שיתוף - לביקורת מתי כבר יקרע לה הים?

[אסתיאר]

הנה זה כבר כאן, שביעי של פסח, הלילה הגדול, כל עם ישראל יישב סביב שולחן אחד, ויספר וידבר בקריעת ים סוף.
אווירה של התחדשות והתרגשות.
הנה אנחנו כאן. ממש כאן.
קריעת ים סוף.
כמו שכתוב בחז"ל – חייב אדם לראות את עצמו כאילו עכשיו ממש הוא יוצא ממצרים, כאילו ממש עכשיו נקרע לו הים.
כל אחד והמצרים שלו.
וכל אחד וקריעת ים סוף שלו.
בבריאות. בפרנסה. בחינוך. בשלום בית...


מתי מעט ישבו סביב שולחן קטן.
שולחן שיש בו בדידות.
שיש בו, כאב. דמעות. תפילות.
שולחן ששייך רק להם – לבודדים.
לאלו שאין להם עדיין בית.
לאלו שאין להם מקום.


הם ימשיכו להסתובב בלילה הזה, עם הלב החצוי, במקומות חצויים.
בין אנשים טובים שהסכימו לתת להם מקום.
הנפש שלהם צורחת מכאב בדממה.
העין רואה אותם, והלב בוכה.


מה יהיה השנה הזאת?
מי יארח את הלב השבור הזה שאין לו כיסא לשבת עליו?
עוד פעם בבית של אמא ואבא – שמכווצים מדאגה, ומקומטים מדמעות?
עוד פעם אצל רבי שמעון בר יוחאי, בהכנסת אורחים?
או אולי שוב פעם – יחגגו הם לבד?


מתי יקרע להם הים?
לכל אלה שאין להם בית.
שאין להם מקום.
בתוך הלב הכואב הזה, שכל כך היה בטוח – שהשנה כבר יהיה אחרת.
ולא.
הוא שוב כאן.
הם כאן.
הכאב כאן.
הבדידות כאן.
עם אותה אנחה.
אותה מועקה.
אותה שתיקה.

כולם כאן. ברשימה אחת גדולה, מספרים את הסיפור הזה של הנידודים,
רשימת הבחורים – מעל מאה במספר.
עלבונות שנצברו בכל מפגש כזה.
בזיונות שנאספו בלי שאף אחד ידע,
אחרי כל ניסיון שלא צלח.
עוד פעם היא ניסתה.
והוא אמר שוב פעם לא.
ושבר לה את הלב לרסיסים.
רסיסים שזרוקים על הרצפה –
בכל העולם כולו.

בהמתנה.
מקשיבים.
לכאב.
לדממה.
להנחה.
להבלגה.
לשתיקה הזאת.
האין־סופית הזאת.
שנופלת לילה לילה על הכרית,
במיטה החצויה,
שבחלק האחורי של הבית החצוי.


מתי יקרע להם הים?
מי ייתן להם רוגע לנפש, חירות, אמון, תקווה, אמונה.
לכל הבודדים.
לכל אלה שלא הקימו בית.
שאין להם מקום.

מתי יקרע להם הים?
לכל המבקשים,
המחכים,
לאלו, שמתחננים בדמעות יבשות לרחמים.

בואו, נבקש בשבילם.
בשביל כל אלה שעדין לא זכו.
נקדיש כמה דקות של תפילה עבורם.
בשביל כל אלה שעדין מחכים על שפת הים, מחכים לקריעת ים סוף.
נתפלל, שיקרע עבורם גם.
כי גם הם –
כל כך רוצים שיקרע להם הים.
שנזכה.

 

[חוה אייזן]

קטע חשוב
שמעלה נושא שנדחק לעתים לשוליים
במין מחשבה כזו של "רק שיקפצו למים ויקרע להם הים"...
תודה על זה

כתוב בצורה יפהפיה
נוגעת ללב
החלוקה מתאימה לתוכן
שאפו!!