דיון על מחיית עמלק בקומיקס

[א. פרי]

יש סדרות קומיקס היסטוריות, ביניהן סדרות על השואה. (לא קראתי).
יש גם את הסדרה "חרב מרגליות", שמציגה את השואה מזוית משעשעת מעט, כאילו זה קיטנה קסומה, עם אנשים אמיצים ושימפנזה עם כוחות על שאוהב יהודים ושונא נאצים. (קראתי חלק 1)
וכן, כותבים נוספים מגישים גם כן סיפורי שואה, חלקם דמיוניים, או סיפורים על ימים אפלים אחרים.
הסיפורים לא תמיד מזעזעים מספיק, ולא תמיד מעבירים את רוח המציאות, כפי שמתבטאת בסיפורי הניצולים.

האם זה טוב?
האם הדרך הזו של לשנות את המציאות הכבדה למחויכת או להקליל אותה, זה דבר חיובי?
פעמים רבות עולות טענות שזה לא טוב, זה לעוות את ההיסטוריה וכו'.
מצד שני, היתכן שבעצם - ספרי הקומיקס הללו- מקיימים את מצוות מחיית עמלק?

לפניכם מאמר שכתבתי בנושא:

מה צריך לעשות מול זכר עמלק?

זיכרון זה עניין חשוב ביהדות.

ובעוד שאת יציאת מצרים הצטווינו לזכור:

לערוך סדר בליל הסדר פעם בשנה, שלוש פעמים בשנה לעלות לרגל, להזכיר בכל יום בשלוש תפילות, בברכת המזון וכו'

את זכר עמלק אנו מצווים למחות.

ולמחות, זה אומר: לא לזכור.

לשכוח.

למחוק, לא לתת כח לאלימות.

לא לתת מקום לרע, בתוכנו.

הזמן היחיד בו אנו אמורים לזכור למחות את עמלק זה בחודש השמח בשנה, בחודש אדר.

עמלק מוזכר בזמן שמח, כדי שיהיה כח להתגבר עליו.

עמלק זה גם עצב, מחשבות רעות, כל מה שהוא ההפך משמחה.

לא מחייב שתמיד ניתן להתגבר על העצב, אבל אפשר לבקש מה' עזרה, ולהתחבר לטוב המוחלט של ה', שלא חפץ ברע.

עמלק הגיע לעולם בעקבות זה שזיהה רפיון בדרך.

הכח להתגבר עליו זה להוסיף באמונה במרץ ובמלוא הכח, לא לתת מקום לרע, לצמצם אותו ולהעלים אותו מהאמונה ומהתודעה, להגיע למצב של הודיה ושמחה ותחושה של שלימות מתמדת. ככל שנעלים את עמלק מתודעתנו, לא יהיה לו יותר כח גם בעולם, והוא ייעלם לגמרי, בחסד ה' יתברך שחפץ בטוב.

פירוש נוסף ל'למחות את עמלק' - זה להפוך אותו למוח, לחשיבה, ולא לאנרגיה או לרגש.

לטפל ברע על ידי חשיבה, ולא על ידי רגש, זו הדרך הטובה למחות את עמלק, ולהפוך אותו למי שהוא באמת: חסר משמעות.

*

נאמר "זכור את אשר עשה לך עמלק... אשר קרך בדך ויזנב בך כל הנחשלים אחריך"
ואז: "תמחה את זכר עמלק".
לזכור - זה את הסיבה, את הסיטואציה, כדי לא להיות בת יענה.
למחות - את הזכרון שלו, את הרגש הכבד שהותיר בנו.
למצוא את האור ואת הטוב, ולמחות את הרע.

לא להתעלם מהרע, לזכור שצריך למחות אותו.
כן למחות את הרגש שהותיר בנו - ולא להשאיר ממנו כלום.

לא נסלח ולא נשכח,
אבל גם לא ניתן לו להשפיע עלינו לחוש רע.
אמנם כשרע - מרגישים שרע ואי אפשר למחוק את התחושה,
אבל לא צריך לשחזר את הרע - אלא לנסות להבין מה הוא בא לספר לנו.
ולהכנס לחשיבה שה' טוב ומיטיב ורוצה לתת רק טוב.