התייעצות שליטה אינו חינוך - מחפשת מקורות

התכוונתי לילד, לא פעוט
למרות שהם מבינים קודם...
אצלי זה יותר בגילאי 4-5
אני לא רואה מה מכה קטנה על היד רלוונטית לילד בן 4-5
בעיני מכות לא אמורות להיות בכלל באופציה.
לפעוט- כן אתן סוג של טפיחה בגב היד וזה מבחינתי לא מכה, אלא סוג של התניה- כי בשיחה זה פחות הולך עם פעוטות של מבינים.
 
רוב האנשים פה שבעד מכות, שיספרו למישהו אחר שזה לא מגיע מכעס ואיבוד שליטה.
אני מאד מסכימה.
כשזה בוער ככה לתת- אז אני יודעת שאין על מה לדבר, זה שלי וזה כעס נטו
וכשזה כבר לא בוער- פתאום נראלי מיותר לחלוטין... מה שמוכיח לי שזה היה נטו עצבים וכעס.
 
אני לא רואה מה מכה קטנה על היד רלוונטית לילד בן 4-5
בעיני מכות לא אמורות להיות בכלל באופציה.
לפעוט- כן אתן סוג של טפיחה בגב היד וזה מבחינתי לא מכה, אלא סוג של התניה- כי בשיחה זה פחות הולך עם פעוטות של מבינים.
גם ילד בן 4-5 מבין שאם אני נותנת לו מכה על היד אז זה יותר חמור,
זה לא בקטע של להכאיב, אלא להבהיר את חומרת המעשה.
ככה זה עובד אצלי,
כנראה שזה גם תלוי בצורת החינוך, ולמה הילד רגיל
ולכן אצל כל ילד זה עובד אחרת.

שואלת באמת, אם ילד בן 5 עושה משהו שאת לא מרשה, ולא מפסיק שאת אומרת לו שוב ושוב
איך אתן גורמות לו לשמוע בקולכן בכ"ז?? (גם מכה קטנה לא תמיד עוזרת:(
או שזה בכלל לא קורה אצלכם:oops:
 
גם ילד בן 4-5 מבין שאם אני נותנת לו מכה על היד אז זה יותר חמור,
זה לא בקטע של להכאיב, אלא להבהיר את חומרת המעשה.
ככה זה עובד אצלי,
כנראה שזה גם תלוי בצורת החינוך, ולמה הילד רגיל
ולכן אצל כל ילד זה עובד אחרת.

שואלת באמת, אם ילד בן 5 עושה משהו שאת לא מרשה, ולא מפסיק שאת אומרת לו שוב ושוב
איך אתן גורמות לו לשמוע בקולכן בכ"ז?? (גם מכה קטנה לא תמיד עוזרת:(
או שזה בכלל לא קורה אצלכם:oops:
למה את קוראת דבר חמור? בעלי ואני לא משתמשים בדבר שנקרא מכות בכלל
מה המטרה של המכות לילד? לא מצליחה להבין

ילד לא צריך לשמוע בקול ההורים בגלל שמפחד מהמכות ולא בגלל פרסים אלא בגלל שההורים אמרו
יש ספר מהממם "איך לדבר שהילדים יקשיבו ולהקשיב שהילדים ידברו"
יש כלים מאוד פשוטים שטובים גם להורים וגם לילד
 
טוב, אין לי מושג איך נוצר מצב שנשמע כאילו אני מחטיפה לילדים כל יום (על היום)
אני ממש לא בעד חינוך בכח ובהכאה,
סה"כ אמרתי שלפעמים!, כשדיבורים לא עוזרים,
אני יכולה לתת מכה קטנה על היד כדי להבהיר את חומרת המעשה,
אצל הילדים שלי זה בד"כ עוזר להם להבין שהגזימו.

ואני שואלת, באמת רוצה לדעת
במיוחד שגם אני לא תמיד משתמשת בשיטה הזאת
תכל'ס, נגיד את אומרת לילד ללכת לישון
והוא ממשיך לשחק,
וזה אחרי שנתת לו עוד זמן.. ולסיים את המשחק... וכו'
מה אתן עושות??
 
ילד לא צריך לשמוע בקול ההורים בגלל שמפחד מהמכות ולא בגלל פרסים אלא בגלל שההורים אמרו
יש ספר מהממם "איך לדבר שהילדים יקשיבו ולהקשיב שהילדים ידברו"
יש כלים מאוד פשוטים שטובים גם להורים וגם לילד
ברור שילד צריך לשמוע בקול ההורים רק בגלל שהם אומרים
אבל אני לא מכירה מישהו שזה עובד לא ב100% במבחן המציאות
אם אצלך זה ככה אשרייך!
 
ואני שואלת, באמת רוצה לדעת
במיוחד שגם אני לא תמיד משתמשת בשיטה הזאת
תכל'ס, נגיד את אומרת לילד ללכת לישון
והוא ממשיך לשחק,
וזה אחרי שנתת לו עוד זמן.. ולסיים את המשחק... וכו'
מה אתן עושות??
בגיל 5 אני לא אומרת לילד ללכת לישון, אני משכיבה לישון.
עכשיו אוספים (יחד איתו) את הצעצועים - אני לא נמצאת כל הזמן ליד אבל בהחלט מכוונת מה לאסוף ומידי פעם מגיעה לעזור, אחרי זה אוכלים, אחרי זה הולכים להתרחץ, אחרי זה הולכים למיטה ואני עוטפת אותו עם השמיכה מפטפטת קצת, אומרת שמע ישראל ושרה 2-3 שירים ויוצאת מהחדר.
 
ואני שואלת, באמת רוצה לדעת
במיוחד שגם אני לא תמיד משתמשת בשיטה הזאת
תכל'ס, נגיד את אומרת לילד ללכת לישון
והוא ממשיך לשחק,
וזה אחרי שנתת לו עוד זמן.. ולסיים את המשחק... וכו'
מה אתן עושות??
אני עם הילד עד שהוא שומע בקולי. וכן! אני עוזרת לו לשמוע בקולי. בא נספור עד 10 ואז אתה אוסף לעזור לו לאסוף ולהחמיא שהוא ממושמע
לא אומרת לו תתלבש והולכת לשתות נס קפה
 
בגיל 5 אני לא אומרת לילד ללכת לישון, אני משכיבה לישון.
עכשיו אוספים (יחד איתו) את הצעצועים - אני לא נמצאת כל הזמן ליד אבל בהחלט מכוונת מה לאסוף ומידי פעם מגיעה לעזור, אחרי זה אוכלים, אחרי זה הולכים להתרחץ, אחרי זה הולכים למיטה ואני עוטפת אותו עם השמיכה מפטפטת קצת, אומרת שמע ישראל ושרה 2-3 שירים ויוצאת מהחדר.
כל הכבוד!
לצערי אצלי זה לא ככה,
אבל כל דוגמה אחרת שרלוונטית לך
כאילו לא קורה לך שאת אומרת לילד משהו והוא לא שומע בקולך???
לדוגמה, לא קורה שאת אומרת לו לאסוף משחקים והוא לא רוצה, ומתעקש להמשיך לשחק
אבל שוב, אל תתפסי לדוגמה הזאת דווקא
 
כל הכבוד!
לצערי אצלי זה לא ככה,
אבל כל דוגמה אחרת שרלוונטית לך
כאילו לא קורה לך שאת אומרת לילד משהו והוא לא שומע בקולך???
לדוגמה, לא קורה שאת אומרת לו לאסוף משחקים והוא לא רוצה, ומתעקש להמשיך לשחק
אבל שוב, אל תתפסי לדוגמה הזאת דווקא
תתארי יותר את הסיטואציה
את אומרת לו לאסוף והוא ממשיך לשחק
מה את מגיבה?
 
בגיל 5 אני לא אומרת לילד ללכת לישון, אני משכיבה לישון.
עכשיו אוספים (יחד איתו) את הצעצועים - אני לא נמצאת כל הזמן ליד אבל בהחלט מכוונת מה לאסוף ומידי פעם מגיעה לעזור, אחרי זה אוכלים, אחרי זה הולכים להתרחץ, אחרי זה הולכים למיטה ואני עוטפת אותו עם השמיכה מפטפטת קצת, אומרת שמע ישראל ושרה 2-3 שירים ויוצאת מהחדר.

אני עם הילד עד שהוא שומע בקולי. וכן! אני עוזרת לו לשמוע בקולי. בא נספור עד 10 ואז אתה אוסף לעזור לו לאסוף ולהחמיא שהוא ממושמע
לא אומרת לו תתלבש והולכת לשתות נס קפה
אם אצל כולן יש משמעת כ"כ נהדרת ואף פעם לא קורה שילד לא שומע בקול ההורים
אז אין לי עוד מה להוסיף
אני מקווה שגם אצלי זה יהיה...
אבל כיום המצב אצלי זה שב"ה ילדים טובים, אבל בהחלט יכול להיות מצבים שהם לא ממהרים לשמוע בקולנו
ולפי התגובות פה אני מבינה שאנחנו מקרה חריג...
 
כל הכבוד!
לצערי אצלי זה לא ככה,
אבל כל דוגמה אחרת שרלוונטית לך
כאילו לא קורה לך שאת אומרת לילד משהו והוא לא שומע בקולך???
לדוגמה, לא קורה שאת אומרת לו לאסוף משחקים והוא לא רוצה, ומתעקש להמשיך לשחק
אבל שוב, אל תתפסי לדוגמה הזאת דווקא
זה קורה אבל אני לא מתמודדת עם זה לא בצעקות ולא במכה קטנה על היד
זה יכול להיות שנעשה תחרות (הוא מתלבש/אוסף את המשחקים/וואט אבר ואני עושה בנתיים משהו אחר ונראה מי גומר ראשון) יכול להיות שאני אחשוב על משחק כמו לאסוף דברים שמתחילים באות א'/ד/ל' או דברים בצבע מסוים או דברים במרקם מסוים, יכול להיות נעשה משחק כאילו אני הדודה מהונללו- כל פעם מבטא אחר ואני מביאה לו מתנות (דברים שצריך לסדר או בגדים להתלבש) וכן הלאה.
לפעמים גם קורה שאני קצת יותר תקיפה ואומרת לו שאני מבינה שהוא לא רוצה אבל עכשיו הוא צריך לעשות את זה ואני שמה שעון מעורר שעד אז הוא או צריך להתחיל או צריך כבר לגמור.
בגדול פחות נכנסת למלחמת כוחות או מלחמת התשה דין ודברים בינינו, זה לא יעיל בעיניי וגורם רק לנזק משמעתי.
 
תתארי יותר את הסיטואציה
את אומרת לו לאסוף והוא ממשיך לשחק
מה את מגיבה?
אולי זאת לא הייתה דוגמה טובה...
כי פה באמת אני פשוט יכולה להתעקש איתו עד שהוא יעשה את זה.
אני מנסה לחשוב מתי יצא לי שנתתי מכה,
נראה לי כשהילד בן 4 מציק לקטן,
לא זוכרת מה בדיוק... חטף לו משחקים... הפחיד אותו או משהו בסגנון...
אני אומרת לו כמה פעמים בחומרה, והוא ממשיך
אז נתתי לו מכה קטנה על היד (שוב, לא בעצבים ובעוצמה, אני תופסת לו את היד ואומרת לו שאני צריכה לתת לו מכה קטנה כדי שהוא ילמד איך להתנהג) וזה עוצר אותו.
יכול להיות שיש עוד דרכים ואולי יותר טובות
ברור לי שאני לא מושלמת בצורת החינוך שלי... רק משתדלת להיות טובה...
אבל זה לא נראה לי כזה דרמטי וטראומתי
 
אולי זאת לא הייתה דוגמה טובה...
כי פה באמת אני פשוט יכולה להתעקש איתו עד שהוא יעשה את זה.
אני מנסה לחשוב מתי יצא לי שנתתי מכה,
נראה לי כשהילד בן 4 מציק לקטן,
לא זוכרת מה בדיוק... חטף לו משחקים... הפחיד אותו או משהו בסגנון...
אני אומרת לו כמה פעמים בחומרה, והוא ממשיך
אז נתתי לו מכה קטנה על היד (שוב, לא בעצבים ובעוצמה, אני תופסת לו את היד ואומרת לו שאני צריכה לתת לו מכה קטנה כדי שהוא ילמד איך להתנהג) וזה עוצר אותו.
יכול להיות שיש עוד דרכים ואולי יותר טובות
ברור לי שאני לא מושלמת בצורת החינוך שלי... רק משתדלת להיות טובה...
אבל זה לא נראה לי כזה דרמטי וטראומתי
ילד בן 4 הוא ילד ממש קטן
פעם הבאה תתני לו יד יפה או תקחי אותו על הידיים ותפרידי בינהם
אסור מכות ורק לאמא מותר?
 
שואלת באמת, אם ילד בן 5 עושה משהו שאת לא מרשה, ולא מפסיק שאת אומרת לו שוב ושוב
איך אתן גורמות לו לשמוע בקולכן בכ"ז?? (גם מכה קטנה לא תמיד עוזרת:(
מסתכלת עליו בשקט. במבט ישיר וחודר
ומחכה. ומחכה.
אם הוא לא מספיק אני גם מציינת: אמא מחכה!
אם זה גם לא עוזר (נדיר) אני נעמדת קרוב ושוב מסתכלת ומחכה.
 
זה קורה אבל אני לא מתמודדת עם זה לא בצעקות ולא במכה קטנה על היד
זה יכול להיות שנעשה תחרות (הוא מתלבש/אוסף את המשחקים/וואט אבר ואני עושה בנתיים משהו אחר ונראה מי גומר ראשון) יכול להיות שאני אחשוב על משחק כמו לאסוף דברים שמתחילים באות א'/ד/ל' או דברים בצבע מסוים או דברים במרקם מסוים, יכול להיות נעשה משחק כאילו אני הדודה מהונללו- כל פעם מבטא אחר ואני מביאה לו מתנות (דברים שצריך לסדר או בגדים להתלבש) וכן הלאה.
לפעמים גם קורה שאני קצת יותר תקיפה ואומרת לו שאני מבינה שהוא לא רוצה אבל עכשיו הוא צריך לעשות את זה ואני שמה שעון מעורר שעד אז הוא או צריך להתחיל או צריך כבר לגמור.
בגדול פחות נכנסת למלחמת כוחות או מלחמת התשה דין ודברים בינינו, זה לא יעיל בעיניי וגורם רק לנזק משמעתי.
את צודקת לגמרי!
וכל הכבוד לך על הסבלנות
שלא תביני לא נכון, אני גם משתדלת תמיד לעשות את זה בדרכים נעימות
ודברים שחוזרים על עצמם, אז אני יעשה מבצע...
אבל, ויכול להיות שזה באמת ימים שיש לי פחות סבלנות, זה יכול לקרות. (אבל נראה לי שמותר לכל אמא
שיהיו לה ימים פחות סבלניים, כל עוד זה לא פוגע בילדים)
ולדעתי, מכה קטנה על היד לילד שמגזים זה לא משהו בעייתי כ"כ, גם אם לא מומלץ מלכתחילה.
 
מסתכלת עליו בשקט. במבט ישיר וחודר
ומחכה. ומחכה.
אם הוא לא מספיק אני גם מציינת: אמא מחכה!
אם זה גם לא עוזר (נדיר) אני נעמדת קרוב ושוב מסתכלת ומחכה.
תאמיני לי
ממש הייתי מעדיפה מכה קטנה על היד ולא את זה
 
את צודקת לגמרי!
וכל הכבוד לך על הסבלנות
שלא תביני לא נכון, אני גם משתדלת תמיד לעשות את זה בדרכים נעימות
ודברים שחוזרים על עצמם, אז אני יעשה מבצע...
אבל, ויכול להיות שזה באמת ימים שיש לי פחות סבלנות, זה יכול לקרות. (אבל נראה לי שמותר לכל אמא
שיהיו לה ימים פחות סבלניים, כל עוד זה לא פוגע בילדים)
ולדעתי, מכה קטנה על היד לילד שמגזים זה לא משהו בעייתי כ"כ, גם אם לא מומלץ מלכתחילה.
צר לי לאכזב אותך
אבל
מכה קטנה זה לא כלום!
לילד צריך להיות בטחון בהורים שלו
קראת את הספר של הרב יעקבזון?
הוא אומר שמכות זה אנטי חינוכי וזה רק שממש ממש ממש ממש אין ברירה
 
ילד בן 4 הוא ילד ממש קטן
פעם הבאה תתני לו יד יפה או תקחי אותו על הידיים ותפרידי בינהם
אסור מכות ורק לאמא מותר?
.ילד בן 4 הוא לא כזה קטן, והוא מבין מצוין שאסור לו להציק לילד קטן,
אני מרגישה שאני יוצאת ממש לא מובנת...
אני לגמרי מבינה שילד בן ארבע הוא לא מלאך בכלל,
וברור לי שהוא גם יכול לקנא לפעמים בקטן
ואני נזהרת מאד לא לדרוש ממנו יותר מדי
וכל מה שכתבתן אני גם עושה,
מסתכלת בחומרה, סופרת עד 3, מודיעה שאני מחכה שיעשה את זה וכו..
ובאמת ברב רובם של המקרים זה עוזר וזה מספיק ב"ה.

ועדיין הזעזוע הזה מזה שילד מקבל פעם ב.. איזה מכה קטנה ולא כואבת על היד
נראה לי קצת מוגזם...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה