שיר עַמִּי נָא זְכוֹר

[ישיר]

בתוך שלושה ימים לשבת, עדיין אפשר...

עַמִּי נָא זְכוֹר

עַמִּי נָא זְכוֹר יָעַץ בֶּן צִפּוֹר
וּמַה הֶשִׁיבוֹ שָׁם בִּלְעָם
עַל רֹאשׁ גְּבָעוֹת בְּרֶשַׁע לִכְפּוֹר
בִּקְּשׁוּ לְבַלֵּעַ הָעָם

אַתָּה אַךְ יוֹשֵׁב שׁוֹכֵן לִשְׁבָטִים
עַל פְּנֵי מִדְבָּרוֹת בְּתֵבֵל
וְהֵם בִּלְשׁוֹנָם כָּשְׁלוּ כְּשׁוֹטִים
וְכָל נִסְיוֹנָם כְּנוֹבֵל

יָדְעוּ שֶׁתָּקוּם נָשִׂיא כַּאֲרִי
כְּנֶגֶד אוֹיְבִים תִּתְגַּבֵּר
בְּכֹחַ גְּבוּרָה וּבְעֹצֶם בָּרִיא
שׂוֹנְאִים לְפָנֶיךָ יַדְבֵּר

עַמִּי עוֹד זְכוֹר עֵצוֹת הָעַמִּים
עָלֶיךָ בְּכָל הַדּוֹרוֹת
כֵּיצַד חֶמְדָּתְךָ חָמְדוּ לְאֻמִּים
וְאֵשׁ בְּעֵינָם כִּמְדוּרוֹת

וּכְכֶבֶשׂ מִתּוֹךְ שִנֵּי זְאֵבִים
נִשְׁלַפְתָּ לָצֵאת לְחֵרוּת
וְאַף אִם חָבוּל וּפְצוּעַ זָבִים
שָׂרַדְתָּ כְּאִישׁ אַבִּירוּת

יָמִים עוֹד בָּאִים לְךָ הָעָצְמָה
מֵאֵת הַנּוֹתֵן רֹב חֵילוּת
וּשְׁאָר שִׁלְטוֹנוֹת יִרְבּוּ הַכְּלִימָה
בְּיוֹם שֶׁיָּשִׂיגוּ שִׁפְלוּת

עַמִּי גַּם זְכוֹר כָּל עַם וְלָשׁוֹן
רוּחוֹת מְשֻׁנּוֹת מִסָּבִיב
עָלֶיךָ הֻקְמָה שִנָּם כְּקִלְשׁוֹן
רָצוּ לְהַכְרִית אוֹם חָבִיב

אַתָּה בְּשֶׁלְּךָ אָחַזְתָּ חָזָק
לְבַל אֱלֹקֶיךָ תִּשְׁכַּח
מַסֹּרֶת דָּתְךָ תּוֹרָה בַּל תֻּזַּק
מִדְּבַר שְׁקָרִים מִתְוַכַּח

וְעוֹד תִּתְגַּדֵּל בְּרוּחַ עֶלְיוֹן
עַל כָּל רַעְיוֹנֵי תַּרְבּוּיוֹת
שְׁלַל כְּזָבִים רַבֵּי הַדִּמְיוֹן
יֵרְדוּ בִּמְצוּלוֹת הוֹמִיּוֹת

לָךְ כֹּחַ לָבִיא תּוֹעֶפֶת רְאֵם
אֶבְרֵי נְשָׁרִים נִפְרָשִׂים
מַלְכוּת וּמִמְשָׁל כָּל עַיִן תִּרְאֵם
כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים

שָׁלֵם בְּמַדָּע וּבְכָל הַמִּדּוֹת
בְּרֹב מוּסָרְךָ נִפְלָאִים
יַשְׁרוּת הַלֵּבָב עַנְוַת חֲמוּדוֹת
בְּצֹפֶן לִבְּךָ נֶחְבָּאִים

צְנִיעוּת מִשְׁכָּנוֹת וְטוּב אֹהָלִים
מַעְיַן קְדֻשָּׁה כִּנְבִיעוֹת
וְחֹסֶן אֱמוּן יִרְאַת אֵ-ל אֵלִים
נוֹתֵן הַחַיִּים בִּתְרוּעוֹת

שְׁאַף נָא שְׁאַף לְגֹבַהּ נִשָּׂא
פְּרוֹש כְּנָפַיִם גְּדוֹלוֹת
וְאַל אַךְ תִּשְׁעֶה לְקוֹל מְנוּסָה
זְכוֹר אֵ-ל עוֹשֶׂה מִפְעֲלוֹת