא מכירה את השפה הזאת של שיתוף?
    של ביטוי רגשות?

    הימים עברו, השנים חלפו, והלב נסגר.
    רגשות? שיתוף? הקשבה?
    מי לימד אותך איך עושים את זה?

    אז איך תוכלי לדעת לדבר איתי –
    כשאף פעם לא לימדו אותך איך לדבר בכלל?

    אני לא יודעת איך משתפים.
    אני לא מכירה את זה.
    אני לא יודעת מה אומרים.

    אבל אבא שלי, אני רוצה.
    כל כך רוצה.

    רוצה לבוא אליך כל יום, שעה ביום.
    רוצה לשבת איתך.
    רוצה להיות קרובה.

    אבל הדלת סגורה.
    אני עומדת מול שער נעול, רוצה להיכנס – ולא יודעת איך.

    רוצה לספר לך הכול כמו כולם,
    לא רק לבכות.
    לספר לך שכואב לי.
    לספר שאני – בסך הכול ילדה קטנה שלך,
    שמסתובבת עם כאב וגעגוע,
    ורק רוצה יד חמה, חיבוק, קרבה.

    רוצה לשתף אותך באמת,
    להרגיש אותך איתי.
    לשבת איתך, אבא,
    ולא לרצות שהזמן ייגמר.

    אבל אבא…
    הדלת נעולה.
    משהו סגר לי אותה מבפנים.

    אבא, חדש אותי.
    תן לי להתחיל מחדש.
    תן לי להחזיר את הימים שהיו חשוכים – אל האור שלך.
    תחזיר אותי אל הקדושה, אליך.

    תן לי לדעת את הדרך.
    לגלות את השביל.
    אני כל כך רוצה, אבא.
    מתחננת:
    תן לי לפגוש אותך מחדש.
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: חיה_chaya, שולי איטח, אבק קוסמי ועוד 48 משתמשים51 //
    14 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    אסתיאר
    כן. זה טעות , לא יכולתי לתקן אחר כך.
  • 21
    • ח
    שיתוף - לביקורת גם זה יעבור
  • חנה ש. //
    • ב"ה

    מונולוג.

    מפריע לי.
    עד כמה? אם נדרג מ-1 עד 10 – אז 20.
    נכון, זה מחוץ לטווח, אבל גם ההפרעה הזאת חסרת פרופורציות.
    כדי שתבינו עד כמה זה מפריע לי.

    ויש משהו נוסף שמפלח: החוסר התחשבות.
    האטימות, הפגיעה, ההתעלמות, כולן כלולות בחבילה אחת.
    ולחבילה הזאת יש עוד “מתנות”, כמו למשל:
    שגרמו לך נזק,
    ואחר כך עוד האשימו אותך.

    נניח לזה רגע, כי מה שמפריע באמת, מפריע.
    למשל, ממש עכשיו בזמן שאני מנסה לנסח את מילותיי הכואבות,

    פועל בבניין שלי חדר ג'ימבורי.
    ממש בקומת הקרקע, מתחת לחלון ביתי.
    אחד הילדים מסרב להירגע, אז המדריכה מנסה לשכנע אותו,
    ובינתיים הוא צורח בכי עצבני.

    אני כמובן לא יכולה לעשות דבר כדי להרגיע,
    רק לחכות שהמדריכה או הילד יחליטו להמשיך
    מה שיקרה בעוד כעשר דקות של בכי ממושך.

    אבל כנראה שהיום לא היה יום קל שם בג'ימבורי,
    כי גם הילד הבא שבא לצאת החוצה, בוכה נוראות.

    אני לא אספר לכם שיש שם קבוצות־קבוצות של ילדים,
    ושהפעילות נמשכת עד שעות הצהריים המאוחרות,
    אבל לקראת הסוף
    אז שהילדים יחכו כבר במדרגות. למה לא?

    ואני גם לא אספר לכם שתלינו, כמה מהשכנים בבנין,
    מודעה מנומסת שמבקשת יפה להתחשב בשכנים,
    ומישהו עלום תלש אותה בחוסר לב.

    ולמה אני לא אספר?
    כי כשאין התחשבות, אז ממילא אין לקיחת אחריות,
    אין כבוד, אין דרך ארץ.

    וכשהדברים הללו חסרים,
    אני לא רוצה לחשוב איזו חוויה הילדים עוברים בפנים.
    מה גם שאני יודעת על חינוך של ממש לפראות,
    וכמה שזה נשמע אולי תגובה מתלהמת,
    האמת מתלהמת הרבה יותר.

    אז אנשים מעלימים עין מעוול,
    וגורמים נזק,
    ולא לוקחים אחריות,
    ופוגעים בחזרה.

    ומה נשאר לעשות בכזה מצב?
    להילחם כמובן,
    או לא להילחם,
    או ללכת.

    כשמלחמה איננה אפשרות,
    ועזיבה איננה אופציה,
    נשארה רק הברירה לא להילחם.
    אבל ההפרעה בעינה עומדת.

    וכל פעם מחדש היא מציקה ומפריעה
    עד גבול של כמעט איבוד עשתונות.
    כי מילא תסתדרי עם הבלגן של עצמך, או שלא תסתדרי,
    אבל גם אז תהיה לך שליטה מסוימת על מה שקורה ומתי.

    אבל להסתדר עם צרחות שלא מקובלות על נפשך,
    בכל שעה משעות היממה?
    לנסות למנוע את הרעש הלא נעים,
    לסגור חלונות,
    ללכת לחדר הכי פנימי,
    ולסגור דלת,
    עד שתדמייני שאולי עכשיו כבר נרגע העסק.

    אז ברור שזה מפריע,
    ומפריע מאוד.
    ובפרט כשאת חלשה, לא מרגישה טוב,
    שאז בכלל אין לך טיפת סבלנות.
    ובהחלט מגיע לך מעט מנוחה.

    אבל שוב פעם,
    אף אחד לא חושב שהמרחב הפרטי שלך הפך למרחב ציבורי,
    למרות שהבניין הוא בניין פרטי,
    ולמרות שאפשר בהחלט להבין שיש דרך ארץ
    לא להרעיש במדרגות כדי להתחשב בשכנים.

    אבל נעזוב את הקודים החברתיים,
    נעזוב את ה"לבקש יפה".
    ולמה?
    כי זה פשוט לא קורה.

    אז כשאת לא לגיטימית,
    לא משנה כמה לגיטימית הבקשה שלך,
    היא כבר לא.

    וכל פעם מחדש המחשבה מנסה למצוא פתרונות לבעיה.
    וכשלנסות להגן על עצמך לא עוזר,
    וכשכבר נפלת כמה פעמים ונפגעת עוד כמה,
    ואז כשאת קמה, את שוב מנסה לחשב מסלול מחדש.

    והנה עוד מחשבה,
    שלא בדיוק פותרת את הבעיה,
    אבל מלמדת אותנו משהו על חיים.

    וזו המחשבה שעלתה בי בעקבות ההתמודדות הארוכה והלא נעימה אותה אני חווה:

    לפעמים היצר הרע מקבל כוח להפריע,
    והוא אכן מפריע.
    נכון שיש לו שליחים,
    אבל בפועל, הכוח מגיע מכוחו של היצר הרע.

    ועכשיו,
    היצר הרע ימשיך להפריע.
    הוא מגיע כדי לבחון אותנו.

    עכשיו אם אנחנו מגיבים להפרעה,
    זאת אומרת ממש מופרעים ממנה,
    מגיע היצר ואומר:
    "הנה, הצלחתי לשגע את הבן אדם".

    וככל שנתייחס יותר,
    כך היצר הרע ימשיך בהצלחתו.
    ולמה לא להמשיך?
    הוא מצא פינה להתגדר בה.
    הולך לו שם.
    וזה אכן תפקידו.

    אבל ברגע שאנחנו נקבל החלטה
    ש"שום דבר לא מפריע לנו",
    למרות שזה נורא מפריע,
    נקטין את ההפרעה.
    נתייחס אליה בשוליות.

    נמצא דרכים לעקוף אותה,
    למשל להדליק מוזיקה,
    או למשל לא לכעוס על האטימות,
    כי היא ממילא שם,
    והיא לא מתכוונת ללכת לשום מקום.

    או לצאת למקום אחר, אם יש אפשרות.
    וגם כשזה קורה,

    אפילו אם פתחו לך ג'ימבורי רועש מתחת לבית,
    והילדים קופצים וצועקים מהשעה שתיים עד שמונה,
    ובשמונה בדיוק מתחיל סבב נוסף

    עם מוזיקה רועשת וצעצועים מרעישים,
    ואת עם חלון סגור ואין לך אפשרות לצאת,
    והכול מלווה בצרחות בלתי פוסקות,
    אפילו אז,
    לנסות להעביר נושא בראש שלך,
    ולנסות לא להיות מופרעת מהעניין...

    נכון, לפעמים זה בלתי אפשרי.
    אבל בכל זאת,
    הרעיון הוא להקטין את רמת ההפרעה עד כמה שאת יכולה.

    וכשאת לא מופרעת,
    אז היצר הרע אומר לעצמו:
    "היי, בשביל מה אני עובד?
    חושב כל פעם מחדש איך לעצבן את הגברת,
    זה כבר לא ממש מדגדג לה".
    ואז הוא פשוט מעביר נושא.

    כי זו לא מלחמה ביני לבין האחראים על הג'ימבורי.
    זו לא תלונה על מוסד כזה או אחר.
    זה מאבק איתנים, ביני לבין היצר הרע.
    הוא משתמש באנשים, בסיטואציות, בצלילים, ברעשים.
    אבל המאבק האמיתי מתקיים בתוכי:
    האם אתן לו למשול בי,

    או שאחליט בעצמי מה יפריע לי ומה לא.

    וכך, בכל עניין ועניין,
    מדברים קלים יחסית ועד דברים כואבים ועמוקים,
    הוא שם. היצר הרע. מחפש פרצה.
    ובכלל, מי באמת יכול להעריך עד כמה משהו מציק לנו בלב?
    ועד כמה הוא חודר פנימה?

    ובדיוק שם, במיוחד שם,
    היכולת להרפות,
    היכולת לומר "קיבלתי החלטה ששום דבר לא יפריע לי",
    ולמצוא את הדרך לעמוד מאחורי ההחלטה הגורלית הזו,
    זו יכולת ששמורה ללוחמים החזקים באמת.

    והבשורה הטובה?
    שמהשלב הבלתי אפשרי הזה,
    אם עברנו אותו ,
    לא רק ששום דבר לא יפריע לנו,
    אלא שהדבר עצמו ,
    כבר לא יהיה שם.

    וזה כלל גדול לגבי כל דבר שמאוד מציק לנו:

    אם עשינו הכול בעניין,
    אם התפללנו וביקשנו,
    אולי הגיע הזמן להרפות.

    הרפיה שהיא הישענות על הבורא,

    מה שקרוי – אמונה.

    ואולי ההרפיה,
    היא כל מה שאנחנו צריכים כדי להתקדם לשלב אחר.
    שלב שלא יפריע לנו,
    כי לא תהיה אפשרות להפריע לנו.
    ובשלב הבא,
    ההפרעה פשוט תיעלם לה.

    זו מחשבה.
    והיא גם עובדת.
    זה בית ספר של החיים,
    אבל עם לימודים קשים מאוד.
    ואין שום הנחות.
    וצריך לשנן את הלימודים שוב ושוב.

    עד שיפסיק להפריע,
    עד שיפסיק להרע,
    ואני כבר הבנתי עם מי יש לי עסק
    וההד חוזר כמו שב ואומר:
    רע… רע… רע.

    אז גם אם בנו לכם דירה ממש קומה מעל הראש,
    וגם אם יש נזילה קבועה מהתקרה,
    וגם אם אתם עומדים בפני משפט לא פשוט,
    ואפילו אם מישהו פשוט לא דיבר אליכם יפה,
    על הכול תנסו להעביר.

    מה שנקרא:
    "המעביר על מידותיו, מעבירין לו על כל פשעיו."

    עוד כמה תובנות על הדרך:
    • לעולם אל תבחרו להיות שליחים של כוח הרוע בעולם, אפילו לא לרגע, אפילו לא במעט.
    • תבדקו היטב אם לא גרמתם למישהו נזק. לפעמים מה שנראה לכם פעוט, הוא עול על לב של מישהו אחר.
    • אם מישהו מבקש מכם משהו, תכבדו. גם אם זה קטן, גם אם זה לא נוח, כי כבוד הדדי נמדד דווקא בפרטים האלה.
    • תעצרו רגע אחד ותחשבו: אולי גרמתם צער למישהו? אם כן, שירעד לכם הלב.
    • וכשאתם נותנים לעצמכם להיות מופרעים מהתנהגות רעה של מישהו אחר, אתם בעצם מאפשרים לו להצליח ברוע שלו.
    • וואו!
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: ספרות בנשמה, אביגלוש, אש קודש! ועוד 4 משתמשים7 //
    0 תגובות
  • 276
    • א
    שיתוף - לביקורת מי שלא נמצא ירים את ידו
  • איש המילה הכתובה //
    • היא יכלה להיות עבור תנחום העבודה האולטימטיבית.

    היא אינה דורשת נוכחות מוחית מסיבית בקרקפת. היא מצריכה רק להיות. לנכוח. עם מוח טעון חלקית, או מרוקן עד תום, זה לא באמת משנה.

    המשימה: ללוות את הילדים מביתם לבית ספרם וההפך.

    לא משהו שמחייב מעורבות קוגניטיבית מפוארת.

    זה התאים גם להנהלה. מדוע לשלם לאיש נבון משכורת טובה, כאשר אפשר להציב במקומו את תנחום במשכורת רזה?

    הייתה רק משימה אחת. מעצבנת. משעממת. מעייפת. שכן נדרשה מתנחום: בדיקת נוכחות בכל נסיעה: "מי שאני קורא בשמו ירים את ידו", חזרה על עצמה הפקודה מידי נסיעה.

    כולם הרימו ידם בתורם, חוץ מאשר בימים אחדים בהם ילד אחד או שניים נפקדו. האחרונים לא הרימו את ידם, מן הסתם. תנחום רשם את חיסורם ועדכן בכך את ההנהלה, להמשך טיפול.

    עד שיום אחד הוא החליט להגדיל ראש. לכאורה משימה לא מורכבת למישהו בעל ראש זעיר, או אם תרצו, ראש בעל פוטנציאל הגדלה נואש למימוש. משימה לא מורכבת לכאורה. רק לכאורה.

    "למה עלי להקריא את כל שמות הילדים שביומן, רק כדי לגלות שאולי חסר איזה ילד אחד?", רטן תנחום באוזניי עצמו, "מהיום אפעל אחרת", הבטיח למיתרי קולו הניחרים מרוב הקראות.

    "שימו לב ילדים חמודים", השיק בפתוס את שינוי השיטה, "מהיום אני לא מקריא את כל השמות כדי לבדוק מי נוכח, אלא אני מכריז שרק מי שלא נמצא ירים את היד, ואכן רק מי שאיננו מרים את ידו. ברור?", הילדים חייכו מרוצים וכך גם תנחום הגאון.

    השיטה החדשה הוכיחה את עצמה כמו קסם. לא רק שהעבודה צנחה ב- 99%, אלא שבאופן פלאי גם החיסורים ירדו לאפס. מאז חונכה השיטה החדשה אין יותר חיסורים. מדהים. בכל פעם שהוא קורא בקול, "מי שלא כאן ירים את ידו", כל הידיים נשארות שמוטות למטה.

    כעבור שבועיים התחילו לשים לב בהנהלה שמשהו לא כשורה. אין התאמה בין רשימת הנוכחות בכיתות, לבין זו של ההסעות.

    נציג ההנהלה הצטרף לאחת ההסעות והתחבא בספסל אחורי. כששמע את אופן ניהול הרישום נפל לו האסימון: לאוטובוס הזה אין מלווה! האיש המזוקן הוא כנראה ילד בן 6 מן המניין, עם הורמוני גדילה לא מווסתים.

    הנציג כינס את צוות ההנהלה בצורה בהולה ועדכן אותם לגבי התגלית הנוראית.
    ההחלטה הייתה נחרצת: פיטורים מיידיים!

    תנחום זומן לחדר אספת ההנהלה. המזכיר המפולפל לקח את רשות הדיבור, "לפני כמחצית השעה חידשנו את תעסוקת הצוות בת"ת בשיטה חדשנית", תנחום הקשיב מרותק.

    והמזכיר המשיך, "ביקשנו שרק מי שרוצה להמשיך בתפקידו ירים את ידו. ואתה תנחום, לא הרמת את ידך, ולכן לא תמשיך לעבוד איתנו", הטיל את הפצצה.

    תנחום לא אהב את השיטה כלל, "אבל איך רציתם שארים את ידי אם לא נוכחתי בזמן שזה קרה?", טען בצדק.

    "תקשיב", ענה המזכיר המשועשע, "לא אנחנו המצאנו את השיטה. היא גאונית ולמדנו אותה ממך".

    "רגע", ניסה תנחום להציל את המצב, "ובשיטה החדשה הזאת שלי, אפשר להרים את היד עכשיו וזה יעזור למפרע?", שאל.

    "אתה שואל אותנו? אתה אמור לדעת", ענה המזכיר בעוד הוא ושאר הנוכחים בחדר נחנקים מצחוק בלום.

    "טוב, אז אנסה להרים את ידי עכשיו ונראה אם זה עובד", קבע.

    לתנחום היה אמנם ראש קטן, אך הוא לא עמד בפרופורציה לשאר גופו ולטונוס שריריו האימתני. הוא הרים את ידו, מה שמזכיר יותר צלחת לוויינית אדירת ממדים. הוא כיוון אותה בזווית של 90 מעלות למרכז פניו של המנהל...

    את מה שקרה באירוע שהתחיל בחדר ההנהלה, ונגמר בבית החולים הדסה, נחסוך ממכם.

    רק כשראיתי למחרת את תנחום עובד רגיל בהסעות, הבנתי שלפי השיטה החדשה שהגה, להרים את היד, גם אם באיחור ניכר, לגמרי עובד.
    • חחח
    • תודה
    • וואו!
    Reactions: עמק, T;), מיכאלה- הום סטיילינג ועוד 54 משתמשים57 //
    6 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    א
    איש המילה הכתובה
    תודה רבה על מילים טובות. מפרגנות ומשמחות. הן לגמרי הכוח המניע לכתיבה שלי. ואני מסתובב ימים...
    הצטרפות לקהילת מעמדים
    הצטרפות לקהילת מעמדים בתג
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה