הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
"בוקר טוב כלה." אבא נכנס לחדר עם אור מיוחד על הפנים.
טובה מתנערת מהישיבה הבוהה על מיטת הנוער שלה.
"בוקר טוב אבהל'ה. קמתי מוקדם היום משום מה, ונתתי לעצמי תרפיה קצרה לפני שיתחיל הטירוף."
"לא התכוונתי להפריע." אבא מצטער ממש. "רק רוצה להציע לך הצעה מעניינת." הפרצוף שלו מרמז על הפתעה שובבה. "רוצה להתגנב איתי לכותל לשחרית של חתונה, כשהחבר'ה כאן יתעוררו נהיה פה כבר מזמן בחזרה.
יש לנו שעתיים עד שמונה בבוקר."
2 דקות לוקח להתארגן בלי להתאפר כמו שהמאפרת הזהירה. ותוך 3 דקות הכבישים הריקים טסים מתחת לגלגלים של האוטו.
מנגינות החופה שאבא מדליק בפול ווליום מעבירות לטובה פרפרים בלב.
העולם מחייך אליה. הכותל ריק והאוויר הטהור עוטף אותה.
היא לא זוכרת שנים תפילה עוצמתית כל כך. ממלאת את הלב שמתפקע מהתרגשות.
הם נפגשים שוב ברחבה הגדולה.
השעון מפרגן להם זמן. לא ממהר לשום מקום היום.
"גלידה והביתה" מכריז אבא כשטובה מתיישבת. "את הרי לא צמה היום."
"נכון שאני פטורה לצום, אבל אני לא מסוגלת להכניס שום דבר לפה."
"מבין אותך לגמרי" אבא אמפטי כרגיל.
"אנחנו רק צריכים לדבר."
טובה נשנקת. "אבא, מה ההקדמה הזו. אני פה. אנחנו מדברים. מה הכוונה צריכים לדבר?"
אבא עוצר את האוטו. והם יוצאים.
המקום הזה מוכר לה ונעים לה להיזכר בו. כאן טיילה עם יוני בפגישה השלישית. עשרות פעמים חצו את הרחוב הזה בלי לשים לב. עד שקלטו שהם שלוש שעות באותה משבצת.
"טובה. יש משהו שאף פעם לא סיפרתי לך. " מנסה להתחיל. מבלבל מילים.
"ובטוח שכדאי שאני ישמע אותו היום? לא כדאי לחכות קצת שנהיה אחרי השבע ברכות?"
"את צודקת שהייתי צריך לספר לך לפני זה. רק שלא הייתי מסוגל. אני חושב שזה לא אפשרי שתלכי לחופה בלי לדעת את זה."
"אבא" טובה מתחילה לדמוע. "אני מאומצת? היתה לי תאומה? גנבתם אותי?"
הראש שלה חסום לעוד אפשרויות. שמלת הכלה מתערבבת לה עם נרות החופה.
"תרגעי מתוקה" אבא מחייך. את שלנו לגמרי." מחפשת את החיוך ששמור למתיחות להומור שלו. ולגמרי לא מוצאת.
"זה משהו שקשור רק אלי, לא חשבתי שיהיה לך כל כך קשה. אולי כדאי שנחכה עם זה באמת לאחרי החתונה."
טובה פורצת בבכי. "לא אבא, לא. עכשיו."
"אוקי" אבא מכחכך בגרון. "את מכירה אותי בתור אריה שולמן, אולי אפילו ר' אריה שולמן. למעשה אני אריק ג'ונסון. נולדתי גוי. גדלתי גוי, התחתנתי גוי..." הפנים של טובה מלבינות. "זה אומר שאני.. אני..."
"מה טובה?" שולף בקבוק מים.
"זה אומר שאני לא יהודיה?" העולם מסתחרר מסביב, החתונה, יוני.
"לא טובה, לא! לא מה שאת חושבת. אמא כן יהודיה כשרה."
טובה מתנערת מהישיבה הבוהה על מיטת הנוער שלה.
"בוקר טוב אבהל'ה. קמתי מוקדם היום משום מה, ונתתי לעצמי תרפיה קצרה לפני שיתחיל הטירוף."
"לא התכוונתי להפריע." אבא מצטער ממש. "רק רוצה להציע לך הצעה מעניינת." הפרצוף שלו מרמז על הפתעה שובבה. "רוצה להתגנב איתי לכותל לשחרית של חתונה, כשהחבר'ה כאן יתעוררו נהיה פה כבר מזמן בחזרה.
יש לנו שעתיים עד שמונה בבוקר."
2 דקות לוקח להתארגן בלי להתאפר כמו שהמאפרת הזהירה. ותוך 3 דקות הכבישים הריקים טסים מתחת לגלגלים של האוטו.
מנגינות החופה שאבא מדליק בפול ווליום מעבירות לטובה פרפרים בלב.
העולם מחייך אליה. הכותל ריק והאוויר הטהור עוטף אותה.
היא לא זוכרת שנים תפילה עוצמתית כל כך. ממלאת את הלב שמתפקע מהתרגשות.
הם נפגשים שוב ברחבה הגדולה.
השעון מפרגן להם זמן. לא ממהר לשום מקום היום.
"גלידה והביתה" מכריז אבא כשטובה מתיישבת. "את הרי לא צמה היום."
"נכון שאני פטורה לצום, אבל אני לא מסוגלת להכניס שום דבר לפה."
"מבין אותך לגמרי" אבא אמפטי כרגיל.
"אנחנו רק צריכים לדבר."
טובה נשנקת. "אבא, מה ההקדמה הזו. אני פה. אנחנו מדברים. מה הכוונה צריכים לדבר?"
אבא עוצר את האוטו. והם יוצאים.
המקום הזה מוכר לה ונעים לה להיזכר בו. כאן טיילה עם יוני בפגישה השלישית. עשרות פעמים חצו את הרחוב הזה בלי לשים לב. עד שקלטו שהם שלוש שעות באותה משבצת.
"טובה. יש משהו שאף פעם לא סיפרתי לך. " מנסה להתחיל. מבלבל מילים.
"ובטוח שכדאי שאני ישמע אותו היום? לא כדאי לחכות קצת שנהיה אחרי השבע ברכות?"
"את צודקת שהייתי צריך לספר לך לפני זה. רק שלא הייתי מסוגל. אני חושב שזה לא אפשרי שתלכי לחופה בלי לדעת את זה."
"אבא" טובה מתחילה לדמוע. "אני מאומצת? היתה לי תאומה? גנבתם אותי?"
הראש שלה חסום לעוד אפשרויות. שמלת הכלה מתערבבת לה עם נרות החופה.
"תרגעי מתוקה" אבא מחייך. את שלנו לגמרי." מחפשת את החיוך ששמור למתיחות להומור שלו. ולגמרי לא מוצאת.
"זה משהו שקשור רק אלי, לא חשבתי שיהיה לך כל כך קשה. אולי כדאי שנחכה עם זה באמת לאחרי החתונה."
טובה פורצת בבכי. "לא אבא, לא. עכשיו."
"אוקי" אבא מכחכך בגרון. "את מכירה אותי בתור אריה שולמן, אולי אפילו ר' אריה שולמן. למעשה אני אריק ג'ונסון. נולדתי גוי. גדלתי גוי, התחתנתי גוי..." הפנים של טובה מלבינות. "זה אומר שאני.. אני..."
"מה טובה?" שולף בקבוק מים.
"זה אומר שאני לא יהודיה?" העולם מסתחרר מסביב, החתונה, יוני.
"לא טובה, לא! לא מה שאת חושבת. אמא כן יהודיה כשרה."
