הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
אז הם עברו דירה.
השכנים הכי קרובים שלנו
אלו שגרו מולנו במשך 21.5 שנים.
אלו שנכנסו לבנין בדיוק שבוע לפנינו.
אלו שילדינו נולדו פחות או יותר בטווח של חודש-חודשיים משלהם [טוב, עם עוד אחד בין לבין לטובתם]
פשוט ארזו את הבית.
פרקו ארונות.
והסירו את השלט הנושא את משפחתם מהדלת.
זה היה רגע לא קל.
הרבה דמעות נשפכו, בעיקר הבנות...בנות העשרה.
הרבה הבטחות "שבטח, תמיד נישאר קרובים. ותמיד תהיו בלב שלנו. ולא נשכח את השנים היפות יחד לעולם"
שנים יפות.
באמת.
שנים של קול מצהלות.
ושלום זכרים.
ובריתות
וקידושים
ובת מצוות
ובר מצוות
ומסיבות פיז'מה
וגערות מצד אימהות שהשעה נראתה להן כבר קצת הרבה מאוד מאוחרת....ובנות ובנים שחשבו קצת אחרת...
ואפילו חתונת קורונה....
את כל ארזו השכנים שלנו בקופסא. אטמו במסקינג טייפ. כתבו עליה "חוויות, והלכו...
והשאירו אותנו לבד.
טוב, לא באמת.
במקומם נכנסו שכנים אחרים.
משפחה צעירה ונחמדה.
באמת.
אבל זה לעולם לא כמו אלו שאיתם גדלנו. אלו שאתם גידלנו את הילדים.
אולי בעוד 21 שנה נכתוב אחרת.
אבל בינתיים, למרות השכנים הנהדרים., באמת. באמת. באמת.
אלו, שעזבו. חסרים לנו.
טריקת הדלת וטפיפות הרגליים שמלמדות שעוד רגע תשמע דפיקת הקוד על הדלת, כבר לא נשמעת.
כן, הקוד של הבנות.
טוק, טוק טוק, טוק, טוק טוק טוק, טוק טוק. או משהו כזה
ה"יש לכם פפריקה?"
"3 ביצים?"
"אמא שואלת אם יש מקום במקפיא" [איכשהו תמיד אני האמא ששואלת אם יש מקום במקפיא]
"אפשר רב קו?"
"בא לי לצרוח עכשיו. רוצה רק לשמוע אותי?"
ועוד כאלו.
כל אלו חסרים לנו.
והלב מתגעגע....
אם יש כאן מישהי ממשפחת השכנים, וסיכוי רב שיש- אחיינית כלשהי של השכנה, או בת דודה או משהו- עדכנו אותם שהם חסרים...נראה שלא מספיק העדכונים שלנו.
"נו, העני, באמת, מה כל ההשתפכות הזו?"
אהמממ...רגע, כבר איזכר.
אה, כן.
אז החלטנו להזמין את עזרת הנשים של השכנים הסוררים למפגש מוצ"ש שבת חנוכה עם עזרת הנשים שלנו, אצלינו בסלון.
לא אלאה אתכן במה הכנתי. זה לא באמת מעניין אף אחת, נכון?
זהו. ידעתי.
טוב של טרחתי לכתוב.
אבל משהו אחד שהכנתי בשלוף, ככה ברגע, יום שישי בצהריים.
לא שהיה צריך באמת. אבל שיהיה עוד משהו. ככה. בשביל ש....
לא יודעת למה. שיהיה.
מקלות גבינה.
כבר שנים ששוכב לי בארון משטח קורצנים שמתאים בדיוק למקלות כאלו.
אז השתמשתי בו.
אפשר כמובן בלי.
הוראות במתכון
מקלות- כ-60 יחידות
4 כוסות קמח
200 גרם חמאה או נטורינה
300 גרם גבינה לבנה
1 כפית מלח
1 כף שמרים
לציפוי:
ביצה טרופה
שומשום, קצח, פרג, מלח גס, פתיתי גבינה צהובה
מערבבים את כל הרכיבים יחד במיקסר עד שמתקבל בצק נח ומעט דביק.
משמנים קערה ומעבירים אליה את הבצק. משמנים את פני הבצק מלמעלה.
מכסים בניילון ומתפיחים שעה.
מרדדים על משטח מקומח לעלה בעובי של כ-1/2 ס"מ
חותכים למלבנים צרים וארוכים כ 1 ס"מ X 15 ס"מ בעזרת סכים חדה ולא משוננת. סכין 2 ידיות תעשי יופי את העבודה
מעבירים לתבנית מרופדת בניר אפיה. אין צורך במרווחים גדולים.
משהים כ-15 דקות ומושחים בביצה טרופה. מפזרים שומשום, קצח, פרג או מלח גס [עדינות עם המלח גס]
אופי ב 180 מעלות כ-12-14 דקות להשחמה נאה
אפשר לפזר מעט פתיתי גבינה צהובה כדקה לפני סיום האפיה
נשמרים היטב בהקפאה בקופסא אטומה.
חימום קל בטוסטר או בתנור
או-
בלי לחמם.
מומלץ להגיש עם מטבל פיצה או גבינות מתובלות/גבינות שמנת
לדואגים לעזר הגברים-
הם מודים לכם שדאגתם.
גם אנחנו דאגנו להם וארזנו עבורם את רוב השאריות.
השכנים הכי קרובים שלנו
אלו שגרו מולנו במשך 21.5 שנים.
אלו שנכנסו לבנין בדיוק שבוע לפנינו.
אלו שילדינו נולדו פחות או יותר בטווח של חודש-חודשיים משלהם [טוב, עם עוד אחד בין לבין לטובתם]
פשוט ארזו את הבית.
פרקו ארונות.
והסירו את השלט הנושא את משפחתם מהדלת.
זה היה רגע לא קל.
הרבה דמעות נשפכו, בעיקר הבנות...בנות העשרה.
הרבה הבטחות "שבטח, תמיד נישאר קרובים. ותמיד תהיו בלב שלנו. ולא נשכח את השנים היפות יחד לעולם"
שנים יפות.
באמת.
שנים של קול מצהלות.
ושלום זכרים.
ובריתות
וקידושים
ובת מצוות
ובר מצוות
ומסיבות פיז'מה
וגערות מצד אימהות שהשעה נראתה להן כבר קצת הרבה מאוד מאוחרת....ובנות ובנים שחשבו קצת אחרת...
ואפילו חתונת קורונה....
את כל ארזו השכנים שלנו בקופסא. אטמו במסקינג טייפ. כתבו עליה "חוויות, והלכו...
והשאירו אותנו לבד.
טוב, לא באמת.
במקומם נכנסו שכנים אחרים.
משפחה צעירה ונחמדה.
באמת.
אבל זה לעולם לא כמו אלו שאיתם גדלנו. אלו שאתם גידלנו את הילדים.
אולי בעוד 21 שנה נכתוב אחרת.
אבל בינתיים, למרות השכנים הנהדרים., באמת. באמת. באמת.
אלו, שעזבו. חסרים לנו.
טריקת הדלת וטפיפות הרגליים שמלמדות שעוד רגע תשמע דפיקת הקוד על הדלת, כבר לא נשמעת.
כן, הקוד של הבנות.
טוק, טוק טוק, טוק, טוק טוק טוק, טוק טוק. או משהו כזה
ה"יש לכם פפריקה?"
"3 ביצים?"
"אמא שואלת אם יש מקום במקפיא" [איכשהו תמיד אני האמא ששואלת אם יש מקום במקפיא]
"אפשר רב קו?"
"בא לי לצרוח עכשיו. רוצה רק לשמוע אותי?"
ועוד כאלו.
כל אלו חסרים לנו.
והלב מתגעגע....
אם יש כאן מישהי ממשפחת השכנים, וסיכוי רב שיש- אחיינית כלשהי של השכנה, או בת דודה או משהו- עדכנו אותם שהם חסרים...נראה שלא מספיק העדכונים שלנו.
"נו, העני, באמת, מה כל ההשתפכות הזו?"
אהמממ...רגע, כבר איזכר.
אה, כן.
אז החלטנו להזמין את עזרת הנשים של השכנים הסוררים למפגש מוצ"ש שבת חנוכה עם עזרת הנשים שלנו, אצלינו בסלון.
לא אלאה אתכן במה הכנתי. זה לא באמת מעניין אף אחת, נכון?
זהו. ידעתי.
טוב של טרחתי לכתוב.
אבל משהו אחד שהכנתי בשלוף, ככה ברגע, יום שישי בצהריים.
לא שהיה צריך באמת. אבל שיהיה עוד משהו. ככה. בשביל ש....
לא יודעת למה. שיהיה.
מקלות גבינה.
כבר שנים ששוכב לי בארון משטח קורצנים שמתאים בדיוק למקלות כאלו.
אז השתמשתי בו.
אפשר כמובן בלי.
הוראות במתכון
מקלות- כ-60 יחידות
4 כוסות קמח
200 גרם חמאה או נטורינה
300 גרם גבינה לבנה
1 כפית מלח
1 כף שמרים
לציפוי:
ביצה טרופה
שומשום, קצח, פרג, מלח גס, פתיתי גבינה צהובה
מערבבים את כל הרכיבים יחד במיקסר עד שמתקבל בצק נח ומעט דביק.
משמנים קערה ומעבירים אליה את הבצק. משמנים את פני הבצק מלמעלה.
מכסים בניילון ומתפיחים שעה.
מרדדים על משטח מקומח לעלה בעובי של כ-1/2 ס"מ
חותכים למלבנים צרים וארוכים כ 1 ס"מ X 15 ס"מ בעזרת סכים חדה ולא משוננת. סכין 2 ידיות תעשי יופי את העבודה
מעבירים לתבנית מרופדת בניר אפיה. אין צורך במרווחים גדולים.
משהים כ-15 דקות ומושחים בביצה טרופה. מפזרים שומשום, קצח, פרג או מלח גס [עדינות עם המלח גס]
אופי ב 180 מעלות כ-12-14 דקות להשחמה נאה
אפשר לפזר מעט פתיתי גבינה צהובה כדקה לפני סיום האפיה
נשמרים היטב בהקפאה בקופסא אטומה.
חימום קל בטוסטר או בתנור
או-
בלי לחמם.
מומלץ להגיש עם מטבל פיצה או גבינות מתובלות/גבינות שמנת
לדואגים לעזר הגברים-
הם מודים לכם שדאגתם.
גם אנחנו דאגנו להם וארזנו עבורם את רוב השאריות.
נערך לאחרונה ב:
Reactions: אבסולוט פרימה בלרינה, חלומות ירוקים, Harmonyapro ועוד 113 משתמשים116 //