משלוח מנות לרבע'ס...

  • הוסף לסימניות
  • #41
אצלנו כן מקובל לתת מעטפה, ואני רוצה להגיד מזווית קצת שונה:
נראה לי מוזר לתת "שוחד" למלמד בחודש אדר... תיכף סוף שנה! אם כבר זה היה מכיוון של "שוחד", היה יותר הגיוני לתת אותו לר"ה, לא? :):(
אנחנו נותנים מעטפה, ובפירוש הסכום משתנה ע"פ ההערכה שלנו למלמד. שנה אחת שהמלמד היה מסור בצורה יוצאת דופן, ועורר את התפעלותנו כל יום מחדש - נתנו לו סכום מכובד יותר מהמקובל, עם מכתב מעריך שמפרט בדיוק על מה מגיע לו הטוב הזה ;)
מבחינתי, היה מאד נחמד ומקל על הכיס אם הנוהג לא היה קיים, אבל כיוון שהוא קיים - אני מנצלת אותו כדי להביע את תודתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
מנקודת מבט של רעייתו של מלמד דרדקי:
אצלנו ב"ה גם לא מקובל לתת מעטפה. בעלי מקבל משלוח מנות מכל ההורים ביחד, כמו הגננות, אבל אני מוכרחה לומר שזה מאוד מאוד מחמם את הלב שמביאים גם משהו באופן אישי, ואפילו משלוח ממש סמלי עם כמה ופלים ובמבה, וכמובן ברכה... כמו כן אני מאוד מאוד אוהבת שמגיעים ילדים בפורים עצמו עם התחפושת להביא משלוח. יש כאלה שמגיעים מרחוק, ואפילו תלמיד אחד שהגיע בשנה שכבר לא למד אצל בעלי.

מנקודת מבט של אמא לתנוקות של בית רבן כ"י:
אני משתדלת שהמשלוחים למלמדים יהיו המשלוחים הכי גדולים ומושקעים, גם אם לא מכניסים אליהם משהו מיוחד-במיוחד, אבל יותר מהרגיל. חשוב לי שהילדים יראו את זה, וגם שיכתבו בעצמם ברכה יפה לרב (הקטנים שבהם יכולים להכתיב ברכה בשמם ו\או לקשט).
בשנה שעברה, לאחד מבניי התחלף המלמד באמצע השנה, ועבר ללמד בן אחר שלי. כל אחד מהבנים הללו שלח שני משלוחים, אחד למלמד מתחילת השנה ואחד למלמד החדש. כך יצא ששלחנו שני משלוחים למלמד אחד :)

ולבסוף - זה אולי כבר שייך לאשכול חדש... מנקודת מבטה של גננת:
בשנה שעברה ההורים קנו לי עציץ עם עץ זית מיניאטורי, שכמעט ולא דורש טיפול. הוא אכן מחזיק מעמד מאוד יפה, ובכל פעם שאני רואה אותו הוא מזכיר לי את ההערכה של ההורים ומשמח אותי, בטוח הרבה יותר מכל מארז של צבעי מאכל מסוכרים שהייתי מקבלת.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
נכתב ע"י מלפפון;1528401:
רבי שמשנה יחס לרעה לפי זה,
אינו ראוי מלכתחילה לתפקיד
, ואם כך, ברור שלא אתן לו מעטפה...

יתכן שאם הייתי מלמד והיו נותנים לי מעטפות לא הייתי מחזירה, כן הייתי מעריכה את המאמץ, והייתי חשה חוסר נעימות מאברכים ואולי להם כן מחזירה.
אם הייתי מקבלת מאברכים מעטפות ומאבא אחד מליונר רק משלוח עם ביסלי,
זה כבר היה עלול להעליב אותי.

אני לא בקטע של להתווכח
אבל אני כן רוצה לחזור על כמה נקדות

דבר ראשון, אשרי מי שזכה לכך שילדים שלו לומדים אצל רבה
שמחזיר מעטפות שקיבל ביום הפורים (לא בשביל שהוא הרויח 100 שקל)
ובכיתה כזה בטוח אני שלא קיים אפליה כזאת או אחרת

ומה נעשה שאנו לא נמצאים בדור דעה, והשוק מוצף במלמדים, ש....
ואני לא רוצה להוציא לעז על מלמדים... אז אני לא אכתוב המשפט שרציתי לכתוב
(אני לא חושב שפרוג הוא המקום לפתור בעיית המלמדים
אבל תאמיני לי שהנ"ל הוא מהבעיות הכי קלות שיש היום בשוק המלמדים,
ותן לחכם ויחכים עוד)

וכשבן נופל בידיים של מלמד כזה או דומה,
את כבר צריכה לעשות שיקולים אחרים, ולא אם מגיע לו או לא
ולהוציא ילד מחיידר בשביל זה, זה שיקול יותר קשה, מאם לשלוח כסף למלמד..

עכשיו בואי נחזור למלמד מן השורה
שעומד בניסיון, אחרי שהוא כיוון חזק באל תביאנו..

הרי את לבד כתבת שאם מליונר.. יתן במבה זה יהיה מעליב נכון?...

אז תדעי לך שעלבון כזה יכול מאוד להשפיע על היחס של המלמד לילד
וזה לא צריך להיות מליונר, אלא,
שמגיע ממנו יותר...., מספיק...

וזה גם לא אומר שלמחרת הוא יקבל שתי סתירות ממנו
אלא שמלמד בתפקידו יש לו הרבה מקרים
שילד עשה איזה דבר, שהוא מסופק האם הוא עשה את זה מתוך רוע או בלי כוונה,חוסר אונים או תסכול וכו'...

שוחד יכול להכריע את הכף..אצל אחד במודע, אצל הטוב יותר בתת מודע
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
יש עוד כמה גורמים לאפליות, כמו יחס מחפיר ותלונות לא מוצדקות מצד ההורים.

או הורה שהוא עצמו מזניח את הילד וגורם להרגשה של- אם הילד הזה לא מעניין את אבא שלו, למה שאני אשקיע בו?
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
אני אסביר לך מה זה יושר:
אבא שלי אפילו לא פותח את המעטפה כדי לראות כמה שמו בה, אלא מחזיר מיד, בדיוק כדי לא להיות משוחד...
וגם אם תלמיד מביא לו משלוח מנות, הוא מודה ומבקש להניח במטבח מאותה הסיבה בדיוק- כמה שפחות להיות משוחד... (ברור שאם יש ברכה הוא רואה, ויש בחורים שהוא משקיע בהם את הנשמנה והם אומרים לו שהם הביאו משלוח מנות באופן פרטי, אבל כך זה באופן עקרוני. כמובן שאת המשלוח הקבוצתי מכל השיעור אנחנו משאירים על מתכונתו. אני מדברת על המשלוחים הפרטניים שמעבר).
את צודקת שכך זה אמור להיות באופן טבעי, אבל אחרי שתדפדפי באשכול- תביני למה גרנולה נהנית...
גרנולה, הבנתי נכון?
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
אבא שלי שנים היה רבה. וכל שנה למחרת פורים לקח את המטעפות סגורות והחזיר לתלמידים בחזרה.
כל פעם מחדש הודיע לא להביא, במשך השנים מס' המעטפות ירדו, כי הורים קלטו שזה באמת חוזר סגור
אבל כל שנה היו כמה שניסו בכל זאת לשלוח.
שנה אחת כיתה אירגנה מחברת ברכות, זה אחד הדברים שאבא שלי הכי נהנה!
לא הבנתי אף פעם שאבא שלי לא משתמש במעטפת בגלל שוחד, סתם פשוט הרגיש עם זה לא בנוח, סוג של צדקה....
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
סדרת הספרים "מתוק האור", או פורים, פסח . בהתאם לתקציב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
נכתב ע"י מקופלת;1531840:
יש עוד כמה גורמים לאפליות,
כמו יחס מחפיר ותלונות לא מוצדקות מצד ההורים.


צודקת במאה אחוז שיחס מחפיר מצד הורים גורם ג"כ בעיות - (ולא בצדק)

(לפחות אנחנו נמצאים כבר בשלב התירוצים - מקודם היינו בשלב ההכחשות)

וסתם מענין לעניין, מעניין אותי אם להורה גם יועיל שוחד, וצ"ע
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
נכתב ע"י מוריסקא;1532276:
צודקת במאה אחוז שיחס מחפיר מצד הורים גורם ג"כ בעיות - (ולא בצדק)

(לפחות אנחנו נמצאים כבר בשלב התירוצים - מקודם היינו בשלב ההכחשות)

וסתם מענין לעניין, מעניין אותי אם להורה גם יועיל שוחד, וצ"ע

יש מלמדים שאינם ראויים לתוארם,
אבל ב"ה יש הרבה יותר מזה אנשים יקרים שנותנים את כוחם וליבם עבור חינוך בנינו, ובשמחה אנחנו נותנים להם מעטפה (לא פגשתי הרבה מלמדים עשירים בחיי ולפני פסח אני מניחה שזה לא מזיק...)

אני לא רואה בזה שוחד מה גם שפגשתי יותר ממלמד אחד ויותר משניים שכלל לא ידעו כמה מכילה כל מעטפה (יכל להיות בה גם 20 ש"ח) אלא הכל נכנס למטבח ושם אחד מבני המשפחה ריכז הכל יחד.

נהוג אצלכם לתת ויש לכם תנו, אין לכם - הילד שלכם לא יפגע!!
לא נהוג אצלכם לתת - הכירו תודתכם בכל דרך שנראית לכם.
אין כאן מקום לדיון.

בכל קהילה יש בעיתיים, בגלל זה נשמיץ את כל קהילת המלמדים???
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
נכתב ע"י חמדה;1531859:
אני אסביר לך מה זה יושר:
אבא שלי אפילו לא פותח את המעטפה כדי לראות כמה שמו בה, אלא מחזיר מיד, בדיוק כדי לא להיות משוחד...
וגם אם תלמיד מביא לו משלוח מנות, הוא מודה ומבקש להניח במטבח מאותה הסיבה בדיוק- כמה שפחות להיות משוחד... (ברור שאם יש ברכה הוא רואה, ויש בחורים שהוא משקיע בהם את הנשמנה והם אומרים לו שהם הביאו משלוח מנות באופן פרטי, אבל כך זה באופן עקרוני. כמובן שאת המשלוח הקבוצתי מכל השיעור אנחנו משאירים על מתכונתו. אני מדברת על המשלוחים הפרטניים שמעבר).
את צודקת שכך זה אמור להיות באופן טבעי, אבל אחרי שתדפדפי באשכול- תביני למה גרנולה נהנית...
גרנולה, הבנתי נכון?

אכן. הבנת מצוין. :)
הרבה זמן לא שמעתי על כאלו אנשים!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
נכתב ע"י מקופלת;1531840:
הורה שהוא עצמו מזניח את הילד וגורם להרגשה של- אם הילד הזה לא מעניין את אבא שלו, למה שאני אשקיע בו?

אם מלמד היה כותב את הדברים, הייתי מציע לו להחליף מקצוע (אולי לקופאי)

ילד שההורים שלו מזניחים אותו, הפקר?!

בשביל מה אתה מלמד?? לטפח המטופח, ולהכשיר המוכשר,
ולהשוויץ אח"כ תראו איזה תלמידים יצאו ממנו, שישו מעי...

הרי ילד כזה הוא יתום חי וצריכים להתייחס אליו עם כפפות משי
וזה אחד מכלי המדידה אם מלמד מתאים לתפקיד.

אני לא כתבתי הדברים אלייך
בשביל שאני יודע שלאמא מן הצד שכן משקיע ומטפחת
הדברים יכולים להשתמע בדיוק כמו שכתבת...
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
מתנה שימושית

מבלי להכנס לויכוח...
אם נותנים לפחות שיהי'ה שימושי
אחותי (אשת מלמד שם לא נהוג ענין המעטפות..)
ספרה לי שכל שנה מקבלת מעל 20 מארזים של צלופן מפוצצים ב"שטויות.."
שפשוט חבל! במקום זה היתה מעדיפה שכולם יתאגדו ויקנו משהו רציני.

ולשאלתי אילו מתנות הם הכי זוכרים, היא אמרה שפעם אמא אחת הביאה סכין מטבח איכותי, שהיא לא גומרת להשתמש אתו!

אני בעצמי נותנת למלמדים מפה יפה לשבת או ליום חול (יש מפות מהממות בחנות "פדר" בבני ברק, ואני שמה פתק החלפה) תמיד אני מקבלת ד"שים מהנשים של המלמדים...
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
אני חושבת שעדיף משהו לרב עצמו מאשר לבית. נגיד ספר עם פתק החלפה,לא?
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
נכתב ע"י hila;1532363:
אני חושבת שעדיף משהו לרב עצמו מאשר לבית. נגיד ספר עם פתק החלפה,לא?

ואילו אני שמעתי מלמד שאמר "רק לא ספר!"
חשבון פשוט: 30 ילדים = מדף ספרים כל שנה!

והמחמירים מביאים עוד ספר בסוף השנה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
בתור רעיית מלמד (ממלא מקום, אין מעטפות ואין משלוחי מנות :) ) דווקא הייתי שמחה במתנה נחמדת לבית, כי לפעמים גם האישה מקריבה הרבה למען העבודה של בעלה, שותפה למאמצים החינוכיים, ללבטים, מאפשרת לו לצאת להשתלמויות כדי להיות מלמד טוב יותר, וזאת ע"ח זמן משותף של הזוג.

נראה לי שכשמקבלים מתנה לבית, הבית הוא גם של הגבר, אז גם הוא אמור ליהנות מהמתנה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
נכתב ע"י למען דעת;1532375:
ואילו אני שמעתי מלמד שאמר "רק לא ספר!"
חשבון פשוט: 30 ילדים = מדף ספרים כל שנה!

והמחמירים מביאים עוד ספר בסוף השנה...

בעלי לא היה מתנגד...
וגם אני לא :)
רק שהוא לא רבה. מוכנה לקבל את המדף של ההוא אם זה מציק לו! :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #58
אחד הרעבסים של אחי, אחרי פורים היה מביא את כל הצ'קים שקיבל וקורע אותם לידם...
אצלינו תמיד נתנו מעטפה+בקבוק יין טוב+פרלינים או משהו בסגנון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
נראה לי בקשר למתנות, על כל אחד זה נופל אחרת.
אם היו נותנים לי מפה, לא בטוח שהייתי שמחה.
אם היו מביאים לי מדף ספרים, הייתי מאושרת.
לכל אחד יש משהו שהוא שימושי לו.

אפשר פשוט לשאול, ואפשר גם לתת מתנה באופציה שסה"כ אשת הרב תעביר את הספר לשכנה שכמוני שוחרת ספרים.

אני חושבת שעצם הנתינה עושה לא רק למקבל, אלא בעיקר לנותן. לכן כל אחד שנותן לפי יכולתו, גם אם זו אינה מעטפה אלא מתנה או במבה נוגט ;)שהוא עצמו מחבב, יוצר אצלו בעצמו את המהות שעומדת מאחורי משלוח מנות איש לרעהו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
נכתב ע"י מלפפון;1532417:
אני חושבת שעצם הנתינה עושה לא רק למקבל, אלא בעיקר לנותן. לכן כל אחד שנותן לפי יכולתו, גם אם זו אינה מעטפה אלא מתנה או במבה נוגט ;)שהוא עצמו מחבב,
יוצר אצלו בעצמו את המהות שעומדת מאחורי משלוח מנות איש לרעהו.

מזה מעניין אם את צודקת,
דווקא תשובת אריסטו על שאלתו הידועה, למה,
הנותן אוהב את המקבל יותר מאשר המקבל את הנותן,
אינו תואמת עם התיאוריה שלך
(אולי עוד לא היה במבה נוגט:rolleyes:)
אבל יכול באמת להיות שיש בה משו,
שווה חקירה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה