הנושאים החמים
א
אליהו פריד
אורח
- הוסף לסימניות
- #1
תורת הטיפוגרפיה היא רחבה יותר מאשר תורת העיצוב, הואיל והיא כוללת את כל תובנות העיצוב הגרפי ועוד נוסף לכך תובנות אופטיות, טיפוגרפיות ופונקציה. ואם בעיצוב כמעט ואין סיפרות הרי שבתחום הטיפוגרפיה אין סיפרות כלל, ויש לכך סיבה טובה. תחום העיצוב בכלל וטיפוגרפיה בפרט, הוא פועל יוצא ישיר של האדם המעצב. אופיו, השקפותיו, דעותיו, צורת ההסתכלותו וזווית ראייתו הם אלה שקובעים בסופו של דבר את תצורת עבודתו ואיכותו. כך שבאמת ניתן לומר שמקצוע העיצוב הוא פילוסופי בעיקרו ולא טכני. מה שאנשי המקצוע אוהבים ליצור "כללי עיצוב" הוא כדי לתת כלים שדרכם יובן הפילוסופיה הגלומה בעיצוב, ברם, בהכרת כללים אלו בלבד אין בכך די להפוך גרפיקאי למעצב ו\או לאיש קריאייטיב. כללי העיצוב הם הכלים הרעיוניים של העיצוב. בדיוק כמו שבפוטושופ סרגל הכלים הם הכלים של התוכנה, וכמו שאין בהכרת הכלים בלבד בכדי להפוך את המשתמש לצייר כך אין בהכרת כללי העיצוב להפוך את הגרפיקאי למעצב.
כל כלל הוא פתח לפילוספיה שלמה שעומדת מאחוריו, ללא הבנת הפילוסופיה, הכלל יהא חסר ערך לחלוטין. את הכללים יצרו ה"פילוסופים" על מנת לקבוע את תובנותיהם במציאות כחוקים, וזאת על מנת שדרך החוקים יובנו הדברים לתלמידים. מבחינת עשה תורתך כלל ולא פרט, ובכדי להקל על זכירת הפרטים.
כעת, כיצד מעבירים תובנות אלו דרך המסר הכתוב? ובכן, זוהי שאלת ה"מליון דולר" שרבים וטובים לא מצאו את התשובה לכך. ספרות טכנית על תוכנות יש למכביר, ואילו ספרות על עיצוב וטיפוגרפיה אין כמעט בכלל.
אז כמו שציינתי, כללי העיצוב הם הכלים הרעיוניים בלבד להבנת הפילוסופיה העומדת מאחוריהם, אולם לפני כן, יש לתת ביד הקורא גם כלים כדי להבין כללים אלו.
מתוך ההבנה שלא ניתן להעביר את החומר בצורה ישירה, הואיל ומקצוע העיצוב אינו מקצוע שעומד בפני עצמו, ואינו מקצוע שניתן ללמוד מבידוד פניה השונים מהמציאות הפיזי והאנושי, אלא השתקפות שני פנים אלו כאחד, יש קודם לרדת אל ה"עולם הזה", ללמוד אותה, להפנים, להבין ולתרגם אותה אל המישור הרעיוני, ומשם להוציאו מהכח המופשט אל הפועל המוגדר.
על כן אם ישא מאמרי אלו אופי פילוסופי מידי אתכם הסליחה..
הערכה לפרטים הקטנים:
אחד (נקרא לו משה) מהלך בדרך ופוגש את חברו הטוב. לאחר שיחה קלה אומר לו חבירו כי ברצונו להעניק לו מתנה. החבר מוסר לידיו מפתח קטן ונפנה לו.
משה הטיפש.
משה מסתכל על המפתח ואומר לעצמו "איזה מין חבר זה? זה מתנה זה?" וזורק את המפתח. לאחר זמן הוא מגיע לביתו ומוצא מכתב בו חברו כותב לו שבבנק בכספת מס' 46290 מחכה לו יהלום יקר מאוד. רק עכשיו הוא מבין מה ערכה הרב של המפתח שניתן בידיו והחל בוכה ומצטער, אך מאוחר מידי, מפתח זה היה המפתח היחיד שפותח את הכספת, אין לו תחלופה.
משה החכם.
משה מסתכל על המפתח, ואומר לעצמו אם חברי הטוב נתן לי מפתח משמע שיש משהו אחר שעומד מאחוריו, ומתחיל לחשוב, הלא יעודו של מפתח כזה הוא לפתוח כספת, והלא בכספת מניחים אך ורק דברים יקרים, כדאי לי לשמור את המפתח הקטן, כדי שבבוא העת אוכל לפתוח אותו.
הרבה מהמושגים שאדון בהם כאן יראו לכם אולי לא חשובים ולא לעניין, אולם אם תדעו להעריך ולהפנים את הדברים, בבוא הזמן תראו כי לכלים אלו אין תחליף אם כן הבה נתחיל.
סוף מעשה במחשבה תחילה.
העולם נוהג לחשוב, שפירושה של אמרה זו הוא, שכדי לבצע פעולה בצורה מוצלחת יש לתכנן אותה קודם. אולם פירוש זה אף אם יש בה מן האמת, פירושה האמיתי הוא שכדי שמעשה תחשב מעשה, עליה להעשות עם מחשבה. ואסביר. הלא אמרה זו נאמרת בקבלת שבת. בהלכות שבת נראה שמתעסק פטור לא משום שוגג, אלא משום שאין כאן חלות שם "מעשה". מעשה ללא מחשבה זהו מעשה בהמה ותו לא.
תובנה זו נכונה במיוחד בעיצוב גרפי, זה נכון שבעיצוב ללא מחשבה לא יצא עבודה מעוצבת, אולם יש לדעת כי המחשבה והתכנון הוא חלק אינטרגלי בעיצוב עצמו. במילים אחרות ההגיון בעיצוב, הוא חלק מעצם העיצוב. ואינו שונה מטיפוגרפיה מקצועית, שילוב נכון של צבעים לפי תיאוריית הצבע, וכו'.
כל כלל הוא פתח לפילוספיה שלמה שעומדת מאחוריו, ללא הבנת הפילוסופיה, הכלל יהא חסר ערך לחלוטין. את הכללים יצרו ה"פילוסופים" על מנת לקבוע את תובנותיהם במציאות כחוקים, וזאת על מנת שדרך החוקים יובנו הדברים לתלמידים. מבחינת עשה תורתך כלל ולא פרט, ובכדי להקל על זכירת הפרטים.
כעת, כיצד מעבירים תובנות אלו דרך המסר הכתוב? ובכן, זוהי שאלת ה"מליון דולר" שרבים וטובים לא מצאו את התשובה לכך. ספרות טכנית על תוכנות יש למכביר, ואילו ספרות על עיצוב וטיפוגרפיה אין כמעט בכלל.
אז כמו שציינתי, כללי העיצוב הם הכלים הרעיוניים בלבד להבנת הפילוסופיה העומדת מאחוריהם, אולם לפני כן, יש לתת ביד הקורא גם כלים כדי להבין כללים אלו.
מתוך ההבנה שלא ניתן להעביר את החומר בצורה ישירה, הואיל ומקצוע העיצוב אינו מקצוע שעומד בפני עצמו, ואינו מקצוע שניתן ללמוד מבידוד פניה השונים מהמציאות הפיזי והאנושי, אלא השתקפות שני פנים אלו כאחד, יש קודם לרדת אל ה"עולם הזה", ללמוד אותה, להפנים, להבין ולתרגם אותה אל המישור הרעיוני, ומשם להוציאו מהכח המופשט אל הפועל המוגדר.
על כן אם ישא מאמרי אלו אופי פילוסופי מידי אתכם הסליחה..
הערכה לפרטים הקטנים:
אחד (נקרא לו משה) מהלך בדרך ופוגש את חברו הטוב. לאחר שיחה קלה אומר לו חבירו כי ברצונו להעניק לו מתנה. החבר מוסר לידיו מפתח קטן ונפנה לו.
משה הטיפש.
משה מסתכל על המפתח ואומר לעצמו "איזה מין חבר זה? זה מתנה זה?" וזורק את המפתח. לאחר זמן הוא מגיע לביתו ומוצא מכתב בו חברו כותב לו שבבנק בכספת מס' 46290 מחכה לו יהלום יקר מאוד. רק עכשיו הוא מבין מה ערכה הרב של המפתח שניתן בידיו והחל בוכה ומצטער, אך מאוחר מידי, מפתח זה היה המפתח היחיד שפותח את הכספת, אין לו תחלופה.
משה החכם.
משה מסתכל על המפתח, ואומר לעצמו אם חברי הטוב נתן לי מפתח משמע שיש משהו אחר שעומד מאחוריו, ומתחיל לחשוב, הלא יעודו של מפתח כזה הוא לפתוח כספת, והלא בכספת מניחים אך ורק דברים יקרים, כדאי לי לשמור את המפתח הקטן, כדי שבבוא העת אוכל לפתוח אותו.
הרבה מהמושגים שאדון בהם כאן יראו לכם אולי לא חשובים ולא לעניין, אולם אם תדעו להעריך ולהפנים את הדברים, בבוא הזמן תראו כי לכלים אלו אין תחליף אם כן הבה נתחיל.
סוף מעשה במחשבה תחילה.
העולם נוהג לחשוב, שפירושה של אמרה זו הוא, שכדי לבצע פעולה בצורה מוצלחת יש לתכנן אותה קודם. אולם פירוש זה אף אם יש בה מן האמת, פירושה האמיתי הוא שכדי שמעשה תחשב מעשה, עליה להעשות עם מחשבה. ואסביר. הלא אמרה זו נאמרת בקבלת שבת. בהלכות שבת נראה שמתעסק פטור לא משום שוגג, אלא משום שאין כאן חלות שם "מעשה". מעשה ללא מחשבה זהו מעשה בהמה ותו לא.
תובנה זו נכונה במיוחד בעיצוב גרפי, זה נכון שבעיצוב ללא מחשבה לא יצא עבודה מעוצבת, אולם יש לדעת כי המחשבה והתכנון הוא חלק אינטרגלי בעיצוב עצמו. במילים אחרות ההגיון בעיצוב, הוא חלק מעצם העיצוב. ואינו שונה מטיפוגרפיה מקצועית, שילוב נכון של צבעים לפי תיאוריית הצבע, וכו'.
