מתחרדים

[mila]

//////////

 

[סטודיו נועה]

ה' ישמור נשמע שכונה ממש קשה - לגור ברחוב ולא ליד טיפוסים כאלה

 

[yael1]

אני גרה באזור חילוני,
וזה לא ככה,
אז באזור מתחרד?
את בטוחה שזאת לא איזה שכונת מצוקה?

 

[mila]

בנין מצוקה
דווקא מסביב יש המון חרדים ואפשר אפילו לומר שכונה ממש מתחרדת
אבל לא הכל משתנה באותו קצב
זה לא שהכל קורה ביום אחד אבל זאת הצטברות של כמה שנים - דברים שקרו ובסך הכל זה מאוד מתסכל להיות מוקפים בכל זה .
בהנחה שזה לא מעשי כרגע לעבור יש למישהו שהתנסה בבנין כזה רעיונות איך בכל זאת להגיע להשלמה ? איך מתקשרים עם אנשים שונים לגמרי? אולי הם חושבים שאנחנו מתנשאים כמייצגים בעיניהם משהו מסוים? אולי אפילו התנהלות נכונה יכולה לגרום להם להשתנות?
אולי זאת הזדמנות להתגבר על פערים שיש בעם שלנו , אם רק הייתי יודעת מה הצורה הנכונה לפנות אליהם,
נניח אם מישהו עושה בריכה -'' נשמה כפרה ממי , תעשי טובה ותשימי מסביב לבריכה של הבנות שלך סדינים?''
אולי משהו בטון של הדיבור שאנחנו רגילים אליו נתפש כקר ומתנשא? מצד שני אני לא יכולה להכנס לדמות שהיא לא אני .אולי אי אפשר בכלל לגשר על פערים גדולים בתפיסות עולם ?

 

[חמישיה]

אני נולדתי וגרה כיום בעיר מעורבת.
לא סבלתי כ"כ הרבה מהדברים שאת סובלת, אבל בהחלט גדלנו וחונכנו
שאנחנו "והם" זה שתי קצוות, שום קשר עם שכנים חוץ "משלום",
משתדלים לכבד רצונות שלהם, אבל בהחלט שבנינו סוכה, קבענו להם עובדה שלא משנה אם נהרוס כמה צמחים....
תנסי ללכת בין הטיפות, אבל לשים קווים ברורים.
בהצלחה!!

 

[SN]

אני גרה בבניין (ושכונה) מתחרדת
יוצא לנו להתמודד עם רוב הרשימה שכתבת, לא עם הכל, בעיקר עם החלק של השנאה או כמו שאמרת - מפריע להם שנושמים לידם..
בתחילה ניסינו להיות נחמדים ולהיות בסדר עם כולם והשתדלנו לנשום כמה שפחות..
אבל מיצינו!
ראינו שלא עוזר שום דבר וכל דבר שנעשה אנחנו נצא הלא בסדר..
אז פשוט פיתחנו אדישות לתגובות ולהערות, אנחנו אומרים שלום יפה במדרגות, משלמים ועד בית בזמן ומתעלמים מכל השאר..
ניסינו גם לחשוב מהצד שלהם (אם מתעלמים מהשנאה הבסיסית שיש נגד חרדים)- סה"כ זו השכונת ילדות שלהם, הם גרים פה שנים, השכונה היתה בסגנון מסוים ופתאום באו חרדים, משפחות צעירות עם ילדים, פתאום הגינות מלאות, יש רעש בחדר המדרגות, שכן אחד מוציא סוכה מצד ימין, השני מוציא רלסים משמאל, החברים שלהם מתחילים לעזוב את השכונה וכו' וכו'. משהו השתנה להם בעל כורחם ואין להם מה לעשות נגד זה (רוב הממורמרים אצלנו הם דיירי עמידר שלא יכולים לעבוד דירה בקלות). כשהבנו מאיפה התגובות שלהם נובעות היה לנו יותר קל להתייחס בסלחנות ולא לקחת את ההערות באופן אישי..

 

[אן]

נשמע שנולדת לעולם של תורה- אשרייך!!
אני חושבת שהגישה הנכונה היא גישה של אהבה לאנשים וקושי עם מעשיהם.
את לא צריכה להעיר כלום אם את מרגישה שרואים בך מתנשאת. זה ברור לכל בר דעת שאת מעליהם, יוצאי בית המלוכה ניכרים בכל מקום. אם דוקא את תפני בברכת שלום עם חיוך רחב, במשלוח עוגה לשבת, בגישה שאומרת "אתם ואני יהודים ולכן אני אוהבת אתכם", בטוחה שזה יחולל נפלאות.
אחת הסטודנטיות שאני עובדת איתן שאלה אותי אם הקב"ה לא שונא אותה. אמרתי לה , שונא? מה פתאום?? את בחרת להיוולד איפה שנולדת?? אבל מה, מצטער הוא כן. בצער איום, בגעגועים.
אותה אחת "זרקה" לי באחד המפגשים האחרונים שאת הילד שלה- היא תשלח לחינוך תורני.
מה שאני מתכוונת, ודאי שזה נורא לראות את הבנות של השכנה כנ"ל, ולשמוע את הקללות (ואת התיאוריות הנוראות שהן מביאות מבית הפקולטות..) אבל ברגע שאת נסיכה- את אוהבת את כל הנתינים. כשהם מרגישים שאת אוהבת אותם ויש לך עין טובה עליהם- גם ליבם נהפך לטובה. ה"כפרה נשמה" שלך עוד עלולה לשאול אותך אם לא מפריע לך שהבריכה שלה גלויה.
הם לא זכו למה שזכית את, וזו סיבה לחמלה רבה מאוד..
מקווה שסייעתי קצת - עגמת הנפש שלך נגעה מאוד ללבי.

 

[mila]

אנחנו לא מעליהם. נקודת הפתיחה שלנו שונות , הם לא קיבלו חינוך נכון , חוו דפוסי התנהגות מעצבים בילדות שהם חוזרים עליהם בלי ידיעה שיכול להיות אחרת , זו לא חכמה להיות מעליהם כשגודלנו אחרת.
המשפט הזה הפריע לי. זו כן , כמו שאמרת , סיבה לחמלה גדולה . אבל נראה לי שמי שמרגיש שחומלים עליו מרגיש גם שמתנשאים עליו , כי חמלה באה גם ממקום של עליונות.

 

[אן]

קודם כל- נהניתי מההערה שלך, כי בפתיחת הדיון הרגשתי קצת התנשאות מצדך, ודווקא אליה דברתי.
השאלה היא מה את מרגישה. אם את חומלת ממקום אוהב- זה לא מתנשא!
אם את פוגשת ילד שלא יודע לדבר כי גדל בכפר אילם- את לא חומלת עליו ממקום של התנשאות, כי באותה מידה גם את יכולת לגדול שם (ראי את משפט הפתיחה שלי בהודעה הקודמת), אבל את כן חומלת עליו ממקום של הבנה שנחסך ממנו חלק עיקרי ומשמעותי בחייו. חמלה היא לא מילה נרדפת להתנשאות. היא הגשר לתקשורת לא עוינת ולא מאוימת משני הצדדים.
זה קצת מצחיק אותי להסביר תחושה שצריכה להיות לשומר תומ"צ מול מי שאיננו עדיין, שכן אני עצמי חציתי את הנהר...

 

[PRIMA]

אני גם גרה בבנין שרובו חילוני,
ולבעלי יש כבר כמה פרויקטים של קרוב בתוך הבנין..

מה שכן,
לפני פורים שלחתי לכולם משלוחי מנות,
התגובות שקבלנו היו חמות מאד. (כן גם מהרוסים המבוגרים...)
לתת להם להנות מהיופי של היהדות,
להתענין בחיים שלהם(לא חייבים ליד האוזניים של הילדים)

אני רואה את זה ממש כזכות ושליחות.

גילוי נאות אין לי ילדים גדולים ובעיות חינוכיות איתם
כך ששם יש כבר נקודה שונה.

מה שכן גדלתי בבית שינקנו את הקרוב והחזרה בתושבה מינקות
(למי שמכיר
הגדר היתה ברורה אבל עם הרבה רצון לקרב ולתת להם לטעום מהקסם.

 

[ydesigner]

כבר אמרו מזמן "כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם"
ולעניין כעסים כלפיכם גם כבר נאמר "מענה רך ישיב חמה"
לא יודע מי בדיוק השכנים שלכם, אבל הזמנתם אותם פעם לסעודת שבת?
שלחתם להם משלוח מנות? (כמו שקודמי הציעו)
כשאתם מתיחסים אליהם יפה זה כי צריך להיות נחמד וכדי לעשות קידוש ה' או שבאמת אכפת לכם מהם?

 

[mila]

התיעצנו עם רב איך לנהוג והוא אמר בפירוש להתרחק לחלוטין - להרחיק את הילדים כך שהזמנה לשבת בכלל לא רלוונטית , משלוח מנות נתנו , עזרנו כשצריך , הלווינו מצרכים רבים מאוד(בלי לקבל בחזרה...)
ובכל זאת לא תמיד עם מאור פנים אפשר לחולל קסמים כמו בסיפורים , לפעמים התיק גדול מדי , אם אנשים מאוד בעייתים (יש פה מישהו עם צו הרחקה על אלימות כלפי אשתו , עוד זוג שהמריבות ביניהם כוללות דיבורים שלא האמנתי שקיימים ,אגרופים בין שכנים) אז מאחר שאנחנו לא הרב גרוסמן לא נציל כאן את כולם, רק רוצים לחיות בשקט עם מינימום קשר.

 

[ydesigner]

אכן קשה! ומלכתחילא כתבתי שאני לא יודע מי הם השכנים שלכם.
בהלצחה רבה...

 

[טקסטיב אונליין]

התיעצנו עם רב איך לנהוג והוא אמר בפירוש להתרחק לחלוטין - להרחיק את הילדים כך שהזמנה לשבת בכלל לא רלוונטית , משלוח מנות נתנו , עזרנו כשצריך , הלווינו מצרכים רבים מאוד(בלי לקבל בחזרה...)
ובכל זאת לא תמיד עם מאור פנים אפשר לחולל קסמים כמו בסיפורים , לפעמים התיק גדול מדי , אם אנשים מאוד בעייתים (יש פה מישהו עם צו הרחקה על אלימות כלפי אשתו , עוד זוג שהמריבות ביניהם כוללות דיבורים שלא האמנתי שקיימים ,אגרופים בין שכנים) אז מאחר שאנחנו לא הרב גרוסמן לא נציל כאן את כולם, רק רוצים לחיות בשקט עם מינימום קשר.

טוב מאוד ששאלתם רב,
גם אני הקטנה יודעת שמרחק זה הכי טוב.
הילדים לא מבינים את זה. היום אנחנו מחייכים אליהם, מחר הילדה שלך תשחק עם הבן של השכנים....
אין מה לעשות, רק להתפלל עליהם ולהתפלל על עצמך שד' יעזור לכם להיות במקום טוב!

תוכלי גם להעביר לי שמות שלכם לתפילה ואתפלל עליכם בעזרת ד'!

 

[רמה פלוס]

יש כאן שני בעיות, שניהם קשות במהותם, אבל צריך לדעת שהם שני בעיות שונות בתכלית. ודרכי ההתמודדות איתם בהתאם.

1. בעיית חינוך וצניעות.
2. בעיית תיקשור עם סביבה שונה.

עם הבעיה השניה, הרבה יותר קל להסתדר. אם כי לא תמיד קל, אבל יחסית זה קל יותר מהבעיה הראשונה.. ישנם דרכים מאוד מגוונות לבעיות מעין אלו. כגון לכבד אותם מאוד. להראות שאיכפת לכם מהם. שאתם חלילה לא מזלזלים באורחות חייהם, אלא רק גדלתם אחרת... אפשר לעשות את זה למשל ע"י שליחת חלות לשבת / משלוח מנות בפורים / נתינת ודרישת שלום לבבית, תוך כדי התעניינות בשלומם בצורה חמה ונחמדה וכדו'. זה בעצם יעורר אצליהם רצון להיות טובים אליכם ו/או יוריד ויפחית את העויינות [במידה והיא ישנה] כלפיכם.
אם רואים שבדרך טובה זה לא עובד, נגשים לדרך הקשה... להראות להם בצורה תקיפה וברורה [וחכמה, חלילה לא מתנשאת], שאתם לא ניתנים למירמס. אנחנו מכבדים את אורחות חייכם ולא נכנסים אליהם, גם אתם אמורים לנהוג באותו המטבע... ככה בצורה יפה וקשוחה. ושוב, חלילה לא מתנשאת.

צריך לנסות את כל הדרכים, היות שישנם כאלו שיבינו ככה, והדרך האחרת היא הרסנית/לא תועלתית, וישנם כאלו שבדיוק להיפך.

הבעיה האמיתית היא הבעייה הראשונה....
או כי לזה כמעט ולא יועילו הסברים, היות שהם לא יבינו מה אתם רוצים. או או כי זה יפריע להם.. נו באמת, להשים כל פעם סדינים במקומות הרלוונטיים/להתלבש לפני שיורדים ב-6 בבוקר לקחת עיתון... אין להם באמת את הכוח בשביל זה. ולמה שבעצם יעשו את זה. אתם פלשתם להם ומחרדים להם את השכונה, ולא להיפך...
כך שזו בעייה מהותית וקשה מאוד!! וזה משליך על הכל. גם על המצב העכשווי של בני הבית, וגם על חינוך הילדים בעתיד. בעיה קשה. בעיה שצורכת שאלת רב.. ולפעמים אין מנוס מלעבור דירה.

הצלחה מרובה בכל אשר תפנו.

 

[yoniwg]

עצתי- תעברו דירה (אם יש לכם אפשרות)
זה נשמע ממש לא טוב.
בהצלחה!
(אני אישית גרה בפרדס כץ וזה גם לא הכי נעים,
אבל לא עד כדי כך).