בכלל המצב בשוק העבודה כיום מאד קשה,
משבר כלכלי עולמי, השוק מוצף בכל המקצועות, יש יותר מבקשי עבודה מאשר מקומות עבודה, מה שנותן אפשרות למעסיקים אפשרות לבחור את אנשיהם בקפידה רבה, עם ראיונות מבישים (אנחנו מחפשים אורזת למאפיה, מה אין לך נסיון? פוצי לך!) ושלא נדבר על שירות לקוחות- מבחנים שלוקחים 3 שעות עד ש ועד ש- וזה כולל מבחנים במחשב שבודקים אותך מבחינה שכלית וקוגנטיבית, ונפשית, וIQ וEQ, ומהירות, וכמה נחמד אתה, ובסוף אחרי שהם מורידים לך את הבטחון כ"כ, מעבירים אותך ריאיון מביש ובסוף מקבלים אולי 20% מהפונים אליהם. ובשביל מה? בשביל עבודה קשה ומייגעת, עם התחייבות לשנה..
וכנ"ל בגרפיקה- מחפשים גרפיקאים עם ניסיון של לפחות שנתיים-או 5, או 8, או 20..כאילו שאנחנו נולדים עם הניסיון הזה. והסמינרים מוציאים לשוק עוד כמה אלפי גרפיקאיות לשוק העבודה המוצף ממילא..
ואחרי שמעסיקים אותך, עוברים על אלפי חוקי מדינה וחוקי התורה- הלנת שכר, יותר מ-8 שעות עבודה רצופות, אי תשלום הולם בעבור שעות נוספות, יחס משפיל, חוסר בתנאים נאותים מינימליים במקום העבודה, עבודה בלי חוזה, או עבודה עם חוזה שלא טוב עבורכם, אי תשלום על ימי חופש המגיעים לכם, ואין מי שאוכף את החוק. ואם אתה מתלונן- בוודאי יפטרו אותך, ומי ערב לכך שבמקום העבודה הבא (שמי יודע מתי תגיע אליו) יהיה יותר טוב?
ואחרי שכל העובדים במשק הופכים לעובדים סיניים, וכן הגרפיקאים, מי יעריך את המחירים הגבוהים? מי יעריך את רמת העבודה הגבוהה? אלא"כ מדובר באיזה משרד פרסום..
אני בעד מחירים גבוהים, וכשאהיה פרילנסרית באמת אנסה ודאי לקחת את המחירים הגבוהים.
פרנסה משמיים, אבל קשה מאד שלא להתייאש לנוכח המצב העגום, ולנוכח התנאים כשכיר..
אבל באמת כדי לצאת מהמצב הזה, אולי באמת צריך לעמוד על שלנו, לעמוד על המחירים, לעמוד על תנאי העבודה כשכירים.. אבל זה קשה כשאנו לא מאוגדים ביחד, כי כשיפטרו אותך כשכיר, הקופץ הבא על משרה של שכר מינימום והתנאים הנוראיים יהיה מאושר מאין כמותו, שזכה סופסוף למצוא עבודה.
הבה נהיה כולנו- כאיש אחד בלב (/
בכיס) אחד.
