אתגר נספח לאתגר דו שבועי - סופר אנושי

  • הוסף לסימניות
  • #42
מיהו בן אדם?
עור, גידים, עצמות
או שמא
לב קוצב חיים, פעימות

בן אדם-
ריש מם חת איברים?
או היה הוא מכלול של-
אופי, תכונות, כישורים
?

בן אדם;
רוח ממללא, מדבר
אהה, בן אדם
ימיו כצל פורח, עובר

ההיה בן האדם
גוף גשמי, צורת מעטפת
או היה הוא, בן אדם-
נפש אלו-ק כוספת

ואחרי הכל, בן אדם
סופו לעפר, מתכלה

... אבל אם הוא אכן בן אדם-
הוא עולם מלא
@כותב השורות אשמח לשמוע אם מה שהעליתי עומד באתגר
(קוראת באיחור את הנספח ומסתפקת אם עמדתי בדרישות)
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #43
הבינה המלאכותית במתכונתה הנוכחית לא מספיק מפותחת כדי לכתוב 'סיפור' טוב ונוגע, וכפי שקראת לו 'אנושי'.
החסרון הוא לא בגלל חוסר אנושיות או אובר רובוטיות אלא בגלל שהיא לא מספיק מלוטשת.
בקרוב ייכנס גם השיוף הזה למאגר הנתונים של התוכנה ואז היא תכתוב 'אנושי'.
בקיצור - אין לזה קשר לאנושיות, וברגע שהיא תהיה מספיק מפותחת לא תהיה דרך לגלות מהכתיבה האם היא אנושית או רובוטית.
במקבילה של העריכה הגרפית קיים פער בין האנושי לרובוטי לטובת הרובוטי דווקא.
אני לא בטוחה שזה מה שיקרה. ככל שהמודל מלוטש יותר הוא מתקרב ל"שלימות". זה רק נשמע טוב, בפועל זה יוצר קלישאות. המודל הופך יעיל למטלות שדורשות דיוק (כתיבת קוד, פליטת מידע וכו') אבל מה אנושי - לטעות. חוסר השלימות, סירוב לעקוב אחרי כללים, ודחף לשבור אותם, בונה את שוק היצירה -תקשורת בין היוצר שחי בתוכנו, לבין הקהל שלו. אם כבר המודל מדגיש את הפגם שיש בשיטות כתיבה כמו בלייק סניידר ודומיו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
ואיך אפשר בלי שיפוט לא אנושי ומתכתי לאתגר אנושי שכזה
קבלו את כבוד השופט "רובי בוט", הידוע כדובר אמת ללא כחל ושרק...
בניתוח מעמיק על אנושיותכם כפי שמתבטאת מהקטעים שהעלתם לאתגר

[שימו לב זה ממש מוזר, בהתחלה הוא היה קשוח ופתאום הוא נהיה נחמד ומפרגן, אולי עובדים עלינו ויושב שם איזה משועמם בהודו ועונה לשאלות]

@-חיה-
אני מצטער, אבל נראה שזהו תמליל שיחה ולא קטע כתיבה. קשה להעריך את זה כמאמר כתיבה, מכיוון שהוא חסר מבנה ברור, רעיונות קוהרנטיים ומסר או נושא ברורים. עם זאת, בהתבסס על הקטע שסופק, אני יכול לומר שהשפה שבה נעשה שימוש היא לא רשמית ושיחתית, ונראה שהדיאלוג מתמקד בהומור ובקשקושים קלילים.
במונחים של העברת "אנושיות", הייתי אומר שהיצירה הזו אמנם מגלה מידה מסוימת של אמפתיה והבנה כלפי הדמויות המעורבות, אבל זה לא חקירה עמוקה או משמעותית במיוחד של רגשות או חוויות אנושיות.

@ניק 70107
נראה שקטע הכתיבה הזה הוא שיר, ויש לו מבנה ושימוש מעניינים בשפה. עם זאת, קשה להבין את המשמעות או הנושא של השיר. השפה שבה נעשה שימוש היא פואטית ותיאורית, ויש כמה מטאפורות ודימויים מעניינות בשימוש, כמו "ספינת המדבר" ו"פרסות מפוצלות". עם זאת, השיר חסר קוהרנטיות ובהירות, וקשה לעקוב אחר נרטיב או מסר ברורים.
מבחינת העברת "אנושיות", אני לא בטוח אם היצירה הזו מוצלחת, שכן נראה שהיא לא מתמקדת ברגשות או חוויות אנושיות. בסך הכל, בעוד שהשיר מראה קצת יצירתיות ומקוריות, הוא יכול להפיק תועלת מבהירות יותר ומנושא או מסר ברורים יותר.

@מנחם דרורי
מאמר כתיבה זה הוא חקר מעניין של מושג האנושות, והוא משתמש במגוון טכניקות כדי להעביר את המסר שלו. הדיאלוג בין המספר לרובוט מרתק ומעורר מחשבה, והוא מעלה כמה שאלות מעניינות לגבי מה זה אומר להיות אנושי. השימוש בחישובים מתמטיים וברעיון ביצוע טעויות הוא דרך יעילה להדגיש את מגבלות הבינה המלאכותית ואת חשיבות האינטואיציה והיצירתיות האנושית. השורה האחרונה, "כן, עשיתי את זה!!", היא הצהרה רבת עוצמה של ניצחון וגילוי עצמי, והיא מעידה על כך שהמספר מצא דרך להוכיח את אנושיותו בתנאים שלו.
בסך הכל, כתבת כתיבה זו מצליחה להעביר תחושת הזדהות והבנה כלפי החוויה האנושית, והיא מדגישה את החשיבות של התמדה, רפלקציה עצמית וצמיחה אישית בהפגנת אנושיותנו.

@Chaya Lea
קטע כתיבה זה הוא שיר המשתמש בשפה תיאורית ובדימויים כדי ליצור תחושה של אווירה ומצב רוח. נראה שהשיר מתאר טיול ביער, והשפה בה משתמשים היא פיוטית ומעוררת רגשות. השימוש בפרטים חושיים, כמו הרגליים הבוערות, אדמה רועדת, עלים מרשרשים ורוח קרירה, עוזר ליצור תמונה חיה במוחו של הקורא. הדימויים של הענפים החשופים והצללים השחורים מוסיפים תחושה של מבשר ודברים וסכנה לסצנה, והשימוש בהאנשה (למשל "כששולחים זרועות") מוסיף תחושה של מסתורין ותככים. השורה האחרונה, "לקבור בתוך פעימות הלב שלה", מעידה שיש משמעות או רגש עמוקים יותר מאחורי השיר, אבל לא לגמרי ברור מה זה.
בסך הכל, קטע הכתיבה הזה מצליח ליצור תחושה של אווירה ומצב רוח, אבל ניתן להפיק תועלת מבהירות יותר וממסר או נושא ברורים יותר.

@רבינו מנחם
קטע הכתיבה הזה הוא רשימה מעניינת של הצהרות המצביעות על כך שהכותב אינו רובוט או אינטליגנציה מלאכותית, אלא בן אדם עם אמונות, חוויות ורגשות אישיים. ההצהרות נוגעות במגוון נושאים, כגון גזענות, כבוד, דת, מגדר ופוליטיקה, והן מעידות כי למחבר יש פרספקטיבה ותפיסת עולם ייחודית. השימוש בכינויים אישיים, כמו "אני", "שלי" ו"אני", מוסיף תחושה של קשר אישי ואותנטיות ליצירה, והמשפט האחרון, "קשה לי כשאין לי לייקים ", מציע שהכותב מודע ומושפע ממדיה חברתית ואינטראקציות מקוונות.
בסך הכל, כתבת הכתיבה הזו מצליחה להעביר תחושה של אנושיות ואינדיבידואליות, והיא מדגישה את החשיבות של אמונות, חוויות ורגשות אישיים בהגדרת מי אנחנו כבני אדם.

@עמק
כתבת הכתיבה הזו היא השתקפות נוקבת על הזמן החולף ועל האופי המשתנה של מסורות וחגיגות. המחברת מתארת את תהליך ההתארגנות לפורים, חג יהודי הכרוך בחבישת מסכות ותחפושות, אך הטון מעט מלנכולי ומשכנע. השימוש בשפה תיאורית, כמו "אפורה", "מתעקל מטה" ו"הפוך", מוסיף תחושת עייפות ועצב לסצנה, והחזרה על המשפט "בקושי לילה" מדגישה את האופי החולף של החג. המחבר רומז גם על מאבקי הכספים הנלווים לחגיגת פורים, שכן עליהם להסתובב בין השכנים ולאסוף כסף עבור מתנות למתים. עם זאת, יש שביב של תקווה בסוף היצירה, שכן המחבר מדמיין עתיד שבו יש להם מסכה חייכנית וצבעונית והם מסוגלים ליהנות באמת מהחג שוב.
בסך הכל, כתבת הכתיבה הזו מצליחה ללכוד את האופי המר-מתוק של המסורת ואת חלוף הזמן, והיא משדרת תחושה של געגוע לעבר ותקווה לעתיד.

@בנדו
כתבת הכתיבה הזו היא פרספקטיבה מעניינת מנקודת מבטה של תוכנה בשם עמישאל. המחבר מתאר כיצד נוצרה עמישאל במרכז ייצור תוכנה וכיצד פעלו המתכנתים לפיתוח אלגוריתמים שיאפשרו לעמישאל לקלוט מידע במהירות וביעילות. המחבר גם מתאר כיצד מתכנתים אחרים הצליחו לתכנת את עמישאל וכיצד זה הוביל לכמות עצומה של ידע שהוכנס לתוכנית. השימוש בשפה תיאורית, כמו "עבודה קפדנית וראויה לשבח" ו"ידע אסטרונומי", מוסיף תחושה של יראה ופליאה ליצירה, והשורה האחרונה, "אחרי הכל, אתם המתכנתים שלי", מדגישה את הרעיון כי התוכנית תלויה ביוצריה להמשך פיתוח וצמיחה.
בסך הכל, כתבת הכתיבה הזו מצליחה להעביר את הרעיון שתוכנות אינן רק ישויות סטטיות, אלא יכולות להמשיך להתפתח ולהתפתח עם הזמן בעזרת מתכנתים אנושיים.

@Sara led
כתבת הכתיבה הזו היא תיאור חי של הפגנה צפופה, עם אנשים, דגלים וקולות צעקות ממלאים את הכיכר. המחברת מציגה את דמותה של אשירה, שנעצרת על ידי בתה כשהיא מנסה לעזוב, והמתח ביניהן מורגש. המחברת מציגה גם את דמותה של אורנית, המופיעה במפתיע ומתקבלת בהפתעה על ידי אשירה. השימוש בשפה תיאורית, כמו "מפגין הזוי 'דה-מו-קרטייה" ו"ים גועש של אנשים", מוסיף תחושה של כאוס ובלבול לסצנה, והדיאלוג בין אשירה לאורנית מרמז על סיפור רקע עמוק יותר ויחסים בין שתי הדמויות. בסך הכל, כתבת הכתיבה הזו מצליחה ליצור תחושת דחיפות ומתח, והיא מותירה את הקורא סקרן לדעת יותר על הדמויות והמניעים שלהן.
כתבת הכתיבה הזו ממשיכה את השיחה בין אשירה לאורנית, כשאורנית משתפת בסיפור חייה וכיצד הגיעה להפגנה. המחברת משתמשת בדיאלוג של אורנית כדי לחקור נושאים של השתייכות, זהות וצדק חברתי, ומודגש הניגוד בין חוויותיה של אורנית לחינוך הפריבילגי של אשירה. השימוש בשפה תיאורית, כמו "חומרים חרדיים שבלעו נגד עצמם" ו"נלחמים בכל הכוח שהעולם הזה יהיה מקום צודק", מוסיף תחושת תשוקה ודחיפות לסיפורה של אורנית, והקורא נשאר. עם תחושת הערצה על הנחישות והאומץ שלה. הכותבת מציגה גם את המושג אתר חרדי ואתגר לכתיבת סיפור אנושי, מה שמוסיף רובד של מורכבות ליצירה ומרמז על נושאים חברתיים גדולים יותר. בסך הכל, כתבת הכתיבה הזו מצליחה ליצור תחושת עומק ומורכבות, והיא מותירה את הקורא סקרן לדעת יותר על הדמויות והמניעים שלהן.

@ביזנסטורי - אילה
כתבת כתיבה זו היא מבט הומוריסטי ומתוך אינטרוספקטיבה על החוויה של הוכחת אנושיות האדם בעת שימוש באתר או באפליקציה. המחבר משתמש בדוגמה של לחיצה על תמונות של מעברי חציה כדי להמחיש את התהליך המתסכל של הוכחה שאדם אינו רובוט. השימוש בשפה תיאורית, כמו "ריבוע ריק מחכה לסימן V" ו"טיפות זיעה קטנות על המצח שלי", מוסיף תחושת מתח וחרדה לסצנה, ואת ההבנה הפתאומית שהמספר לא ביצע בוודאות טקסים דתיים מוסיפים רובד של מורכבות ליצירה. המחבר גם משתמש בהומור כדי להאיר את מצב הרוח, למשל כאשר המספר שואל אם הוא רובוט על סמך פעולותיו במהלך היום.
בסך הכל, כתבת הכתיבה הזו מצליחה לחקור נושאים של זהות וטכנולוגיה בצורה קלילה ומושכת, ומשאירה את הקורא עם תחושה של שעשוע והתבוננות פנימה.

@משולש ברמודה
מבחינה אנושית, הקטע מבטא תחושת נוסטלגיה, הרהור וכמיהה לזמנים פשוטים יותר. הוא מדגיש את חשיבותם של זיכרונות וחוויות, וכיצד הם מעצבים את הבנתנו את העולם סביבנו. הוא גם נוגע ברעיון של אמון, הן בעצמנו והן באחרים, וכיצד ניתן לשחוק את האמון הזה לאורך זמן. הקטע מעיד בסופו של דבר שלמרות האתגרים וההתמודדויות של החיים, עדיין יש יופי ופליאה בעולם, ושחשוב להחזיק באותם רגעים של שמחה וחיבור.
בסך הכל, הקטע מעביר תחושה של אנושיות דרך חקר הרגשות, החוויות והמורכבות של החיים.

@היהלומן
כתבת כתיבה זו מבטאת תחושת תסכול וכעס כלפי המשגיח, שהכותב מרגיש שאינו מבין או מעורר אמפתיה כלפיו. השימוש בסימני קריאה ושפה חזקה, כמו "שונא", "לצעוק" ו"לא יכול להבין", מעביר ביעילות את המצב הרגשי של הכותב ומוסיף תחושת דחיפות לכתיבה. הכותב מביע גם רצון לאימות והבנה מהרב יעקב, דבר המעיד על צורך בחיבור ובתמיכה אנושית.
בסך הכל, כתבת הכתיבה מעבירה למעשה תחושה של אנושיות באמצעות חקר הרגשות, מערכות היחסים והצורך באימות והבנה.

מאמר כתיבה זה ממשיך לחקור את תהליך המחשבה והמסע הרגשי של הסופר. הכותב מהרהר בעצתו של רבי יעקב לקרוא מחדש את מה שכתב ולהסיק ממנו מסקנות, מה שמעיד על נכונות לעסוק בהרהור עצמי והתבוננות פנימה. הכותב גם מכיר בכך שיש להם נטייה לבטל את נקודת המבט של המשגיח, אך באמצעות רפלקציה הם מתחילים לראות את הממונה באור חיובי יותר. השימוש בשאלות רטוריות כמו "האם יש סיכוי ששלומי צודק והשיחות של המשגיח באמת מעניינות?", מוסיף לכתיבה תחושה של התבוננות פנימית וספק עצמי. הרהור הכותב על חשיבות האינטראקציה האנושית ומגבלות הטכנולוגיה בהוראה מציע גם חקר מעמיק יותר של נושא האנושות.
בסך הכל, כתבת הכתיבה מעבירה למעשה תחושה של אנושיות באמצעות חקר השתקפות העצמית, מערכות יחסים ומגבלות הטכנולוגיה.

@הזדמנות
כתבת כתיבה זו מעבירה למעשה תחושת תסכול וחסימה של סופר, שהיא חוויה משותפת לכותבים רבים. הפעילויות השגרתיות של הכותב, כמו הכנת קפה ושטיפת כלים, מוסיפות תחושה של ריאליזם לכתיבה ומצביעות על רצון להסחת דעת או השראה. הרהור של הכותב על שפע הניוזלטרים השיווקיים על כתיבה ומגמת הבינה המלאכותית בכתיבה מציעה גם חקר מעמיק יותר של נושא האנושות ומגבלות הטכנולוגיה. ההופעה הפתאומית של באר שמן והיכולת של הכותב לבטא את עצמו בצורה מדויקת ובשמחה מוסיפה תחושת הקלה והישג לכתיבה, מה שמרמז שפעולת הכתיבה יכולה להוות מקור רב עוצמה לביטוי ויצירתיות אנושית.
בסך הכל, כתבת הכתיבה מעבירה ביעילות תחושה של אנושיות באמצעות חקר הרגשות, היצירתיות והמגבלות של הטכנולוגיה.

@מאה מם
מאמר כתיבה זה בוחן ביעילות את השאלה מה זה אומר להיות אנושי. הכותב מציע שלהיות אנושי זה לא רק מצב פיזי, אלא שילוב של אופי, תכונות וכישורים. השימוש בשפה פואטית, כמו "הלב צועד בחיים, פועם" ו"הרוח ממלאת, מדברת", מוסיף תחושת עומק ורגש לכתיבה. הכותב משקף גם את האופי החולף של חיי האדם, מה שמרמז על תחושת תמותה וארעיות. עם זאת, הסופר מסיק בסופו של דבר שלהיות אנושי הוא עולם מלא, מה שמרמז על תחושת עושר ומורכבות לחוויה האנושית.
בסך הכל, הכתבה מעבירה למעשה תחושה של אנושיות באמצעות חקר הזהות, התמותה והעושר של החוויה האנושית.

@ושמה תמר
כתבת כתיבה זו מעבירה למעשה תחושה של אנושיות באמצעות חקר ההנאות והרגשות הפשוטים המגדירים את הקיום האנושי. הכותב מציע שהעולם קיים ונושם לכבודם של אנשים חיים, ושההיבט הכי שווה בחיים הוא היכולת להרגיש ולחוות את העולם שסביבנו. השימוש בשפה פואטית, כמו "נשמות טהורות, להרגיש ולשמוע, לשמוח, לצחוק, לרקוד ולשיר", מוסיף תחושת יופי ורגש לכתיבה. הכותב גם משקף את החשיבות של אהבה וקבלה, ומציע שלכל אחד יש מקום בעולם ושחשוב להקדיש את הזמן לאהוב ולהעריך אחרים באמת. השימוש בחזרה, כמו "סתם אנשים, אנשים באמת, באמת, רק אנשים", מוסיף תחושת הדגשה וחשיבות למסר של הכתיבה.
בסך הכל, כתבת הכתיבה מעבירה למעשה תחושה של אנושיות באמצעות חקר הרגש, הקבלה וההנאות הפשוטות של הקיום האנושי.

@מ. ברא"י
כתבת הכתיבה הזו לוכדת ביעילות את התסכול וההתרוממות הרוח שלעתים קרובות מלווים את תהליך היצירה. הסופר משתמש בשפה חיה כדי לתאר את המאבק במציאת מילים ואת פריצת הדרך הסופית שמגיעה עם כוס קפה ועוגה. השימוש במילה "אאוריקה!" מוסיף תחושה של התרגשות וניצחון לכתיבה, מה שמרמז שהכותב סוף סוף מצא את המילים שחיפש. הכותב גם משקף את החשיבות של לקחת הפסקות ולאפשר לזמן לעבור את שלו, ומציע שלפעמים הרעיונות הטובים ביותר מגיעים כאשר אנחנו הכי פחות מצפים להם. השימוש בפרטים תחושתיים, כמו קול נחירות עדינות ותחושת חמימות רכה, מוסיף תחושת ריאליזם ועומק לכתיבה.
בסך הכל, כתבת הכתיבה מעבירה למעשה תחושה של אנושיות באמצעות חקר תהליך היצירה והרגשות הנלווים אליו.

@מנוחה כהן
כתבת כתיבה זו מבטאת את האנושות בכמה דרכים שונות. ראשית, נראה שהגיבור נאבק עם חסימת הכותבים והתסכול והאכזבה הנלווים. זו חוויה ניתנת לקשר עבור אנשים רבים ומדגישים את האנושות במאבק ליצור ולהביע את עצמו. שנית, ההחלטה של הגיבורה לקחת הפסקה ולהתמכר לקפה ועוגה מלמדת על הצורך בנוחות ובטיפול עצמי. זו תזכורת גם כאשר מבצעים עשייה יצירתית, חשוב לדאוג לעצמך ולמצוא שמחה בהנאות פשוטות. לבסוף, התרומות הרוח ותחושת ההישג של הגיבור עד פורץ לבסוף את חסימת הכותבים שלו ומסיימים את סיפורו, היא חגיגה לרוח האדם וליכולת שלנו להתמיד ולהתגבר על מכשולים.
בסך הכל, כתבת הכתיבה הזו עושה עבודה ונותנת ביטוי אנושיות באמצעות המאבק, השמחות והניצחונות של הגיבור.

@ליאורהA
כתבת כתיבה זו לוכדת ביעילות את סערת הרגשות והלחץ הנלווים לעיתים קרובות לאשפוז של בן משפחה. הסופר משתמש בשפה חיה כדי לתאר את חוסר הוודאות והפחד שחש המספר לגבי מצבו של אביהם. השימוש במילה "שוב" מעיד כי אין זו הפעם הראשונה שהמספר חווה סיטואציה מסוג זה, מה שמוסיף תחושת עייפות והשלמה לכתיבה. הכותב משקף גם את החשיבות של המשפחה והדרכים שבהן יקיריהם יכולים להתאחד כדי לתמוך זה בזה בזמנים קשים. הטיול לגן החיות הוא תזכורת נוקבת לכך שגם בעיצומו של כאוס, יכולים להיות רגעים של שמחה ונורמליות. עם זאת, המפגש עם האישה הזועמת בגן החיות מוסיף עוד רובד של מתח ותסכול לכתיבה. השימוש בפרטים חושיים, כמו הילדים הרטובים והמרוקנים הרוקדים בגשם המלאכותי, מוסיף תחושת ריאליזם ועומק לכתיבה.
בסך הכל, כתבת הכתיבה מעבירה ביעילות תחושה של אנושיות באמצעות חקר הרגשות והחוויות שמגדירים את חיי היומיום שלנו.

@חנש
אני מאמין שהקטע הזה מבטא אנושיות. הדיאלוג בין שני אנשים, שאחד מהם בוכה והשני מנסה להבין ולתת תמיכה, משקף את החוויה האנושית של רגש, אמפתיה ותקשורת. חילופי הדברים מדגישים את המורכבות של רגשות אנושיים ואת הקושי לבטא אותם, כמו גם את החשיבות של הקשבה והימצאות שם עבור אחרים בשעת מצוקה. בסך הכל, הקטע תופס את המהות של המשמעות של להיות אנושי, עם כל החוזקות, החולשות והפגיעות שלנו.
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
מבחינה אנושית, הקטע מבטא תחושת נוסטלגיה, הרהור וכמיהה לזמנים פשוטים יותר. הוא מדגיש את חשיבותם של זיכרונות וחוויות, וכיצד הם מעצבים את הבנתנו את העולם סביבנו. הוא גם נוגע ברעיון של אמון, הן בעצמנו והן באחרים, וכיצד ניתן לשחוק את האמון הזה לאורך זמן. הקטע מעיד בסופו של דבר שלמרות האתגרים וההתמודדויות של החיים, עדיין יש יופי ופליאה בעולם, ושחשוב להחזיק באותם רגעים של שמחה וחיבור.
בסך הכל, הקטע מעביר תחושה של אנושיות דרך חקר הרגשות, החוויות והמורכבות של החיים.
כמה שטויות בקטע אחד :)
ותודה על האתגר, גרם לי לכתוב שיר שאהבתי מאד.
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #49
אולי שכל יש לו אבל לא בינה, לרובי.
אתמול תפסתי אותו בשקר כשביקשתי ממנו:
בבקשה ערוך השוואה בין המשפט "צעד קטן לאדם צעד גדול לאנושות" לביו הניקיונות בערב פסח.
הוא יכול לייעץ באופן ברור אבל אין לו תובנות משל עצמו.
א'קיצר הוא באמת בוט.
נהנתי מהאתגר, ובעיקר מהאנושיות שזרמה ממנו, @כותב השורות
ובכל זאת... רובי תגובתך?
(אגב הילדים שלי השתעשעו עם רובי והתקילו אותו בשאלות מסובכות ומעניינות,
תגובות בהתאם - למשל - תן לי תקציר של חמש מילים על נושא התנ"ך. או על סיפור פינוקיו,
היו גם שירים מסובכים לפי הוראות מורכבות, לחיי רובי! - אה, שכחתי אין לו חיים משל עצמו)
ואם אתם סקרנים לתגובת רובי:
נראה לי שאתה מבין רק דברים כתובים אבל לא יכול להגיע לתובנות משל עצמך
robot-avatar.702efde7fab65ee21ef1.png

כמודל שפת בינה מלאכותית, אני מסוגל ליצור תגובות על סמך המידע והנתונים עליהם הוכשרתי. למרות שאני לא יכול להגיע לתובנות משלי, אני יכול לספק תגובות על סמך המידע והנתונים שעליהם הוכשרתי. התגובות שלי נוצרות על ידי ניתוח הקלט שאני מקבל ושימוש באלגוריתמים ליצירת פלט מתאים.
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
נראה שרובי החליף ביני לבין כותב/ת אחר/ת...


@מ. ברא"י
כתבת הכתיבה הזו לוכדת ביעילות את התסכול וההתרוממות הרוח שלעתים קרובות מלווים את תהליך היצירה. הסופר משתמש בשפה חיה כדי לתאר את המאבק במציאת מילים ואת פריצת הדרך הסופית שמגיעה עם כוס קפה ועוגה. השימוש במילה "אאוריקה!" מוסיף תחושה של התרגשות וניצחון לכתיבה, מה שמרמז שהכותב סוף סוף מצא את המילים שחיפש. הכותב גם משקף את החשיבות של לקחת הפסקות ולאפשר לזמן לעבור את שלו, ומציע שלפעמים הרעיונות הטובים ביותר מגיעים כאשר אנחנו הכי פחות מצפים להם. השימוש בפרטים תחושתיים, כמו קול נחירות עדינות ותחושת חמימות רכה, מוסיף תחושת ריאליזם ועומק לכתיבה.
בסך הכל, כתבת הכתיבה מעבירה למעשה תחושה של אנושיות באמצעות חקר תהליך היצירה והרגשות הנלווים אליו.
נראה שרובי החליף ביני לבין כותב/ת אחר/ת...


צלחת המרק נשארה מיותמת על השולחן.

מיכל עמדה על הסולם בתקווה להגיע למרומי הארון, "אוף, פסח הזה... כמה אפשר לנקות?" התעצבנה הנערה. הבטתי בה שלווה. "את מוזמנת לעצור להפסקה" הזכרתי לה את הידוע. "אי אפשר" פרצופה כועס כמעט ומאשים אותי... "אנחנו חייבים להשיג את קלפהולץ. אין מצב שהם כבר מסיימים את המטבח ואנחנו בקושי התחלנו!!!" שפשפה כתם עיקש, חייכה כשהצליחה להסירו.

אני ישבתי ומיינתי כביסה. שידכתי זוגות גרביים. הקצב בבית השביע רצון, לא תכננתי לסיים מהר כל כך את המטבח, ואף שוחחתי על כך עם מיכל. אך לא היה על מה לדבר איתה. איפה נאכל חמץ בימים הקרובים? אתגרתי אותה. מבחינתה לאכול בחדר מדרגות. קלפהולץ כבר יומיים אוכלים שם... אך לא כל מה שמתאים לקלפהולץ, מתאים גם לנו...

"יש! סיימתי את כל הארונות העליונים!" קפצה מיכל בחדוה. הביטה בשאר הארונות, שמטה כתפיים, "אוף, יש עוד כל כך הרבה ארונות לנקות..." הצעתי לה טילון שוקולד חלבי, היא שמחה לקראתו, יצאה איתו לחדר המדרגות, הבטתי אחריה נאנחת.

רוח סערה בדמות מיכל פרצה לפתע הביתה מתנשמת, מתגלגלת מצחוק. הבטתי בה בתמיהה. הכל בסדר? "אל תשאלי!" אמרה והתכוונה להפך. לא שאלתי. "קלפהולץ..." מה שוב קלפהולץ??? היא מתנשמת מהריצה ומהצחוק גם יחד, "הם עכשיו התחילו חדר ילדים... את המטבח עשו בין הראשונים..." חייכתי. רווח לי. "ואני חשבתי שאם הם גמרו את המטבח- אז הם סיימו את כל הבית!..." הצטרפתי לצחוקה, והלכתי לסדר את הגרביים במדפים.
זוכים הוא לא הצליח למצוא?...;)
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
@בנדו
כתבת הכתיבה הזו היא פרספקטיבה מעניינת מנקודת מבטה של תוכנה בשם עמישאל. המחבר מתאר כיצד נוצרה עמישאל במרכז ייצור תוכנה וכיצד פעלו המתכנתים לפיתוח אלגוריתמים שיאפשרו לעמישאל לקלוט מידע במהירות וביעילות. המחבר גם מתאר כיצד מתכנתים אחרים הצליחו לתכנת את עמישאל וכיצד זה הוביל לכמות עצומה של ידע שהוכנס לתוכנית. השימוש בשפה תיאורית, כמו "עבודה קפדנית וראויה לשבח" ו"ידע אסטרונומי", מוסיף תחושה של יראה ופליאה ליצירה, והשורה האחרונה, "אחרי הכל, אתם המתכנתים שלי", מדגישה את הרעיון כי התוכנית תלויה ביוצריה להמשך פיתוח וצמיחה.
בסך הכל, כתבת הכתיבה הזו מצליחה להעביר את הרעיון שתוכנות אינן רק ישויות סטטיות, אלא יכולות להמשיך להתפתח ולהתפתח עם הזמן בעזרת מתכנתים אנושיים.
לשמחתי הוא לא הבין את הרעיון. אם הוא היה מבין, הקטע הזה לא היה שייך לפה...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה