סיכום המצ'ינג בגור - תודה לכל המצטרפים

[המוכשר !!!]

דאס איז א מעצ'ינג: כך נראה המצ'ינג בגור
זה היה קמפיין מצ'ינג, רק ללא ההכפלה • רשמים וחשיפות בלעדיות מגיוס ההמונים שיצאה אליו החצר הגדולה בישראל • מי בנו את מערכת הגיוס ללא אינטרנט? • ולאן נקראו אלפי האברכים בדחיפות היום?

שאול כהנא 15.03.2019הכינוס בארנה | צילומסך מתוך טוויטר ישראל כהן
"כל אחד תורם את מה שיש לו, אפילו החמאס והג'יהאד מצטרפים למאמץ", מכריז מישהו בחפ"ק העמוס, שעתיים וחצי לפני סיום המצ'ינג הגדול של גור. הריקודים שיפרצו בעוד קצת יותר משעתיים וחצי – יקדימו ביממה את ריקודי 'שבת זכור' שבה חסידי גור יוצאים מגדרם, כמו בפורים ובשמחת תורה.

בינתיים, האזעקות שהחרידו את גוש דן לא הזיזו לגדוד החסידים שמנסה לעשות את המאמץ האחרון בדרך להשגת היעד שנקבע על שישים ושמונה מיליון ₪ (68,000,000 !) [והוקפץ לכיוון מעלה כשהושג סופסוף, אחרי הארכה של יממה נוספת. אבל על כך בהמשך]. נכון, שבתחילה דובר על 100 מיליון, אבל זה היה עוד הרבה לפני הכינוס ב'ארנה' שאף אחד מהגוראים לא ישכח…

Box
אנחנו נמצאים בחפ"ק המצ'ינג העירוני, כמוהו קיים בכל עיר בה מתגוררים חסידי גור.

שורות ארוכות של טלפונים הועמדו לרשות הקהל (וכאן צריך מילת הסבר: לא כולם יודעים, אבל בגור יש את הקבוצה הכי גדולה במגזר החרדי שלא מחזיקה סלולרי אישי בכלל. לכל אותם אברכים יש קרן מיוחדת שמעניקה להם תוספת מדי חודש. גמ"ח מיוחד של מכשירי סלולר כשרים מחלק אותם חינם לאברכים שעומדים לפני שמחה וכד'. כן, תאמינו או לא: יש אלפי אברכי כולל שלא מחזיקים טלפון סלולרי בכלל, כדי שלא יסיחו דעת מהלימוד) כדי להתקשר ולנסות להתרים את החברים והמקורבים בדרך להשגת היעד האישי, הקבוצתי והכללי.

חסיד גור סמוק חמוש בסלולרי ובכובע הכי ליצמני שקיים, מקבל את פני. הוא מנסה להיות הראשון שממצ'נג אותי. "תתרום, מה אכפת לך? יש לי עוד 300 שקל אחרונים להגיע ליעד שלי, איך אוכל לעמוד בשטיבל עם החברים כשרק אני לא הגעתי ליעד שלי", הוא מנסה לפרוט על נימי הרגש שלי.

אולי אוזניית הבלוטות' שתחובה לי באוזן ממצבת אותי כיעד אפשרי לתרומות. אני מתקדם פנימה בחפ"ק התוסס. "אווירה של בחירות", יאמרו הפוליטיקאים. "עת לעשות להשם", יאמר החסיד. הקירות מרוחים כולם במודעות המרצה, גלילי ניילון ארוכים עם סמלי ההתרמה ומספר השעות של הפרויקט מצפים את השולחנות והמחיצות.

אבטחת האירוע של גור בארנה | צילום יח"צ מד"א
כמו בכל מערכת בחירות, מטה מזון פועל במלא התפוקה. סלטים ולחמניות פרוסים על השולחנות מזמינים את הממצ'אנגים לחטוף הפסקת אוכל חפוזה. מודעות על הקירות במחלקת המזון מספרות על נאמני הכשרות שאחראים על התחום הכשרותי של האוכל. בגור כמו בגור, אין התפשרות על קוצו של יוד. אין התפרקות לרגע אחד.

מגשים גדולים עם אורז חם עומדים על הפלטות. צלחות ריקות מספרות לי על מאכלים חמים נוספים שתדלקו את החסידים במסגרת ההתרמה, וזה חוץ מבקבוקי שתיה מתוקה, ו'מזונות' שזורמים לכאן ללא הפסקה. אבל ממש לא. הדלק האמיתי הוא ה'רצון'. זה ה'רצון', וזה מה שיקרה. ולמי שלא הבין, כדאי שיפגוש כל גוראי (ויהיו רבים כאלה בסביבה. הם לא מתכננים להשלים שינה ביום שישי. אולי קלה, על הספסל בשטיבל בשעת אחר-צהריים, אפילו שעברו עליהם ימים ללא שינה) וישאל אותו, רצוי בהגייה הנכונה, של מי ה'רצון' ומה זה נותן לו. יש דברים שצריך לשמוע מכלי ראשון כדי להבין, ואין המקלדת יכולה לתאר…

פתאום המסך מחשיך
בקצה אחד של האולם ניצבים 'הטלפונים'. שורה ארוכה של שפופרות מחוברים למכשירי טלפון שולחניים צמודים לאוזניים של פרחי החסידים. חלקם נעזרים באלפוני-נייר שכבר כמעט פסו מן העולם הזה הם דולים מספרים ומתקשרים לחברים שלהם, למכרים, לידידים מחוץ לחסידות ולאנשים שלא פגשו כבר שנים – כדי להתרים אותם.

הקירות עושים את העבודה. תסריטי שיחה ומילות עידוד נשפכים ממלאי ענק של דפים המוצמדים לקירות, בחלק אחר של האולם יש עמדות התרמה למילוי פרטים. עמדת מחשב לעיבוד הנתונים ומסך גדול מול הקהל מספר על גובה היעד ומראה את ההתקדמות הכללית. ההתקדמות בכל עיר ועיר והזמן הנותר. ואם חשבתם לרגע שמדובר בהתעדכנות און ליין טעיתם לחלוטין.

בכל שלוש דקות המסך נסגר והאחראי במקום צריך 'למשוך' את הנתונים מהמערכת המרכזית ע"י הקשת שם וסיסמה. בעיני ראיתי דקות ארוכות שהמסך חסום, כי האחראי עמל קשות בטלפון לשכנע תורם פוטנציאלי להגדיל את התרומה שלו במספר תשלומים.

רק לאחר סיום השיחה ואחרי נפנופי ידיים מצד מחצית מהשוהים באולם שחלקם תקועים בשיחה משלהם, ניאות האחראי לשאוב את הנתונים מהמערכת המרכזית ולעדכן את המערכת המקומית.

בגור אין פשרות בנושא. וכמה שהדבר נשמע דמיוני לאסוף יותר משבעים מיליון ₪ ללא אתר אינטרנט פעיל וללא שורה ארוכה של פרסומים בכל העיתונות, ללא כתבות יח"צ ופמפומים חסרי גבולות – בגור הלכו בדרך אחרת. איך הם עשו את זה?

המאצ'ינג שסוחף את הקהילות בארץ ובחו"ל עבד יפה עד היום עם חברת צ'רידי העולמית או עם מתחרותיה. למעט ישיבת המתמידים, דושינסקיא ועוד מתי מעט שניסו לעבוד ללא אינטרנט וגם הצליחו, אף אחד לא חשב שאפשר לנצח את השיטה.

בשל החלטת ועדת הרבנים הממונה על התקשורת והטכנולוגיה בחצר, שלא ייעשה שימוש באינטרנט לצורותיו, ולמרות שהמצב של "איחוד המוסדות" בגור היה קשה מאוד, רעיון המאצ'ינג נדחה שוב ושוב. אבל מסתבר שכשיש רצון טוב ומוחות אדירים אפשר להזיז קירות.

רגע, מי זה "האיחוד" הזה?
על פי הנתונים שפורסמו בשבוע האחרון, מאה ושלושים מיליון ש"ח מוציא 'איחוד מוסדות גור' מדי שנה בכלל פעולותיו. החל מהחזקת אברכי כולל; השתתפות ברכישת מזון לכל הישיבות בגור; מענקי לידה לאברכי הכוללים; לחם וחלב ומצרכי יסוד לארבע אלף ילדים; ארגזי מזון לחגים; ביגוד והנעלה במחירי מצחיקים.

מערכת ענפה של מגמות, מבחנים ויעדים בכל מקצועות התורה הקדושה סובבת את כל הילדים, הבחורים והאברכים, כדי לא לתת להם יום אחד בלי סיפוק והרגשה של הצלחה; שינון אלפי דפי גמרא בעל פה החל מגיל עשר; פעילות ליתומים ואלמנות; קמחא דפסחא בסכומים דמיוניים; עידוד וקידום בחורים מבוגרים; החזקת בית המדרש הגדול על שלל פעילותיו בימי חול, בשבתות ובחגים.

גולת הכותרת של איחוד מוסדות גור פונה בכלל אל כל הציבור החרדי הרחב: מערכת מועדוניות וקייטנות לילד המיוחד שמתופעלים על ידי ארגון רפואה וישועה המסונף לאיחוד.

מדובר באמת באימפריית תורה וחסד מהגדולות בעולם, שאילולא הייתה יוצאת עכשיו במבצע התרמה המונית, הקהל הרחב לא היה מודע לה. רבים מאיתנו מכירים את גור ממאבקי השבת, הסלולרי הכשר, ואולי גם מגדרות הקדושה באוטובוסי המהדרין.

עם יד על הלב, אנחנו מסווגים את גור ככוחנית משהו בנושאי פוליטיקה וכדומה. אבל בשבוע האחרון למדנו, שדברים שרואים משם לא רואים מכאן.

ראשי איחוד מוסדות גור בהכרזה על היעד הנוסף |צילומסך מתוך טוויטר ישראל כהן
באירוע הגדול בהיכל 'ארנה' לפני כשבוע וחצי – הכנס שפתח את המאצ'ינג הגדול של כל הזמנים – ישבו על הבמה ילדים בני 10, 11, ו-12 ושפכו למיקרופון סוגיות שלמות וחצאי מסכתות. אם רק היו נותנים להם יותר זמן הם היו שוטחים בפני הקהל את כל מה שלמדו…

הילדים, שנבחרו מתוך רשימה של מאות – אבל השעה לא אפשרה ולכן היו רק כ-40 ילדים כאלה – ענו בע"פ לשאלות צולבות של רבנים וגבירים שקמו מתוך הקהל ושאלו את הילדים מנושאים שחוצים את המסכתות שלמדו, לאורך ולרוחב.

רבים מהילדים ציינו את הדף המדויק בו עוסק הנושא ובאיזה עוד מסכת הוא מופיע.

וזו כבר לגמרי לא כוחניות. זה מרתק: קם לו לצדנו דור שלם של למדנים שאין להם בעולמם אלא תורה, הלכה (שעה של משנה-ברורה כל יום היא חוק בל יעבור לכל חסיד) ועשיית חסד…

כל אלה, מאות מוסדות, מאוגדים תחת "איחוד מוסדות גור" המהווה פלטפורמה של מרכז איסוף כספים המוני שמועבר ממנו לכל מוסד, קטן כגדול, שמקבל תמיכה ישירות לקופתו.

ובשבוע הזה, כל הלהט הגוראי, כל אש הקודש הכלואה בשטיבל'אך של החצר – הופנו החוצה, אל המעגלים החיצוניים של כל אחד ואחד מהחסידים שניסו להתרים ולהביא כסף חדש למערכת.

כן, כן. אנחנו יודעים מה דעתכם על גור במגוון נושאים, ולכן מגיע הקטע הבא: בפולדר שחולק בהיכל 'ארנה' והגיע לידי 'ביזנעס' עם כל החומר על תהליכי ההתרמה – בלט דף אחד עם תסריט שיחה, בקטע שנגע ל'טיפול בהתנגדויות'.

בין היתר, על הטענה המוכרת 'לגור יש הרבה כסף' הופיעה תשובה סדורה. במשך השנה גור ממצה את התרומות מתוך הקהילה אך הצרכים גדלים כל הזמן ונוצר מצב שצריך להביא משוב כלכלי חיצוני לארגון הענק ששמו מכונה בפי כל חסיד גור: "האיחוד".

טלפוניה מתקדמת
הפעילות שהחלה לאחר הכינוס הגדול בארנה חתמה חודש של התרוצצויות והבאת פתרונות. כדי לא להסתמך על רשת האינטרנט, היה צורך להביא שורה של פתרונות מחוץ לקופסה כיצד יבצעו את ההתחייבויות. כיצד ירכזו את התרומות.

ל'ביזנעס' נודע, כי שני אברכים צעירים מערד, אוטודידקטים בהשכלתם, בנו את המערכת הזאת מאפס. סגרו עסקאות ענק עם חוות שרתים שונות והפעילו שורה של מהנדסי מחשבים ומערכות טלפוניות.

Inner
הדבר הוכיח את עצמו. לאורך כל ימי ההתרמה בפועל פעל מוקד טלפוני אוטומטי שבו היה ניתן לשמוע היכן עומד הסכום שגוייס עד כה, כמה תרמו עד עכשיו מה מספר התורמים ומה אחוזי ההצלחה.

מעבר לכך, כל אחד יכול היה להאזין ליעד האישי שלו, לרשימת התורמים שגייס ולהקשיב יעד הקבוצתי שלו הלא-הוא היעד של ה'שטיבל' המקומי 'שלו', וריכז את הנתון המכריע: כמה לקחו על עצמם כל אברכי ה'שטיבל' יחד לגייס, ולכמה מיעדם אכן הגיעו.

צמד האברכים הגאונים לא הסתפקו בזה ופיתחו בזמם הקצר שעמד לרשותם טופס PDF חדשני שמאפשר מילוי בכל מחשב, הוא נשלח במייל, ומהווה טופס תרומה שמזין את עצמו הישר למערכת. כמובן, שבגור היו יוצאים מן הכלל: ההיתר שהתקבל היה, כי רקאלו שמחוץ למגזר החרדי, יוכלו לתרום דרך לינק מיוחד לתרומות, אך כשניסינו ללחוץ עליו גילינו, שהוא לא נפתח בשום חברת סינון במגזר החרדי…

מעל 50 אלף תורמים
כשאנחנו מבקרים בחפ"ק שעתיים וחצי לסיום ימי ההתרמה המסך הגדול מורה על שישים ושש מיליון ותשע מאות אלף. "רק" מיליון ומאה להגעה ליעד. ואגב, אף אחד כאן לא זוכר מהיעד של מאה מיליון שהופץ בתחילה.

בגור שמוצאה בקוצק מדגישים לי כל הזמן, ש'אמת מארץ תצמח' וכל שקל שנרשם על המסך הופקד בבנק או נתרם בכרטיס אשראי. אין תורמים עלומים שהבטיחו להכפיל שקל מול שקל. כאן, כל תרומה היא אמתית ויש למעלה מחמישים אלף איש שתרמו לפרויקט הענק הזה.

האווירה במקום קדחתנית. כולם מדברים עם כולם. האזעקות בגוש דן ממריצות את הנוכחים.

באולם יש חלק פנימי יותר ואני מבקש ליווי מחסיד שהתיידד איתי. הוא מספר לי שאנשים עברו כאן את היעד שלהם והביאו אלפי שקלים יותר. מאחורי מחיצה עם שלטים 'הכניסה למורשים בלבד', יושבת צמרת החפ"ק. מחשבים ניידים בודדים נמצאים על השולחנות והאברכים נוגעים בהם בחרדת קודש. שלטים גדולים מזהירים שלא לגעת בכלי הזה "כלל וכלל ובשום פנים ואופן ללא אישור מפורט ומפורש מהמנהלים".

סיפורי המופתים מתגלגלים כאן מתחת השולחן ואף אחד לא טורח להרים. בקושי אני מחלץ סיפור אחד על אברך תמים דרך, שתקן מטבעו שישב בכנס הגדול, קיבל התלהבות דקדושה ועם עוד קצת לחץ חברתי הוא לקח על עצמו יעד של שלושת אלפים ושש מאות שקלים. אותו אברך, שבקושי יעצור מישהו ברחוב לשאול 'מה השעה', פנה למחרת הכנס לחברו בפינת שטיבל ושאל בשקט, נפשי בשאלתי: לקחתי על עצמי סכום עצום ואין לי מושג איך עושים זאת. עודד אותו חברו שיילך "בשליחות ובכוח הרב'ה" וייגש לאיזה שכן או מכר אחד.

לא תאמינו, מספר לי החסיד שמכיר את הסיפור עם השמות המלאים. החסיד השתקן ניגש אל אחד משכניו וסיפר בכמה מילים בודדות על גור, על ההתרמה הגדולה ועל היעד האישי שלקח על עצמו. השכן התרגש ניגש לביתו ושלף שלושים ושש שטרות בני מאה שקל… "קח", אמר לאברך. "אתם בחיים לא ביקשתם כסף. אם אתם מבקשים – כנראה שבאמת המצב קשה ומגיע לכם".

חוזר האברך בערב לשטיבל, מניח את הכסף על השולחן לעיניהם הנדהמות של חבריו ולוקח יעד נוסף, תוך שהוא ממריץ את כל חבריו לשיעור. "אם אני הצלחתי", הוא אומר להם בשקט אופייני, "גם אתם יכולים". כמעט חצי מיליון שקל גייס השטיבל הזה במאמץ משותף.

עסק עם גור
בקצה האולם יושבת קבוצה של אברכים ודנה בכובד ראש בפרטי חוברת הפרסום. החוברת הזו היא עוד רעיון מבית היוצר של גור. היא פונה לחברות ועסקים במגזר החרדי שירימו תרומה הגונה לאיחוד ויקבלו חשיפה של חצי עמוד או עמוד שלם בפני 14,000 (לטענתם) בתי האב של חסידי גור בארץ, בחוברת הכרת הטוב שתניע אלפים לעסקים שיופיעו בה כהכרת תודה. החסיד מספר שההיענות נרחבת מאוד ויש כל הזמן מצטרפים חדשים.

התרמה בבית עסק | צילומסך מתוך טוויטר משה ויסברג
שעה וחצי לפני חצות מצלצלים כל הטלפונים הפרטיים באולם ובכל בתי חסידי גור בכל הארץ. הזעקה נרגשת. "פתח לנו שער בעת נעילת שער כי פנה יום", נשמעת האזעקה האלטרנטיבית במנגינת יום כיפור מתחננת. בסוף השיחה מתברר שברגעים אלו עברו את היעד וכי פתחו יעד חדש של שבעים מיליון שקלים – עם הארכה עד לשעת חצות בארצות הברית. הקריאה הזרימה תחושת מרץ בפעילים והם עושים מאמץ אחרון להביא עוד ועוד תרומות.

בסופו של דבר הסכום הוא כ-72,000,000 – שבעים ושניים מיליון שקלים, אך בגור יצאה היום קריאה מעשית, כפי שהאדמו"ר עצמו אמר בפירוש בכנס ההמונים ב'ארנה', שזו ההזדמנות לחזק את קביעת העיתים לתורה.

בשיחה שהופצה לכלל החסידים, מפי הרב ברוך וידיסלבסקי, הוא קרא בקריאה של חיבה, לאברכים לחזור לחפ"קים האמיתיים, חדרי הפיקוד הקדושים בשטיבל'ך, ולשבת ללימוד של שלש-ארבע שעות לפני שבת, להתנקות מהחולין ומהעיסוק בכספים וענייני החולין, ולהגיע לשבת זכים. "אחי ורעי המצווים ועושים, אחר אשר קיימתם את מצוות את השעה, זכיתם לברכה האלוקית "ברוך אשר יקים את דברי התורה הזאת". ראינו אתכם כובשים פסגות ששים ושמחים לעשות 'רצון'…, מוסרים את כל כולכם למען רמז קל. אבל עכשיו – כולנו הביתה! נברח בחזרה לביתנו הטבעי, לחדרי-תורה. לתורה אנו קשורים ברמ"ח איברים ובשס"ה גידים. אהבתנו הישנה, היא התורה הקדושה. עם הזכויות של זבולון נחזור למחנה יששכר. ונפליא לעשות שם.

"נעזוב את הפלאפונים, שאר המושגים והעניינים שהתעסקנו בהם, דברי החולין של הימים האחרונים. וגם אותם עשינו – לא כי נמשכנו, אלא כמצוות השעה. ומעכשיו – 'בל תוסיף'. אם 'ביטולה זהו קיומה', קיומה – הוא ודאי קיומה".

תחושת השליחות שמקיפה את כולם, עמוקה הרבה יותר במונחים פוליטיים. מי שהקדים להספיד את הלהט של החסידים בשש-שלוש ובריצה לראשות העיר, קיבל את האמת בפנים. בגור יודעים להפעיל אלפי פעילים עם אש בעיניים למען המטרה של רבם.

רק תנו להם סיבה.

וכשתמה הסיבה – האלפים חוזרים למקומם הטבעי: לבית המדרש.⁤⁢⁣⁣⁣דאס איז א מעצ'ינג: כך נראה המצ'ינג בגור