סיפור בהמשכים סחידוך

  • הוסף לסימניות
  • #1
סיפורו של הרב דוד ב.



1




- דוקטור מגנוב, אנחנו ממש מודים לך על השירות שנתת לנו שהיה מעל ומעבר. אין ספק, אתה דוקטור מיוחד, עם ראיה מיוחדת על העולם ויצירתיות יוצאת דופן.

- תודה, תודה.

- כפי שבקשת, ארגנו לך ספינה שתקח אותך ליעד הבא שלך, ולא מטוס, בגלל החששות שלך.

- כן, בהחלט. מאז שחבר טוב שלי נעלם אני מעדיף להזהר. אתה מבין

- ודאי ודאי, מה שתגיד. הנה הצוות של חמשה שומרים, יוצאי יחידות מיוחדות מובחרות, שיגנו עליך בדרך לעת הצורך. למרות ש..

- כן תודה, תודה .

- אין מה להודות, זה היה הסיכום בינינו. בהצלחה .

- תודה, תודה רבה. גם לי נעם מאוד.



כעבור זמן קצר ד"ר מגנוב כבר היה על הספינה עם השומרים בדרכו לים.

- סליחה, קפטן, צפויה לנו סערה בדרך?

- לא לא. תוך שלשה ימים נגיע ליעד. בסדר? נוח לך?

- כן כן. בהחלט. הספינה בהחלט נוחה מאוד, לא שומעים בכלל את המנוע.

- גם הספינות משתכללות בזכותכם אנשי המדע, שממציאים ומשפרים לנו את הטכנולוגיה.

- כן, בהחלט. אה, אני רואה על העיניים שלך שאתה יודע..

- כן, אני יודע.

- אכן, הייתי שותף באמת בנושא הזה.

- כמו בהרבה דברים, יד שלך בכל מכל כל...



כעבור יום וחצי

- ד"ר, אולי קצת תנוח?

- בשבילי העבודה הזו היא מנוחה.

- מנוחה ? אני רואה אותך כל הזמן כותב דברים בלי הפסקה. על איזו מנוחה אתה מדבר?

- נכון, אבל זה חומר קל מאוד, ואני אוהב עבודה. בשבילי זו ממש מנוחה, ביחד עם האויר הנהדר של הים..

- מה שתגיד. אה, אפשר לשאול אותך שאלה?

- כן בבקשה.

- אני יודע שאתה בעניינים. אתה מסכים שהעולם מתחמם ואנחנו לקראת קטסטרופה עולמית?

- אהה. תראה, אני לא למדתי את הנושא הספציפי לעומק, אבל אני סומך על עמיתי פרופ' שקול, והוא סובר שאכן זה תהליך שקורה. אמנם לא הגענו לנקודת אל חזור, אבל עלינו לפעול מיד כדי שלא נגיע לנקודת אל חזור. בכלל, עלינו לפעול יחד כאנושות. אם האנושות תמשיך כמו שהיא עכשיו אין ספק שסוף העולם די קרוב. הגיע הזמן שנעשה פסק זמן ונחשב מסלול מחדש.

- תודה רבה. אכן, קראתי קצת מאמרים שלך. כן בהחלט.



אחד המלחים מגיע נסער

- קפטן, בוא בבקשה

- אני מיד מגיע.. כן מה קרה?

- יש כאן בעיות עם המכשירים.

- מה קרה?

- כל המכשירים השתגעו. הנה, תראה

- מה עם המכ"ם?

- לא עובד. משתולל.

- תזעיק עזרה מיד. מיד.

- בסדר... רגע, גם זה לא הולך. הנה תראה. מכשיר הקשר לא עובד רק משמיע רעשים מוזרים. אין כלום. אנחנו כנראה תחת איזו התקפה טכנולוגית משוכללת.

- משהו פה לא מובן . תזעיק מיד את השומרים. כולם לעמדות

- כן קפטן .

חברה !!! כולם לעמדות!!



- דוקטור מגנוב?

- כן קפטן. מה קרה?

- יש בעיה, עלינו להכנס לחדר הבטוח. בסדר?

- מה, מה קרה?

- לא ברור, אבל קרה משהו למכשירים



צעקה:

- קפטן!

- מה עכשיו?

- מהר! הספינה מתחילה לטבוע!

- מה??

- אנחנו נמשכים כלפי מטה!

- לא.. לאאאא... למטה ?

- כן, תסתכל

- זה לא יתכן דבר כזה. זה לא יתכן. מושכים אותנו למטה

- תראה. מים מתחילים לחדור

- זה צריך להיות משהו עוצמתי ביותר אם זה מצליח למשוך את הספינה למטה. מה מראים המכשירים?

- אין. אין כלום, שום דבר לא מראה. הכל מקולקל.

מיד!!! כולם!!! ציוד צלילה!!! הספינה טובעת!!!



- קפטן, תסתכל שם. מה זה?

- מה?

- תראה שם, כתם שחור בים. מה זה? מה הדבר הזה? זה מתקרב אלינו!



- דוקטור! מהר, מהר, מיד!! תלבש את זה, אנחנו טובעים!!

- מה קורה?

- לא ברור, אבל אנחנו טובעים.

- אוי אתה צודק. המים עולים, עולים

- מהר, מהר! תלבש את זה כדי שתצוף, והנה חמצן. מהר תיקח את זה. כך תוכל לנשום מתחת למים. מים נכנסים מכל הכוונים. אתה מוכן?

- מה? רגע, מה אתך?

- אני אסתדר. אתה..... בלבלרררבלבלררר...........



הדוקטור הרגיש שהוא בתוך המים. ניסה לשחות כלפי מעלה אבל הרגיש שמשהו חזק מושך אותו כלפי מטה, לתוך עמקי הים. הוא ניסה להסתכל סביבו אבל המים היו חשוכים לגמרי. לפתע הרגיש שכבר לא יכול לנשום. הוא נחנק למרות שהיה לו חמצן. ואז הרגיש פתאום שהוא נמשך כלפי מעלה עד שהגיע מעל פני הים.



מה זה? מה זה? איפה הספינה? איפה החמצן שלי? הכל נעלם!! מה הולך פה? הספינה נעלמה לגמרי, לגמרי! מה זה המים האלו? מה זה? מים שחורים.. זה שחור לגמרי.. מה זה הדבר הזה? איפה האחרים? אני לא רואה אף אחד, אף אחד.. הלו, יש כאן מישהו?? הלו!!! אוי לא! מה זה? מה זה?? אני נמשך כלפי מעלה! אני נמשך!! מה זה? אני עף! אני עף!! אני מרחף באויר!! איזה מהירות.. מה זה? כנראה שאני מת.. אבל זה לא יתכן! אני מרגיש שיש לי בגדים. אני רטוב. .. אני ממש גבוה, אני עולה במהירות. מה זה? איזה קור כאן! איזה רוח! קשה לנשום.. אני גבוה מידי.. אין כאן חמצן.. זה לא יתכן! אני.. מה זה שם למעלה? זה ענן? לא זה לא ענן.. זה נראה כמו צינור גדול.. זה מושך אותי! מה זה, מגנט? מה זה הדבר הזה... צינור ענק.. איזה קור! אני לא יכול יותר... אוי, אני נמשך לתוך הצינור.. זהו, אני בתוך הצינור. זהו. אני עולה, עולה.. כמו בתוך.. מה זה?? לפחות כאן לא קר, יש אויר. מה זה?? אני לא יכול יותר.. מה זה? אני מתעלף.. מה זה? לאאא...
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #2

2





באותו זמן, אי שם בבני ברק

- שלום ר' יעקב

- שלום עליכם הרב גוטמן, השדכן המיוחד! יישר כח שבאתם.

- אני ממש מתנצל על העיכוב. היו פקקים לא צפוים בדרך, זה ממש לא מתאים לי.

- אדרבא, אדרבא, ידוע שבשידוכים אם יש מניעות זה סימן טוב.

- אוה, אמת, אמת! זה בדיוק מה שאני חשבתי להגיד לכם. אני אומר לכם את זה מנסיון. הרי שלשים שנה אני בעסק של הניסויים, אה, זאת אומרת הנישואין.. תמיד כשיש איזה מניעות ברוך ה' בסוף מסתדר הכל לטובה ובסוף יש חופה. אני אומר לכם.

- אה, הרב גוטמן, אשריכם. תגיד לי בבקשה, אני יודע ששדכן הסיסמה שלו היא שאמנם אסור לשקר אך לא חייבים להגיד את כל האמת, אבל אני רוצה את כל האמת. מדובר בבן שלי. הוא ממש מיוחד. מתמיד, צדיק, מיוחס, בעל מידות...

- כן כן. ודאי. נו נו, עם כאלו כשרונות אני יכול לסגור לו חמש שידוכים... חחח...

- נו נו, הרב גוטמן, אשריכם שאתם תמיד מחייכים. אבל אני דואג.

- תשמעו, המשודכת מדהימה. יש לה שכל בשביל שניים, היא ממש ממש מתאימה לבן שלך..

- רגע, אתם רוצים להגיד שלבן שלי אין שכל?

- מה?? לא, לא.. התכוונתי שהיא באמת חכמה מאוד ברוך ה'..

- הרב גוטמן, מילתא דבדיחותא זה ודאי חשוב. אבל באמת, עכשיו אני רציני. היא בעלת מידות באמת או שזה משחק?

- שום משחק! תדע לך, אני לא בודק אצל ההורים ולא אצל המורים, אלא אצל השכנים ואפילו אצל השונאים .. עד כדי כך! אני אומר לכם, לא מצאתי שונא אחד. אני אומר לכם. כולם אומרים שהיא בעלת מידות בלי ספק.

- הרב גוטמן, אני חושש מהפתעות.

- שום הפתעות. סמוך עלי. יש לי אפילו קשרים עם השב"כ.. יש לי בלשים פרטיים..

- ולגבי הגיל. הכל אמת?

- כן ודאי. הכל בדוק. אה, אתה מזכיר לי סיפור. פעם בחור בא הביתה ואומר לאמו שרוצה להתחתן עם בחורה בת 26. אומרת לו אמא: בני יקירי, תראה. עכשיו אתה בן 66. כשתהיה בן 86 אשתך תהיה בת 46 . כשתהיה בן 106 היא תהיה בת 66. למה לך זקנה כזאת? חחח..

- יע, יע... אה, לגבי הנושא הכספי.

- אוה. פה נגמרים לי הבדיחות. תראו, הם קצת הופתעו לשמוע שאתם דורשים בעבורו 700 אלף שקל.

- זה המחירים. זה כדי שיוכל ללמוד ברוגע. לקנות דירה. זה לא חס וחלילה כסף לכיס שלי. זה כסף של תֵּיירה

- כן. אבל למשפחת רוטשילד זה כבר הילדה השישית. זה לא פשוט.

- נו, גם אצלי זה הילד הששי שאני מחתן. ויש לי גם עוד בנות לחתן.

- נו ב"ה. ירבו שמחות. אבל אי אפשר קצת להתגמש בנושא של ה700 אלף?

- לא. בשום פנים ואופן. אם אני אתגמש, ה' ירחם, עוד יגידו שלבן שלי יש בעיה... אין לו שום בעיה! הוא בריא, הוא עילוי.. זה המחירון! אני יודע את זה מאחרים אצלי בכולל. זה המחירים של בחור טוב ברמה שלו

- כן אאהה.. אבל פשוט הסכום הזה..

- לא, לא. שום דבר! מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס עמדו. נו, ידוע: בין גיל 40 לגיל 60 – מם וסמך – עומדים בנס. ה' עושה נסים לכולנו, ב"ה. תגיד להם שבלי לראות את הכסף בבנק, אין על מה לדבר! אני לא סומך על ניסים! כן, צריך שהכסף יהיה בבנק.

- אה, תראה...

- אין מה לדבר. שמעתי על הרבה מקרים שההורים התחייבו סכומים ואחרי זה גורנישט גורנישט. לא, לא אצלי! עלי לא יעבדו!

- תראה, פשוט.. אה, הוא יכול להשיג את הכסף, אין בעיה, רק הוא יכנס לחובות אדירים בגמחי"ם ובבנקים.. קצת רחמנות..

- נו נו. מי לא בחובות? כולם בחובות, כולם! אין בן דוד בא אלא בדור שכולו חייב. כולם חייבים...

- ככה?.. אתם לא סיפרתם לי שאתם בחובות, זה חידוש.. אמרתם לי שהמצב הכספי שלכם טוב.

- לאא.. לא אמרתי חלילה שאני בחובות. אמרתי שכולם בחובות. אה, חוץ מזה, לא צריך להגיד את כל האמת נכון?

- כן. ואולי בכל זאת, אה.. קצת להתחשב במשפחת רוטשילד..

- לא. אין מה לדבר. הבן שלי ילמד ברוגע, ויגור במקום של תורה. ירושלים, בני ברק, כולל טוב, מוסדות טובים, דירה מרווחת, ואם צריך גם מכונית. שלא יהיה ביטול תורה בדרכים.

- כן, אבל "בין אדם לחבירו"..

- מה זה בין אדם לחבירו? יש בין אדם למקום, בין אדם לחבירו, הכל צריך, צריך ודאי .. צריך.. זזה ה ככה זה, ככה עושים וזהו.

- אה.. טוב. אני אמסור להם ונראה מה יגידו.

- שכוייח הרב גוטמן. ותגיד להם שבלי הנושא הכספי לא נסגור ווארט. לא נסגור ווארט!
 
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #4
3



באותו זמן, אצל ד"ר מגנוב

- אה..אה.. מה זה? איפה אני?

- בוקר טוב. האמת שיותר מתאים "ברוך הבא". ד"ר מגנוב.

- אאהה..אאתה פרופסור פליקס??

- אכן, אכן. איך היתה הטיסה? החוויה?

- מה זה?? אתה מת? אני.. אני בעולם הבא?

- אתה בעולם הבא של עולם הזה, זאת אומרת, בעולם החדש שיבוא אחרי העולם הזה שאתה מכיר.

- מה? רגע.. אננני לא... לא מבין. מה קרה? אני מת או לא מת?

- לא. אתה לא מת

- גם אתה לא מת?

- לא. גם אני לא מת. כלומר, בעולם הזה אני מת. אבל בעולם האמיתי, הגדול, אני לא מת.

- אני לא מבין.

- לאט לאט... זה יוצא דופן שאתה לא מבין, ד"ר מגנוב. אני יודע שאתה מבין מאוד מהר. ואני חושב שכבר הבנת קצת מה קורה.. הרבה זמן היית מיועד לצוות המדע המוביל של העולם. אבל לעניות דעתי עוד לא היית בשל לזה. אתה יודע, היית עדיין יותר מדי בתוך החינוך המסודר שקבלת, של הכללים, של הממשלות, של החוקים. אבל בתקופה האחרונה הרבה דברים השתנו.. נכון? במיוחד בחודשיים האחרונים, ד"ר מגנוב. אני צודק?

- אתם עוקבים אחרי!

- בהחלט.

- אה.. רק רגע. מה קרה לספינה שבאה איתי?

- צוות 'העלמות' של הסדר העולמי החדש דאג להעלים את הספינה. יתפרסם מחר מן הסתם בתקשורת שאתה טבעת וכך גם כל אנשי הצוות, באיזה התנגשות בים.

- מה באמת עם הצוות?

- קרבנות הקידמה.

- קקקרבנות הקידמה?? אתה מתכון להגיד שהם מתו? ליתר דיוק אתם רצחתם אותם??

- ד"ר מגנוב, ברגע שתבין במה מדובר אתה תבין שזה שווה. ואין לנו ברירה, אסור להשאיר עקבות.

- לא, לאאא.. תסלח לי פרופ' פליקס, זה לא מוצא חן בעיני.

- אני אוהב את הביקורתיות שלך. תראה, אתה בשל, אך לא מספיק. אבל בשביל זה אתה כאן, אנחנו נבשל אותך עד שתהיה באמת מוכן.

- רגע, רגע. איפה אני בכלל?

- במטוס בגובה רב, על סף החלל. זה מטוס-חללית משוכלל, שלא רואים במכ"ם

- איך... איך הספינה למטה טבעה?

- אה, מגנט. מגנט בצוללת משוכללת פשוט סחב אותה למטה.

- ואיך עפתי באוויר?

- כששקעת בים חיברו לך עצם מתכתי מיוחד, והוא גרם לך להתעופף למעלה בעזרת המגנט כאן במטוס-חללית שלנו.

- זה קשור לפרויקט רנג'אן?

- בדיוק!

- אבל זה... זה נסגר!

- נכון. סגרו לך את הפרויקט הזה, כי שוב היית יותר מידי יצירתי, יותר מידי מתקדם, וזה לא התאים לאנשים עם מוחות קטנים. אתה מוח גדול. בעולם הזה הפרויקט נסגר אבל אתה עכשיו בעולם החדש. כאן פרויקטים שנסגרים ממשיכים.

- הממשלה יודעת על זה? אני לפחות לא ידעתי שזה קיים בכלל. איך אתה קורא לעצמך? "סדר עולמי חדש"? אני לא ידעתי על זה..

- חח ... חס ושלום. ברור שהממשלות לא יודעות על זה. לכן אנחנו מתקדמים לקראת העולם החדש, העולם שיבא על כדור הארץ, באותם טכניקות שהממשלות לא רצו שיהיו קיימות. הטכניקות שהם עצרו כדי שהם יישארו בשלטון, כדי שהם ינצלו את הבורות של האנשים, את היצרים של האנשים כדי שהם ימשיכו לשלוט. אבל זה נגמר.

- אתה שובר את כל הכללים!

- לא. אני מתקן את הכללים. מה זה דמוקרטיה? כמה קללה הביאה עלינו הדמוקרטיה הזו? כסף, תאוות שלטון. הרי הבחירות כמעט כולם קנויות. מי שיש לו הכי הרבה כסף והכי הרבה קשרים עם התקשורת הוא יזכה בבחירות . הרבה פעמים הם אנשים שאין להם בכלל ידע. בשום דבר הם לא מבינים, והם אלו שקובעים מדיניות. זה אסון, זה אסון. אתה יודע מה זה דמוקרטיה? דמוקרטיה זו צורת שלטון שבה אתה רשאי לומר כל דבר, כל מה שאתה חושב, גם אם אתה בכלל לא חושב ..אתה מבין? רוב האנשים שאין להם בכלל מספיק ידע הם אלה שקובעים מה יקרה בעולם. תראה איך העולם נראה היום. הגיע הזמן שקבוצה מצומצמת, קטנה, הכי חכמה בעולם, אנשים כמוך דוקטור, וכמוני, יקבעו מה יקרה בעולם.

- זה, זזזה...

- אני יודע. תראה, עד לפני חצי שנה אם הייתי אומר לך דבר כזה, היית יורק עלי. אבל השתנית קצת, אה? גם אתה ראית דברים בחודשים האחרונים..

- רגע, רגע. ואיך בדיוק תעשה את זה?

- אוה. בעוד שעתיים אנחנו ננחת במרכז הסודי שלנו. המרכז הסודי של הסדר החדש של העולם. ושם נראה לך מה התוכנית שלנו ומה תוכל לעזור לנו. כמובן הכול יהיה בלי אלימות. הכול יהיה בדרכי שלום. אל תדאג. סמוך עלי.

- טוב. עלי קצת להירגע.



כעבור שעתיים

- אני שמח לגלות כאן כ20 מדענים בכירים שהכרתי וחשבתי שמתו. אני רואה שהם עדיין בחיים ולא היו להם תאונות מוזרות..

- אכן אכן. וכולם מגויסים לעולם החדש. העולם היותר טוב שיבא אחרי העולם הזה הנוראי של הדמוקרטיה, וכאן, על כדור הארץ

- רגע, ומה התוכנית?

- אוקי. אז ככה. אנחנו עובדים כבר הרבה זמן על מכשיר שיצליח להשפיע באופן תת הכרתי על רצונות האדם.

- רגע , נו, כתבתי על זה ספר "הרצון הרדום", לפני 5 שנים.

- נכון, נכון. נתת תאוריות, כווני מחשבה. אבל כאן אנחנו כבר בתהליך הרבה יותר מתקדם. כבר גמרנו ניסויים על עכברים וקופים, רק חסר לנו עליית מדרגה לתת מודע של האדם

- רגע רגע, רגע .. רגע רגע ששאנני אבין... אתה חותר ל..

- אוה אוה. לזה חיכיתי ! העיניים שלך נוצצות, אה ?

- באמת הצלחתם לשנות את הרצון אצל בעלי חיים? איך? באיזו מתודה?

- אה, באיזו מתודה? ד"ר מגנוב, ברוך הבא לעולם החדש. עולם שבו נשנה בעזרתך את האנושות, כי קבוצה קטנה, חכמה ואמיצה, שאתה חלק ממנה ואני מנהיגה, תגרום לרוב לרצות מה שבאמת טוב וחכם. ולא עוד הפוליטיקאים הם אלה שיקבעו מה יהיה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #5


4





כעבור שנה, בבני ברק.

- שלום עליכם הרב גוטמן

- אוה ר' יעקב, נו נו, שלום עליכם. אני מבין שברוך ה' עכשיו הבת שלכם הגיעה למסכת קידושין.

- כן, ברוך ה', ברוך ה'.

- אוה נפלא, נפלא עד מאוד. אי אי אי, אשרי שזכיתי. בכל יום ויום עומדים עלינו 'כלותינו'. כל יום ויום כלה חדשה, כל יום, ברוך ה'. אז בת כמה היא?

- היא עכשיו בת 18.

- או אה, מקדימים למצוות, בבתים ליטאיים!.. אבל אתם צודקים לדעתי. הרי אליעזר עבד אברהם, כשיצא לשידוך קפצה לו הארץ, היתה לו קפיצת הדרך, וגם הגמלים היו זמומים. למה? כי בשידוך צריך לסתום את הפה ל'חיות' שמדברים דברים לא יפים, וגם למהר...

- כן כן, ודאי, ודאי. אבל ברוך ה' ברוך ה' הבת שלי ממש צדיקה. אפילו ה'חיות' אומרים שהיא צדיקה. יש לי כאן המלצות מכל מיני אנשים מאוד מאוד חשובים, ומספרי טלפון שאפשר לבדוק.. אמ.. תעודות שלה בסמינר, באמת, ברוך ה', בחורה ממש חרוצה וצדקת. אתם יכולים לבדוק גם אצל השכנים.

- ברוך ה' ברוך ה'. כן כן. בדיוק עכשיו הייתי צריך לחפש שידוך לבחורה ממש בעייתית...

- ??

- כן כן, ה' ירחם, ממש. כבר גרושה פעמיים. אני אומר לך, איך שהגברים שלה היו נראים... אוי אוי אוי, ה' ישמור. בפעם האחרונה התחתנה עם בחור פלוני שהתקלקל, והוא התחתן אתה ואחרי זה מיד התגרש, ואז חזר בתשובה. שאלתי אותו: מה קרה שעכשיו חזרת בתשובה? והוא ענה לי: אני הפסקתי להאמין שיש גהינום והתקלקלתי. אבל אחרי שהתחתנתי איתה חזרתי להאמין שיש גהינום אפילו בעולם הזה, וזה חיזק אותי מאוד ועשיתי תשובה... חחח... נו נו, ממר יצא מתוק.

- ה' ישמור, ה' ישמור. אבל ברוך ה', הבת שלי זה ממש גן עדן, גן עדן, אז עכשיו אני מחפש בשבילה בחור..

- כן כן. אני כעת מחפש בשביל הבחורה ההיא בחור עם עגילים..

- עגילים? ה' ישמור, עגילים זה אסור!

- כן, כן. פשוט, בחור עם עגילים הוא כבר רגיל לכאב, כבר יש לו חורים באוזניים, אמרתי אולי זה מתאים..

- אה. ללאאא ללאא לא א.. הבת שלי היא ממש ההפך הגמור, היא ממש עדינה.

- כן ברוך ה' ברוך ה'. א-וואדע. היום יש בחורים שכדי להתכונן לחתונה צריכים ללמוד קדושין, חגיגה, מכות וגיטין, ה' ישמור..

- אוי ה' ישמור. א-וואדע. אבל הבת שלי ברוך ה' צדקת, צדקת, ברוך ה'. אני עד עכשיו מאוד מרוצה מהשידוכים שלכם.

- א-וואדע א-וואדע, להתחתן אצלנו ברוך ה' ברוך ה' זה הכל נסים, הכל נסים. ידוע ש'להתחתן' אצל האשכנזים אומרים את זה 'להתחסין', כי זה כמו חיסון כנגד כל המבול שברחובות, אבל יש כאלו שכמה שנים אחרי החתונה יש גם תופעות לוואי, ה' ישמור, ה' ישמור.

- יע, ה' ישמור. אבל ברוך ה' כל השידוכים שעשיתם לי, באמת, ברוך ה' הכל בסדר. והבת שלי ממש צדקת, כפי שאתם יכולים לבדוק.

- א-וואדע א-וואדע, אני מאמין לך. יש לי חבר... הוא לא לקח חיסון, כי הוא אמר ...

- יע. אבל הרב גוטמן, בבקשה, בא ניגש לנושא. הנה כתבתי כאן דברים עיקריים על הבת שלי, דברים שמאוד מאוד חשובים לעיקר הבית וכו' וכו'. יש לך בחורים מתאימים במאגר שלך? אני יודע שיש לך מאגר גדול. יש לך בחורים שיכולים להתאים לה?

- א-וואדע א-וואדע, ברוך ה' ברוך ה', יש לי נסיון של 30 שנה. הרי מי כמוכם יודעים, ברוך ה'. יש לי נסיון, והבנה, וניתוח אובייקטיבי, ושכל לקלוט מה מתאים למי ומי מתאים למה, ברוך ה'. אחר כך הפגישות זה כבר ענין של רגש, התחושות הסובייקטיביות של המשודכים, אבל אנחנו עושים את העבודה של המוח, מוח. והם עושים את העבודה של הלב, כדי ליצור קשר בר קיימא.

- בעזר ה' בעזר ה'. אני עד עכשיו ממש מממשש מרוצה מהשדוכים שלכם, גם המשודכים ממש מרוצים, ברוך ה' הרבה נחת, נחת.

- ברוך ה' ברוך ה'. כן כן בהחלט, הנה יש לי כאן חמשה בחורים שממש ממש יכולים להתאים לה, בהחלט, כן. הנה תראה מה ידוע עליהם, ממש, ברוך ה' כל אחד יהלום, בן תורה, כל אחד מהם יצא מן הסתם משהו.. ראש ישיבה.. ברוך ה', יש להם ממש ייחוס, בהחלט ראויים.

- ברוך ה' ברוך ה'. אה .. מממההה זה כאן המספרים האלה?

- אה, זה כמה המשפחות שלהם דורשים בעבורם.

- מה?? שבע מאות אלף ? שבע מאות חמישים אלף? שמונה מאות אלף? רבונו של עולם! למי יש סכומים כאלה?

- נו, נו, ברוך ה', ברוך ה'. אליעזר עבד אברהם הלך לשידוך עם שטר מתנה. ודאי, צריך להראות את הכסף של אברהם אבינו. ככה זה, ככה זה..

- ודאי, אבלל מאיפה אני אשיג סכומים כאלו.. אני אברך, אתה צריך להתחשב..

- נו נו, ברוך ה', כפי שאמרתם, בין מ"ם וסמ"ך... מגיל 40 על גיל 60 עומדים בנס...

- ודאי.. אבל כל כך הרבה, זה כבר לא נס, זה הרבה ניסים... זה לא שייך..

- נו, בקריעת ים סוף, הרי קוראים בהגדה, היו הרבה ניסים, לא נס אחד. תדע לך, העבודה שלי היא הכי קשה. הרי כתוב שקשה פרנסתו של אדם כקריעת ים סוף, וגם זיווגו. אז אני מתעסק בזיווג, וגם בפרנסה שלי, פעמיים כקריעת ים סוף... ממש זה קוריע לגמרי, דרום קוריאה וצפון קוריאה.. ממש קריעה...

- כככןן..

- תשמע, זה כסף לתיירה. אם ידרשו פחות עוד עלולים לחשוב שיש איזו בעיה עם החתנים האלו. לא לא, חס ושלום, מדובר בבחורים מעולים ביותר.

- כן כן, אבבלל... אבל אני גם ככה בחובות..

- נו, יש גמחי"ם, בנקים, אנחנו בדור שכולו חייב..

- אאא... אי אפשר להוריד קצת את המחיר? זה ממש עול כבד ... אאולי אאפשר להגיד להם שיש לנו ייחוס..

- הבחורים האלו מגיע להם ללמוד תיירה ברוגע. בבני ברק, בירושלים, על יד המשפוחה. אם לא טוב לכם יש בחורים אחרים. הנה יש לי גם בחור, ברוך ה', בלי הורים, בלי כסף, אה, זה שווה, ההורים שלו לא יתקעו את האף שלהם בחיי הזוג הטרי... אתם מבינים...

- אה, יתום, אדרבא, זה טוב.. הקב"ה אבי יתומים... אבל עלי להתייעץ עם הרב..

- ופה יש לי בחור, ברוך ה', ממש, בחור מרביץ תיירה, ולא רק תיירה, ברוך ה' מזכה את הרבים בהרבצות...

- ללאא זזה לא מתאים..

- ופה יש בחור אחר, ברוך ה', הוא כבר טייל בעולם בכל מיני מקומות..נו

- לללא ...

- נו נו, תתייעצו עם הבת, עם הרב, עם הגמחי"ם, עם הבנקים ועם הריביות וה' יעזור.

- כככןן.. ה' ייעעזור.

- אתה יודע זה מזכיר לי , פעם בחור נפגש עם אב המשודכת, שואל האב את המשודך: נו, ממה תתפרנסו? עונה הבחור "השם יעזור". ואיך תקנו דירה? "השם יעזור". ואיך תשלמו את דמי הלימודים? "השם יעזור" אז אבי המשודכת אומר לאשתו: הוא מוצא חן בעיני, הוא קורא לי 'השם' חחח.....

- בבסדדר ...

- נו, מה קרה? תחייכו, הרב יעקב, בטחון בה'! "ויחי יעקב בארץ מצרים" אומרים חז"ל: זו פרשה סתומה. נו, איך אנחנו חיים בגלות? איך? עם לחתן ילדים? איך? נו, מה, איך, זו פרשה סתומה. אי אפשר להבין, אבל חיים, חיים, ברוך ה', אתה רואה, כולם שורדים.

- אה, כככן, טוב. תתתודדה ררבה לך, הרב גוטמן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #8
בע"ה יהיו שינויים מהמקורי (באישורו כמובן)
(סתם מעניין איך שצפה את תוצאות הבחירות והקמת הממשלה, זה הרי היה כזכור לך בחורף ..)
זה מה שהוא צפה? :mad::mad::mad:
אני מיד שולח לו מייל שיפרסם סיפור חדש שמשיח הגיע...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

בלב ים שטה לה ספינה,
הספינה הייתה גדולה ויפה, מלאה באנשים נשים וטף ועוד כמה אורחים לא נעימים.
ובכן, הבה נרד על המדורים התחתונים שבספינה ונכיר את אותם דיירים לא נחמדים.
היו אלו משפחה של עכברים, אפשר לומר עכברים אמיצים, עזים, ואפילו שליטים.
כן, הם היו השליטים של הספינה, תשאלו את עכברה - המלכה של כל העכברים שתסביר לכם באריכות איך וכיצד הם - העכברים מנהלים באומץ ונחישות את הספינה, ואין מי שיוכל להחליף אותם.

יום אחד החליטו העכברים כי הם קצת רעבים, הרבה זמן שהם לא אכלו ארוחה ראויה לשמה, גברת עכברה רחרחה לפה ולשם ואז היא קבעה, מאחורי הקיר הזה, בדיוק שם מחכה לנו ארוחה דשנה, קמח משובח, וירקות טריים.
רצו כל העכברים, צעירים ומבוגרים, והחלו בכרסום הקיר, שעה שעתיים של כרסום עקבי ואז זה קרה, שטפון ענק, אפילו צונאמי, שטף את החדר בו הם שהו.
אבל עכברה, לא איבדה עשתונות, היא הורתה לכמה עכברים להצטופף סביב החור ולאטום אותו בגופם, ולכמה עכברים היא סימנה לגשת אל חתיכת ברזל גדולה שהייתה במרכז החדר, ולתלוש ממנה חתיכה גדולה, ועם חתיכה זו יאטמו את החור שנפער.
העכברים, סמכו על מלכתם בעיניים עצומות, הם רצו לעשות את ציווי מלכתם, ותוך כמה רגעים הם סיימו לתלוש את החתיכה, והצליחו לאטום את החור שפעור אל הים הגדול,

זהו, המים הפסיקו לחדור לתוך החדר, ועכברה רצתה לנשום לרווחה, אבל במקום זה היא כמעט עברה הנשמה, משהו שפך שמן על הרצפה, שאלה - קבעה בחומרה, העכברים הביטו זה על זה, נחושים למצוא את מי ששפך, ובמבט אחד היא גלתה את מקור הדליפה.
מאותה חתיכת ברזל שעמדה במרכז החדר, דלף שמן מכונות עכור, וגברת עכברה הבינה מיד, עוד רגע המנועים יפסיקו לעבוד, בנחישות אופיינית למלכה ומנהיגת הספינה היא סימנה לנתיניה לפנות אל המנועים, ולהתחיל לסובב אותם במהירות,.
העכברים התחלקו לקבוצות, טיפסו על כנפי המנוע והחלו לסובב אותם בתזזיות.

עכברה הביטה לכל עבר, שבעת רצון, המים לא חודרים לספינה, המנועים ממשיכים להסתובב, יופי התקלות טופלו במהרה, חבל שרב החובל לא נותן לא לנהל את כל הספינה, חשבה לעצמה, אבל היא זכרה, בני אדם מוחם צר אופקים, הם חושבים שהם היחידים שיכולים לנהל ולהפעיל, והאמת היא, שהם לא יודעים כלום.
עכבריתוש קטע את חלומותיה, וסימן לה שהוא חייב לצאת בדחיפות, להאכיל את העכברים הקטנים, עכברה סימנה לו שהוא יכול לצאת, ורק לאחר שהוא יצא היא קלטה את הטעות שהיא עשתה, עכבריתוש מלוכלך משמן מכונות, ואנשי הספינה יחשדו בעכבריתוש, מהר היא סימנה לכמה עכברים אמיצים לעצור את עכבריתוש.
אך היה זה מאוחר מידי, טפיפות רגליים בהולות נשמעו מרחוק, ועכברה, סוף סוף איבדה עשתונות, היא הורתה לעכברים ללכת לחסום את דרכם של אותם טיפשי אדם שלא יבינו את גודל מעשיה.

ובעוד העכברים שלה יוצאי למשא התאבדות מרשים, הורתה עכברה לעיכבורה אחת העכבריות הכי נאמנות שלה ללכת לטשטש את העקבות,
אבל עיכבורה החלה לגמגם, אני לא יכולה, טענה, כי פעם, לפני עשרים וחמש שנים, הייתי ב.... ולכן אני לא יכולה, סיימה את הטיעון המשכנע.
עכברה סימנה לעצמה לטפל בעיכבורה אחר שהסערה תחלוף ופנתה לעיכבור שאפילו לא ענה לה, חצוף חשבה לעצמה פשוט נמלט ממני כאילו אני עכבר מצורע ולא מלכת העכברים,
וכאן נפתו סדרת תירוצים מכל העכברים הכי נאמנים שלה, אני אלרגי, הבטחתי לאימא שאני לא יעשה דברים מסוכנים, זה לא יעזור, זה לא כדאי, עוד מעט, אני עסוק,
וכאן עכברה גילתה כי באמת עכברים בורחים ראשונים, זה לא סתם פתגם שנון.

וכך, בעוד עכברה מתחננת לעכבריה ללכת לטשטש את פשעיה, נכנס רב החובל לחדר המכונות, הביט בנזקים שעשו לו העכברים בחדר המנועים, ואם ותוך כמה רגעים סיים לתקן את הנזקים, והשאיר במקום כמה מלחים שיגרשו את "מנהיגת הספינה" .
לא הוא לא חיפש נקמה, במיוחד לא מעכברים קטנים, הוא בסך הכל רצה לעצור את הנזקים שחוללו אותם עכברים.
ציבי זרקה את המעיל על השולחן בכניסה, מתוסכלת.
היא מרחה את נעליה בשטיח והורידה גם אותן בזעף.
"צהריים טובים" ראשו של נתי הציץ מדלת המטבח, מלווה בחיוך עולץ, שנמחק במיידית. "קרה משהו?"
ציבי הרימה אליו את עיניה ונאנחה. "כנראה".
"אוח".
"כן".
"כוס קפה?"
"אני אשמח".
"בכיף".

ציבי התכרבלה בפוך, מחממת את אצבעותיה בכוס הקפה שהכין לה נתי.
"אם את רוצה לשתף את מוזמנת", הוא הודיע תוך כדי טיגון. מעיף מבט קצר באשתו.
צמרמורת קלה עברה בה. "אני יודעת.."
"אני שמח".
היא נשפה על האדים. "אוף, התפללתי שזה לא יקרה וזה פשוט קרה".
נתי הסתובב; "שוב מרים?"
ציבי לגמה מעט מהכוס. "זה מתחיל לתסכל אפילו אותך.." דוק שקוף הבריק באישוניה.
"בשבילך אני מתוסכל. דיברתן?"
"ניסיתי, מבטיחה לך, והיא לא מוכנה להקשיב".
נתי בלע אנחה. "את רוצה שאנסה לדבר עם בעלה? אני פשוט באמת חושב שכדאי לסיים עם זה ודי, תראי איך זה גומר אותך.." הוא נושך את שפתו התחתונה.
היא קמה ממקומה וניגשה למקפיא, שולפת קופסת עוגיות טרייה שהכינה אתמול. "אתה צודק, באמת.. ואני זו שצריכה לעשות את זה".
"אבל זה לא כל כך מתקדם.."
"שוב צודק".
"שאתקשר וזהו?"
"לא".
נתי חש רצון עז לדפוק את ראשו בקיר. "ציבי. או שאת מתקשרת למרים עכשיו, או שאני אתקשר לבעלה", הוא מתקשח. "מה את מעדיפה?"
"שאני".
"אז עכשיו", הוא שלף את הפלאפון שלה מההטענה, מגיש לה אותו. "אני מחכה, ושומע יחד איתך, קדימה".
ציבי לקחה את הפלאפון באי שביעות רצון, מחייגת את המספר.
"מרים?"
"ציבי". נראה כי האש מלחכת את המקשים.
"כן".
"מה את רוצה עכשיו?" הקוצר רוח נשמע גם מחוץ לטלפון, והלחיים המסמיקות מספיקות לנתי.
תפעילי את המיקרופון, הוא מסמן לה, והיא לוחצת.
"רציתי לומר לך שהסצנה האחרונה ביננו הייתה לא נעימה לי". היא מנסה לקרר את פניה החמות.

שקט מעבר לקו. "את מצפה שאני אתנצל?"
"כן, מן הראוי".
גיחוך. "אז אני מאוד מצטערת, אבל ההתנצלות לא מתכוונת לבוא".
ניתוק.
נתי התקשה לבטא את הרגשתו. וציבי לא הגיבה.
"אני.."
"אין מה, פשוט לדלג, וזהו", ציבי קמה מהשולחן, וניגשה לכיור לשטוף את פניה.
"אסור לדלג, וזה סתם חבל", הוא לא הסכים. "אם תדחיקי זה יבוא בדרך אחרת, וכבר ראינו שזה ככה, זוכרת?"
היא נאנחה שוב. "כן. ושוב אתה צודק".
"בואי נחשוב מה אפשר לעשות". הוא מנסה לעודד.
"לעזוב עבודה".
"אוקי".
"מה???"
"מה קרה?"
ציבי שפשפה את עיניה. "אתה הסכמת שאני אעזוב את העבודה?" היא לא האמינה שהיא שומעת את מה שהיא שומעת.
נתי חייך. "זה שאת עוזבת עבודה לא אומר שאת לא עושה סוף לסיפור של מרים. לכי לישון עכשיו, את זקוקה לזה".


↤↤


"מה קורה פה היום??" שילת קצצה את ציפורניה.
"שילת?" רחל המזכירה דופקת בדלת, ופותחת חריץ דק. "אפשר?"
"כן כן, תיכנסי", העבירה שילת את כף ידה על המצח.
"נעמי התקשרה לומר שלא תוכל לבוא גם בהמשך השבוע". בישרה רחל.
"את לא רצינית. היא לא יכולה לא לבוא, אין לי מישהי אחרת בקבוצה של התסמונת דאון", היא מחווירה מעט. "יש לה מישהי להביא?"
רחל מורידה את עיניה אל הקסר שבידה. ואחר מחזירה. "לא.."
"היא צריכה לעשות את זה. עדכני אותה במהירות האפשרית. ושתתקשר אליי בבקשה".
"אעדכן"
"תודה".


↤↤


הסנדוויצ'ים שלהם כבר היו מוכנים על השיש, וציבי העבירה 'ויש' אחרון.
"בוקר טוב!"
ציבי הסתובבה, "בוקר אור".
"ציבי".
"כן נתי".
"אפשר לבקש חיוך של בוקר? התחלת דף חדש עכשיו", הוא מחייך בעצמו. "והבעיה שלך נפתרה".
היא נעצרה. "מה שאמרת עכשיו זה חלק מהמשפט הראשון או כחלק נפרד?" איבריה דרוכים.
"כחלק נפרד וכהמשך", הוא לחץ על הקומקום, והמים החלו לרתוח.
"נתיי"
"כן ציבי?"
"אפשר תשובה נורמלית?" ידיה נחו על מותניה, ממתינות.
הוא הצביע לה לשבת. "קודם קפה".
ציבי התיישבה, מותשת. "אפשר לפני?"
"כן", נתי עליז היום באופן מיוחד. "טיפלתי בשבילך בהתפטרות, ומצאתי לך עבודה חדשה".
עיניה התרחבו. "אתה צוחק עלי".
"דווקא לא.." העליזות פגה לאיטה. "את לא שמחה?"
היא צוחקת צחוק קצר. "אתה לא אמיתי".
"אבל עשיתי את זה באמת".
"לא נכון"
"ציבי.. אני עשיתי את זה".
"מה העבודה החדשה?" היא מנסה להתמקד בפן החיובי לעת עתה.
"מורה ממלאת מקום".
הלב מנתר.
"מורה", היא חוזרת אחריו לאט.
"כן", הוא מתחיל לחייך בחזרה. "תנחשי לאיזה מקצוע".
"תנ"ך??"
"כן, ב"ה"
"ווואווו!" הפנים שלה מאירות, וזה כל כך שווה את הכלום שעות שהוא ישן אתמול.
"אני שמח בשבילך מאוד" הוא מסיים לשתות את הקפה שלו וממשיך. "היום הראשון בעבודה מתחיל מחר, בכיתה ב', בבית ספר נווה שירה פה בעיר".
"איך עשית את זה?! אמאלה נתי אני לא מאמינה, ", היא מחייכת חיוך ענק.
"אז תתחילי", הוא מכתף את התפילין. "וחוץ מזה, שיש לך עניין לסדר היום".
האור כבה.
"מרים שוב?" המבט בעיניים מתחנן.
"אני מצטער, ציבי. את חייבת לעשות את זה" הוא מתחרט על המילים, היה מסמס לה או משהו. "אבל אני זמין תמיד לשמוע שאת אחרי השלב הזה.. שיהיה בהצלחה".
"תודה נתי.. בהצלחה בכולל".
דלת נסגרת בשקט.
החלטתי לקפוץ למים 🐋 ולרענן תקציר ופרקים ראשונים למשהו אפשרי לקריאה.
אשמח שתכתבו ביקורת מכל סוג שהוא (למעט קיצוץ כנפיים "אתה כותב נורא והסיפור שלך גרם לי לצמרמורות שיעמום" ;) ), כל הערות והארות על בוסריות הכתיבה ופיסוק לקוי תתקבלנה בברכה. (אם כי את השינויים אערוך בעיקר אצלי).
ו....כמובן! קצת עידוד ותמיכה לכותב, לליוויתן הכחול ולגיבורי הסיפור לא תזיק.
(אם אין ביקוש לסיפור אשמח גם שתכתבו לי, הוא בסך הכל נכתב בהשראת כל הספרים בסגנון הזה עד שלא נותרה לי 'ברירה' וכתבתי גם).
תדירות הפרקים לא תהיה צפופה, אבל נקווה לשמור על התמדה (לפחות בהתחלה!).
אז, חלא'ס בירבורים, פמפמפם! חצוצרות! שטיח אדום! קבלו את.... הפרק הראשון!

מאזן כוחות

פרק 1

עבר. תשע שנים אחורה. אחת מערי המרכז :




הוא הלך ברחוב. לא מבין למה בכלל הסכים לעצמו לצאת החוצה. הוא משוגע. בכל רגע עלול מישהו לגשת אליו. מי יודע אם זה לא הבחור לבוש השחורים שצועד במדרכה ממול.

הוא הגיע לסוף הרחוב במהירות, פונה בכיכר ימינה לכיוון רחוב פני יהושוע.

רגליו נעות בקצב מוגבר, כמעט רצות. הוא לא מצליח ולא רוצה לעצור אותן. משהו נשבר בתוכו. הוא לא יכול יותר עם המתח הזה. אולי צוות שלם הוקפץ בניסיון ללכוד אותו, ואולי הוא סתם מדומיין ואיש לא יודע שהוא קיים.

טכנית, הוא הכליל יותר מדי. ההורים והאחים שלו בטוח מודעים לקיומו והוא יכול לספור עוד כמה אנשים שמכירים אותו במידה כזו הוא אחרת.

הוא הניע את ראשו בחדות, מסיט את המחשבה הלא חשובה הצידה. הוא צריך להתרכז. לבדוק שלא עוקבים אחריו או לחילופין, לבדוק שלא הפך לפרנואיד.

יכול להיות שהוא יכול להירגע.

הרי המחשב הושמד, והוא רכש אותו דרך הספק שמוכר בשחור לאיתן, הוא שילם במזומן בלי לראות קבלה. מן הסתם הוא לא היחיד שקונה בשחור מהאיש והדגם של המחשב היה די נפוץ. לא אמורים לעלות עליו. הוא בעצמו כל כך נבהל כשהבין מה עשה, פעל במהירות מבלי לחשוב על ההמשך בכלל. העיקר לא להתגלות. יהיה כל כך טיפשי להרוס את חייו עכשיו, ובצורה כזאת.

הוא הגיע כבר לקצה השכונה נוחת מתנשם ומתנשף על ספסל עץ מקולף, מוחה את זיעתו. מבטו שוטט כה וכה, אין איש באזור. מעולה. זה באמת אזור מבודד יחסית. בבין הזמנים הוא שוקק חיים, עמוס במשפחות מרובות ילדים המשכנעות את עצמן כי החורשה הקטנה והמוזנחת, שעדיין לא ברור איך לא פינתה את מקומה לגורדי שחקים, היא אטרקציה של ממש.

הזיכרונות בהקשר הזה מעלים לו חיוך מריר. הוא לא סובל את המקום הזה.

קודם כל להירגע. הוא באמת אימפולסיבי מדי. גם בהסתתרות, וגם ביציאה החפוזה הזו החוצה.

ממה בעצם הוא חושש?

הוא נאנח. כל מה שהוא יודע על מי שאולי רודף אחריו מגיע מספרי המתח שאושי אחיו צובר לעצמו בהנאה.

לא בטוח בכלל שזה אמין. זאת אומרת, ממש בטוח שלא.

הוא נשך את שפתיו.

כן יש לו ממה לחשוש. הסופרים תמיד מודים בסוף הספר לאנשי הצללים שהם לא יכולים להזכיר את שמם, על המידע האמין והמועט שחלקו איתם. לא רק הספרות החרדית מוצפת בספרי מוסד ושב"כ כל יכולים, גם בספרות החילונית קיימים ספרים רבים כאלה. עוד לפני שעף בפעם הראשונה הוא הספיק לקרוא כמה מהם.

משהו מכל זה חייב להיות נכון.



###



הווה. אי שם במעמקי הים התיכון. הסוכנות. בסיס 301 :




"אני לא מבין"

"מה יש לא להבין?" קווין התעצבן.

"לא הסברת לי למה זה קשור אלינו, למה זה לא בטיפול של המוסד? אנחנו בכלל לא אמורים להיחשף לזה!" אריאל חש חוסר אונים. מבקשים ממנו בקשה הזויה לחלוטין. מילא הזויה, המטרה של המשימה מעורפלת, משהו שמריח כמו משחק מסוכן נודף פוליטיקה מצחינה.

"זה מאוד. מאוד. קשור אלינו" קווין בולע אוויר. יש לו דם חם "ואם תתבונן קצת במקום לקפוץ למסקנות, תוכל לראות שאתה מצוות עם עוד חייל משלנו לכמה חברה מהמוסד. מדובר במבצע חשוב עם מטרות משותפות, הרבה גורמים ביטחוניים מעורבים פה"

"מ''ם! אתה עדיין לא נותן לי סיבה הגיונית אחת! הכל פה מאוד מעורפל ולא ברור, גם המידע שהבאת לי," הוא מטיח את הטאבלט הקטן על השולחן "זה רק סיבובי מילים! בפועל אין פה כלום. לא מה אנחנו עושים, לא למה אנחנו עושים, לא שום דבר! רק קשקוש אחד שלם. אני לא מוכן לזה"

קווין נאנח. לבן אדם הזה יש חיישנים. זו הסיבה שהם רוצים אותו למבצע הזה, אבל זו גם הסיבה שהוא לא מוכן לצאת אליו. בעיה.

אריאל נעץ מבט חודר במ''ם שלו, נותן לו להתבשל בתוך עצמו. הוא מכיר אותו. תיכף יגיע שלב ההסברים לו הוא מחכה.

כמו בתחזית מדויקת מראש, קווין פולט עוד אנחה. אין לו ברירה. הוא צריך לספר לו.

"תראה, אריאל. המידע שאנחנו צריכים להשיג, לפי הערכות המודיעין, קשור בעיקר אלינו. אבל כמו שאתה יכול להבין לבד, בגלל שהפעולה הנוכחית היא באחת ממדינות כדור הארץ, המוסד עשה שרירים כדי לנכס אותה לעצמו. בסופו של דבר הצלחנו להגיע לסיכום של שיתוף פעולה, וציוות של שני חברה משלנו. לוחם, ואיש סייבר ומודיעין"

"בסדר הבנתי איך זה קשור אלינו. לא הבנתי, איך זה קשור אלי. למה דווקא אני? לפעולה כזו אתה יכול לקחת את אחד החדשים, אלו שסיימו את הטירונות לאחרונה. אני יכול להביא לך כמה שמות שיצלחו את הדבר הזה בלי למצמץ"

"אריאל, אנחנו לא יודעים מה רמת הטכנולוגיה שמשתמש בו האויב. חוץ מזה, לך יש הרבה מאוד ניסיון. יכול להיות שזה פיצוחים בשבילך, אבל היו''רים החליטו שאתה זה שיוצא למשימה הזו. יש לנו מעט מאוד ידע מקדים, ועדיף לנו להוציא את ההכי טובים, מאשר לגלות פתאום באמצע משימה שהטירונים שלנו לא יכולים להתמודד אתה. אתה מבין?"

"אם אני מבין? מה שהבנתי בסך הכללי זה, שאני יוצא לשמור שהצוות של המוסד לא יעשו שטויות. וגם בגלל, שאנחנו יודעים שהצוות שהם חיברו לנו יתוחקר על כל צורת החשיבה וההתנהלות שלנו. הם הרי רוצים ללמוד כמה שיותר על הסוכנות שאין להם יד ורגל בה. לכם אין דרך למנוע את זה, אז אתם רוצים לכל הפחות להרשים אותם. אני צודק?"

"בכל מילה" קווין תלה מבט מיואש בסוכן שלו. לפעמים הוא ממש לא יודע מה לעשות עם הבן אדם הזה.

"יפה. ואני לא מוכן לצאת למבצע הזה. אני מספיק שנים בסוכנות בשביל שלא אני אצא לשם"

"אין לך ברירה, אריאל. היו''רים כבר חתמו. אתה נפגש מחר בארץ עם צוות המשימה. את האימונים למבצע הזה אתם תעשו ביחד איתם בניהול המוסד. תתארגן. בלילה יבואו לאסוף אתכם"

"מה? אתה לא רציני" הבעתו של אריאל נדהמת ומלאת חוסר אמון. אין מצב שעושים לו את זה. אבל הם עושים את זה טוב. בטוח שדובר על המבצע הזה כבר חודשים, אבל הם מודיעים לו שניה לפני שהוא יוצא כדי למנוע התנגדות.



###



הווה. מטה המוסד. 4 קילומטר מנקודה אלמונית בכביש 6 לכיוון דרום :

"אני לא מבין"

"מה יש לא להבין?" אוהד התעצבן.

"לא הסברת לי מי זה בכלל החבר'ה האלה ולמה אנחנו מצוותים אתם? מה הסיפור? ובכלל, כל המידע על המשימה הזו מאוד מעורפל, מה קורה כאן?" ניתאי חש גרד קל בקצות האצבעות. זו משימה מוזרה, עם מטרה מוזרה ואנשים מוזרים. לא מתכון בדוק להצלחה.

"אוקי, עזוב את הקשקשת שאמרו לי להעביר לך. אמנם כרגע זה מוקדם מדי, אבל בכל מקרה מחר או מחרתיים אתה כבר תדע. אתה הולך להיות המפקד של צוות המשימה, השניים שבאים יהיו תחת פיקדוך והאימונים למשימה יהיו פה, תחת אחריותנו, כדי למנוע תקלים בשעת המבצע. לך כמפקד יש עוד מטרה, לגלות כל מידע שתוכל להוציא מהם כולל דרכי הפעולה שלהם בזמן אמת והארגון אליו הם משתייכים, ברור עד כאן?"

ניתאי מצמץ "הם לא ישראלים?"

"הם ישראלים. וזה מביא אותי לחלק הבא, המשימה שלכם. שני חברי הצוות שבאים מגיעים מה'סוכנות'. הם שלחו אלינו איש סייבר וביון ואיש שטח. עכשיו, מדובר בחבר'ה מוכשרים מאוד שלא עשו צבא או כל מסגרת מהסוג הזה ולרוב מגויסים מגיל צעיר, כך שהם כמעט ולא מכירים את העגה המבצעית המדוברת פה, תצטרכו לגשר על זה באימונים, ברור?"

כל שרירי פניו של ניתאי רטטו מחוסר נוחות, מה זה הדבר המשונה הזה שהנחיתו עליו? "מהסוכנות היהודית? מה הקשר?"

"מה?! מי אמר הסוכנות היהודית? אני מדבר על ה'סוכנות'!, לא שמעת עליהם אני מבין, מסתובבות עליהם עשרות קונספירציות במסדרונות המודיעין. הם סוג של אגדה שלא מאמינים שהיא קיימת, אבל הם אמיתיים. הם כמעט ולא קשורים לשום מוסד ממשלתי, בקושי ראש הממשלה מעודכן. וזה רק מה שאני יודע, בעיקר משמועות. בימים הראשונים אתם תתרגלו בכלל לעבוד בצוות, ואחרי זה תועבר אליך מטרת המשימה. ישירות מיאיר אגב, אני ממודר" סיים בחיוך מאולץ.

ניתאי הופתע ממשמעות המידע שנחת עליו והפיקוד על המשימה הזו הלך ודמה בעיניו למפלצת אימתנית. אין לו כוח לזה. "למה אתה ממודר? מה עד כדי כך רגיש?"

"אני לא חושב שהמשימה רגישה כל כך, ה'סוכנות' היא זו שרגישה. וזה כל מה שאני יכול לומר בנושא. החבר'ה משלנו שמצטרפים אליך: לביא, אדם, ינון ובן. מהסוכנות: אריאל הוא איש הסייבר והביון ונתי איש השטח. ברור?"

"כן המפקד. ברור."

"יופי" אוהד חייך, מכיר את הסוכן שלו "זה לא אמור להיות מסובך מדי ובערב ישלח אליך תדריך מלא יותר. בהצלחה" אוהד כבר הפנה את מבטו וידיו למחשב מסלק בכך את ניתאי שיצא מחדרו במילת פרידה כלשהי.

העסק הזה לא נראה לו בכלל. ושני סוכנים סנובים בצוות שלו גם לא.

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה