שעות !!! של בכי בלילה - בן שנתיים

אוקי, תפסיקו. די
זה התגובה המאה באשכול זה.

ככלות הכול פרוג נועד לדיונים מקצועיים ארוכים ולבקשות עזרה קצרים ומתומצתים.

ואכן, אני גבר...

אופס, בזמן שכתבתי נוספה עוד תגובה, אז זה התגובה ה101 די והותר
 
נכתב ע"י כתיבה נכונה;1057724:
אוקי, תפסיקו. די
זה התגובה המאה באשכול זה.

ככלות הכול פרוג נועד לדיונים מקצועיים ארוכים ולבקשות עזרה קצרים ומתומצתים.

ואכן, אני גבר...

אופס, בזמן שכתבתי נוספה עוד תגובה, אז זה התגובה ה101 די והותר

לכן חשב מי שחשב להדיח את הגברים מ"איש את רעהו"..:D

ולעניין: אני אישית אוהבת את האשכולות האלה כל עוד הם מתנהלים בצורה של דיון ענייני, גם דעות שונות משלי מחכימות אותי לעיתים.
 
הזוי בעיני לומר לא להיות עם ילד שכואב לו בכאבו, כדי שילמד להתמודד כמו גדולים.
ברור שלילד אין אותו כח סבל כמו שיש למבוגר!!!

וחוץ מזה, יש גם כאבים שמבוגרים שחוו אותם יכולים לספר לכם עד כמה הם משמעותיים.
דלקת אוזניים, למשל.

בכלל, ילד שכואב לו מרגיש שלל תחושות מבולבלות ומאיימות, הוא לא מבין מה קורה, והתיווך של ההורה קריטי בשבילו. אימהות שמדברות באימהית באופן טבעי, לא יכולות לתאר לעצמן איך משפטים פשוטים בונים את עולמם של הילדים שלהם. "מוישי, עכשיו כואב לך משהו, נכון? חבל שאנחנו לא יודעים בדיוק מה מציק לך. אולי זה האוזניים, מותק שלי. אני אוהבת אותך. אני עצובה כשכואב לך. אני מקווה שעוד מעט יעבור לך ותוכל לישון רגוע."
אתן יודעות כמה שזה שווה? זה בניין אישיות אמפתית, זה יכולת להתמודד עם קשיים, זה יכולת להעזר, זה בסיס לעולם הרגשי של ילד!
 
מה דעתכן על הרעיון הבא (רגע, לא לתקוף ישר, תחשובנה קצת קודם)
הרעיון הוא כזה:
יתכן (מודגש) שלילד מאד כיף לבכות! הוא בכלל לא סובל! הוא יודע שעכשיו אמא בלחץ/רחמים/תסכול או כל מה שעולה בדעתו וזה ממש נחמד!! מינימום מאמץ, מעוותים קצת את הפנים, משווים להם מראה מיוסר, משמיעים קולות כאלו מין, וזהו! איזה יופי! מי אמר שלצחוק יותר קל? מי אמר שלעשות את עצמך ישן יותר קל, וכן על זה הדרך...

ספירה לאחור, חמש דקות, זהו: אפשר להתקיף...
 
נכתב ע"י נתנאלה;1057840:
מה דעתכן על הרעיון הבא (רגע, לא לתקוף ישר, תחשובנה קצת קודם)
הרעיון הוא כזה:
יתכן (מודגש) שלילד מאד כיף לבכות! הוא בכלל לא סובל! הוא יודע שעכשיו אמא בלחץ/רחמים/תסכול או כל מה שעולה בדעתו וזה ממש נחמד!! מינימום מאמץ, מעוותים קצת את הפנים, משווים להם מראה מיוסר, משמיעים קולות כאלו מין, וזהו! איזה יופי! מי אמר שלצחוק יותר קל? מי אמר שלעשות את עצמך ישן יותר קל, וכן על זה הדרך...

ספירה לאחור, חמש דקות, זהו: אפשר להתקיף...
אני זוכרת את עצמי ילדה קטנה בת 5 אולי. ליל שבת מאוחר ואני מיבבת מעייפות. אבא שלי שאל מה קרה לך? ואני לא עניתי רק המשכתי בבכי הנודניקי הזה. ניסיתי אז לחשוב ולשאול את עצמי למה אני בעצם בוכה ולא הייתה לי תשובה. היה לי טוב ונעים להמשיך ליבב (משחרר)

היום לפעמים אני מספרת את זה בצחוק לילדי הגדולים יותר כשהבכי שלהם הוא מסוג עייף כזה. ואני אומרת להם אם זה בכי מסוג כזה, מצידי אין שום בעיה, כמה שטוב לך...

אגב, אצלינו בכי זה סוג של תקשורת ואנחנו מדברים על זה גם בגיל צעיר. כמו למשל דיונים רציניים בגיל צעיר ממש: אני רואה שאתה רוצה לבכות, זה בסדר גמור, כמה דקות אתה רוצה לבכות עוד? עוד 2 דקות? 3 דקות? בסדר גמור...
 
נכתב ע"י גלבוע;1057798:
הזוי בעיני לומר לא להיות עם ילד שכואב לו בכאבו, כדי שילמד להתמודד כמו גדולים.
ברור שלילד אין אותו כח סבל כמו שיש למבוגר!!!

וחוץ מזה, יש גם כאבים שמבוגרים שחוו אותם יכולים לספר לכם עד כמה הם משמעותיים.
דלקת אוזניים, למשל.

בכלל, ילד שכואב לו מרגיש שלל תחושות מבולבלות ומאיימות, הוא לא מבין מה קורה, והתיווך של ההורה קריטי בשבילו. אימהות שמדברות באימהית באופן טבעי, לא יכולות לתאר לעצמן איך משפטים פשוטים בונים את עולמם של הילדים שלהם. "מוישי, עכשיו כואב לך משהו, נכון? חבל שאנחנו לא יודעים בדיוק מה מציק לך. אולי זה האוזניים, מותק שלי. אני אוהבת אותך. אני עצובה כשכואב לך. אני מקווה שעוד מעט יעבור לך ותוכל לישון רגוע."
אתן יודעות כמה שזה שווה? זה בניין אישיות אמפתית, זה יכולת להתמודד עם קשיים, זה יכולת להעזר, זה בסיס לעולם הרגשי של ילד!


ברור. אבל אחרי שעשו את זה לילה, ועוד לילה, ועוד לילה, וגם לילה רביעי, מה עושים כעת? וחוץ מזה איך ייתכן שלילד לא כואב כלום במשך היום והוא גם הולך לישון כרגיל וכל לילה מתעורר באותה שעה ומתחיל לבכות?
כל לילה לשבת לידו כל הלילה ולדבר באימהית?
לבנות אישיות אמפתית זה דבר חשוב מאד אבל חשוב לא פחות זה לבנות אישיות עם גבולות.
ואת מוזמנת לבוא להכיר את הילדים שלי: ב"ה מאושרים, יצירתיים, (סליחה על השחצנות) וגם בל"ע ביחסי אנוש וחברה לא חסר להם, ועדיין- אני בדעה שהצבת גבולות היא הכרחית (במקביל לאמפתיה) כי התפקיד שלנו, כהורים, זה להכין את הילדים שלנו לחיים וילדים חסרי גבולות הם לרוב ילדים פחדנים ובכיינים שמאויימים מהחיים יותר מידי.
 
נכתב ע"י נתנאלה;1057840:
מה דעתכן על הרעיון הבא (רגע, לא לתקוף ישר, תחשובנה קצת קודם)
הרעיון הוא כזה:
יתכן (מודגש) שלילד מאד כיף לבכות! הוא בכלל לא סובל! הוא יודע שעכשיו אמא בלחץ/רחמים/תסכול או כל מה שעולה בדעתו וזה ממש נחמד!! מינימום מאמץ, מעוותים קצת את הפנים, משווים להם מראה מיוסר, משמיעים קולות כאלו מין, וזהו! איזה יופי! מי אמר שלצחוק יותר קל? מי אמר שלעשות את עצמך ישן יותר קל, וכן על זה הדרך...

ספירה לאחור, חמש דקות, זהו: אפשר להתקיף...

אני חושבת שפשוט צריך לראות את הילד.
יש בכי כזה מתמסכן ומתאמלל...
ויש בכי אמיתי.

אם את בטוחה שזיהית נכון, אין בעיה. תצחקי איתו ביחד על חולשות אנוש באופן שלא יבייש אותו.
אם את מסתפקת - תחשבי פעמיים לפני שאת מלגלגת על ילד.
המחיר של לגלוג למצוקה אמיתית, עלול להיות יקר מדי.
 
נכתב ע"י דסי;1057861:
היום לפעמים אני מספרת את זה בצחוק לילדי הגדולים יותר כשהבכי שלהם הוא מסוג עייף כזה. ואני אומרת להם אם זה בכי מסוג כזה, מצידי אין שום בעיה, כמה שטוב לך...

אגב, אצלינו בכי זה סוג של תקשורת ואנחנו מדברים על זה גם בגיל צעיר. כמו למשל דיונים רציניים בגיל צעיר ממש: אני רואה שאתה רוצה לבכות, זה בסדר גמור, כמה דקות אתה רוצה לבכות עוד? עוד 2 דקות? 3 דקות? בסדר גמור...

ממש נהניתי. איזו תקשורת פתוחה ויפה! תחשבי איך שזה בונה אצל ילד מודעות עצמית...
 
נכתב ע"י יעל ברג;1057868:
לבנות אישיות אמפתית זה דבר חשוב מאד אבל חשוב לא פחות זה לבנות אישיות עם גבולות.

אין שום סתירה בין אמפתיה לגבולות. בכלל, מעודי לא חלקתי על הצורך הבסיסי של ילד בגבולות.

אכן, גבולות הן בסיס ויסוד לבריאות הנפשית של ילדים.

העדרם של גבולות הוא הגורם מס' 1 לחרדות אצל ילדים.

אמרתי אחרת???


נכתב ע"י יעל ברג;1057868:
ברור. אבל אחרי שעשו את זה לילה, ועוד לילה, ועוד לילה, וגם לילה רביעי, מה עושים כעת?

כל לילה לשבת לידו כל הלילה ולדבר באימהית?
ממש לא.
אבל באותה מידה גם לא ללכת לקיצוניות השניה, ולראות בעולל הרך הזה אויב עוין שמחפש רק איך לדפוק את ההורים שלו.
מדי הרבה הודעות בפורום הזה דיברו בנימה הזו.

נכתב ע"י יעל ברג;1057868:
וחוץ מזה איך ייתכן שלילד לא כואב כלום במשך היום והוא גם הולך לישון כרגיל וכל לילה מתעורר באותה שעה ומתחיל לבכות?
מספיק אמהות מנוסות כבר נתנו את התשובות. אזניים / שיניים / תולעים - מצוקות שמתעוררות (תרתי משמע) דווקא בלילות.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה