דרוש מתכון מנה עיקרית בשבת למשפחה צעירה

מצב
הנושא נעול.
ומהי בעצם מסורת?
הרבה דברים אכלו באירופה כי פשוט זה מה שהיה או שזה מה שיכלו לקנות. אז לכן זה מסורת שאנחנו חייבים לדבוק בה?

גם פעם כל עיירה הצליחה להשיג רק אתרוג אחד וכל העיירה נטלו את אותו סט של ארבעת המינים אז זה נהיה מסורת? גם אנחנו צריכים לקנות סט ארבעת המינים אחד לכל הקהילה?
מסורת זה בדיוק כמו שבפסח יש המון שנוהגים לא לאכול חלבי/ דגים/ דברים קנויים ועו.
בדיוק אותו דבר!
למה יש כאלו שלא אוכלים דגים?
כי פעם האכילו את הדגים בחמץ וככה תפסו אותם- אז בפסח לא אכלו דגים.
היום זה בכלל לא רלוונטי, אבל עדיין יש ענין של לשמור על המסורת לא משנה מה הניע אותם לנהוג כך.
 
אגב לא כל כך מבינה את זה שבשביל מסורת מסויימת (לא מדברת על הלכות, מנהגים)מכריחים לאכול משהו שלמוכרח אין שום חשק ואפילו מעבר לזה רק לשם המסורת
לעניות דעתי זה קצת כפייה ולא מוסיף יראת שמיים, כבוד השבת ורגש יהודי אמיתי
 
נערך לאחרונה ב:
העיקר שאנשים יעשו דברים מתוך הבנה למה הם עושים את מה שהם עושים ולא מתוך קיבעון מחשבתי. גם מנהגים צריכים כוונה.
נכון מאד.
רק הוספה - לא תמיד חייבים לדעת את הסיבה.
אנחנו אוכלים Z כי ככה אכלו בבית הורינו / רבותינו, זו סיבה מספקת לגמרי. זו מסורת :) מה שנקרא מנהג אבותינו בידינו.
כמובן שאם אפשר לברר ולעשות מתוך כוונה זה עדיף.
 
ואגב לא מומלץ לקרוא לכל העניינים האלה "מנהג" כי למנהג בהלכה יש משמעות הלכתית! תקראו לזה מסורת או מה שאתם רוצים אבל שלא יהיה בלבול אף אחד לא עובר עבירה אם לא אכל פתיתים..
 
שמישום מה פעם ״נהגו״ אחרת, והיום השתנה מבלי היכר
חוץ מהעבודה שגם זה כבר כתוב בגמרה שהנשים עבדו (מהבית בטוויה וכדו') והעבודות בית היו יותר מתישות וקשות ודורשות אז לא ברור על מה הקובלנה
 
ולהכריח את עצמי ללכת עקבים עם שפיץ כואבות, למרות שאין בזה שום חשק זה בסדר?
לעניות דעתי זה קצת כפייה!
נכון, מה שייך
רשמו פה הרבה שהם אוכלים דברים מסוימים רק בשביל המנהג אפילו שהם לא מעוניינים, שבעים וכדומה
לכך התכוונתי.
 
מקור לבשר בשבת (לאו דוקא בליל שבת) ודאי יש. טור ושו"ע מפורש, ועוד בראשונים. וכן הביא בתנא דבי אליהו בשם ר' עקיבא.
אך הלבוש כן כתב שבליל שבת יאכל מעט דג ואח"כ בשר. ויש בזה עוד סודות וענינים שונים כיון שסעודה זו באה להציל מחבלי משיח וע"כ אוכלים דג ובשר כדי שנזכה לאכול לעתיד לבוא לאכול שור הבר [בשר] ולוויתן [דג]
וכן הביא הביאור הלכה לגבי ליל שבת
 
נכון מאד.
רק הוספה - לא תמיד חייבים לדעת את הסיבה.
אנחנו אוכלים Z כי ככה אכלו בבית הורינו / רבותינו, זו סיבה מספקת לגמרי. זו מסורת :) מה שנקרא מנהג אבותינו בידינו.
כמובן שאם אפשר לברר ולעשות מתוך כוונה זה עדיף.
אבל תבדקי למה בבית הורייך אוכלים מאכל מסויים... אולי הם אוכלים את זה כי זה מה שהם אוהבים?
לאכול משהו רק כי ככה אכלו אצל הורינו זה לא מסורת.

ואם את לא מכניסה טונה הבייתה כי את שונאת את הריח וגם אמא שלך אז לילדים שלך יהיה אסור להכניס טונה הביתה? זה נהיה מסורת?
 
נכון מאד.
רק הוספה - לא תמיד חייבים לדעת את הסיבה.
אנחנו אוכלים Z כי ככה אכלו בבית הורינו / רבותינו, זו סיבה מספקת לגמרי. זו מסורת :) מה שנקרא מנהג אבותינו בידינו.
כמובן שאם אפשר לברר ולעשות מתוך כוונה זה עדיף.
צריך לדעת את הטעם, להתחבר ואז המעשה נהיה אמיתי ולא מצוות אנשים מלומדה
 
יש בדיחה ידועה שבראש השנה נזהרים לא לאכול אגוזים כי זה בגימטריה חטא, אבל מהחטא עצמו לא נזהרים,
כך גם בכל המנהגים לאכול משהו בשבת יש אנשים שיעברו על כל המצוות שבתורה העיקר שיהיה להם "איי מיט צוויבל"
צריך להכניס את הדברים לפרופורציה
 
אבל תבדקי למה בבית הורייך אוכלים מאכל מסויים... אולי הם אוכלים את זה כי זה מה שהם אוהבים?
לאכול משהו רק כי ככה אכלו אצל הורינו זה לא מסורת.

ואם את לא מכניסה טונה הבייתה כי את שונאת את הריח וגם אמא שלך אז לילדים שלך יהיה אסור להכניס טונה הביתה? זה נהיה מסורת?
דבר שהורינו עושים כי הוריהם היו עושים זו מסורת.
 
ומהי בעצם מסורת?
הרבה דברים אכלו באירופה כי פשוט זה מה שהיה או שזה מה שיכלו לקנות. אז לכן זה מסורת שאנחנו חייבים לדבוק בה?

גם פעם כל עיירה הצליחה להשיג רק אתרוג אחד וכל העיירה נטלו את אותו סט של ארבעת המינים אז זה נהיה מסורת? גם אנחנו צריכים לקנות סט ארבעת המינים אחד לכל הקהילה?
המסורת - היא העיקרון, זה לאכול דג בליל שבת. מה שהיה אז - זה בד"כ גפילטע, אז בימינו כמעט כולם כבר עם מושט וסלמון. אבל העיקרון נשאר.
וכן, אי אפשר להכחיש שהיה עיקרון לאכול דג מרק ובשר בסעודת ליל שבת במשך כל הדורות. ה"איך" להגיש אותו השתנה.
וכמו שנכתב קודם, סושי זו גם צורה שמשמרת את העיקרון? אולי, שאלה למחשבה.
(אולי זה עונג שבת שסותר כבוד שבת, כמו שיש מאכלים שמטבעם הם זולים, שווארמה או פלאפל)
 
דבר שהורינו עושים כי הוריהם היו עושים זו מסורת.
אבל אם אנחנו לא יודעים את הטעם,איך אנחנו יודעים אם אנחנו עושים את זה סתם או כי היה להם רעיון מקודש?

לפני 200 שנה היה באירופה יהודי שמאלי, הוא החזיק את הסכין ביד שמאל.
הבן שלו לא שאל למה הוא עושה את זה, אלא החזיק גם ביד שמאל.
הנכד לא חשב אפילו לשאול הוא עושה כמו אבא שעושה כמו סבא
ועד היום כולם מחזיקים את הסכין ביד שמאל.
 
ואגב רוב האוכל שאתם קוראים לו "מנהג" נאכל באירופה מהסיבה הפשוטה שזה מה שהיה.. ואגב הרבה מזה מקובל גם אצל הגויים באותה סביבה.. כמנהג החסידים נאמרו על זה כל מיני פרפראות כמו שנאמרו על כל דבר שהתרחש..
יכול מאוד להיות
אבל האדמו"רים הצליחו גם בזה להכניס עניינים קדושים
כמו שהשטריימלעך הגיעו בכלל מגזרה שכל היהודים צריכים ללכת עם זנב על הראש ועשו מזה מלבוש שבתי
ולכן אנחנו ממשיכים את מסורת רבותינו
 
לעצם העניין אנחנו (גם זו"צ) בחורף (וגם בקיץ אבל פחות זמן) אחרי הדגים עוצרים שרים זמירות, מדברים, מעלים דיונים, מדברים על פרשת השבוע, מנשנשים קצת ממתקים, שותים תה, וכו' ואחרי שעה וחצי שעתיים (ויותר) ממשיכים למרק ועיקרית
ובקיץ עושים עיקרית קלילה (לדו' מוסיפים למרק עצמות ולפני שבת מפרקים את העוף מהעצמות שמים עם חצי כוס עד כוס אורז בשקית מחוררים את השקית ושמים בצ'ולנט זה יוצא ממש מוצלח ויחסית קליל (צריך רק לשים לב להוסיף עוד מים לצ'ולנט כי האורז סופג הרבה)
אבל (אצלנו בכל אופן) תמיד כוס תה חמה וטובה (בלי הרבה סוכר!!) מועילה לטפל בכבדות ועוזרת להמשיך בסעודה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
מצב
הנושא נעול.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה