עזרה מכירים עריכת לשון והגהה במחיר סביר?

[א. פרי]

בימים אלו אני מפיקה את הספר "גיבור הסיפור", המגיש מאמרים בנושא הגשמה עצמית,
רובם פורסמו כאן.

המגיהה של הספר הודיעה לי שאין לה זמן כרגע, ואני מחפשת הגהה/ תיקון תחביר מקצועי במחיר סביר.
תשלום: 1000 ש"ח.
המייל בחתימה

 

[א. פרי]

סקיצה של הכריכה, אם יש לכם הערות? אשמח לשמוע

 

[ת.עקבי]

סקיצה של הכריכה, אם יש לכם הערות? אשמח לשמוע

סקיצה יפה מאוד. מביעה. הפסים הם בעצם גשם? כי זה לא נראה לי ברור (פשוט זוכרת שתיארת את הכריכה עם גשם).

לגבי הגב, לא יודעת אם את רוצה דעה, אבל לדעתי היא לא מושכת מספיק. אולי בגלל המשל - נמשל והסיכום של הדברים. אין בו משהו שיגרה אותי לפתוח ולקרוא. וחבל.

 

[א. פרי]

סקיצה יפה מאוד. מביעה. הפסים הם בעצם גשם? כי זה לא נראה לי ברור (פשוט זוכרת שתיארת את הכריכה עם גשם).

לגבי הגב, לא יודעת אם את רוצה דעה, אבל לדעתי היא לא מושכת מספיק. אולי בגלל המשל - נמשל והסיכום של הדברים. אין בו משהו שיגרה אותי לפתוח ולקרוא. וחבל.

תודה על התגובה, אחשוב על כך!

יש לך כיוון איך לסגנן את הטקסט שיהיה מעניין יותר?
ביקשתי מהצ'אט, ואחרי הסבר וקריאה של הטקסט הקודם הוא הביא משהו, שלא כ"כ התחברתי, מה דעתך, יותר טוב?

בטח! הנה גרסה חדשה ומרעננת לטקסט לגב הספר, עם נגיעה רגשית וסגנון סוחף:

גיבור הסיפור – להפסיק לחכות, להתחיל להגשים​

כל סיפור טוב צריך גיבור.
אבל מה אם החיים שלך הם הסיפור – ואתה עדיין לא הגיבור שבו?


אנחנו חולמים, מתכננים, מחכים לרגע המתאים…
אבל בינתיים, הזמן עובר.
אנחנו נשארים במקום, מקשיבים לפחדים, חוזרים לאותם הרגלים –
ובלי לשים לב, נותנים לאחרים לכתוב את העלילה שלנו.


גיבור הסיפור הוא לא עוד ספר השראה.
זה מפת דרכים לכל מי שמרגיש שהגיע הזמן לקחת שליטה, לפרוץ קדימה ולצאת לאור.
דרך תובנות מרתקות, מאמרים שנונים ואיורים קלילים, הוא ילמד אותך:


איך לזהות את המחסומים שמעקבים אותך – ולשבור אותם אחד-אחד
איך להחליף פחד בעשייה, ולהפוך מחשבות למציאות
איך להפסיק להיות דמות משנית – ולהפוך סוף סוף לגיבור של חייך


הגיע הזמן להפסיק לחכות.
זה הרגע שלך להתחיל לחיות את הסיפור שתמיד רצית.


איך זה מרגיש לך? יותר עוצמתי ומניע לפעולה?

 

[ת.עקבי]

תודה על התגובה, אחשוב על כך!

יש לך כיוון איך לסגנן את הטקסט שיהיה מעניין יותר?
ביקשתי מהצ'אט, ואחרי הסבר וקריאה של הטקסט הקודם הוא הביא משהו, שלא כ"כ התחברתי, מה דעתך, יותר טוב?

בטח! הנה גרסה חדשה ומרעננת לטקסט לגב הספר, עם נגיעה רגשית וסגנון סוחף:

גיבור הסיפור – להפסיק לחכות, להתחיל להגשים​

כל סיפור טוב צריך גיבור.
אבל מה אם החיים שלך הם הסיפור – ואתה עדיין לא הגיבור שבו?


אנחנו חולמים, מתכננים, מחכים לרגע המתאים…
אבל בינתיים, הזמן עובר.
אנחנו נשארים במקום, מקשיבים לפחדים, חוזרים לאותם הרגלים –
ובלי לשים לב, נותנים לאחרים לכתוב את העלילה שלנו.


גיבור הסיפור הוא לא עוד ספר השראה.
זה מפת דרכים לכל מי שמרגיש שהגיע הזמן לקחת שליטה, לפרוץ קדימה ולצאת לאור.
דרך תובנות מרתקות, מאמרים שנונים ואיורים קלילים, הוא ילמד אותך:


איך לזהות את המחסומים שמעקבים אותך – ולשבור אותם אחד-אחד
איך להחליף פחד בעשייה, ולהפוך מחשבות למציאות
איך להפסיק להיות דמות משנית – ולהפוך סוף סוף לגיבור של חייך


הגיע הזמן להפסיק לחכות.
זה הרגע שלך להתחיל לחיות את הסיפור שתמיד רצית.


איך זה מרגיש לך? יותר עוצמתי ומניע לפעולה?

איבדתי אותך באמצע. זה באוטומט, לא אוהבת לקרוא GPT...

 

[מוריופ]

העיקרון של הגב יפה מאוד. רק צריך עוד קצת ללטש. לדוג':

אדם אחד, פעם אחת, רצה לצבוע בית. אמרו לו: טוב, תביא כלי עבודה, פחית־צבע, מברשת. הוא חיפש וחיפש, וחזר עם פחית תות-בננה ומברשת שיניים...
אתם בוודאי מחייכים עכשיו, וכעת, בואו נתחיל מחדש:
אדם אחד, פעם אחת, רצה להגשים ייעוד. אמרו לו: טוב, תביא כלים, מידות, מצב רוח, הלך חשיבה... הוא חיפש וחיפש,
ורק אחרי שחיפש עוד יותר - הצליח לזרוק את השנאה העצמית, השיפוטיות והחשיבה השלילית.
*
שלום לכם, אני א. פרי, סופרת חרדית ומתמודדת עם מגוון אתגרים שעליהם תקראו בספר זה. בתהליך היציאה שלי לאור למדתי להניח את הכלים הישנים שבהם השתמשתי כל חיי, ולרכוש לעצמי כלים חדשים, יעילים יותר. תוך כדי התהליך נוצרו מאמרים מרתקים, חלקם אישיים מאוד. בסיעתא דשמיא, הם מוגשים לפניכם בכריכה יפה ובתוספת איורים מקסימים.
תקוותי שתמצאו בכל מאמר כלים חדשים, משופרים יותר.
"כשנקודת המוצא הבסיסית היא אהבה עצמית – פשוט לא צריך יותר כלום. רק להתקדם ולהשתדל ליהנות מהדרך" (מתוך הספר).

אופציה 2 (נראה לי פחות, אבל הרעיון)
אדם אחד, פעם אחת, רצה לצבוע בית. אמרו לו: טוב, תביא כלי עבודה, פחית־צבע, מברשת. הוא חיפש וחיפש, וחזר עם פחית תות-בננה ומברשת שיניים.
רק אחרי שהחל בפעולה ולא ממש הצליח... הוא הבין את הטעות.
כעת, בואו נתחיל מחדש:
אדם אחד, פעם אחת, רצה להגשים ייעוד. אמרו לו: טוב, תביא כלים, מידות, מצב רוח, הלך חשיבה... הוא חיפש וחיפש, וחזר עם ביקורת עצמית, ושיפוטיות, וחשיבה שלילית.
רק אחרי שלא ממש הצליח, הוא חזר לחפש. אולי הוא לא מצא הכל, אבל הפעם הוא לפחות יודע מה לחפש...
האדם הזה - הוא אני.

מה אומרת?

 

[א. פרי]

אדם אחד, פעם אחת, רצה לצבוע בית. אמרו לו: טוב, תביא כלי עבודה, פחית־צבע, מברשת. הוא חיפש וחיפש, וחזר עם פחית תות-בננה ומברשת שיניים...
אתם בוודאי מחייכים עכשיו, וכעת, בואו נתחיל מחדש:
אדם אחד, פעם אחת, רצה להגשים ייעוד. אמרו לו: טוב, תביא כלים, מידות, מצב רוח, הלך חשיבה... הוא חיפש וחיפש,
ורק אחרי שחיפש עוד יותר - הצליח לזרוק את השנאה העצמית, השיפוטיות והחשיבה השלילית.
*
שלום לכם, אני א. פרי, סופרת חרדית ומתמודדת עם מגוון אתגרים שעליהם תקראו בספר זה. בתהליך היציאה שלי לאור למדתי להניח את הכלים הישנים שבהם השתמשתי כל חיי, ולרכוש לעצמי כלים חדשים, יעילים יותר. תוך כדי התהליך נוצרו מאמרים מרתקים, חלקם אישיים מאוד. בסיעתא דשמיא, הם מוגשים לפניכם בכריכה יפה ובתוספת איורים מקסימים.
תקוותי שתמצאו בכל מאמר כלים חדשים, משופרים יותר.
"כשנקודת המוצא הבסיסית היא אהבה עצמית – פשוט לא צריך יותר כלום. רק להתקדם ולהשתדל ליהנות מהדרך" (מתוך הספר).

רעיון טוב, אקח את זה, תודה!

באופן כללי, הספר הזה הוא בעצם שלכם, חברי הקהילה, אילולא הפורום כתיבה הוא כנראה לא היה נכתב, או לא היה מקבל מקום.
לא היה לי אומץ להוציא את הדברים לאור על כתב, אילולא היו כתובים כאן, ונוכחתי לראות שזה לא כ"כ גרוע לספר על התמודדויותי קבל עם - אולי זה יחזק אי מי. (וזה חיזק, ב"ה, בראשונה - אותי, אבל קיבלתי מיילים חיוביים על הפוסטים כאן).
אז תודה.

 

[א. פרי]

למאמר הבא קראתי "הבחירה הטבעית", אבל אולי יותר מתאים לו השם "לדון לכף זכות", מכיוון ששלחתי אותו לעורכת שכתבה לי את הגרסא שלה, והיא שונה לחלוטין ממה שחשבתי.
אז גם המאמר הבא, וגם (כנראה) הגרסא של העורכת, שניהם יכנסו לספר החדש "גיבור הסיפור".

הבחירה הטבעית

אחד הדברים שהכי מפחידים/מרתיעים/ אותי זה החשש שמא ידחו אותי.

כל חיי התמודדתי מול דחיה חברתית, אבל היה לי אגו כל כך גדול, עד שלעיתים לפני שידחו אותי – דחיתי אני איכשהו את עצמי מהחברה.

אני חושבת שפחד מדחיה הוא מאותו סקאלה של פחד מכישלון, שניהם יושבים על אותו מקום, שהוא ההיפך מאחדות ומהארת פנים.

לא אכביר במילים סביב הפחד הזה שקיים בתת מודע, ושולח זרועות אימתניות לכל חלקי החיים.

אז היום התמודדתי מול דחיה, וזה היה מעניין:

לא דחו אותי, אלא את כתב היד של הספר החדש.

ולא, זה לא היתה הו"ל, אלא המגיהה, לה הייתי אמורה לשלם כסף עבור עבודתה, שזה יותר משפיל, לדעתי.

ודחיה זו, היתה הגשמת פחדיי הכמוסים.

מחשבה של: "באמת? אפילו תמורת כסף לא רוצים את הכתיבה שלי?"

*

קיבלתי את זה יפה, אמרתי לה שזה בסדר, אבל כן התחלתי להרגיש את התחושה הרעה הזו עולה בי, תחושה שבאה בעקבות דחיה.

"אחזיר לך את כל המקדמה", אמרה לי המגיהה, ואני אמרתי שלא צריך, כי אם היא עבדה על הקובץ שתשאיר לעצמה חלק מהסכום.

ואז עברתי על הקובץ ששלחה, קובץ שהיה מוגה בחלקו, והתרשמתי מהעבודה הקשה והיפה שעשתה,

קראתי את המאמרים, והרגשתי שהם מעודדים אותי, כמו מים קרים לנפש עייפה.

זה הרגיש לי כמו אמא, שלא רוצים את הילד שלה בבית הספר, והיא מתבוננת בו כמה שהוא יפה ומושלם, בשבילה, הכי בעולם, ומחייכת אליו ואומרת לעצמה בגאווה: 'מה הם מבינים, בעצם?'

אז ככה הרגשתי כלפי הקובץ הזה, ואז חשבתי לעצמי: "אולי באמת אין לה זמן? מי אמר שהיא דחתה את הספר? אמנם הרגש הקיצוני נהנה לספר לי שזו דחיה, אבל גם אם כן – לא קרה כלום! הרי כמה אנשים חווים סוג של דחיה גם בדרך למציאת זיווג, או בכל מסלול בחיים, והכל לטובתם, כך שזה לא אומר כלום על הערך של המאמרים!"

ואז ראיתי את ההגהה המקצועית, ולא יכולתי שלא להתפעל, הרגשתי שכל הכבוד לה!

שלחתי לה מייל נלהב, ועברתי שוב על הקובץ, וראיתי עד כמה היא סידרה את זה יפה, ושלחתי לה עוד מייל נלהב.

והיא שמחה, וכתבה שממש אהבה את הכתיבה שלי ורק אין לה זמן, וממש חבל לה על כך, והרגש הציני שוב התעורר ואמר לי שהיא משנה את המציאות, ולא באמת חבל לה, אלא משהו בקובץ לא מצא חן בעיניה...

אבל אני כבר לא הייתי שם,

כי הרגשתי ממש גיבורה!

ולא הרגשתי דחויה בכלל!

*

ואז מישהי התקשרה אלי ובכתה לי על התמודדות שלה, ואני סיפרתי לה על תחושת הדחיה וכמה שאני מרגישה נהדר עכשיו, שעברתי את זה בשלום.

אמרתי לה לשנות את זווית הראיה שלה, והיא שמחה כשהבינה שמה שקרה לה זה בעצם מצחיק ואפילו מקור לגאווה, אם מסתכלים על זה מזווית אחרת, והרגישה משוחררת יותר.

*

אז מה שאני רוצה לומר, לסיכום:

שלמרות התיאור הדרמטי מעט, לא צריך להתפעל מהמקרה הזה.

כי זו בחירה הכי כיפית בעולם לנסות לחיות בחשיבה חיובית.

ואם אדם בוחר בחשיבה שעושה לו טוב וגורמת לו לחוש נהדר – זה לא מעורר התפעלות אלא פשוט: זו הבחירה הטבעית.

*

ואז הבנתי שאני ממש חזקה, מנטלית, ב"ה, וזו היתה הבנה משמחת.

הבנתי עד כמה כל מה שאני עוברת: אנשים עצבניים, אנשים שמורידים, מציאות לא מאירת פנים, מחשבות טורדניות, כל זה פשוט הופך אותי למי שאני היום.

וזה כיף גדול להבין שכל זה לטובה, וכיף לחוות את החיים מזווית בה אני מנהלת את עצמי, ולא אנשים אחרים, שכבודם במקומם מונח.

כיף לחשוב את החשיבה שלי, ולחפש את האמת שלי, ולנסות להשפיע על העולם פה ושם, מתוך אמונה שזה רצון ה', שכל אחד ישפיע ויזכה להתחבר אליו.

והבנתי שגם אם הספר לא טוב (והוא כן טוב), זה לא נורא, כי זה סך הכל ספר, ואני ברוך ה' עושה את מה שאני הכי אוהבת בעולם, ואני לא צריכה להתנצל על זה או לחוש דחויה, כי אנשים הם סך הכל אנשים, וספרים הם סך הכל ספרים, וההרגשה הטובה שלי, חשובה יותר מכל ספר ומכל אדם זה או אחר.

וזה היה אור גדול עבורי.

 

[א. פרי]

מכיוון ששלחו לי מיילים שהביעו אמפתיה להתמודדויות שלי, (אותן אני מציגה במאמרים) עם רצון לסייע לי בעצות וכדו'.. אני רוצה לציין את הסיבה שאני כותבת מאמרים "לא מרשימים", עם תוכן שמציג את הצד 'המתמודד' של היציאה לאור:
המטרה שלי היא לא כדי לזכות לאמפטיה ולאהדה, אלא כדי להציף את האתגרים ואולי לתת להם תיקון.
אני לא מאמינה ב'הצלחה' כמו שלימדו אותנו מה זו הצלחה.
אני לא חושבת שאם קיבלתי 100 אחוז במבחן - הצלחתי.
גם לא חושבת שאם קוראים אהבו את הכתיבה שלי, ואם ההו"ל לקחו את הספרים שלי, והם זכו להפצה נרחבת - זו הצלחה. ואם לא אהבו את הספרים, והם לא זכו להפצה - נכשלתי.

כיום, אני מאמינה יותר בכיוון של: העשיה חשובה, התהליך חשוב, ההרגשה חשובה.

וזה מה שאני מנסה להעביר במאמרים שלי.
מתוך שאיפה לצאת מהסחרחרה של הצלחה/כשלון, לחיים יותר נורמטיביים שמציגים עשיה ומימוש עצמי, יחד עם ההבנה שלא חובה 'להצליח' באופן חיצוני, אלא צריך לשאוף להגיע להרמוניה פנימית.

כך שלא צריך לנסות לחשוב איך לפתור את הבעיות שלי, אותן אני מציגה גם כאן, אני לא מחפשת לפתור בעיות בדרך המקובלת, אלא השאיפה שלי להגיע לנקודה בה אני חיה בשלום עם עצמי, ואני שמחה לחלוק עם אנשים נוספים את המסע, אולי יהיה בדברים תועלת.

 

[א. פרי]

אני רוצה לעדכן שהספר "גיבור הסיפור" נערך על ידי שתי עורכות. אחת מהן דרך קהילת הכתיבה, ואחר כך העורכת הקודמת כתבה לי שיש לה זמן, כך שהספר קיבל עריכה מקיפה של שתי עורכות, עריכה מקצועית קשוחה על כל פרט, עם בירור של פרטים לא מובנים וכו'

לפניכם הכריכה החדשה, עם טקסט חדש בגב הספר, כפי ההמלצה של @מוריופ
יתכן שהספר יצא לאור לפני פסח, עדיין לפני עימוד אבל זה מתקדם ב"ה.
כנראה שהספר יודפס בכריכה קשה. עדיין לא החלטתי, זה הכיוון...

 

[סבתא חביבה]

וואו אני נהנית מהקצב

 

[מוריופ]

טוב, בגלל שזה הגב של הספר וזה חשוב, אני אתקטנן קצת:

"כשנקודת המוצא הבסיסית היא אהבה עצמית – פשוט לא צריך יותר כלום. רק להתקדם ולהשתדל ליהנות מהדרך" (מתוך הספר).

'להשתדל ליהנות מהדרך' - 'להשתדל' זאת מילה שעושה קוצר נשימה לאנשים שעייפים ממלחמות פנימיות...
אולי עדיף לנסח:
"כשנקודת המוצא הבסיסית היא אהבה עצמית – לא צריך יותר כלום. רק להתקדם בדרך וליהנות כמה שיותר" (מתוך הספר).

מומחי התחביר והלשון - מוזמנים ללטש

 

[ר' יעקב ישראל]

וליהנות כמה שיותר"

וליהנות ממנה כמה שיותר.