מקורות מאמרים שונים

[לצדדין קתני]

מישהו מכיר זוהר הק' שדורש על הפסוק "ויוסף ישית ידו על עינך" 'דא רזא דקריאת שמע'?

 

[טראכטער]

יש כמה. מה תוכן הדרוש שאתה מחפש?

 

[לצדדין קתני]

לא כתבתי מספיק ברור...
אני מחפש דרשה מהזוהר על פסוק זה 'דא רזא דקריאת שמע'.

 

[אליז]

אין כזה זוה"ק!
המקור של ציטוט זה הוא מספר 'קול אריה' פתיחה למאמר 'פתח טוב' אות ז', שם כתב זאת בשם הזוה"ק אך כנראה כוונתו למדרש פליאה.
בכל אופן זה מעורר מחשבות נוגות על הרבה מאוד ספרים שיוצאים ללא בדיקת מקורות...

 

[לצדדין קתני]

מעניין. תודה בכל אופן.
בהחלט דבר מטריד, שכותבים דבר בלי לבדוק את נכונות המקור. מה שיצר את 'כד יתבין ישראל ועסקין בשמחת התורה' וכו', [באוצה"ח יש לפחות 40 ספרים שמביאים את זה בשם הזוה"ק], ו'אין דבר העומד בפני הרצון', שלטענת כמה חוקרים אין זה אלא בשם אחד הנוצרים הידועים.
ובלי לפתוח פה, כבר אמר מי שאמר [אין לי מקור...], שאם האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, יכול להיות גם הפוך רח"ל.

 

[אליז]

בהחלט דבר מטריד, שכותבים דבר בלי לבדוק את נכונות המקור

בפרט שהזוהר על פרשת ויגש הוא די קצר, ולא לוקח יותר מכמה דקות בשביל לראות שאין כזה זוהר.

 

[לצדדין קתני]

בפרט שהזוהר על פרשת ויגש

לא יתכן שזה בפרשה אחרת, או במילים אחרות?
שמעתי שב'פורום אוצר החכמה' מצאו מקור אפילו ל'פרעה בפיגמה באמצע הלילה'.

 

[אליז]

לא יתכן שזה בפרשה אחרת, או במילים אחרות?
שמעתי שב'פורום אוצר החכמה' מצאו מקור אפילו ל'פרעה בפיגמה באמצע הלילה'.

חד משמעית אין זוהר כזה!
לגבי פרעה בפיג'מה זה הפירוש היחיד שמצאתי
חכם מנשה שלו זצ"ל היה אומר משם בעל הבא"ח זיע"א: מדוע נאמר "ויקם פרעה לילה" – אם קם בודאי שהיה זה בלילה? אלא פרעה היה כ"כ רשע ולא ישן עם בגדיו כי לא חשש ממה שיקרה, אלא ישן עם פיג'מה וכשראה את המצב החמור, הרגיש לפתע שרגליו קרות קצת. הוא שאל את הרופא שלו לפשר הדבר, והרופא אמר לו שזה סימן של הגוססים. מיד קם פרעה באמצע הלילה והחל צועק למשה ולישראל "קומו צאו מתוך עמי גם אתם גם בני ישראל וכו' גם צאנכם גם בקרכם". ועל זה אמר משה "גם אתה תתן בידינו זבחים", "וגם מקננו ילך עמנו".

פירושים להגדה של פסח | האתר העירקי

 

[לצדדין קתני]

זה מפורום אוצה"ח?

 

[אליז]

לא!
זה מחיפוש עצמי קצרצר

 

[לצדדין קתני]

אגב 'כד יתבין ישראל ועסקין בשמחת התורה' וכו', אשר מיוחס להר"מ שירא מלובלין ו/או הגר"א וכו', מצאתי את הדבר הנפלא הבא:
תרגום על שיר השירים א, טו:
"כַּד עֲבַדוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל רְעוּתָא דְּמַלְכְּהוֹן הוּא בְּמֵימְרֵיהּ מְשַׁבַּח יָתְהוֹן בְּפַמַלְיָא דְּמַלְאֲכַיָּא קַדִּישַׁיָּא וְכֵן אֲמַר כַּמָּה יָאֲוָן עוּבָדַיִךְ בְּרַתִּי חַבִּיבְתִי כְּנִשְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל בִּזְמָן דְּאַתְּ עָבְדָא רְעוּתִי וְעָסְקָא בְּפִתְגָמֵי אוֹרָיְתִי וְכַמָּה תָקְנָן עוּבָדַיִךְ וְעִנְיָנַיִךְ כְּגוֹזָלִין בְּנֵי יוֹנְתָא דְּמִתְכַּשְׁרָן לְאִתְקָרָבָא עַל מַדְבְּחָא".

 

[אליז]

ו'אין דבר העומד בפני הרצון', שלטענת כמה חוקרים אין זה אלא בשם אחד הנוצרים הידועים.

בזוה"ק ח"ב קסב: כתב: כל מילין דעלמא לא תליין אלא ברעותא - כל הדברים שבעולם אינם תלויים אלא ברצון

 

[גליל555]

זה מפורום אוצה"ח?

המקור לפניך:

פירושים להגדה של פסח | האתר העירקי

 

[לצדדין קתני]

זה לא דומה ולא כמעט למשפט 'אין דבר העומד בפני הרצון'.
כוונתי, בוודאי שהכל תלוי ברצון, אבל לומר שאין דבר העומד בפניו? הרי הכל ביד ה' יתברך!

 

[אליז]

זה לא דומה ולא כמעט למשפט 'אין דבר העומד בפני הרצון'.
כוונתי, בוודאי שהכל תלוי ברצון, אבל לומר שאין דבר העומד בפניו? הרי הכל ביד ה' יתברך!

כמובן!

 

[גליל555]

ישנו גם פתגם דומה ומפורסם: "אין דבר העומד בפני הרצון - אלא הרצון".
ומעניין לעניין באותו העניין גם אמרו: "וילון [-ביידיש:רצון] אינו משמש כלום".

אגב, האשכול חרג מתוכנו, והיה מומלץ לפתחו תחת כותרת הרצון וכדו או לשייכו למאמרי חז"ל שיש להם\אין להם מקור.

 

[אליז]

אגב 'כד יתבין ישראל ועסקין בשמחת התורה' וכו', אשר מיוחס להר"מ שירא מלובלין ו/או הגר"א וכו', מצאתי את הדבר הנפלא הבא:
תרגום על שיר השירים א, טו:
"כַּד עֲבַדוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל רְעוּתָא דְּמַלְכְּהוֹן הוּא בְּמֵימְרֵיהּ מְשַׁבַּח יָתְהוֹן בְּפַמַלְיָא דְּמַלְאֲכַיָּא קַדִּישַׁיָּא וְכֵן אֲמַר כַּמָּה יָאֲוָן עוּבָדַיִךְ בְּרַתִּי חַבִּיבְתִי כְּנִשְׁתָּא דְּיִשְׂרָאֵל בִּזְמָן דְּאַתְּ עָבְדָא רְעוּתִי וְעָסְקָא בְּפִתְגָמֵי אוֹרָיְתִי וְכַמָּה תָקְנָן עוּבָדַיִךְ וְעִנְיָנַיִךְ כְּגוֹזָלִין בְּנֵי יוֹנְתָא דְּמִתְכַּשְׁרָן לְאִתְקָרָבָא עַל מַדְבְּחָא".

מדובר בתרגום של התימנים?!

 

[לצדדין קתני]

התרגום שיש מסביב החומש.
ככל הנראה זה תרגום של אמוראים או אפילו ראשונים ומטה, ולא של תנאים כשאר תרגום, כי הרי אמרו בגמרא [מגילה ג.] בזה הלשון: תרגום של נביאים יונתן בן עוזיאל אמרו מפי חגי זכריה ומלאכי, ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה וכו', ועוד ביקש לגלות תרגום של כתובים, יצתה בת קול ואמרה לו, דייך, מאי טעמא, משום דאית ביה קץ משיח.

 

[לצדדין קתני]

בתרגום של התימנים

מה כוונתך?

 

[אליז]

מה כוונתך?

טעות!
מצאתי את זה בתרגום הרגיל על שיר השירים.
מקור יפה מאוד.

נ.ב בעצלותי עשיתי חיפוש על המילים באוצה"ח, וכל התרגומים שיצאו היו בספרים של תימנים, ומכך נבעה הטעות.