התייעצות שליטה אינו חינוך - מחפשת מקורות

התכוונתי לילד, לא פעוט
למרות שהם מבינים קודם...
אצלי זה יותר בגילאי 4-5
אני לא רואה מה מכה קטנה על היד רלוונטית לילד בן 4-5
בעיני מכות לא אמורות להיות בכלל באופציה.
לפעוט- כן אתן סוג של טפיחה בגב היד וזה מבחינתי לא מכה, אלא סוג של התניה- כי בשיחה זה פחות הולך עם פעוטות של מבינים.
 
רוב האנשים פה שבעד מכות, שיספרו למישהו אחר שזה לא מגיע מכעס ואיבוד שליטה.
אני מאד מסכימה.
כשזה בוער ככה לתת- אז אני יודעת שאין על מה לדבר, זה שלי וזה כעס נטו
וכשזה כבר לא בוער- פתאום נראלי מיותר לחלוטין... מה שמוכיח לי שזה היה נטו עצבים וכעס.
 
אני לא רואה מה מכה קטנה על היד רלוונטית לילד בן 4-5
בעיני מכות לא אמורות להיות בכלל באופציה.
לפעוט- כן אתן סוג של טפיחה בגב היד וזה מבחינתי לא מכה, אלא סוג של התניה- כי בשיחה זה פחות הולך עם פעוטות של מבינים.
גם ילד בן 4-5 מבין שאם אני נותנת לו מכה על היד אז זה יותר חמור,
זה לא בקטע של להכאיב, אלא להבהיר את חומרת המעשה.
ככה זה עובד אצלי,
כנראה שזה גם תלוי בצורת החינוך, ולמה הילד רגיל
ולכן אצל כל ילד זה עובד אחרת.

שואלת באמת, אם ילד בן 5 עושה משהו שאת לא מרשה, ולא מפסיק שאת אומרת לו שוב ושוב
איך אתן גורמות לו לשמוע בקולכן בכ"ז?? (גם מכה קטנה לא תמיד עוזרת:(
או שזה בכלל לא קורה אצלכם:oops:
 
גם ילד בן 4-5 מבין שאם אני נותנת לו מכה על היד אז זה יותר חמור,
זה לא בקטע של להכאיב, אלא להבהיר את חומרת המעשה.
ככה זה עובד אצלי,
כנראה שזה גם תלוי בצורת החינוך, ולמה הילד רגיל
ולכן אצל כל ילד זה עובד אחרת.

שואלת באמת, אם ילד בן 5 עושה משהו שאת לא מרשה, ולא מפסיק שאת אומרת לו שוב ושוב
איך אתן גורמות לו לשמוע בקולכן בכ"ז?? (גם מכה קטנה לא תמיד עוזרת:(
או שזה בכלל לא קורה אצלכם:oops:
למה את קוראת דבר חמור? בעלי ואני לא משתמשים בדבר שנקרא מכות בכלל
מה המטרה של המכות לילד? לא מצליחה להבין

ילד לא צריך לשמוע בקול ההורים בגלל שמפחד מהמכות ולא בגלל פרסים אלא בגלל שההורים אמרו
יש ספר מהממם "איך לדבר שהילדים יקשיבו ולהקשיב שהילדים ידברו"
יש כלים מאוד פשוטים שטובים גם להורים וגם לילד
 
טוב, אין לי מושג איך נוצר מצב שנשמע כאילו אני מחטיפה לילדים כל יום (על היום)
אני ממש לא בעד חינוך בכח ובהכאה,
סה"כ אמרתי שלפעמים!, כשדיבורים לא עוזרים,
אני יכולה לתת מכה קטנה על היד כדי להבהיר את חומרת המעשה,
אצל הילדים שלי זה בד"כ עוזר להם להבין שהגזימו.

ואני שואלת, באמת רוצה לדעת
במיוחד שגם אני לא תמיד משתמשת בשיטה הזאת
תכל'ס, נגיד את אומרת לילד ללכת לישון
והוא ממשיך לשחק,
וזה אחרי שנתת לו עוד זמן.. ולסיים את המשחק... וכו'
מה אתן עושות??
 
ילד לא צריך לשמוע בקול ההורים בגלל שמפחד מהמכות ולא בגלל פרסים אלא בגלל שההורים אמרו
יש ספר מהממם "איך לדבר שהילדים יקשיבו ולהקשיב שהילדים ידברו"
יש כלים מאוד פשוטים שטובים גם להורים וגם לילד
ברור שילד צריך לשמוע בקול ההורים רק בגלל שהם אומרים
אבל אני לא מכירה מישהו שזה עובד לא ב100% במבחן המציאות
אם אצלך זה ככה אשרייך!
 
ואני שואלת, באמת רוצה לדעת
במיוחד שגם אני לא תמיד משתמשת בשיטה הזאת
תכל'ס, נגיד את אומרת לילד ללכת לישון
והוא ממשיך לשחק,
וזה אחרי שנתת לו עוד זמן.. ולסיים את המשחק... וכו'
מה אתן עושות??
בגיל 5 אני לא אומרת לילד ללכת לישון, אני משכיבה לישון.
עכשיו אוספים (יחד איתו) את הצעצועים - אני לא נמצאת כל הזמן ליד אבל בהחלט מכוונת מה לאסוף ומידי פעם מגיעה לעזור, אחרי זה אוכלים, אחרי זה הולכים להתרחץ, אחרי זה הולכים למיטה ואני עוטפת אותו עם השמיכה מפטפטת קצת, אומרת שמע ישראל ושרה 2-3 שירים ויוצאת מהחדר.
 
ואני שואלת, באמת רוצה לדעת
במיוחד שגם אני לא תמיד משתמשת בשיטה הזאת
תכל'ס, נגיד את אומרת לילד ללכת לישון
והוא ממשיך לשחק,
וזה אחרי שנתת לו עוד זמן.. ולסיים את המשחק... וכו'
מה אתן עושות??
אני עם הילד עד שהוא שומע בקולי. וכן! אני עוזרת לו לשמוע בקולי. בא נספור עד 10 ואז אתה אוסף לעזור לו לאסוף ולהחמיא שהוא ממושמע
לא אומרת לו תתלבש והולכת לשתות נס קפה
 
בגיל 5 אני לא אומרת לילד ללכת לישון, אני משכיבה לישון.
עכשיו אוספים (יחד איתו) את הצעצועים - אני לא נמצאת כל הזמן ליד אבל בהחלט מכוונת מה לאסוף ומידי פעם מגיעה לעזור, אחרי זה אוכלים, אחרי זה הולכים להתרחץ, אחרי זה הולכים למיטה ואני עוטפת אותו עם השמיכה מפטפטת קצת, אומרת שמע ישראל ושרה 2-3 שירים ויוצאת מהחדר.
כל הכבוד!
לצערי אצלי זה לא ככה,
אבל כל דוגמה אחרת שרלוונטית לך
כאילו לא קורה לך שאת אומרת לילד משהו והוא לא שומע בקולך???
לדוגמה, לא קורה שאת אומרת לו לאסוף משחקים והוא לא רוצה, ומתעקש להמשיך לשחק
אבל שוב, אל תתפסי לדוגמה הזאת דווקא
 
כל הכבוד!
לצערי אצלי זה לא ככה,
אבל כל דוגמה אחרת שרלוונטית לך
כאילו לא קורה לך שאת אומרת לילד משהו והוא לא שומע בקולך???
לדוגמה, לא קורה שאת אומרת לו לאסוף משחקים והוא לא רוצה, ומתעקש להמשיך לשחק
אבל שוב, אל תתפסי לדוגמה הזאת דווקא
תתארי יותר את הסיטואציה
את אומרת לו לאסוף והוא ממשיך לשחק
מה את מגיבה?
 
בגיל 5 אני לא אומרת לילד ללכת לישון, אני משכיבה לישון.
עכשיו אוספים (יחד איתו) את הצעצועים - אני לא נמצאת כל הזמן ליד אבל בהחלט מכוונת מה לאסוף ומידי פעם מגיעה לעזור, אחרי זה אוכלים, אחרי זה הולכים להתרחץ, אחרי זה הולכים למיטה ואני עוטפת אותו עם השמיכה מפטפטת קצת, אומרת שמע ישראל ושרה 2-3 שירים ויוצאת מהחדר.

אני עם הילד עד שהוא שומע בקולי. וכן! אני עוזרת לו לשמוע בקולי. בא נספור עד 10 ואז אתה אוסף לעזור לו לאסוף ולהחמיא שהוא ממושמע
לא אומרת לו תתלבש והולכת לשתות נס קפה
אם אצל כולן יש משמעת כ"כ נהדרת ואף פעם לא קורה שילד לא שומע בקול ההורים
אז אין לי עוד מה להוסיף
אני מקווה שגם אצלי זה יהיה...
אבל כיום המצב אצלי זה שב"ה ילדים טובים, אבל בהחלט יכול להיות מצבים שהם לא ממהרים לשמוע בקולנו
ולפי התגובות פה אני מבינה שאנחנו מקרה חריג...
 
כל הכבוד!
לצערי אצלי זה לא ככה,
אבל כל דוגמה אחרת שרלוונטית לך
כאילו לא קורה לך שאת אומרת לילד משהו והוא לא שומע בקולך???
לדוגמה, לא קורה שאת אומרת לו לאסוף משחקים והוא לא רוצה, ומתעקש להמשיך לשחק
אבל שוב, אל תתפסי לדוגמה הזאת דווקא
זה קורה אבל אני לא מתמודדת עם זה לא בצעקות ולא במכה קטנה על היד
זה יכול להיות שנעשה תחרות (הוא מתלבש/אוסף את המשחקים/וואט אבר ואני עושה בנתיים משהו אחר ונראה מי גומר ראשון) יכול להיות שאני אחשוב על משחק כמו לאסוף דברים שמתחילים באות א'/ד/ל' או דברים בצבע מסוים או דברים במרקם מסוים, יכול להיות נעשה משחק כאילו אני הדודה מהונללו- כל פעם מבטא אחר ואני מביאה לו מתנות (דברים שצריך לסדר או בגדים להתלבש) וכן הלאה.
לפעמים גם קורה שאני קצת יותר תקיפה ואומרת לו שאני מבינה שהוא לא רוצה אבל עכשיו הוא צריך לעשות את זה ואני שמה שעון מעורר שעד אז הוא או צריך להתחיל או צריך כבר לגמור.
בגדול פחות נכנסת למלחמת כוחות או מלחמת התשה דין ודברים בינינו, זה לא יעיל בעיניי וגורם רק לנזק משמעתי.
 
תתארי יותר את הסיטואציה
את אומרת לו לאסוף והוא ממשיך לשחק
מה את מגיבה?
אולי זאת לא הייתה דוגמה טובה...
כי פה באמת אני פשוט יכולה להתעקש איתו עד שהוא יעשה את זה.
אני מנסה לחשוב מתי יצא לי שנתתי מכה,
נראה לי כשהילד בן 4 מציק לקטן,
לא זוכרת מה בדיוק... חטף לו משחקים... הפחיד אותו או משהו בסגנון...
אני אומרת לו כמה פעמים בחומרה, והוא ממשיך
אז נתתי לו מכה קטנה על היד (שוב, לא בעצבים ובעוצמה, אני תופסת לו את היד ואומרת לו שאני צריכה לתת לו מכה קטנה כדי שהוא ילמד איך להתנהג) וזה עוצר אותו.
יכול להיות שיש עוד דרכים ואולי יותר טובות
ברור לי שאני לא מושלמת בצורת החינוך שלי... רק משתדלת להיות טובה...
אבל זה לא נראה לי כזה דרמטי וטראומתי
 
אולי זאת לא הייתה דוגמה טובה...
כי פה באמת אני פשוט יכולה להתעקש איתו עד שהוא יעשה את זה.
אני מנסה לחשוב מתי יצא לי שנתתי מכה,
נראה לי כשהילד בן 4 מציק לקטן,
לא זוכרת מה בדיוק... חטף לו משחקים... הפחיד אותו או משהו בסגנון...
אני אומרת לו כמה פעמים בחומרה, והוא ממשיך
אז נתתי לו מכה קטנה על היד (שוב, לא בעצבים ובעוצמה, אני תופסת לו את היד ואומרת לו שאני צריכה לתת לו מכה קטנה כדי שהוא ילמד איך להתנהג) וזה עוצר אותו.
יכול להיות שיש עוד דרכים ואולי יותר טובות
ברור לי שאני לא מושלמת בצורת החינוך שלי... רק משתדלת להיות טובה...
אבל זה לא נראה לי כזה דרמטי וטראומתי
ילד בן 4 הוא ילד ממש קטן
פעם הבאה תתני לו יד יפה או תקחי אותו על הידיים ותפרידי בינהם
אסור מכות ורק לאמא מותר?
 
שואלת באמת, אם ילד בן 5 עושה משהו שאת לא מרשה, ולא מפסיק שאת אומרת לו שוב ושוב
איך אתן גורמות לו לשמוע בקולכן בכ"ז?? (גם מכה קטנה לא תמיד עוזרת:(
מסתכלת עליו בשקט. במבט ישיר וחודר
ומחכה. ומחכה.
אם הוא לא מספיק אני גם מציינת: אמא מחכה!
אם זה גם לא עוזר (נדיר) אני נעמדת קרוב ושוב מסתכלת ומחכה.
 
זה קורה אבל אני לא מתמודדת עם זה לא בצעקות ולא במכה קטנה על היד
זה יכול להיות שנעשה תחרות (הוא מתלבש/אוסף את המשחקים/וואט אבר ואני עושה בנתיים משהו אחר ונראה מי גומר ראשון) יכול להיות שאני אחשוב על משחק כמו לאסוף דברים שמתחילים באות א'/ד/ל' או דברים בצבע מסוים או דברים במרקם מסוים, יכול להיות נעשה משחק כאילו אני הדודה מהונללו- כל פעם מבטא אחר ואני מביאה לו מתנות (דברים שצריך לסדר או בגדים להתלבש) וכן הלאה.
לפעמים גם קורה שאני קצת יותר תקיפה ואומרת לו שאני מבינה שהוא לא רוצה אבל עכשיו הוא צריך לעשות את זה ואני שמה שעון מעורר שעד אז הוא או צריך להתחיל או צריך כבר לגמור.
בגדול פחות נכנסת למלחמת כוחות או מלחמת התשה דין ודברים בינינו, זה לא יעיל בעיניי וגורם רק לנזק משמעתי.
את צודקת לגמרי!
וכל הכבוד לך על הסבלנות
שלא תביני לא נכון, אני גם משתדלת תמיד לעשות את זה בדרכים נעימות
ודברים שחוזרים על עצמם, אז אני יעשה מבצע...
אבל, ויכול להיות שזה באמת ימים שיש לי פחות סבלנות, זה יכול לקרות. (אבל נראה לי שמותר לכל אמא
שיהיו לה ימים פחות סבלניים, כל עוד זה לא פוגע בילדים)
ולדעתי, מכה קטנה על היד לילד שמגזים זה לא משהו בעייתי כ"כ, גם אם לא מומלץ מלכתחילה.
 
מסתכלת עליו בשקט. במבט ישיר וחודר
ומחכה. ומחכה.
אם הוא לא מספיק אני גם מציינת: אמא מחכה!
אם זה גם לא עוזר (נדיר) אני נעמדת קרוב ושוב מסתכלת ומחכה.
תאמיני לי
ממש הייתי מעדיפה מכה קטנה על היד ולא את זה
 
את צודקת לגמרי!
וכל הכבוד לך על הסבלנות
שלא תביני לא נכון, אני גם משתדלת תמיד לעשות את זה בדרכים נעימות
ודברים שחוזרים על עצמם, אז אני יעשה מבצע...
אבל, ויכול להיות שזה באמת ימים שיש לי פחות סבלנות, זה יכול לקרות. (אבל נראה לי שמותר לכל אמא
שיהיו לה ימים פחות סבלניים, כל עוד זה לא פוגע בילדים)
ולדעתי, מכה קטנה על היד לילד שמגזים זה לא משהו בעייתי כ"כ, גם אם לא מומלץ מלכתחילה.
צר לי לאכזב אותך
אבל
מכה קטנה זה לא כלום!
לילד צריך להיות בטחון בהורים שלו
קראת את הספר של הרב יעקבזון?
הוא אומר שמכות זה אנטי חינוכי וזה רק שממש ממש ממש ממש אין ברירה
 
ילד בן 4 הוא ילד ממש קטן
פעם הבאה תתני לו יד יפה או תקחי אותו על הידיים ותפרידי בינהם
אסור מכות ורק לאמא מותר?
.ילד בן 4 הוא לא כזה קטן, והוא מבין מצוין שאסור לו להציק לילד קטן,
אני מרגישה שאני יוצאת ממש לא מובנת...
אני לגמרי מבינה שילד בן ארבע הוא לא מלאך בכלל,
וברור לי שהוא גם יכול לקנא לפעמים בקטן
ואני נזהרת מאד לא לדרוש ממנו יותר מדי
וכל מה שכתבתן אני גם עושה,
מסתכלת בחומרה, סופרת עד 3, מודיעה שאני מחכה שיעשה את זה וכו..
ובאמת ברב רובם של המקרים זה עוזר וזה מספיק ב"ה.

ועדיין הזעזוע הזה מזה שילד מקבל פעם ב.. איזה מכה קטנה ולא כואבת על היד
נראה לי קצת מוגזם...
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה