וכה אומרת @אשכולית:
אהבתי מאד את הכריכה, שמשדרת אמירת ויזואלית רכה ומהודקת בו זמנית:
1. שולחן העץ מתכתב עם התהליך שעברה מנוחי:
בתחילה היא היתה קרבן פאסיבי למציאות החיים הקשה שלה, כמו בול עץ כבד שנזרק ליד מיכל האשפה, או כמו גבבת עצים מרוטה שהושלכה כמו פסולת.
אבל מנוחי עשתה את הבלתי יאומן, ולימדה את כולנו שיעור מופלא ביכולת לצאת מדפוס הקרבן, ולבחור בסיפור חדש של תקומה וניצחון. בידיים חשופות היא שייפה את בולי העץ, והפכה את חייה לשולחן מהוקצע ונעים. לא מפונפן ויוקרתי כמו הזכוכית החלבית של חמותה, אבל משוייף ויציב מספיק בכדי לשמש מצע ביתי, חמים ונוח עבור אורי ושירי.
2. הקפה הלוהט מסמל את החמימות האימהית המתפרצת, שאיש לא יוכל לקחת ממנה. גם לא משפחת בעלה לשעבר, שנלחמת בה בגלידי קרח, ויורה עליה כדורי קרח מייאשים ומקפיאים. המילקשייק והשוקו של אורי ושירי נשארים קרים, למרות הקרבה החדשה למנוחי. מסמל בעיני את הגדולה של מנוחי: היכולת המופלאה לשמור על דמות האב, שלא לדבר על תהילה והמשפחה, בלי לפתות את הילדים לקחת צד במלחמה המכוערת. להחזיר את הילדים טעונים במנת אהבה וכח מרענן, בתצורה הילדותית והטעימה, בלי לערבל בכוסות שלהם קפה חם של דיסוננס וקריעה.
3. הכוסות החד פעמיים מסמלים את הרשאת האימהות של מנוחי (לפני ההפי אנד): לא קבועה, לא יציבה, מתנדנדת, עפה עם כל מצב רוח זועף בצד השני. אבל מנוחי מינפה את היתרון הגלום בכלים חד פעמיים: הכוס נמעכה? נזרקה לפח בכעס?
נקרעה בזעף? תמיד אפשר לתפוס הזדמנות חדשה בכוס הבאה בשרוול.
4. צבע הכוס של מנוחי: שחור וצהוב, מלחמת הצללים של חייה...
5. פונט כתב יד: ייחודי, בלעדי, נאיבי משהו, לא השטנאץ הגרפי המפוצץ של הגופנים ההיטקיים נוטפי השיק. שוב ביטוי לאימהות של מנוחי, זו שהתפקוד שלה לא עומד בנורמות החברתיות המקובלות, ויכולות הארגון שלה רחוקות מלהיות סיבה לגאווה. אבל היא לא מוותרת, ומפלסת את הדרך האישית והכובשת שלה באימהות: קצת אחרת, קצת נעזרת, קצת מאלתרת, קצת מאותגרת...אבל ייחודית, טובה ומעצימה, בדרכה שלה.
אומרים שסיפור מצוין הוא סיפור אוניברסלי, כזה שהעלילה החיצונית שלו היא רק תפאורה לדרמה האמיתית המתרחשת בלב של כולנו. אולי הסיפור של מנוחי נוגע בסוגיות של פרידה מכוערת, משמורת הפוכה, ניכור וקרע משפחתי. לטעמי הוא הרבה יותר מזה, הוא סיפור של יציאה אמיצה ונחושה ממצב קרבן, של שינוי דפוסי חיים מקבעים ומגבילים, של תפיסת יכולת הבחירה והשליטה על החיים גם כאשר נראה שמישהו ערל לב תפס עליהם בעלות, של חום אימהי מרפא ומנצח גם כשהוא ארוז בתבניות נתינה פחות סטנדרטיות (רואים את זה בדאבל מערכות יחסים: מנוחי והוריה, מנוחי וילדיה), של התנתקות מקשר חברי תומך ויציאה לעצמאות, ובקיצור: סיפור מנצח, על תבוסה וניצחון.
הנושאים החמים
