התייעצות שליטה אינו חינוך - מחפשת מקורות

[ניק 31137]

שאלה:
האם זה תקין לאיים כשילד לא מקשיב לכללים?

מה הדרך ואיך צריך להגיב בסיטואציה כזאת?
מה אם ילד לא יכול או לא רוצה. איך מגיבים בצורה נכונה?

ומה אם מבוגר לא יכול או לא רוצה להקשיב לכללים?
אני אישית מאמינה שאם הגענו למצב שהורה כל כך נואש שהוא צריך לאיים על ילד שישמור על הכללים אז יש פה אחת או יותר משלושת הבעיות הבאות:
1. כללים לא מותאמים לגיל הילד או לסיטואציה
2. כללים לא מונגשים מספיק
3. מערכת יחסים לא תקינה בין ההורה לבין הילד
יכולה לפרט אם יש צורך

 

[ליליאן]

ומה אם מבוגר לא יכול או לא רוצה להקשיב לכללים?
אני אישית מאמינה שאם הגענו למצב שהורה כל כך נואש שהוא צריך לאיים על ילד שישמור על הכללים אז יש פה אחת או יותר משלושת הבעיות הבאות:
1. כללים לא מותאמים לגיל הילד או לסיטואציה
2. כללים לא מונגשים מספיק
3. מערכת יחסים לא תקינה בין ההורה לבין הילד
יכולה לפרט אם יש צורך

יכולה לחשוב על כל כמה סיבות
בטח בגיל ההתבגרות

 

[ניק 31137]

יכולה לחשוב על כל כמה סיבות
בטח בגיל ההתבגרות

ילדים בגיל התבגרות הם לא ילדים. מעל גיל 12/13 הם ברשות עצמם לפי התורה ולפי דרך הטבע ולא קשורים לשאלה של הפותחת

 

[ליליאן]

ילדים בגיל התבגרות הם לא ילדים. מעל גיל 12/13 הם ברשות עצמם לפי התורה ולפי דרך הטבע ולא קשורים לשאלה של הפותחת

מה את אומרת.

מענין אותי איזה רב ו/או פסיכולוג/עו"ס
יאמר שהורה לא אמור לחנך את הבן שלו, אלא רק לארח אותו בבית, לבשל עבורו ולנקות, לקנות ולכבס.
וגיל ההתבגרות רשמית מתחיל היום מגיל 9.

 

[ניק 31137]

מה את אומרת.

מענין אותי איזה רב ו/או פסיכולוג/עו"ס
יאמר שהורה לא אמור לחנך את הבן שלו, אלא רק לארח אותו בבית, לבשל עבורו ולנקות, לקנות ולכבס.
וגיל ההתבגרות רשמית מתחיל היום מגיל 9.

גיל חינוך הוא עד גיל 13. אף רב לא יגיד אחרת
מגיל 13 הילד הוא כבר בחזקת עצמו ודווקא בגלל זה הוא שותף מלא בבית ולכן הוא לוקח חלק בבישול, כביסה, קניות וסידור הבית כל בית וכל ילד לפני עניינו. מותר ורצוי שבבית יהיו כללים אבל אין לזה קשר לחינוך
זו תפיסתי
וגיל ההתבגרות מתחיל לשיטת גישות מסוימות כבר בגיל שש. אז מה? לא כל טירוף חיצוני צריך להסכים איתו. ילדים מטבעם רוצים לשמור על כללים וצמאים לסמכות, הטירוף שיש היום קורה לדעתי מסיבה אחת: ילדים לא גדלים בבית ולכן אף לא מחנך אותם

 

[ליליאן]

גיל חינוך הוא עד גיל 13. אף רב לא יגיד אחרת
מגיל 13 הילד הוא כבר בחזקת עצמו ודווקא בגלל זה הוא שותף מלא בבית ולכן הוא לוקח חלק בבישול, כביסה, קניות וסידור הבית כל בית וכל ילד לפני עניינו. מותר ורצוי שבבית יהיו כללים אבל אין לזה קשר לחינוך
זו תפיסתי

אשרייך.

לתפיסת אנשים אחרים,
ילד הוא לא שותף שלי
הן מפאת גילו והן מפאת יחסי הכוחות וההיררכיה בינינו.
וזו תורה שלימה שיש ללמוד אותה
מה מקומינו כהורים בגיל הזה.

 

[פוינט]

ממליצה גם ומאד על הספרים או ההרצאות של הרב יעקובזון
בנוסף, הייתי ממליצה לך על הספר כיצד נלמד את ילדינו לאכפתיות, של מרים אדהן
היא מלמדת דרכי תקשורת נכונים, קשר עין, דיבור נכון, מבלי לשדר עויינות או ריחוק.

צריך למלא את הלב באהבה וברכות, בחמלה ובחיבור, בשמחה ובטוב לבב
ומשם לבוא אל הילד.

יש צורך של גבולות כדי לגדל ילדים.
אבל יש שיצרו אותם מגדר תיל - שברגע האפשרי, נפרצים ואין רצון לשמור עליהם
ויש גבולות של פרחים - שכייף להיות בתחומם, וחבל לדרוך עליהם.

את מזכירה לי את עצמי
בתחילת הדרך, כשהבכור שלנו היה כבן 5
הוא היה דעתן, ולא אהב לעצור את החיים ולהכנס להתקלח
ואני לא ויתרתי, לא היה כעס, גם לא הכרחה פיזית חלילה, אבל אין אופציה לוותר על מקלחת אחרי יום ארוך של משחקים
והוא נכנס מיד יום ביומו.

כמובן, שהמצפון עולה, האם מותר לי להכריח את הילד שלי לעשות דבר מה?

בס"ד ה' זימן לי לשמוע את הרב יעקובזון, ועוד ספר או מאמר
והמסקנה היתה ברורה
ה' נתן לנו את תפקיד ההורות, הוא סומך עלינו
שנעשה את התפקיד בנאמנות
יש בעניין כלל ברור:
האם מה שאני מבקשת, זה עבור עצמי (שיהיה לי יותר קל/שקט/מהיר)
או טובת הילד, מבחינת בריאות, חינוך, גדילה וכדו'
אם מדובר בטובת הילד - ברור שאני אחראית על מימוש הבקשה
(ולדעתי הילד גם ירגיש את זה בליבו, ויסכים לזה)

ועוד נקודה חשובה,
הילדים תמיד בודקים את הגבולות שלנו,
הם רוצים לדעת ולהרגיש כמה אנחנו חזקים עבורם
ילד שמצליח לגבור על הוריו באמצעות בכי, צרחות וכדו'
הילד הזה - מרגיש פחד.
משום שהוא קטן וחסר כח מצד המציאות
ואם הוריו שאמורים להגן עליו ולהוות עבור גב - כל כך חלשים, שהוא הקטן יכול לגבור עליהם
אז מי יגן עליו?!

סופו של סיפור, אחרי שנים
פנה אלי הבכור החמוד הזה ואמר לי
אמא, תודה שלימדת אותי להתקלח מידי יום, יש לי חברים שלא עושים את זה, וזה לא נעים.

 

[ST!]

זה גם סוג של איום ומניפולציות.
כמובן תלוי לאיזה גיל.

רשמתי- אם מאמינים בזה באמת
זה לא מניפולציה

 

[DAY]

היום שמעתי את הרב לוישטיין על חנוכה
מספר שפעם בלימוד גמרא עם ילד היו אומרים לו : 'נו, תתרכז, תתחיל ללמוד'
והיום חפשים מחפשים בתוך כל מה שהוא לומד רגע אחד התנהגות אחת סברה אחת יפה,
ומעלה אותה על נס.

אז הוא קישר את שתי השיטות ל2 פירושים ברש"י,
ואמר שרש"י עצמו סבר את הראשון ואח"כ תיקן לשני
(היו כמה גרסאות ברש"י ותיקונים שלא לפני דבריו)

אז מה זה דורנו -
רש"י הקדוש של 900 שנה...

תחפשו את השיחה הזאת על וישב או על חנוכה

בשם אחד הרבנים: כתוב בחומש שמות (בנושא של צרעת מרים) "ואביה ירוק ירק בפניה" והתרגום מתרגם "מנזיף בה" כלומר רק נוזף, ואילו רש"י שזה לאחר עוד כמה דורות כבר כותב רק "מראה לה פנים זעופות" והיום שזה כבר עוד כמה דורות אח"כ, בוודאי שצריך לחנך בצורה רכה.

 

[שלוחא דרבנן]

בלת"ק חלקי
הספר זריעה ובניין בחינוך של הרב וולבה כשמו כן הוא מדבר מצד אחד על הבניין שאנחנו צריכים לבנות בילד ומצד שני על הזריעה שהיא פעולה קטנה שנותנת לילד לגדול לבד (בקיצור מומלץ בחום, אני ואשתי לומדים אותו ביחד פעם אחר פעם)
פעם ביקשתי ברכה מאדם גדול שאני יצליח לחנך את ילדיי, והוא אמר לי אני מברך אותך שילדיך יתחנכו זה לא אתה מחנך

 

[פונביז'ער]

מרן הגרי"ג היה חוזר מדגיש שכפיה היא לא חינוך. כך לגבי תפילה, לימוד וגם לגבי אוכל. והיה מציין שהיו מעשים על ילדים שהוכרחו ללמוד גמרא ובבגרותם הם מסוגלים ללמוד הרבה דברים אבל לא גמרא.
בכל מקרה, אני לא הייתי ממליץ לחנך על בסיס תגובות בפורום כזה או אחר, אלא להשתמש בהן כדי למצוא את המקורות המבוססים (כפי שכבר צוינו).

 

[סוכריה11]

פעם ביקשתי ברכה מאדם גדול שאני יצליח לחנך את ילדיי, והוא אמר לי אני מברך אותך שילדיך יתחנכו זה לא אתה מחנך

יש מצב אתה מגלה מי הגדול שאמר כך?
זה משפט חזק..

 

[למדן וחכם]

שמעתי ממו"ר הגרד"ל שליט"א ואצטט:
חינוך הוא מקצוע, כמו נגרות, יותר מנגרות, נגר לומד את המקצוע ומאז הוא נגר, איש חינוך לומד וזה כל הזמן משתנה,
לפי האופי הזמן והמקום, מה לעשות שה' הנהיג את העולם שכל אדם הוא גם מחנך? צריך להסביר להורים שלא הכל הם יודעים ושישמעו הדרכות ממי שמתעסק בתחום ומבין את השיניים. עכ"ל

 

[ברוך ר]

יש מצב אתה מגלה מי הגדול שאמר כך?
זה משפט חזק..

הרב שטיינמן אמר תשובה בסגנון
הרב רובין שאל אותו בכנס חינוך בבית הכנסת בהר נוף - איך מתמרנים בין זה שהאמא עובדת הרבה במחשבים ועוד מקצועות ונמצאות הרבה שעות מחוץ לבית עם מה שהיה מקובל פעם להאידישע מאמע ?
אז הרב שטיינמן ענה: "שמה שפחות מחנכות - יותר טוב" (על פי לשונו)

 

[הוא ואני שווה ביחד]

אז הרב שטיינמן ענה: "שמה שפחות מחנכות - יותר טוב" (על פי לשונו)

ברוך ר' הנכבד.
בהתבטלות מוחלטת למרן זצוק"ל !!! אבל תורה היא - וללמוד אני צריך...
א. מה הפשט??? פחות מחנכות יותר טוב????
ב. איך זה עונה על השאילה ששאלו אותו שם?
ג. איך זה מתקשר עם מה שאותו גדול אמר שהוא מברך שהילדים יתחנכו כי זה לא שהוא מחנך... ?

 

[ברוך ר]

א. מה הפשט??? פחות מחנכות יותר טוב????

א. אני אוסיף לך עוד משהו
הוא אמר שגם האבות צריכים ללכת להתחנך, מה שהילד עושה לו - הוא עשה לאביו. קודם שיתחנך בעצמו ואחרי זה יחנך את הילד.
אז הרב רובין שואל אותו "הראש ישיבה מחליש אותנו ! האבות לא יודעים לחנך, האמהות נמצאות כל השעות עם הילדים ועובדות קשה וטורחות ומוסרות נפש בשבילם ובסוף מתברר שהן בכלל לא יודעות לחנך ?!
אז הרב שטיינמן ענה "מה לעשות - זה האמת !"

ב. איך זה עונה על השאילה ששאלו אותו שם?

ב. אני אנסה להסביר הסבר שנראה לי (כמובן שאפשר לחלוק עלי, זה לא תורה מסיני. אבל כך נראה לי)
פעם הורים לא חינכו את הילדים, אלא פשוט עשו ! ברכות הם ברכו בקול מילה במילה. תפילה - האימהות דיברו עם ה'
קראו תהילים מתוך התרפקות. ברכת המזון ברכו מתוך הודאה על המזון בשמחה, ויותר חיו את התורה ומצוות.
היום הורים מחנכים את הילדים - תיטול ידים ! תברך ! תעשה ! תלך ! אל תלך !

האמת, שאני חושב שכל מה שאמרתי זה נמצא במשפט אחד שהוא אמר בסוף
"הגאון מווילנא אמר שהאדם צריך להיות מלא, אם הוא מלא הוא משפיע, מי שלא מלא לא יכול להשפיע. לפני שהוא עובד על הילד שיעבוד על עצמו. אחרי שיעבוד על עצמו יוכל לעבוד על הילד."
וכנראה זה מה שהוא התכווין בדבריו על האמא שפחות בבית יותר טוב, שאולי הוא אחז שההורים יותר עובדים על הילד לפני שעובדים על עצמם וכנ"ל גם על האבא

ג. איך זה מתקשר עם מה שאותו גדול אמר שהוא מברך שהילדים יתחנכו כי זה לא שהוא מחנך... ?

זה גם ההסבר בדברים האלו
אותו גדול רצה לומר לו (כך נראה) שהוא לא יחנך את הילדים אלא יעבוד על עצמו והבן יראה את האהבת התורה שלו, את היראת שמים שלו בשמחה, ואת כל העבודה שלו שהיא בשמחה ולא מהשפה ולחוץ וממילא הוא יתחנך בעצמו ולא שהאבא יחנך אותו.
האם פעם יצא לך לראות ילד שמתפלל ברגש ובכוונה והאבא מתפלל מהר מהר העיקר לצאת ידי חובה ?
בדרך כלל שאם תראה ילד טוב שהוא נראה ממש מחונך ומיוחד - תראה שגם האבא הוא בן אדם עם מידות ויראת שמים וצדיק. (ככה בכל אופן אני ראיתי בכל הילדים האלה)

 

[הוא ואני שווה ביחד]

א. אני אוסיף לך עוד משהו
הוא אמר שגם האבות צריכים ללכת להתחנך, מה שהילד עושה לו - הוא עשה לאביו. קודם שיתחנך בעצמו ואחרי זה יחנך את הילד.
אז הרב רובין שואל אותו "הראש ישיבה מחליש אותנו ! האבות לא יודעים לחנך, האמהות נמצאות כל השעות עם הילדים ועובדות קשה וטורחות ומוסרות נפש בשבילם ובסוף מתברר שהן בכלל לא יודעות לחנך ?!
אז הרב שטיינמן ענה "מה לעשות - זה האמת !"

ב. אני אנסה להסביר הסבר שנראה לי (כמובן שאפשר לחלוק עלי, זה לא תורה מסיני. אבל כך נראה לי)
פעם הורים לא חינכו את הילדים, אלא פשוט עשו ! ברכות הם ברכו בקול מילה במילה. תפילה - האימהות דיברו עם ה'
קראו תהילים מתוך התרפקות. ברכת המזון ברכו מתוך הודאה על המזון בשמחה, ויותר חיו את התורה ומצוות.
היום הורים מחנכים את הילדים - תיטול ידים ! תברך ! תעשה ! תלך ! אל תלך !

האמת, שאני חושב שכל מה שאמרתי זה נמצא במשפט אחד שהוא אמר בסוף
"הגאון מווילנא אמר שהאדם צריך להיות מלא, אם הוא מלא הוא משפיע, מי שלא מלא לא יכול להשפיע. לפני שהוא עובד על הילד שיעבוד על עצמו. אחרי שיעבוד על עצמו יוכל לעבוד על הילד."
וכנראה זה מה שהוא התכווין בדבריו על האמא שפחות בבית יותר טוב, שאולי הוא אחז שההורים יותר עובדים על הילד לפני שעובדים על עצמם וכנ"ל גם על האבא

זה גם ההסבר בדברים האלו
אותו גדול רצה לומר לו (כך נראה) שהוא לא יחנך את הילדים אלא יעבוד על עצמו והבן יראה את האהבת התורה שלו, את היראת שמים שלו בשמחה, ואת כל העבודה שלו שהיא בשמחה ולא מהשפה ולחוץ וממילא הוא יתחנך בעצמו ולא שהאבא יחנך אותו.
האם פעם יצא לך לראות ילד שמתפלל ברגש ובכוונה והאבא מתפלל מהר מהר העיקר לצאת ידי חובה ?
בדרך כלל שאם תראה ילד טוב שהוא נראה ממש מחונך ומיוחד - תראה שגם האבא הוא בן אדם עם מידות ויראת שמים וצדיק. (ככה בכל אופן אני ראיתי בכל הילדים האלה)

תורה מסיני.... כל מילה - מתוק מדבש...
ותודה רבה על ההשקעה בכתיבה הארוכה והמפורטת...
בתשובה ג' אפשר לערער על החיבור בין שני התשובות - אבל מה זה משנה? אלו ואלו דברי אלוקים חיים !!!
שכוייח!!!

 

[אסתר חייה]

מה כן?
כן 'אין עונשין אלא אם כן מזהירים'
ומותר להזהיר ומותר להעניש. בעונש פפורפורציונלי הגיוני ומחנך.
אבל
1. לעמוד תמיד בדיבורך, ולכן -
2. לחשוב מליון פעם לפני שאתה מבטיחה שתעשי משהו.

אחרת המילה שלך לא מילה,
וההשפעה שלך יורדת בהתאם.



שני מקרים שונים לחלוטין.....

השאלה מה זה עונש פפורפורציונלי
פעם ידעו ששתי סטירות זה עונש נורמאלי

 

[ליליאן]

השאלה מה זה עונש פפורפורציונלי
פעם ידעו ששתי סטירות זה עונש נורמאלי

עד שהוא נהיה לא חוקי

 

[ליליאן]

השאלה מה זה עונש פפורפורציונלי
פעם ידעו ששתי סטירות זה עונש נורמאלי

לדוגמא הילדים שלי לא צייתו בשבת שהתארחנו
והעונש היה לא להתארח יותר עד סוף השנה
(החרגנו את החופש הגדול)

זה עונש מיטיב, כי הוא תוצאה, הוא הגיוני למעשה,
והוא נותן לילדים ללמוד ולרצות להעמיד במשימה ולעשות חשיבה
בזמן שהם מחכים לשבת שנסע.

חוץ מזה שזה שירת גם את הצרכים שלי לא לפגוע במארחים.

עונשים כאלה תמיד דורשים מהורים להקריב מהנוחות -
לא היה לי רק לא להתארח -
אבל זה המאמץ שעושים בשביל חינוך.
לתת סטירות זה לא מאמץ. זה לא מגדל אותך.