דרוש מידע עונש או פרס?

  • הוסף לסימניות
  • #21
אם משהו הולך ומצליח לכולם בקלות, ולי לא.
בלי סיבה מיוחדת.
סתם.
אפשר להסתכל על זה בתור אהבה מהקב"ה,
את כל אשר יאהב ה' יוכיח?
או הפוך?
זה עונש?
מה אומרים?
שמעתי מהגה"צ ר יענקב גלינסקי זצל
שכתוב בחזל שמשה שאל מפני מה יש צדיק וטוב לו צדיק ורע לו
רשע וטוב לו רשע ורע לו
והרב הנ"ל שאל מה רע למשה בצדיק וטוב לו
וענה
שמה שהפריע למשה זה לו שצדיקים רע להם ורשעים טוב להם
אלה זה שההנגה נראית לא ברורה
תכלס אי אפשר לדעת
ולכן זה תלוי רק בנו
או באיפה או מה אנחנו עושים עם זה
 
  • הוסף לסימניות
  • #22
  • הוסף לסימניות
  • #23
פעם מישהו פספס טיסה, נראה לי בגלל ששמר שבת (לא זוכרת בדיוק) והיה מאוד מבואס מזה כי בד"כ הוא לא שומר מצוות בכלל. לאחר זמן הגיע אליו זה ששכנע אותו לשמור שבת ושאל אותו: שמעת מה קרה למטוס? אותו אחד פתאום הבין שבעצם המצווה הצילה אותו וכמה שהוא היה מבואס על זה שהפסיד את הטיסה, הוא צריך להיות מאושר על כך שהוא חי. ואז אמר לו השני: למטוס לא קרה כלום. מה, ה' צריך להרוג ח"ו מטוס שלם עם נוסעים כדי שתבין את הטוב בדברים שקורים לך?

אז באמת רוב הזמן לא רואים בגלוי את הסיבות אבל צריך להיות בביטחון גמור בה' שהוא אבא שלי ורוצה עבורי את הכי טוב, וגם אם הוא לא נותן לי את מה שאני כרגע רוצה, הוא נותן את כל מה שאני צריך.
ואז
ובאמונה זו באמת נעשה הכל טוב גם בגלוי'
על ידי שמאמינים ובטוחים בו ב100% שהוא נותן לנו רק טוב, (כי הקב"ה הוא טוב וטבע הטוב להיטיב) ויתן לנו רק טוב נראה ונגלה, כזה שגם אנחנו נבין שהוא טוב, בעז"ה הוא יתן.

זה לא שיטה פשוטה וקלה, זה המון המון עבודה להרגיש ככה וכדאי בשביל זה ללמוד דברים שקשורים לנושא כמו: שער הביטחון ב"חובת הלבבות". מוסבר שאפילו אם אדם לא ראוי למשהו מסוים משמיים, על ידי העבודה הזאת, שהוא מתאמץ ככל יכולתו לבטוח בה', מגיע לו מלמעלה כל הדברים בטוב גלוי.
אמן!
 
  • הוסף לסימניות
  • #24
כתוב בחז"ל שקשה ניסיון העושר מניסיון העוני
כלומר הצלחה בעולם הזה היא ניסיון קשה יותר מאשר ניסיון של הכישלון

מחמת שההצלחה היא מובילה לתחושה של גאווה וזה הדבר הכי גרוע שיש!!!

כישלון הוא חוסר הצלחה זה מוביל לענווה וזה מחבר את האדם להשם(ככה שבראיה רוחנית
אדם עם שכל אמיתי היה מעדיף להיות בעמדת של ניסיון העוני)

בעומק יותר זה לא כישלון אלא זה הייעוד של האדם ניסיון העוני לפעמים(לפעמים זה רק תקופה ולפעמים יותר
צריך הכוונה ועיצה אמיתית מאדם שמבין ,אבל לפעמים גם עיצות והששתדלות לא עוזר
ואז מה שנדרש זה להאמין שזה הייעוד האמיתי)

בקיצור:יש מושג שאל תביאנו לידי ניסיון -כי ניסיון זה קשה ואף אחד לא רוצה את זה
מאידך אחרי שהניסיון כבר הגיע --לא כדאי לבעט בו כל כך מהר

וכמובן שכל מה שכתבו כולם זה נכון מאוד
אבל צריך לקחת בחשבון שלדבר זה מאוד קל
אבל כשהקושי במציאות היום יומית זה קשה
ואין פיתרון אחר(לאחר ההשתדלות הנצרכת והנדרשת)
מלבד אמונה

שבעומק היא הפיתרון האמיתי העמוק והשורשי ביותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #25
קשה ומתסכל אין ספק.
אבל גם אין ספק שהכל בא מאהבת ה' לברואיו.
ה' אוהב אותנו - חד משמעית,
ובזה צריך לשכנע את עצמנו בכך,
להכנע מכל הלב לרצון ה' ית'
ומשם הכל יותר קל...

השאלה הזו ראויה להשאל
אין מי שלא מתמודד עם קשיים,
וכל אחד צריך לעשות לעצמו בירור פנימי
להבין את מקומו מול הנסיונות והקשיים.

לפעמים, קושי מעיד דווקא על התייחסות אישית.
ואין מי שאין לו קושי, למרות שמסביב יש הרבה שנראים זוהרים,
רק שלכל אחד יש קושי בפן אחר,
והקושי האישי שלנו - נראה יותר עוצמתי בהשוואה לאחרים.

המטרה בקשיים
אינם חלילה כנקמה או עונש כמו במידת בשר ודם
אלא הכוונה לעורר אותנו להתקרבות לבורא
ולהבנה שכל מה שקורה לנו אם זה טוב ואם לאו - זה מאיתו באופן מוחלט.
(ע"פ שפתי חיים מועדים, מצ"ב מאמר על ר"ה,
יש שם גם מאמר על פורים שמסביר את שמטרת ה'צרות' הוא להביא לתפילה,
ולכן, גם אם באה הישועה יש להמשיך ולהחזיק בתפילה).

קשה לומר את זה,
משום שברור שלעבור קשיים זה לא פשוט,
ואף אחר לא בוחר בזה,
אך יש בקשיים גם צד מסויים של מתנה.
קושי, מוביל למקום עמוק בלב הנקרא עומקא דליבא
וכל תפילה שיוצאת מעומק הלב - יש בה כח להיות תפילה שנענית
ממעמקים קראתיך ה'!
ההבנה הזו שהקושי הוא מסר או הזדמנות עבורנו לתפילה ולקירבת ה,
עוזרת לעבור לפן מעשי, להתפלל ולדבר עם הבורא,
ובכך זה גם משכך את הכאב, וגם בע"ה להוביל לישועה.

בתקווה ובתפילה לישועת הפרט והכלל
ואל תביאנו לידי נסיון - אמן!
 

קבצים מצורפים

  • שפתי חיים - ראש השנה.pdf
    1.8 MB · צפיות: 43
נערך לאחרונה ב:
  • הוסף לסימניות
  • #26
קצת טיפים.
בעז"ה יבואו ימים טובים,
הרבה אנשים כאן יוכלו לספר על 7 שנות הרעב שהיו להם ולאחריהם הגיעו שנות השבע.
חשוב לזכור שלא לפזול לאחרים, מכירה הרבה כוכבים נוצצים שלא היו אלא כוכבים נופלים
 
  • הוסף לסימניות
  • #27
נכון, אבל זה משל שכמו שאדם שנמצא רחוק לא יכול לתת סטירה, כך גם ד' נותן "סטירות" רק למי שקרוב אליו.
(נראה לי שיש על זה משל על ילד שהלך לאיבוד ביער אבל אני לא ממש זוכרת את הפרטים)
 
  • הוסף לסימניות
  • #28
נכון, אבל זה משל שכמו שאדם שנמצא רחוק לא יכול לתת סטירה, כך גם ד' נותן "סטירות" רק למי שקרוב אליו.
(נראה לי שיש על זה משל על ילד שהלך לאיבוד ביער אבל אני לא ממש זוכרת את הפרטים)
אוקיי זה סיפור על ר חיים צאנזאר (כמדומה)
שכשנפטרה ביתו הוא אמר משל לילד שנאבד ביער
ואז קיבל מכה
וכשהסתובב וראה את אביו למרות שאביו כעס ונתן לו מכה הוא שמח
כי הוא מצא את אביו
המסר
מכה יכולה להיות סימן קורבה גם אם היא ענישה
אבל צריך בשביל זה לנצל את ההזדמנות ולהתקרב
אחרת נשארים עם הסטירה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #30
אני לא חושבת שזה פרס או עונש
לכל אחד דרך שונה שהוא צריך לעבור
והכילים שלו בתרמיל שונים
צריך לצלוח את הדרך עם הרבה אמונה!!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #31
אחי קיבל ילד מיוחד
לא פעם חברים מכירים שאלו אותו למה זה מגיע לך
אתה נשמה כזאת טובה
ואחי תמיד אומר שהילד המיוחד שלו זה המתנה הכי גדולה שקיבל מהקב"ה
זה זכות ולא חובה
 
  • הוסף לסימניות
  • #32
ברור שכן, אבל שזה מגיע לדברים משמעותיים, זה קשה
ואני אוסיף עוד משהו שראיתי אנשהו לא זוכר איפה
שהרבה מהקושי הוא ההרגשה שזה יישאר ככה לנצח ולא ייגמר
אז תדע שכל קושי נגמר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #33
  • הוסף לסימניות
  • #34
בנוסף לכל האמור לעיל אני רוצה להתייחס ל 2 נקודות נוספות:

כשבן אדם עובר קושי, וודאי רוחני, חלק מהתחושה היא איך זה שלכולם קל ולי קשה (לא רק בתור קנאה או חוסר פרגון, גם בתור תסכול שאם זה לכולם הולך כנראה זה משהו קל ורק אני נתקע עם זה)
עכשיו שאלה קטנה, כמה מהחברה הקרובה שלך יודעת על התסכול, הקושי וההתמודדות שלך? בודדים (אם בכלל), כי אנחנו שחקנים, שומרים על כבודנו ומסתירים את הקשיים ואף אחד לא חולם כמה אנחנו מתמודדים עם העניין.
נו, אז מי אמר לך שלכולם קל?????? אולי הם מציגים שהכל תקין כמו שאתה מציג שהכל תקין?

נקודה שניה, לא כתבת מה הקושי, ובאיזה תחום, וטוב שכך, אבל בד"כ בן אדם שנמצא במצב שבו אתה מתאר, זקוק למישהו נוסף שאפשר להתייעץ איתו, מישהו שיקשיב לך, מישהו שיבין אותך, מישהו שיבין מה אתה עובר, יבין את התסכול ואת הקושי, ואם אפשר גם ייעץ לך מה לעשות או איך ניתן להקל בעניין.
התחלת טוב, שיתפת, אבל צר לי, אנחנו, ידידיך הוירטואלים והאלמוניים בפרוג, לא יכולים להוות תחליף לחבר אמיתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #35
מאיפה אתה מביא את זה? יש מקור?
אני בת, המקור הוא כמו שחיים שיש בהם כתב-
אוקיי זה סיפור על ר חיים צאנזאר (כמדומה)
שכשנפטרה ביתו הוא אמר משל לילד שנאבד ביער
ואז קיבל מכה
וכשהסתובב וראה את אביו למרות שאביו כעס ונתן לו מכה הוא שמח
כי הוא מצא את אביו
המסר
מכה יכולה להיות סימן קורבה גם אם היא ענישה
אבל צריך בשביל זה לנצל את ההזדמנות ולהתקרב
אחרת נשארים עם הסטירה...
 
  • הוסף לסימניות
  • #36
עונש או פרס?
יש לך בחירה מה לחשוב
אם אתה מעדיף לחשוב שזה עונש על חטאים אז תוכל להתוודות ולעשות תשובה ולקבל קבלה לעתיד,
אם אתה מעדיף לחשוב שזה פרס אז תוכל להודות, לבקש, לשיר, ולרקוד.
אם אתה חושש לשתי הדעות אז גם וגם.
אבל בכל זאת החשיבה החיובית תיתן לך הרגשה חיובית, לכן אם יש צורך לשפר משהו תקבל על עצמך,
ובנוסף תכיר בערך של ההתמודדות כדבר "שווה".
ככה תצליח להצליח לחזק את עצמך.
בכל מקרה "לפום צערא אגרא" - על כל צער מגיע גם שכר, ואם בחרת לקבל את הקושי באהבה,
תקבל על כך שכר, גם אם זה עונש וגם אם זה ניסיון.
לכן תשאל את עצמך שאלות אחרות:
האם יש לי מה לתקן?
האם אני מקבל באהבה?
האם יש לי משהו מעשי לפעול בעניין?
האם אני מרגיש קירבה לה'?
אם הצלחה נמדדת ברוחניות הרי שרק אתה יכול לדעת אם השקעת בחלק הרוחני של העניין.
ואם אתה נכשל בנושא מסוים כדאי שתתייעץ כי זהו חלק ממידת הענווה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #37
@אויב_באדמת_ידיד
זה עניין של הרגשה פנימית שקצת קשה להגיע אליה בטח בדור של הסתר פנים.
כמעט כל קושי ניתן לפרש בהרבה דרכים לכאן ולכאן והאדם יוצא מבולבל.
חשוב ליהצמד לרב/לספר מסוים שאתה מרגיש אתה מתחבר מוצא את עצמך בו.
ואשריך שאתה חושב על זה גם במרוצת החיים של דורנו.
וה' יהא בעזרך..
 
  • הוסף לסימניות
  • #38
אין כמו תפילה מעומק הלב שמחוללת ניסים! מניסיון רב!! להתמקד על משהו שהכי קשה ועליו לבקש ולהתחנן יום יום מעומק הלב גם בשמע קולינו וגם בכללי במשך היום לדבר עם ה' ולבקש. דמעות עוזרות פלאים.

מומלץ ללכת לרב גדול שיתן לכם חיזוק ועיצה מה לקבל על עצמכם כדי להיוושע.

תהיו חזקים. אל תיפלו ברוחכם. ליבי אתכם.
בעז"ה שיעבור הקושי בקרוב מאד ותצאו מחוזקים וקרובים לה' יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #39
ויש גם את הענין להגיע להרגשה עמוקה של "אין עוד מלבדו". אף אחד בעולם לא יכול להציל אותי/ לעזור לי עם הקושי מלבדך הקב"ה ולכן אני מתחנן בפניך שתושיע אותי כי רק אתה יכול.
זו סגולה טובה
ויש נוסח שטוב לאומרו בכל יום. ( אם צריך אוכל לצלם מחר)
 
  • הוסף לסימניות
  • #40
@אויב_באדמת_ידיד
השאלה הגיעה לך אחרי שקראת את "מסומן"?
כי אני גם הרהרתי בה ממושכות לאחר שסגרתי את הספר...


אני חושב שכל דבר שקורה זה פרס משמים.
פעם הפרס הוא שאתה מקבל מה שאתה מבקש כאן ועכשיו
פעם הפרס הוא לשמוח עם החבר שכן הולך לו
ותמיד הפרס הוא להאמין שהכול טוב ולטובה...!
את השכר בכל מקרה מקבלים בגדול, בעולם הבא.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אולי מעניין אותך גם...

אשכולות דומים

שלום לכולם,
לאחרונה יוצא לי לשמוע המון על המושג "תודעת שפע".
זה נשמע מושג מאוד מבטיח, אבל ככל שאני מנסה להבין אותו לעומק עולות לי שאלות שמעסיקות אותי מאוד, ואשמח לשמוע את דעתכם ומניסיונכם.

אני מנסה להבין את הקשר בין זה לבין האמונה והחינוך שקיבלנו.
רובנו גדלנו על מסרים של "השלמה עם המציאות" – הגישה שאומרת שמה שמגיע לנו - נקבל, ואם לא קיבלנו , כנראה שזה לא הזמן או שזה לא בשבילנו.
למרות שיש בזה המון אמת ואמונה, אני תוהה האם לפעמים המסרים הללו הופכים אצלנו ל"אמונות מגבילות"?
הרי אם אני אומרת לעצמי "זה מה שיש ועם זה נסתדר", האם אני לא חוסמת בטעות את היכולת שלי לבקש ולצפות ליותר מהקב"ה?
אם הכל ממנו והוא כל יכול, למה כל כך קשה לנו לשחרר את התפיסה המצמצמת הזו ולפתוח את הלב לשפע גדול יותר?
האם ההשלמה שלנו היא באמת אמונה וענווה, או שהוא סוג של חוסר אמונה ביכולת האינסופית של ה'?

וכמובן, השאלה המתבקשת-- אם זו אכן דרך התורה, מדוע רובינו חונכנו אחרת?? חוסר מודעות? איך יתכן?

אני מאוד רוצה לעשות שינוי בתחום הזה, אבל אני מתלבטת:
האם מספיק לקרוא ספרים ולשמוע הרצאות כדי שהתפיסה הזו תשתנה, או שזה מחייב תהליך אישי צמוד?

כאן אני צריכה את עזרתכם:
מי שכבר נמצא בדרך הזו או עבר שינוי בתודעה –
* האם זה באמת עובד?
* מה באמת עזר לכם ליישם את הגישה הזו בחיי היומיום?
* איך הופכים את הידע היבש על "שפע" להרגשה פנימית חיה?
* אם זה לא רק קריאה, מה היו הכלים המעשיים שעזרו לכם לשנות את המחשבה ביום-יום?

*** אשמח מאוד להמלצות על ספרים (בפרט ברוח יהודית), / שיתוף קבצים מעניינים שאפשר ללמוד מהם,
או כל פיסת מידע שתוכל לעזור לי להבין איך מתקדמים.

תודה רבה לכל המשיבים!
אפשר לדבר רגע על פטור מתור? אחרי שבועיים של בין הזמנים וחוויות שליליות מאד מצד השימוש ש"פטור מתור", אשמח לשמוע את התרשמות ההמונים.

ההערות הבאות מתייחסים אך ורק למה שקורה במתקני שעשועים, ולא במקומות כמו בנק או בית מרקחת.

אז דבר ראשון צריך לאמר שברור שיש ילדים שצריכים פטור מתור בעליה למתקנים. יש ילדים שהנכות בולטת ויש גם כאילו שזה לא בולט.
אבל הפטור נועד למי שבאמת קשה לו לעמוד בתור. הוא לא מבין את המושג 'לעמוד בתור', וכשמכריחים אותו לעמוד בתור הוא מתנהג בצורה שמראה לכולם שזה מעבר ליכולות שלו. מי שיש לו אלרגיה לחלב לא אמור להתקשות בעמידה בתור, ואין שום סיבה לתת לו פטור. ובודאי שלא לכל האחים האהובים שלו.
ולכן ההערה כאן באה על ילדים אחרים שנראים שהם מנצלים את כל התור.

דוגמאות -

מחכים בתוא למתקן ואחרי מלא זמן, התור שלנו. מגיעה ילדה בת 10 וצועקת "יש לנו פטור מתור". למה? כי לאח שלה יש אלרגיה. אז האח ועוד שני אחים יכולים לעקוף את כל התור. ואז הם ירדו ורצו מיד לעלות שוב.

אחרי המתנה יחסית ארוכה בדוכן האוכל באיקאה, מדיעה אישה "יש לנו פטור מתור". אז בבקשה - אני צריכה להזמין 9 מנות פלאפל וכו'. 10 דקות לקח לה להזמין...

שוב במתקן, המתנה ממש ממש ארוכה, בערך 45 דקות. מגיעים 3 ילדים גדולים, נגיד 13-17. פטור מתור ו... עולים. אחד יש לו פטור והשניים האחרים? מלווים!

עמדתי ליד אישה שהילדים שלה חיכו הרבה זמן והיא התווכחה עם אישה שכל הילידים שלה היו עם פטור מתור. האישה עם הפטור אמרה לה - 'אנחנו פה כל שבוע וככה אנחנו עושים. את צריכה ללמוד להכיל את האחר...'

מה שמפריע לציבור הרחב זה שהם מרגישים מ-נ-ו-צ-ל-י-ם. אנשים כועסים מאד על האנשים שבאמת לא צריכים לעקוף את התור ובעצם רק גוזלים מהאחר.

היום היינו בלונה פארק דרך העירייה. הסתובבה שמועה שחילקו שם פטור מתור לילדים של אחמי"ם. אחיין, גיס של וכד'.

העניין הוא, שככל שעובר הזמן התופעה הזו מתרחבת יותר ויותר. ולדעתי זה פוגע קודם כל בציבור וברגישות שלו לכל הנושא הזה - ולא, זה לא מלמד אף אחד 'להכיל את השני' - אבל זה גם פוגע בכל הילדים שמקבלים פטור.

למה?
כי מי שבאמת אינו זקוק לפטור שכזה, מתחנך וקולט שהוא 'אני ואפסי עוד', ושהוא יכול לעשות 'מה שבא לו' ולעקוף את כולם. ככה אנחנו רוצים לחנך את ילדינו?
ומי שבאמת לא מסוגל לעמוד בתור, גם יפגע. למה? כי בסופו של דבר יעשו מה שעשו עם תווי החניה. יבטלו אותם. יפסיקו להנפיק אותם. כי יש יותר מידי זיופים ורמאויות, ובסוף מי יסבול מכל זה - מי שבאמת (באמת) צריך את זה.

מה אומרים? מוצדק בעיניכם?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה