דרוש מידע עונש או פרס?

  • הוסף לסימניות
  • #21
אם משהו הולך ומצליח לכולם בקלות, ולי לא.
בלי סיבה מיוחדת.
סתם.
אפשר להסתכל על זה בתור אהבה מהקב"ה,
את כל אשר יאהב ה' יוכיח?
או הפוך?
זה עונש?
מה אומרים?
שמעתי מהגה"צ ר יענקב גלינסקי זצל
שכתוב בחזל שמשה שאל מפני מה יש צדיק וטוב לו צדיק ורע לו
רשע וטוב לו רשע ורע לו
והרב הנ"ל שאל מה רע למשה בצדיק וטוב לו
וענה
שמה שהפריע למשה זה לו שצדיקים רע להם ורשעים טוב להם
אלה זה שההנגה נראית לא ברורה
תכלס אי אפשר לדעת
ולכן זה תלוי רק בנו
או באיפה או מה אנחנו עושים עם זה
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
  • הוסף לסימניות
  • #23
פעם מישהו פספס טיסה, נראה לי בגלל ששמר שבת (לא זוכרת בדיוק) והיה מאוד מבואס מזה כי בד"כ הוא לא שומר מצוות בכלל. לאחר זמן הגיע אליו זה ששכנע אותו לשמור שבת ושאל אותו: שמעת מה קרה למטוס? אותו אחד פתאום הבין שבעצם המצווה הצילה אותו וכמה שהוא היה מבואס על זה שהפסיד את הטיסה, הוא צריך להיות מאושר על כך שהוא חי. ואז אמר לו השני: למטוס לא קרה כלום. מה, ה' צריך להרוג ח"ו מטוס שלם עם נוסעים כדי שתבין את הטוב בדברים שקורים לך?

אז באמת רוב הזמן לא רואים בגלוי את הסיבות אבל צריך להיות בביטחון גמור בה' שהוא אבא שלי ורוצה עבורי את הכי טוב, וגם אם הוא לא נותן לי את מה שאני כרגע רוצה, הוא נותן את כל מה שאני צריך.
ואז
ובאמונה זו באמת נעשה הכל טוב גם בגלוי'
על ידי שמאמינים ובטוחים בו ב100% שהוא נותן לנו רק טוב, (כי הקב"ה הוא טוב וטבע הטוב להיטיב) ויתן לנו רק טוב נראה ונגלה, כזה שגם אנחנו נבין שהוא טוב, בעז"ה הוא יתן.

זה לא שיטה פשוטה וקלה, זה המון המון עבודה להרגיש ככה וכדאי בשביל זה ללמוד דברים שקשורים לנושא כמו: שער הביטחון ב"חובת הלבבות". מוסבר שאפילו אם אדם לא ראוי למשהו מסוים משמיים, על ידי העבודה הזאת, שהוא מתאמץ ככל יכולתו לבטוח בה', מגיע לו מלמעלה כל הדברים בטוב גלוי.
אמן!
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
כתוב בחז"ל שקשה ניסיון העושר מניסיון העוני
כלומר הצלחה בעולם הזה היא ניסיון קשה יותר מאשר ניסיון של הכישלון

מחמת שההצלחה היא מובילה לתחושה של גאווה וזה הדבר הכי גרוע שיש!!!

כישלון הוא חוסר הצלחה זה מוביל לענווה וזה מחבר את האדם להשם(ככה שבראיה רוחנית
אדם עם שכל אמיתי היה מעדיף להיות בעמדת של ניסיון העוני)

בעומק יותר זה לא כישלון אלא זה הייעוד של האדם ניסיון העוני לפעמים(לפעמים זה רק תקופה ולפעמים יותר
צריך הכוונה ועיצה אמיתית מאדם שמבין ,אבל לפעמים גם עיצות והששתדלות לא עוזר
ואז מה שנדרש זה להאמין שזה הייעוד האמיתי)

בקיצור:יש מושג שאל תביאנו לידי ניסיון -כי ניסיון זה קשה ואף אחד לא רוצה את זה
מאידך אחרי שהניסיון כבר הגיע --לא כדאי לבעט בו כל כך מהר

וכמובן שכל מה שכתבו כולם זה נכון מאוד
אבל צריך לקחת בחשבון שלדבר זה מאוד קל
אבל כשהקושי במציאות היום יומית זה קשה
ואין פיתרון אחר(לאחר ההשתדלות הנצרכת והנדרשת)
מלבד אמונה

שבעומק היא הפיתרון האמיתי העמוק והשורשי ביותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
קשה ומתסכל אין ספק.
אבל גם אין ספק שהכל בא מאהבת ה' לברואיו.
ה' אוהב אותנו - חד משמעית,
ובזה צריך לשכנע את עצמנו בכך,
להכנע מכל הלב לרצון ה' ית'
ומשם הכל יותר קל...

השאלה הזו ראויה להשאל
אין מי שלא מתמודד עם קשיים,
וכל אחד צריך לעשות לעצמו בירור פנימי
להבין את מקומו מול הנסיונות והקשיים.

לפעמים, קושי מעיד דווקא על התייחסות אישית.
ואין מי שאין לו קושי, למרות שמסביב יש הרבה שנראים זוהרים,
רק שלכל אחד יש קושי בפן אחר,
והקושי האישי שלנו - נראה יותר עוצמתי בהשוואה לאחרים.

המטרה בקשיים
אינם חלילה כנקמה או עונש כמו במידת בשר ודם
אלא הכוונה לעורר אותנו להתקרבות לבורא
ולהבנה שכל מה שקורה לנו אם זה טוב ואם לאו - זה מאיתו באופן מוחלט.
(ע"פ שפתי חיים מועדים, מצ"ב מאמר על ר"ה,
יש שם גם מאמר על פורים שמסביר את שמטרת ה'צרות' הוא להביא לתפילה,
ולכן, גם אם באה הישועה יש להמשיך ולהחזיק בתפילה).

קשה לומר את זה,
משום שברור שלעבור קשיים זה לא פשוט,
ואף אחר לא בוחר בזה,
אך יש בקשיים גם צד מסויים של מתנה.
קושי, מוביל למקום עמוק בלב הנקרא עומקא דליבא
וכל תפילה שיוצאת מעומק הלב - יש בה כח להיות תפילה שנענית
ממעמקים קראתיך ה'!
ההבנה הזו שהקושי הוא מסר או הזדמנות עבורנו לתפילה ולקירבת ה,
עוזרת לעבור לפן מעשי, להתפלל ולדבר עם הבורא,
ובכך זה גם משכך את הכאב, וגם בע"ה להוביל לישועה.

בתקווה ובתפילה לישועת הפרט והכלל
ואל תביאנו לידי נסיון - אמן!
 

קבצים מצורפים

  • שפתי חיים - ראש השנה.pdf
    1.8 MB · צפיות: 45
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #26
קצת טיפים.
בעז"ה יבואו ימים טובים,
הרבה אנשים כאן יוכלו לספר על 7 שנות הרעב שהיו להם ולאחריהם הגיעו שנות השבע.
חשוב לזכור שלא לפזול לאחרים, מכירה הרבה כוכבים נוצצים שלא היו אלא כוכבים נופלים
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
נכון, אבל זה משל שכמו שאדם שנמצא רחוק לא יכול לתת סטירה, כך גם ד' נותן "סטירות" רק למי שקרוב אליו.
(נראה לי שיש על זה משל על ילד שהלך לאיבוד ביער אבל אני לא ממש זוכרת את הפרטים)
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
נכון, אבל זה משל שכמו שאדם שנמצא רחוק לא יכול לתת סטירה, כך גם ד' נותן "סטירות" רק למי שקרוב אליו.
(נראה לי שיש על זה משל על ילד שהלך לאיבוד ביער אבל אני לא ממש זוכרת את הפרטים)
אוקיי זה סיפור על ר חיים צאנזאר (כמדומה)
שכשנפטרה ביתו הוא אמר משל לילד שנאבד ביער
ואז קיבל מכה
וכשהסתובב וראה את אביו למרות שאביו כעס ונתן לו מכה הוא שמח
כי הוא מצא את אביו
המסר
מכה יכולה להיות סימן קורבה גם אם היא ענישה
אבל צריך בשביל זה לנצל את ההזדמנות ולהתקרב
אחרת נשארים עם הסטירה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
אני לא חושבת שזה פרס או עונש
לכל אחד דרך שונה שהוא צריך לעבור
והכילים שלו בתרמיל שונים
צריך לצלוח את הדרך עם הרבה אמונה!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
אחי קיבל ילד מיוחד
לא פעם חברים מכירים שאלו אותו למה זה מגיע לך
אתה נשמה כזאת טובה
ואחי תמיד אומר שהילד המיוחד שלו זה המתנה הכי גדולה שקיבל מהקב"ה
זה זכות ולא חובה
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
ברור שכן, אבל שזה מגיע לדברים משמעותיים, זה קשה
ואני אוסיף עוד משהו שראיתי אנשהו לא זוכר איפה
שהרבה מהקושי הוא ההרגשה שזה יישאר ככה לנצח ולא ייגמר
אז תדע שכל קושי נגמר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
  • הוסף לסימניות
  • #34
בנוסף לכל האמור לעיל אני רוצה להתייחס ל 2 נקודות נוספות:

כשבן אדם עובר קושי, וודאי רוחני, חלק מהתחושה היא איך זה שלכולם קל ולי קשה (לא רק בתור קנאה או חוסר פרגון, גם בתור תסכול שאם זה לכולם הולך כנראה זה משהו קל ורק אני נתקע עם זה)
עכשיו שאלה קטנה, כמה מהחברה הקרובה שלך יודעת על התסכול, הקושי וההתמודדות שלך? בודדים (אם בכלל), כי אנחנו שחקנים, שומרים על כבודנו ומסתירים את הקשיים ואף אחד לא חולם כמה אנחנו מתמודדים עם העניין.
נו, אז מי אמר לך שלכולם קל?????? אולי הם מציגים שהכל תקין כמו שאתה מציג שהכל תקין?

נקודה שניה, לא כתבת מה הקושי, ובאיזה תחום, וטוב שכך, אבל בד"כ בן אדם שנמצא במצב שבו אתה מתאר, זקוק למישהו נוסף שאפשר להתייעץ איתו, מישהו שיקשיב לך, מישהו שיבין אותך, מישהו שיבין מה אתה עובר, יבין את התסכול ואת הקושי, ואם אפשר גם ייעץ לך מה לעשות או איך ניתן להקל בעניין.
התחלת טוב, שיתפת, אבל צר לי, אנחנו, ידידיך הוירטואלים והאלמוניים בפרוג, לא יכולים להוות תחליף לחבר אמיתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
מאיפה אתה מביא את זה? יש מקור?
אני בת, המקור הוא כמו שחיים שיש בהם כתב-
אוקיי זה סיפור על ר חיים צאנזאר (כמדומה)
שכשנפטרה ביתו הוא אמר משל לילד שנאבד ביער
ואז קיבל מכה
וכשהסתובב וראה את אביו למרות שאביו כעס ונתן לו מכה הוא שמח
כי הוא מצא את אביו
המסר
מכה יכולה להיות סימן קורבה גם אם היא ענישה
אבל צריך בשביל זה לנצל את ההזדמנות ולהתקרב
אחרת נשארים עם הסטירה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
עונש או פרס?
יש לך בחירה מה לחשוב
אם אתה מעדיף לחשוב שזה עונש על חטאים אז תוכל להתוודות ולעשות תשובה ולקבל קבלה לעתיד,
אם אתה מעדיף לחשוב שזה פרס אז תוכל להודות, לבקש, לשיר, ולרקוד.
אם אתה חושש לשתי הדעות אז גם וגם.
אבל בכל זאת החשיבה החיובית תיתן לך הרגשה חיובית, לכן אם יש צורך לשפר משהו תקבל על עצמך,
ובנוסף תכיר בערך של ההתמודדות כדבר "שווה".
ככה תצליח להצליח לחזק את עצמך.
בכל מקרה "לפום צערא אגרא" - על כל צער מגיע גם שכר, ואם בחרת לקבל את הקושי באהבה,
תקבל על כך שכר, גם אם זה עונש וגם אם זה ניסיון.
לכן תשאל את עצמך שאלות אחרות:
האם יש לי מה לתקן?
האם אני מקבל באהבה?
האם יש לי משהו מעשי לפעול בעניין?
האם אני מרגיש קירבה לה'?
אם הצלחה נמדדת ברוחניות הרי שרק אתה יכול לדעת אם השקעת בחלק הרוחני של העניין.
ואם אתה נכשל בנושא מסוים כדאי שתתייעץ כי זהו חלק ממידת הענווה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
@אויב_באדמת_ידיד
זה עניין של הרגשה פנימית שקצת קשה להגיע אליה בטח בדור של הסתר פנים.
כמעט כל קושי ניתן לפרש בהרבה דרכים לכאן ולכאן והאדם יוצא מבולבל.
חשוב ליהצמד לרב/לספר מסוים שאתה מרגיש אתה מתחבר מוצא את עצמך בו.
ואשריך שאתה חושב על זה גם במרוצת החיים של דורנו.
וה' יהא בעזרך..
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
אין כמו תפילה מעומק הלב שמחוללת ניסים! מניסיון רב!! להתמקד על משהו שהכי קשה ועליו לבקש ולהתחנן יום יום מעומק הלב גם בשמע קולינו וגם בכללי במשך היום לדבר עם ה' ולבקש. דמעות עוזרות פלאים.

מומלץ ללכת לרב גדול שיתן לכם חיזוק ועיצה מה לקבל על עצמכם כדי להיוושע.

תהיו חזקים. אל תיפלו ברוחכם. ליבי אתכם.
בעז"ה שיעבור הקושי בקרוב מאד ותצאו מחוזקים וקרובים לה' יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
ויש גם את הענין להגיע להרגשה עמוקה של "אין עוד מלבדו". אף אחד בעולם לא יכול להציל אותי/ לעזור לי עם הקושי מלבדך הקב"ה ולכן אני מתחנן בפניך שתושיע אותי כי רק אתה יכול.
זו סגולה טובה
ויש נוסח שטוב לאומרו בכל יום. ( אם צריך אוכל לצלם מחר)
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
@אויב_באדמת_ידיד
השאלה הגיעה לך אחרי שקראת את "מסומן"?
כי אני גם הרהרתי בה ממושכות לאחר שסגרתי את הספר...


אני חושב שכל דבר שקורה זה פרס משמים.
פעם הפרס הוא שאתה מקבל מה שאתה מבקש כאן ועכשיו
פעם הפרס הוא לשמוח עם החבר שכן הולך לו
ותמיד הפרס הוא להאמין שהכול טוב ולטובה...!
את השכר בכל מקרה מקבלים בגדול, בעולם הבא.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

שלום לכולם,
לאחרונה יוצא לי לשמוע המון על המושג "תודעת שפע".
זה נשמע מושג מאוד מבטיח, אבל ככל שאני מנסה להבין אותו לעומק עולות לי שאלות שמעסיקות אותי מאוד, ואשמח לשמוע את דעתכם ומניסיונכם.

אני מנסה להבין את הקשר בין זה לבין האמונה והחינוך שקיבלנו.
רובנו גדלנו על מסרים של "השלמה עם המציאות" – הגישה שאומרת שמה שמגיע לנו - נקבל, ואם לא קיבלנו , כנראה שזה לא הזמן או שזה לא בשבילנו.
למרות שיש בזה המון אמת ואמונה, אני תוהה האם לפעמים המסרים הללו הופכים אצלנו ל"אמונות מגבילות"?
הרי אם אני אומרת לעצמי "זה מה שיש ועם זה נסתדר", האם אני לא חוסמת בטעות את היכולת שלי לבקש ולצפות ליותר מהקב"ה?
אם הכל ממנו והוא כל יכול, למה כל כך קשה לנו לשחרר את התפיסה המצמצמת הזו ולפתוח את הלב לשפע גדול יותר?
האם ההשלמה שלנו היא באמת אמונה וענווה, או שהוא סוג של חוסר אמונה ביכולת האינסופית של ה'?

וכמובן, השאלה המתבקשת-- אם זו אכן דרך התורה, מדוע רובינו חונכנו אחרת?? חוסר מודעות? איך יתכן?

אני מאוד רוצה לעשות שינוי בתחום הזה, אבל אני מתלבטת:
האם מספיק לקרוא ספרים ולשמוע הרצאות כדי שהתפיסה הזו תשתנה, או שזה מחייב תהליך אישי צמוד?

כאן אני צריכה את עזרתכם:
מי שכבר נמצא בדרך הזו או עבר שינוי בתודעה –
* האם זה באמת עובד?
* מה באמת עזר לכם ליישם את הגישה הזו בחיי היומיום?
* איך הופכים את הידע היבש על "שפע" להרגשה פנימית חיה?
* אם זה לא רק קריאה, מה היו הכלים המעשיים שעזרו לכם לשנות את המחשבה ביום-יום?

*** אשמח מאוד להמלצות על ספרים (בפרט ברוח יהודית), / שיתוף קבצים מעניינים שאפשר ללמוד מהם,
או כל פיסת מידע שתוכל לעזור לי להבין איך מתקדמים.

תודה רבה לכל המשיבים!
אפשר לדבר רגע על פטור מתור? אחרי שבועיים של בין הזמנים וחוויות שליליות מאד מצד השימוש ש"פטור מתור", אשמח לשמוע את התרשמות ההמונים.

ההערות הבאות מתייחסים אך ורק למה שקורה במתקני שעשועים, ולא במקומות כמו בנק או בית מרקחת.

אז דבר ראשון צריך לאמר שברור שיש ילדים שצריכים פטור מתור בעליה למתקנים. יש ילדים שהנכות בולטת ויש גם כאילו שזה לא בולט.
אבל הפטור נועד למי שבאמת קשה לו לעמוד בתור. הוא לא מבין את המושג 'לעמוד בתור', וכשמכריחים אותו לעמוד בתור הוא מתנהג בצורה שמראה לכולם שזה מעבר ליכולות שלו. מי שיש לו אלרגיה לחלב לא אמור להתקשות בעמידה בתור, ואין שום סיבה לתת לו פטור. ובודאי שלא לכל האחים האהובים שלו.
ולכן ההערה כאן באה על ילדים אחרים שנראים שהם מנצלים את כל התור.

דוגמאות -

מחכים בתוא למתקן ואחרי מלא זמן, התור שלנו. מגיעה ילדה בת 10 וצועקת "יש לנו פטור מתור". למה? כי לאח שלה יש אלרגיה. אז האח ועוד שני אחים יכולים לעקוף את כל התור. ואז הם ירדו ורצו מיד לעלות שוב.

אחרי המתנה יחסית ארוכה בדוכן האוכל באיקאה, מדיעה אישה "יש לנו פטור מתור". אז בבקשה - אני צריכה להזמין 9 מנות פלאפל וכו'. 10 דקות לקח לה להזמין...

שוב במתקן, המתנה ממש ממש ארוכה, בערך 45 דקות. מגיעים 3 ילדים גדולים, נגיד 13-17. פטור מתור ו... עולים. אחד יש לו פטור והשניים האחרים? מלווים!

עמדתי ליד אישה שהילדים שלה חיכו הרבה זמן והיא התווכחה עם אישה שכל הילידים שלה היו עם פטור מתור. האישה עם הפטור אמרה לה - 'אנחנו פה כל שבוע וככה אנחנו עושים. את צריכה ללמוד להכיל את האחר...'

מה שמפריע לציבור הרחב זה שהם מרגישים מ-נ-ו-צ-ל-י-ם. אנשים כועסים מאד על האנשים שבאמת לא צריכים לעקוף את התור ובעצם רק גוזלים מהאחר.

היום היינו בלונה פארק דרך העירייה. הסתובבה שמועה שחילקו שם פטור מתור לילדים של אחמי"ם. אחיין, גיס של וכד'.

העניין הוא, שככל שעובר הזמן התופעה הזו מתרחבת יותר ויותר. ולדעתי זה פוגע קודם כל בציבור וברגישות שלו לכל הנושא הזה - ולא, זה לא מלמד אף אחד 'להכיל את השני' - אבל זה גם פוגע בכל הילדים שמקבלים פטור.

למה?
כי מי שבאמת אינו זקוק לפטור שכזה, מתחנך וקולט שהוא 'אני ואפסי עוד', ושהוא יכול לעשות 'מה שבא לו' ולעקוף את כולם. ככה אנחנו רוצים לחנך את ילדינו?
ומי שבאמת לא מסוגל לעמוד בתור, גם יפגע. למה? כי בסופו של דבר יעשו מה שעשו עם תווי החניה. יבטלו אותם. יפסיקו להנפיק אותם. כי יש יותר מידי זיופים ורמאויות, ובסוף מי יסבול מכל זה - מי שבאמת (באמת) צריך את זה.

מה אומרים? מוצדק בעיניכם?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה