- הוסף לסימניות
- #61
את עובדת סוציאלית ?וואו. תרשו לי לשתף שהתגובות האלו הכאיבו לי ממש...
אני מאמינה שאתן לא אדישות לבכי של הילדים/ התינוקות שלכן, אבל עצם ההתבטאות הזו כאבה לי.
ראיתן פעם תינוקות רווחה?
תינוקות שלא בוכים, לא מרעב, לא מכאב, כלום....
תינוקות שנולדו עם אינסטינקטים בריאים ככולנו, אבל בכי הוא קריאה. וכשהקריאה שלהם לא נענתה שוב ושוב, דרך התקשורת הזו נזנחה.
אני בטוחה שאף אחת מכן חס וחלילה לא התכוונה לכך, ואתן אמהות הכי טובות לתינוקות שהקב"ה נתן בידכן,
ובכל זאת הצטמררתי ולא יכולתי שלא להגיב.
אנחנו לא רוצות לאלף את הילדים שלנו, אלא לחנך.
אם אני בוחרת לחנך את הילדה שלי שהיא לא יכולה להפעיל אותי במניפולציות, ומבחינתי בכי הוא מניפולציה, אז נכון שאני יכולה להצליח בחינוך ולהגיע למצב שהיא לא תבכה כשהיא רוצה ממתק, נניח.
אבל האם זו הגישה המדויקת? האם היא לא חוטאת למטרה? סתם, לדוגמא- כשכואב לה אני רוצה שהיא תבוא לספר לי, וכן- גם לבכות, או שתתמודד עם העצב לבדה?
המשפטים שלכן לקחו אותי רחוק...
אבל אני באמת רגישה מאוד לבכי של ילדים. (בדיוק חושבת להעלות שיתוף בנושא, בערב בע"ה.)
לעומת זאת:
אהבתי כ"כ את הגישה... מאחלת לכולנו הורות כזאת! ולא רק הורות...
בכי ברחוב זה בעיקר צומי ונסיון להעמיד את האמא בבחינה על העמידה שלה על גבולות
כי יש הרבה ילדים שבבית שיאמרו להם על משהו לא! והם יקבלו בהבנה וברחוב יעשו הצגה ענקית כי אמא בוודאי תתביש ותותר או שמישהו זר ירחם ויעיר לאמא ואז תכנע
א"א לא אמר להתעלם מבכי של הילד שלו תמיד
אבל אני האמא של הילד ורק אני יודעת מה הכי טוב לו !!!!!!!!
מי את שתתערבי
אם אני חושבת שהאמהות שלי לא מושלמת אני אחליט אם ולאיזה יועץ חינוכי אלך ולא צריכה עזרה ממך גם אם יש לך תואר חמישי בהנחיית הורים
הנושאים החמים