מידע שימושי תכנות או ראיית חשבון

את השכר שציינת מקבלים רק במשרות ניהוליות של חשבות ומשרה ניהולית לא מאפשרת גמישות בשעות בשל האחריות שהיא דורשת.
אני רואה את חברותי החשבות. גם מחוץ לעבודה הן בעבודה. גם בחופשים שלא לדבר על מועדי הלחץ החודשיים ודוחות רבעוניים. הן יכולות לעבוד גם 15 שעות.
לא גמישות ולא נעליים.
גמישות היא רק במשרות קטנות במשרד והשכר שם עלוב בהתאם.
ולא הכל תלוי ברצון. לפעמים המציאות מכתיבה תנאי שוק ושכר. הסיסמאות שמפריחים פה לגבי ראיית חשבון כאילו הכל עניין של התגמשות וקואצ'ינג ואז ודאי תגיעי למשרה שגם תתגמל בעשרות אלפי ש"ח וגם תהיה גמישה בשעות וגם תהיה מספקת הן לא פחות ממגוחכות.
זה לא סיסמה כתבתי שזה רצון ומאמץ.
עברתי עבודות בזמן שהיו כאלה שנשארו והעדיפו את הבטוח
 
התכוונתי גמישות מבחינת ההגעה בבוקר, העבודה מהבית (כמובן תלוי באיזה משרדי רו"ח אבל ישנה אופציה כזו)
מסכימה איתך שגמישות כזו קיימת בחלק מהמשרדים (רק בחלקם) ועבודה מהבית היתה אפשרות שהתרחבה בקורונה.
אבל במשרה בכירה יש הרבה שעות לעשות בין שהן בבית ובין שהן במשרד.
 
שוק החשבונאות סטרילי מגברים? גם בחברות גדולות שאינן הייטק יש את עניין גיבוש העובדים וגם במשרדים יכולות לצוץ בעיות.
פרט לחלק ממוסדות החינוך אין שום מקום עבודה שאינו מעורב.
לא סטרילי אבל זה לא רק נושא הגברים אלא המנטליות של סוג מקום העבודה
בגדול ישנן חברות הייטק שמייעדים לחרדיות מקום בנפרד וכדומה
 
התכוונתי גמישות מבחינת ההגעה בבוקר, העבודה מהבית (כמובן תלוי באיזה משרדי רו"ח אבל ישנה אופציה כזו)
הגמישות הזאת קיימת בהייטק אפילו יותר. ברוב המקומות אפשר להגיע בכל שעה שהיא ואז לעשות את ה8-9 שעות... (אפילו להתחיל ב3 אחה''צ...)
ואגב יש לא מעט חברות הייטק שגם אם בעקרון צריך לעשות 9 שעות אף אחד לא יגיד לך כלום אם תצאי כל יום אחרי 8 וחצי שעות... פשוט ירד מהמשכורת.
 
הגמישות הזאת קיימת בהייטק אפילו יותר. ברוב המקומות אפשר להגיע בכל שעה שהיא ואז לעשות את ה8-9 שעות... (אפילו להתחיל ב3 אחה''צ...)
ואגב יש לא מעט חברות הייטק שגם אם בעקרון צריך לעשות 9 שעות אף אחד לא יגיד לך כלום אם תצאי כל יום אחרי 8 וחצי שעות... פשוט ירד מהמשכורת.
חדשת לי.
 
לפי סקר השכר של אולז'בס,
ממוצע השכר לרואת חשבון במרכז עם 5 - 8 שנות ניסיון עומד על 11,200 ש"ח.
ממוצע השכר למתכנתת במרכז עם 5 - 8 שנות ניסיון עומד על 17,000 - 18,000 ש"ח (תלוי בשפת תכנות).
 
לא סטרילי אבל זה לא רק נושא הגברים אלא המנטליות של סוג מקום העבודה
בגדול ישנן חברות הייטק שמייעדים לחרדיות מקום בנפרד וכדומה
נסיונות יש בכל מקום וגברים יש בכל מקום עבודה כמעט.
בחברות הייטק וגם בחברות בענפים אחרים הנסיון יכול לבוא בדמות גיבוש חברתי מטעם ההנהלה.
בבנקים, קופות חולים, חנויות ומשרדים- כולל משרדים חרדיים- וכל מקום אחר הנסיונות יבואו בלבוש אחר ואכמ"ל.
גם אשה שעובדת בחנות תיאלץ להתנהל מול ספקים גברים.
בסופו של דבר אם רוצים לעבוד צריכים להתמקד בכלים להתמודדות.
מי שלא חפצה בהתמודדות הזו תוכל לעבוד במוסדות חינוך לבנות.
 
שוק החשבונאות סטרילי מגברים? גם בחברות גדולות שאינן הייטק יש את עניין גיבוש העובדים וגם במשרדים יכולות לצוץ בעיות.
פרט לחלק ממוסדות החינוך אין שום מקום עבודה שאינו מעורב.

אישית עזבתי עבודה במוסד חינוך מצוין , אחד הבעיות המרכזיות היתה הצמידות לעבודה עם גברים
אז נכון שהם היו חרדים זה עדין לא עוזר כשאת כל הזמן עובדת איתם

ניסיונות יש בכל מקום, וצריך כלים וידע איך להתמודד מולם
 
העובדה שזה לא קורה היום לא קשורה לכך שתבונה איננו אלא לעולם שמשתנה.

הייטק בירושלים הוא דבר נעלם. בתקופה ההיא היתה תשעים אחוז השמה גם לסמינרים בירושלים מה שהיום אין, ובוגרות תואר נמצאות כמעט* באותה סיטואציה כמו לא בוגרות תואר; אולי שיטוט קצר בלינקדאין יצליח להוכיח את הנושא הזה סוף סוף במקום הודעות חוזרות על עצמן על תואר ולא תואר.

*הסיבה שרק כמעט כי בירושלים יש את אינטל ומובילאי שדורשים תואר ונותנים אופציה למשרות להרבה בעלות תואר. אבל מחוץ לירושלים אפילו את זה אין.
את צודקת בהחלט.
אני אחדד שבעיני פעמים רבות בוגרות תואר במצב גרוע מבוגרות הנדסאים.
ממה שאני רואה, בנות עם תואר בוררות הרבה יותר עבודה ראשונה, והרבה פחות גמישות להתחיל בשכר של 6-7,
כי הרי בשביל מה הוצאנו תואר?
לעומת בוגרות מהט שבד״כ יקפצו על כל מה שיציעו להן.
(למרבה הצער, גם על משרות ללא תשלום בתחילה או גרוע מכך - ישלמו למקום שיעסיק, אבל לא זה הנושא כרגע.)
בעיני, עדיף בחורה שלומדת מה״ט ועובדת אח״כ שנתיים במינימום, כסאטז׳, ויוצאת לשוק אחרי 4 שנים מתחילת הלימודים עם ניסיון שמקנה לה שכר גבוה משל מתחילה. לעומת תואר שאורך יותר זמן ומקשה רגשית על התפשרות במשרות.
 
הגמישות הזאת קיימת בהייטק אפילו יותר. ברוב המקומות אפשר להגיע בכל שעה שהיא ואז לעשות את ה8-9 שעות... (אפילו להתחיל ב3 אחה''צ...)
בהחלט, הרבה יותר.
באיזור תחילת מרץ של שנה שעברה, כשהתחילו להעלות אופציות של עבודה מהבית,
קראתי תחקיר שבדק עד כמה עולם ההיטק מוכן לעבודה מהבית.
אחוזים גבוהים מאוד דאז, לא זוכרת מספר מדויק, בסיבות ה90%, הצהירו שכבר עכשיו יש אפשרות כזו לעבודה מהבית. רוב ככל תעשיית ההיטק (היטק אמיתי, לא בטוחה לגבי מקומות ממשלתיים וכו׳) עובדים כבר שנים עם לפטופים שמאפשרים עבודה בכל חור, וכפי שציינת, גם בכל שעה.
 
הנושא כמעט ומוצה, אך אתן את השנקל שלי בכל זאת:
או ליתר דיוק של גיסתי, רואת חשבון עם ניסיון של 15 שנה שמצטערת מאד שהיא לא בתכנות.
לדבריה, נכון שהייתה תקופה מסוימת בחיים שהיא עבדה 7 שעות, אך העבודה הייתה כל כך רחוקה מהבית, והפקקים הלוך חזור לא אפשרו לה לעבוד יותר.
התנאים הסוציאליים ברובם נמוכים יותר מאלה שבהייטק הם מובנים מאליהם, העבודה קשה ודורשת ובהחלט לא מספיק מתגמלת.
כמו שנאמר פה- האופציה לעצמאים גבוהה מאד, ומי שרואה עצמו כעצמאי יוכל להינות מהתחום.
 
אני לא מכירה בכלל את התחום של ראיית חשבון אבל ממעקב אחרי האשכול נראה שיש לא מעט רואות חשבון שמצטערות שלא למדו תכנות ואין פה אף מתכנתת שרוצה להיות רואת חשבון...
מפה והלאה כל אחד יעשה את השיקולים שלו...
 
הגמישות הזאת קיימת בהייטק אפילו יותר. ברוב המקומות אפשר להגיע בכל שעה שהיא ואז לעשות את ה8-9 שעות... (אפילו להתחיל ב3 אחה''צ...)
ואגב יש לא מעט חברות הייטק שגם אם בעקרון צריך לעשות 9 שעות אף אחד לא יגיד לך כלום אם תצאי כל יום אחרי 8 וחצי שעות... פשוט ירד מהמשכורת.
בראיית חשבון- עברתי 4 מקומות עבודה
2 משרדים גדולים ו-2 חברות גדולות
בכולם---- לא נתנו לעשות פחות מהתקן של השעות ואף העירו על זה במידה וראו זאת (זה לא עניין אותם שאני סופגת את המחיר...)
 
אחרי כל מה שכתוב כאן נגד ראיית חשבון...
במשפחה שלי הרוב עובדות בנושא הכספים.
יש כמה רואות חשבון שנהנות מהעבודה שלהם.
אף אחת לא נשארה במשרד רואי חשבון, כמו שכתבו, זה לא מתגמל ולא שווה. (אלא אם כן מתקדמים משם למשרה נהולית)
יש אחת שעובדת במשרד ממשלתי עם רשיון רואה חשבון. בלי תואר.
כדי להרוויח משכורת טובה, יש צורך לעבור למשרדים אחרים, תחום ההייטק, משרות ניהול ועוד.
אבל גם בתכנות, ככה הבנתי, כדי להקפיץ את המשכורת צריך לעבור פעם בכמה שנים למקום אחר שמסכים לשלם יותר.
וגם אם תסתכלו על השוק, כמה הנדסאיים בגילאים מבוגרים (40-50 ומעלה) אתם מכירים?
זה תחום שמתחדש כל הזמן וצריך לעמוד בקצב שלו...
לא אומרת, זו היתה התלבטות מאד קשה...
 
אני חושבת שבראיית חשבון במשרה ניהולית אפשר לאחר כ-10 שנים להגיע ל-30K. שוב ושוב זה תלוי ברצון כי כשאני החלפתי עבודות לא הרבה במקום העבודה הראשון שלי החליפו גם והיה נוח להם להישאר כך שהם לא התקדמו הרבה בשכר.
מה זה משרה ניהולית? מנג'ר? לא מקבל כזה סכום, גם לא מנג'ר בכיר
אולי סמנכ"ל כספים
 
אני מנהלת כספים ויש לי גמישות.
יש זמנים של לחץ ויש זמנים של רוגע כך שאפשר לאזן...
לא שוללת את מה שכתבת על הדוחות והכל תשימי לב שבד"כ הן לא עובדות 15 שעות וגם לא נראה לי 9 שעות.
יכול להיות שאת צודקת, אבל זה ממש נדיר וחבל לתת מצג שווא שזה שכיח למצוא משרה כזו
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

התלבטתי אם להגיב באשכול אחר והחלטתי לפתוח חדש עם הסבר מהבסיס. כל תגובת-נגד תענה בברכה.
אחד הכשלים העיקריים בחיפוש אחר עבודה\ מקצוע, הוא השאלה "איזה עבודה יש בזה"
או- "אני כזו וכזו וכזו, במה כדאי לי לעבוד"
מגדילים לעשות מנחשי ענן\ קוראים בשוקו, בקפה ובקווי האף ומסבירים למאובחן\ת הנלהבים איזה יכולות מדהימות יש להם (מה לא עושים כדי שלקוח יהיה מרוצה ויגרור את חבריו לאותו בור)
ואז כשקמים מהספר ותולשים את הצ'ק ושואלים- במה אני יכולה לעבוד?
אין תשובה ברורה. וחוזרים לנקודת ההתחלה המתסכלת.

ההבדל בין פרופסיה להתקדמות מקצועית כללית
יש מקצועות שלומדים אותם, והם פרופסיה- ראית חשבון, עיצוב דיגיטלי, עריכת דין, תכנות, רפואה, טיפול- מאד ברור מה לומדים ואיזה עבודה מחפשים אחר כך. זה פלוס גדול שהכיוון ברור, זה מינוס ענק אם התחום לא מתאים ורוצים לעשות שינוי. כמעט כל מה שלמדו לא רלוונטי לתחום אחר. צורת ההכשרה הזו מקובלת מאד בחברות שמרניות, כי ככה היה פעם. לכל אחד היה מקצוע ביד- סנדלר, חנווני, רופא או עורך דין. כל הבדיחות על האמא היהודיה והפולניה? אז היום זה ככה בחברה החרדית ובחברה הערבית בארץ. רוצים מקצוע ברור שגם אנשים שמרנים מבינים מה יש ביד.
אבל זה רק מיעוט מהלימודים והעבודות בשוק העבודה המודרני.
רוב הלימודים הם יותר כלליים ומקנים יכולות.
* הם מתבססים על היכולות הבסיסיות של האדם (היוש יכולות אנליטיות יוצאות דופן+ חוש מיוחד לזכירת מספרי טלפון בע"פ+ גמישות בקפיצות לגובה),
* מתקפים אותן עם ידע נוסף ותעודה ממוסמכת ומכניסים לתוך מסגרת ששוק העבודה מכיר בה ומתגמל-
* מכאן האדם מנהל את הקריירה שלו באפיקים שמענינים אותו.

אפשר לדמיין את זה כמו ההבדל בין ללמוד לנגן על כלי אחד מסוים (למשל פסנתר) לבין ללמוד מוזיקה באופן כללי – תווים, תיאוריה, סגנונות. הראשון נותן לך כלי ביד, השני נותן לך שפה שלמה שאיתה אפשר ליצור, ללמד, לנתח, או להמציא משהו חדש.

רוב התארים במדעי החברה והרוח (מי יותר ומי פחות) נותנים תוקף ליכולות. נותנים ידע רלוונטי שהשוק מכיר בו. לא לחינם משרות זוטרות דורשות תואר ראשון כלשהו, משרות בכירות יותר בפיתוח פרויקטים דורשות תואר שני יתרון באחד מתוך התחומים-------. כי הם לא מחפשים דווקא תואר שני בתחום ספציפי. הם מחפשים מישהו שיש לו יכולות ניהוליות וניתוחיות בתחום רחב מסוים.
בעבודות מהסוג הזה יש משקל רב ליכולות האישיות, לנסיון התעסוקתי, ולידע שצברו. אפשר להגיע לתפקידים בשכר נאה מאד- אבל צריך לנהל את זה בחכמה. לעבוד בהתחלה בשכר נמוך כי בתפקיד מסוים יש מקפצה לשלב הבא. יש הרבה ניידות בין התחומים- יכול לבוא מישהו שניהל פרויקט בתחום הבריאות ולהתקבל לעבודה בכירה בניהול בתחום החינוך או הרווחה. כי זה לא "איזה עבודה יש בזה" אלא- מה היכולות שנולדתי איתם ומה הנסיון והידע שצברתי בדרך מעל היכולות האלה.
התפתחות מקצועית כזו היא גמישה ויש בה ניידות בין תחומים.

ומכאן ההבדל בצורך בתואר אקדמי. בתחומי הפרופסיות אם את מתכנתת טובה או מנהלת חשבונות מעולה- והצלחת להתברג, אף אחד לא יבדוק אם יש לך תואר (לרוב, בהתחלה. לפעמים בהמשך החיים כן צריך). כנ"ל בעוד תחומים בהם מספיק ידע ותעודה.
אבל בתחומים שנושקים יותר לתחומי החברה, הדרך הכמעט יחידה להתקדם זה ע"י תואר. כי זה שילוב של יכולות+ אישור שיש לאדם ידע נרחב שיהיה רלוונטי למגוון רב של תפקידים. אין כמעט דרך לעקוף את זה.

לגבי "לעבוד במחקר"
זו אמירה חסרת תוכן ותועלת כי אין מי שיקבל הפניה "לעבוד במחקר" באבחון תעסוקתי.
למחקר מגיעים ב2 צורות.
1. אדם שמתמחה בתחום מסוים, אוהב ללמוד אותו באופן שווה או יותר למידת אהבתו לעיסוק, רוצה להעמיק בו, ועל הדרך גם להרוויח קצת כסף. העבודה היא או כעוזר מחקר במעבדה (פירוט למטה) או במכוני מחקר מסחריים. רוב העובדים במכוני המחקר הגדולים שמוכרים את שירותיהם לגופים הגדולים במדינה, הם תלמידי תואר ראשון - שני שמנהלים מחקרים מסחריים מול משרדי ממשלה וחברות גדולות. בראש המכונים ואלה שמקבלים שכר נאה, יושבים אנשים עם תקן אקדמי שמוכרים בסצנה האקדמית. כל גוף מחקר שרוצה שישכרו ממנו את השירותים (שאותם יבצעו בשכר נמוך הסטודנטים הנ"ל)- מחזיק כמה אנשי סגל כקישוט וכחותמת איכות. הם לא עובדים במחקר, הם אנשי אקדמיה שמקבלים שכר גם על מחקר. אין שום דרך להגיע לשכר ראוי במחקר בלי להיות אנשי אקדמיה שמושקעים בה עד צוואר, מפרסמים מאמרים בכתבי עת מוכרים ועוד.
העבודה של הזוטרים במכוני המחקר היא משעממת, לעיתים קרובות לא מקצועית (כי עושים המון מניפולציה על נתונים חסרים כדי להשיג משהו), ואם זה מכון שגם עושה סקרים זה בכלל עבודה כמעט משרדית. אין דבר יותר מסכן ממאסטרנט שמתחנן לפונקציות רלוונטיות לענות לו על שאלונים. כן, משלמים לו על זה, ועדיין זה עלוב. זה שווה לו או כי הוא כרגע בין עבודות או במהלך לימודים, או כי הוא מאמין שזה יקדם אותו בעולם האקדמי. זה אף פעם לא תהיה התחנה האחרונה ועיקר הקריירה שלו. (שוב, אלא אם הוא יקבל תקן אקדמי ומכון מחקר יקח אותו כחותמת מקצועית, או שהוא יפתח מכון בעצמו וינסה להשיג חוזים עצמאית, קשה כמעט עד בלתי אפשרי)

מחקר של עוזרי מחקר עם מלגות ומשכורת מתנהל בד"כ במעבדות אקדמיות, סביב אנשי סגל אקדמי. קודם כל לומדים תחום, ואז גם חוקרים אותו. יש תחומים שמאופיינים ביותר מחקר ויש פחות ואפשר לבחור בהתאמה לנטיות ואופי.

2. אנשי מקצוע בתחום הסטטיסטיקה, מערכות מידע וניתוח נתונים. זה דומה מאד לרואה חשבון או מתכנת. יש להם מומחיות בתוכנה\ מספרים הרלוונטיים והם עושים את העבודה השחורה של ניתוח האקסלים של המחקר (או הפלט של תוכנות מתקדמות אחרות) ומעבירים את התוצאות לחוקר שכותב תוצר של מידענות או אנליזה מחקרית, לפי מה שהזמינו ממנו. זו עבודה טכנית, מספרית מאד, שיושב על תואר בסטטיסטיקה או תואר "מדעי" אחר שלימד את האדם לעבוד עם מספרים.
תקציר - לאחר 9 שנים שבהם צברתי חובות, הגעתי לנקודת בחירה בין ירידה משמעותית ברמת חיים, לבין הגדלת הכנסות משמעותית, (או שתיהם) בחרתי ללכת בדרך השניה.
נכון לעכשיו ב"ה עצרתי את החובות והתחלתי לייצר הכנסות, שהמטרה הסופית שלי להגיע לסכום שיאפשר לי חופש כלכלי אם ירצה ה'.
בשנה פלוס האחרונות עברתי הרבה ניסיונות, חלקם נכשלתי, חלקם הצלחתי, וכל התהליך הוא חוויתי, משעשע ועמוס תובנות.
אני מתכוון פעם בשבוע, להביא סיפור אחד, ומה למדתי ממנו, ואני ישמח לשמוע את דעתכם.

השבוע:
סיפור על מכה של (כסף) ערב סוכות:
בסוף בינה"ז אב פגשתי את אחי הצעיר בגאולה, אמרתי לו: " אני צריך הכנסה משמעותית, בחגים אנשים מוציאים הרבה כסף, הכסף הזה הולך לכיס של אנשים אחרים, השנה אני מתכוון שחלק מזה ילך לכיס שלי"
החלטנו שנעשה רשימה מפורטת של כל מה שאנשים צורכים בתקופת החגים, החל מערב ר"ה, ועד מוצאי שמחת תורה.
לאחר חצי שעה יצא רשימה כמעט מושלמת (מושלם לגמרי אני שונא... כי זה אף פעם לא יקרה, יום אחר נרחיב על זה בע"ה),
נתתי לעצמי שעה לקבל החלטה, כיון שאני יודע שאחד הדברים שהכי מעכבים בן אדם מלפעול, זה חוסר החלטה, קיבלתי ע"ע שעד סוף השעה אני מחליט על אחד מהאפשרויות, ומתמקד בו.

קיבלתי החלטה לבנות סוכות לאנשים, אני אישית לא יודע לבנות כלום, ולכן סגרתי עם עובדים שיבנו תמורת 50 ש"ח לשעה, ממוצע של סוכה גדולה לקחתי 1500 ש"ח לקח 10 שעות שתי עובדים, ככה יצא שהרווח הגולמי (רווח על המוצר בלי לחשב הוצאות נוספות שיש לעסק -- במקרה שלי פירסום, במקרים אחרים שכירות מקום\ מזכירות, וכדומה), לסוכה 500 ש"ח.

השלש שבועות הראשונים היו כמו חלום שמתגשם, עשיתי סוכה אחרי סוכה, נשאר לי רק להתאמן איך סופרים מזומנים מהר :)

ואז בין יוה"כ לסוכות, עשיתי סוכה אחת יותר מידי....

ביקשו ממני לתת הצעת מחיר לסוכה מורכבת, היה צריך להכשיר את השטח, להכשיר את המקום לדפנות, ועוד סיבוכים שונים, הציעו לי סכום כפול ממה שהייתי מורגל, ואמרתי כן...
מכאן ואילך נכנסתי לתסבוכת, שגרמה לי להיכנס לחג באופן אישי לא מאורגן, ל3 ימים של חוסר אונים שאני לא מאחל לאף אחד, ולקינוח לאיבוד כל מה שהרווחתי בשלש שבועות !
דבר ראשון, הבחורים שעבדו איתי אמרו לי שקרוב לחג הם לא יכולים... פירסמתי בקבוצות עבודה שונות, הגיעו אליי בחורים שלא ידעו את העבודה.. לקחו כסף ולא נתנו תועלת... בעל הבית עם עיני נץ בלי עין הרע היה חשוב לו עבודה מושלמת כמו שהתחייבתי...
היה ברור לי שהוא מכניס חג בלי סוכה בגללי... ה' ירחם
הייתי חסר אונים.. הרגשתי שאני משתגע.. כבר לא עניין אותי הכסף.. רק רציתי שיהיה לו סוכה איכשהו..
בימים הכי עמוסים לא הייתי בבית.. ויש לזה משמעות... הייתי עסוק בלהסיע מכל רחבי הארץ עובדים שינסו לעשות את העבודה.
...
יום לפני סוכות הבעל הבית קורא לי כולו כועס ובצדק רב, והוא אומר לי יש לך שתי ברירות, או שאתה חותם לי שאני מכניס חג עם סוכה בנויה, או שאני מביא בונה סוכות אחר... (ולא משלם לך שקל, אפילו שחלק מהשטח הוכשר)
לא הייתי צריך לחשוב אפילו...
אמרתי לו, כמובן שאני רוצה שתביא מישהו אחר, לא מעניין אותי הכסף, ואדרבה אם אתה מקפיד עליי אני יפצה אותך על עוגמת הנפש, אבל מאיפה תמצא עכשיו פחות מ24 שעות קודם החג?
ה' עשה לי חסד, והוא מצא כמה חבר'ס מעולים, שהרימו לו סוכה מעולה,
במקרה הזה לא הרווחתי אבל כן שילמתי לעובדים (זה תמיד יהיה ההבדל בין שכיר שמקבל בטוח אבל קצת מהעוגה, לבין עצמאי שלוקח את הסיכון בתקווה שהעוגה תיהיה גדולה).

תובנות שלי:
לקחת מקצוע שאתה מבין בו, באופן אישי.
כי אז אתה לא טועה בהערכת הקושי.
כי אז עובדים לא יכולים לסובב אותך.
כי אז אתה לא חסר אונים בשום שלב, כי תמיד במקרה של הברזה, אתה יכול לעשות בעצמך.

אשמח לשמוע כל תגובה

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה