בקשת תפילה תפילה יחיד ורבים עבור אסיר

  • הוסף לסימניות
  • #1
השם כאן הוא אסיר זמן רב ועובר תקופה קשה מאוד
בנימין בן עליזה
שיקוים בו במהרה מתיר אסורים
 
  • הוסף לסימניות
  • #2
תפילת יחיד עבור אסיר השם
אָחִינוּ וְרֵעֵנוּ, בִּנְיָמִין בֶּן עֲלִיזָה, הַנָּתוּן בְּמָצוֹר וּבְמַאֲסָר, הַשּׁוֹפֵךְ נַפְשׁוֹ בְּצַעַר וּבְעִנּוּי.
אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, שׁוֹמֵר אֶת יִשְׂרָאֵל, הַבֵּט בְּעֵין חֶמְלָה וְרַחֲמִים עַל בִּנְיָמִין בֶּן עֲלִיזָה. בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, אַל תַּעַזְבֵהוּ וְאַל תִּטְּשֵׁהוּ.
זְכוֹר לוֹ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו וּמַעֲשִׂים טוֹבִים אֲשֶׁר עָשָׂה לִכְבוֹד שְׁמֶךָ הַקָּדוֹשׁ. כְּבַשֵּׁי עֲוֹנוֹתָיו כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אֶשָּׁא אֶת עֲוֹנָם וְחַטָּאתָם אֲכַפֵּר".
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, גְּאָלֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּרַחֲמִים גְּדוֹלִים. הַקֵּל מֵעָלָיו אֶת עֹל מַאֲסָרוֹ. הָפֵר עֲצַת שׂוֹנְאָיו וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם. אַתָּה הוּא מַתִּיר אֲסוּרִים, הַמּוֹצִיא אֲסִירִים בְּכוֹשָׁרוֹת.
אָנָּא, אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, פְּתַח לוֹ שַׁעֲרֵי חֵן וָחֶסֶד, שַׁעֲרֵי רַחֲמִים וְשַׁעֲרֵי יְשׁוּעָה. חַזֵּק אֶת רוּחוֹ וְנַפְשׁוֹ, תֵּן לוֹ כֹּחַ וּבְרִיאוּת לַעֲבוֹר תְּקוּפָה קָשָׁה זוֹ. שְׁלַח לוֹ אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְאֶת מַלְאָכֶיךָ הַטּוֹבִים לְהַגִּיד לוֹ בְּשׂוֹרָה טוֹבָה וִישׁוּעָה קְרוֹבָה.
וּבִמְהֵרָה יִתְקַיֵּם בּוֹ הַפָּסוּק: "וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם, מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם. יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק".
בְּשׂוֹרָה טוֹבָה, יְשׁוּעָה וְנֶחָמָה יִשְׁמַע בִּמְהֵרָה, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.





תפילת רבים עבור אסיר השם
עַם יִשְׂרָאֵל הַקָּדוֹשׁ, הַמִּתְאַחֵד בִּתְפִלָּה וּבְבַקָּשָׁה, אָנוּ עוֹמְדִים לְפָנֶיךָ, ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה עַל אָחִינוּ הַיָּקָר בִּנְיָמִין בֶּן עֲלִיזָה, הַנָּתוּן בְּמַאֲסָר זְמַן רַב וְעוֹבֵר תְּקוּפָה קָשָׁה מְאֹד.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, מַלְכוּתְךָ בַּכֹּל מָשָׁלָה. אַתָּה הוּא אָב לַיְתוֹמִים וְדַיָּן לָאַלְמָנוֹת, מַתִּיר אֲסוּרִים וְרוֹפֵא חוֹלִים. רְאֵה בְּצַעֲרוֹ וּבְעִנּוּיוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין בֶּן עֲלִיזָה. בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים, הַקֵּל מֵעָלָיו אֶת הָעֹל הַכָּבֵד.
זְכֹר לָנוּ אֶת זְכוּת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְהוֹשִׁיעֵהוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ. שְׁבֹר אֶת מַחֲשַׁבְתָּם שֶׁל שׂוֹנְאָיו וְעוֹשְׂקָיו, וְהָפֵר אֶת גְּזֵרָתָם הַקָּשָׁה.
אָנָּא ה', כָּתוּב בְּתוֹרָתְךָ: "אֲנִי ה' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה". הָאֵץ אֶת קֵץ הַמַּאֲסָר. הַשְׁבֵּעַ שָׂבְעוֹת טוֹבוֹת לְבִנְיָמִין בֶּן עֲלִיזָה וְלִבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, וְתֵן לָהֶם כֹּחַ לַעֲמֹד בַּנִּסְיוֹן.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיִּתְקַיֵּם בּוֹ מִיָּד הַפָּסוּק: "וַיּוֹצִאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק". בִּמְהֵרָה יִרְאֶה אוֹר גָּדוֹל, אוֹר שֶׁל גְּאֻלָּה וְיֵשׁוּעָה.
וְנֹאמַר אָמֵן.
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
תפילת יחיד עבור אסיר השם
אָחִינוּ וְרֵעֵנוּ, בִּנְיָמִין בֶּן עֲלִיזָה, הַנָּתוּן בְּמָצוֹר וּבְמַאֲסָר, הַשּׁוֹפֵךְ נַפְשׁוֹ בְּצַעַר וּבְעִנּוּי.
אֵל רַחוּם וְחַנּוּן, שׁוֹמֵר אֶת יִשְׂרָאֵל, הַבֵּט בְּעֵין חֶמְלָה וְרַחֲמִים עַל בִּנְיָמִין בֶּן עֲלִיזָה. בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, אַל תַּעַזְבֵהוּ וְאַל תִּטְּשֵׁהוּ.
זְכוֹר לוֹ אֶת כָּל מִצְוֹתָיו וּמַעֲשִׂים טוֹבִים אֲשֶׁר עָשָׂה לִכְבוֹד שְׁמֶךָ הַקָּדוֹשׁ. כְּבַשֵּׁי עֲוֹנוֹתָיו כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי אֶשָּׁא אֶת עֲוֹנָם וְחַטָּאתָם אֲכַפֵּר".
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, גְּאָלֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּרַחֲמִים גְּדוֹלִים. הַקֵּל מֵעָלָיו אֶת עֹל מַאֲסָרוֹ. הָפֵר עֲצַת שׂוֹנְאָיו וְקַלְקֵל מַחֲשַׁבְתָּם. אַתָּה הוּא מַתִּיר אֲסוּרִים, הַמּוֹצִיא אֲסִירִים בְּכוֹשָׁרוֹת.
אָנָּא, אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, פְּתַח לוֹ שַׁעֲרֵי חֵן וָחֶסֶד, שַׁעֲרֵי רַחֲמִים וְשַׁעֲרֵי יְשׁוּעָה. חַזֵּק אֶת רוּחוֹ וְנַפְשׁוֹ, תֵּן לוֹ כֹּחַ וּבְרִיאוּת לַעֲבוֹר תְּקוּפָה קָשָׁה זוֹ. שְׁלַח לוֹ אֶת אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וְאֶת מַלְאָכֶיךָ הַטּוֹבִים לְהַגִּיד לוֹ בְּשׂוֹרָה טוֹבָה וִישׁוּעָה קְרוֹבָה.
וּבִמְהֵרָה יִתְקַיֵּם בּוֹ הַפָּסוּק: "וַיִּזְעֲקוּ אֶל ה' בַּצַּר לָהֶם, מִמְּצוּקוֹתֵיהֶם יוֹשִׁיעֵם. יוֹצִיאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק".
בְּשׂוֹרָה טוֹבָה, יְשׁוּעָה וְנֶחָמָה יִשְׁמַע בִּמְהֵרָה, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.





תפילת רבים עבור אסיר השם
עַם יִשְׂרָאֵל הַקָּדוֹשׁ, הַמִּתְאַחֵד בִּתְפִלָּה וּבְבַקָּשָׁה, אָנוּ עוֹמְדִים לְפָנֶיךָ, ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, בְּלֵב נִשְׁבָּר וְנִדְכֶּה עַל אָחִינוּ הַיָּקָר בִּנְיָמִין בֶּן עֲלִיזָה, הַנָּתוּן בְּמַאֲסָר זְמַן רַב וְעוֹבֵר תְּקוּפָה קָשָׁה מְאֹד.
אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ, מַלְכוּתְךָ בַּכֹּל מָשָׁלָה. אַתָּה הוּא אָב לַיְתוֹמִים וְדַיָּן לָאַלְמָנוֹת, מַתִּיר אֲסוּרִים וְרוֹפֵא חוֹלִים. רְאֵה בְּצַעֲרוֹ וּבְעִנּוּיוֹ שֶׁל בִּנְיָמִין בֶּן עֲלִיזָה. בְּרַחֲמֶיךָ הָעֲצוּמִים, הַקֵּל מֵעָלָיו אֶת הָעֹל הַכָּבֵד.
זְכֹר לָנוּ אֶת זְכוּת אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים, אַבְרָהָם, יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְהוֹשִׁיעֵהוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ. שְׁבֹר אֶת מַחֲשַׁבְתָּם שֶׁל שׂוֹנְאָיו וְעוֹשְׂקָיו, וְהָפֵר אֶת גְּזֵרָתָם הַקָּשָׁה.
אָנָּא ה', כָּתוּב בְּתוֹרָתְךָ: "אֲנִי ה' בְּעִתָּהּ אֲחִישֶׁנָּה". הָאֵץ אֶת קֵץ הַמַּאֲסָר. הַשְׁבֵּעַ שָׂבְעוֹת טוֹבוֹת לְבִנְיָמִין בֶּן עֲלִיזָה וְלִבְנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ, וְתֵן לָהֶם כֹּחַ לַעֲמֹד בַּנִּסְיוֹן.
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ שֶׁיִּתְקַיֵּם בּוֹ מִיָּד הַפָּסוּק: "וַיּוֹצִאֵם מֵחֹשֶׁךְ וְצַלְמָוֶת, וּמוֹסְרוֹתֵיהֶם יְנַתֵּק". בִּמְהֵרָה יִרְאֶה אוֹר גָּדוֹל, אוֹר שֶׁל גְּאֻלָּה וְיֵשׁוּעָה.
וְנֹאמַר אָמֵן.
תבורך
מה המקור לתפילות
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
מאוד חבל שעבר לאשכול אחר
באשכול עזרה הדדית עוקבים ומסתכלים יותר
 
  • הוסף לסימניות
  • #6
התפללתי. בשורות טובות.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
פרק קכא:
א) שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי: ב) עֶזְרִי מֵעִם ד' עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ: ג) אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ: ד) הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל: ה) ד' שֹׁמְרֶךָ ד' צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ: ו) יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה: ז) ד' יִשְׁמָרְךָ מִכָּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ: ח) ד' יִשְׁמָר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם:
• • • • • •
לתשומת לבכם, אשכול זה נועד לבקשות תפילה בלבד. פטפטת ודיונים עלולים לגרום לנעילת האשכול או חסימת המשתמש. בברכת רפואה שלימה!

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
אבל שימו לב
בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות

להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
לכשר לפסח
לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
אז זו''צ יקר קצת שימת לב
לפרגן לבוא לעזור חצי יום
לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
לתת מילה טובה או שוקולד
והחשוב מכל
מעשרות להורים
הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך

והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
בס"ד

ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

אז איפה הקצ'?

שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):

המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
  • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
    יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

  • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

  • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


הזווית הישראלית והאזורית:
  • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

  • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

  • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
עודכן אדר תשפ"ד
ראשית, גופי הכשרות
ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

יש 4 גופי כשרות
  • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
  • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
  • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
  • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

רשימות קרנות כשרות:

אשכולות דומים

קצת להיכנס לימי החורבן


שנת 70 לספירה

יומיים אני כבר בוכה ללא הפוגה. יומיים בהם אני יודעת שהרעה מתקרבת, אין לאן לברוח. המצור על העיר חזק, הרעב כבד. אם יעז מישהו לצאת משערי העיר יהרגו אותו הרומאים, אם יתנגד אי מי למשטר בירושלים, יהרג על ידי אחד מאחיו היהודים.

מלאך המוות מסתובב בכל ארץ ישראל, עושה בה ככל העולה על רוחו. גמלא, איננה. הבתים שרופים עד היסוד, אנשיה נהרגו ללא רחם. טריכיי, [טבריה] וציפורי, גם הן בתוך ההרס. רומאים השתלטו על הבתים.

בדרום נכבשו יפו, לוד, עקרון, ועזה. הרומאים ימח שמם ואבד מן הארץ, הקיפו וכבשו את כל הארץ. שלשלום הגיעו הנה לירושלים. שלוש חומות מבוצרות מקיפות את העיר. רבים מלחששים שאנחנו בטוחים, אולם אני יודעת שלא.

רבן יוחנן בן זכאי חושב שכדאי לצאת ולבקש רחמים מהרומאים, אבל שמעון בר גיורא לא הסכים. לא הוא ולא הפלוגות האחרות. אבל רבן יוחנן בן זכאי ביים מוות יחד עם אבא סיקרה בן אחותו, והצליח להציל את עצמו, את יבנה, וגם את שושלת רבן גמליאל, ואת ר' צדוק.

הזמנים האחרונים בעיר החריפו. מאז החל המצור, אנשים בעיר מאוד מבוהלים. את שלושת מחסני המזון שהיו לשלושה מעשירי העיר. נקדימון בן גוריון, כלבא שבוע, ובן ציצית הכסת. שרפו. לא נותר כמעט מה לאכול.

אוי, כמה מר גורלנו. כמה דווה ליבנו.

אין שעה ביום או בלילה שנשמעת בה דממה, רק זעקות שבר, יללות ילדים, אנחות זקנים. בבתים שוררת אפלה, והרחובות, שפעם הילכו בהם באורח בטוח, הפכו למלכודת. ריח העשן, טעם הפחד, והתקווה, הולכים ומתרחקים. לעיתים נדמה כי אפילו התפילה נחנקת בין כתלי העיר הנצורה.

אבל גם בלב החורבן, נר דקיק של תקווה אינו כבה. מדי ערב, כשהשמש שוקעת מאחורי החומות, אני נושאת עיניים אל השמים ומבקשת. מתחננת אליו, שלא ישכח. שיביט בנו מלמעלה, ירחם.

אולי, אולי הבוקר יביא עמו תשועה, או ניסים נסתרים שכבר פקדו את אבותינו בימים עברו. בינתיים, אנו אוחזים זה ביד זה, ומנסים לזכור את ימי ירושלים בשלום, את חגיה, שיריה ורגעי האור שבה.

אני זוכרת את ימי הרגל, בזמן עצרת והחג. רחובות ירושלים שוקקים חיים, שוק ריחני של פירות, תבלינים ושמן זית, אנשים מכל פזורות היהודים מתכנסים בעיר הקודש, מגלים שמחה שקטה ותקווה.

בפינת השוק עומד אדם מבוגר, כהן גדול, מלבושו המעוטר, מרים עיניו לעבר הר הבית ומברך את המתפללים. סביבו מתקבצים חכמים ודיינים, מתפלפלים בלימוד תורה מתוק.

שירים, ריקודים, תפילות, קורבנות, הכל היה מנת חלקו של החג. מעולם לא הורגש דוחק בירושלים.

הכאב צורב, האובדן מוחלט אך כל עוד אנו כאן, בלב העיר הקדושה, נישאר עם זיכרונותינו ועם חלום עתיק יומין לעתיד טוב יותר.

"נעמה, כנסי הבייתה, הערב יורד ומסוכן בחוץ", אבא קורא לי להיכנס. אני שומעת לו. נשכבת על מיטתי, מכניסה את ראשי לתוך הכר, לא רוצה לשמוע את זעקות השבר, והאובדן.

רוצה לנוח. לקום ליום חדש. לעתיד נפלא. לשכוח מכל הצרות. לא לחוש צער יותר.

עיני נעצמות מאלהן. עייפות.

****

הימים חולפים להם, מבלי להביט לאחור. השמיים כחלחלים, כמו מספרים על יום יפה העתיד לבא. אולם בתוכי אני יודעת שההפך הוא הנכון. איני נותנת ליופי לעוות את הגלוי וידוע.

אתמול בערב לא הצלחתי לישון בכל הלילה. צעקה רמה מהבית שלצידנו, הקפיצה את ליבי, ולא נתנה לי מנוח. יצאתי בשקט, בשקט עם נר קטן. חוששת שמא יגלה אותי אחד מאנשיו של שמעון בר גיורא.

השקט שמכסה את העיר הוא רק מסווה דק לעצב המכביד. בכל פינה נדמה כי העבר נוכח, צל של שמחה ישנה, ריח של שמן משוח, קול של פעמון רחוק. אני יוצאת אל החצר, מלטפת את היסמין המטפס, מניחה לעלים הרכים להישאר על כף ידי, מתפללת בלב לחש נסתר, שהעתיד יביא איתו פשטות, שלווה, ואולי רגע אחד נוסף של תקווה.

אני מציצה לעבר הבית השכן. הצעקות לא פוסקות, הן הפכו לבכי אדיר. מה קרה? מדוע שבר נשמע כבד כל כך? האם מישהו נרצח? אנשיו של יוחנן מגוש חלב רצחו מישהו מאנשי בר גיורא?

המלחמה הפנימית בתוך העם הייתה גדולה, כולם ידעו שיוחנן מגוש חלב, מבקש את נפשו של בר גיורא, וכן להפך. אולם מלחמתם מעולם לא נשמעה קרובה כל כך, אלי. רעדתי בכל גופי. פחדתי להביט, חששתי שאי מי יראה אותי.

דונג הנר טפטף על אצבעותי, בלעתי את הכאב. שלא ידעו, שלא ישמעו אותי.

המחזה שנגלה לעיני, גרם לי לזעזוע נורא. הבטתי, ולא האמנתי למראה עיני. אמא בוכה. מזילה דמעות, בכאב. ילדה הקטן שוכב מולה מדמם. שחוט. בהתחלה לא הבנתי מה אני רואה. אבל אז כשהאמא הכניסה את בנה לקדרה, ליבי דפק בעוז.

היא מתכוונת לאכול אותו??? הייתכן?

בפחד רצתי חזרה הבייתה, הנר נשמט מידי נופל על הארץ, נכבה. נכנסתי אל מיטתי, רועדת כולי. לא רציתי לקום בבוקר. איך אראה את פניה של רבקה השכנה. באותו הרגע הבנתי את דברי הנביא ירמיה. "ידי נשים רחמניות בישלו ילדיהן".

רבן יוחנן בן זכאי כל הזמן הזהיר, אותנו. רבנים גדולים אחרים כל הזמן צעקו: "אתם לא רואים? ההינכם עיוורים? חוטאים אנחנו. והשם רחק מעלינו. מאס בנו. חיזרו בתשובה. מדוע אינכם מניחים ליבכם לכך שכבר קרוב לארבעים שנה ששעיר לעזאזל יוצא בימין. לשון של זהורית אינה מלבינה, הנר המערבי במקדש כבה, דלתות ההיכל אינן נפתחות מעצמן, והאש האוכלת את הקורבן אינה בדמות אריה. תתעוררו!!!"

אותם רבנים נהרגו על ידי יהודים המאמינים שצריך להילחם ברומאים. הרבנים לא נהרגו כי חטאו, אלא כי קיררו את רוח העם, גרמו לכולם לחשוב, אולי באמת כדאי להיכנע. אבל יוחנן מגוש חלב, שמעון בר גיורא, ואלעזר בן שמעון. חשבו אחרת. הם דאגו בכל פעם לרומם את העם למלחמה.

לא נותר הרבה מהעם. רוב אנשי ירושלים היו כוהנים ולווים. היו כאלה משפט יהודה ובנימין שהצליחו לברוח, אולם לפי השמועות, אני בטוחה שגורלם היה זהה לגורל כל יהודי ממלכת ישראל.

נרצחו, או נמכרו לעבדים. יהודים רבים התייוונו, החליפו את שמם, ומסתתרים בין ההמון היווני. יודעים כי ברגע שיגלו את זהותם האמיתית, דמם בראשם.

הבנתי הבוקר, עד כמה רחוקים אנחנו מגאולה. הרבנים צדקו. אנחנו חוטאים. אבל אין אוזן שתשמע, ואין מי שישמיע.

כל מי שיתנגד, בחרב יומת.

"הצילו!!! הצילו!!!", צעקות נשמעו מקצה הרחוב.

"מה קרה?" אני שומעת את קולו של אבי. אני יוצאת אחריו החוצה. שומעת אישה בוכה, מתחננת לעזרה.

"הבן שלי. הבן שלי נעלם!!!".

המחשבה הראשונה שעולה בי, שאולי הילד שראיתי אתמול בלילה זה ילדה שלה. אבל מהר מאוד אני דוחה את המחשבה הזו. אני נזכרת בפניו הענוגות של הילד, ויודעת כי הוא בן השכנה. זו שהכניסה אותו לקדרה, הייתה אימו.

אבי יצא עם עוד שני גברים לעזור בחיפוש אחר הילד. אולם הרעב הכבד ששרר ברחובות, לא נתן הרבה כוח. במהלך החיפושים מצא אבי את מותו. כך הבנתי מאחד משני הגברים שיצאו איתו לחיפושים. אבי נתקל בילד. אחד היהודים חטף אותו, ותכנן לבשל אותו לארוחה לילדיו שלו. אבי התעמת איתו, ונרצח. דם יהודי נשפך על ידי אדם יהודי.

אני יושבת עליו שבעה. על אבא, על מה שנהיה מאיתנו. יושבת שבעה על ירושלים.

****

ריח שרפה כבד חדר לאפי. כבר חמישה חודשים נערך המצור. ביטני הצטמקה, משקל גופי כשלד עצמות. בשעת הזריחה מצאתי את עצמי מסתובבת ברחובות, מחפשת איזה שהוא עץ חרוב שעוד נותר בו פרי, או עלים. משהו להכניס לפה.

לא מצאתי דבר!

אבי איננו. הצער מהחורבן המתקרב מעיק, יושב על הלב, הרעב גובר, כואב, מדיר שינה. אימי חולה מאוד. אין תרופה. אין רופא. אני פשוט מחכה שמלאך המוות יכנס כבר, ויסיים את המלאכה שהחל.

התקווה שעוד נותרה נמוגה. ירושלים כבר לא תחזור לקדמותה. היא שונה. המקום שהיינו מסתובבים בו בלי פחד, הפך מאיים. הרחובות הגועשים בילדים, ובעצי פרי. ריקים.

אפילו פרח היסמין המטפס בחצר, קמל.

אין תקווה. עוד נותרה מעט אמונה.

טיטוס יחד עם צבאו. הצליחו להפיל כבר שני חומות מהעיר. כל ההגנות הגדולות, נסדקות. הלוחמים, שבורים. מותשים. רעבים.

כולם יודעים שבקרוב טיטוס הרשע. שם רשעים ירקב. יצליח לחדור גם את שכבת ההגנה האחרונה. כולנו חוששים. חלק מהעם חשב להיכנע. אולם זה כבר היה מאוחר מדי.

טיטוס ימח שמו רצה להרוג את הלוחמים, לשבות את הנשים והילדים. לא עניין אותו כלום.

ישבתי אני לצד אימי החולה. אין לנו מים, אין אוכל. רק המתנו למשחית.

ואז זה קרה.

היה זה בערב י"ז בחודש תמוז החומה השלישית הובקעה. טיטוס וצבאו נכנסו והחלו לכבוש את העיר התחתונה. רחוב רחוב, סמטה, סמטה. ריח השרפות הגיע עד לפתח ביתי שבעיר העליונה.

ידעתי שהסוף קרב מאי פעם. לא פחדתי, רק רציתי שיסתיים כבר, לטוב, ולמוטב. מה שיבוא קודם.

שבועיים ערכו לצבא הרומאי עד שהצליחו והגיעו לעיר העליונה.

צרחות, שרפות, עינויים קשים עברו עלינו. אימי נרצחה מול עיני, אותי לקחו בשבי. חושך נפל על העיר ירושלים. כל יופייה אבד. העיר היפה מכל הערים, איבדה את חינה. נותרה כאלמנה.

הכהנים שבעיר, רצו עזבו את משפחותיהם, ונכנסו לשערי בית המקדש. נזכרים מאוחר מדי להגן על הבית בגופם.

אילו רק היינו מקשיבים לרבנים, אילו לא היינו עושים ככל העולה על רוחנו. אילו מחסני המזון לא היו נשרפים. היינו יכולים עוד להינצל.

אבל עכשיו... עכשיו כבר מאוחר.

הגזרה נגזרה. הרשות בידי המשחית, להשחית. ואין אף בריה שיכולה לעצור אותו.

****

אני פוסעת על גבעה, יחד עם כל השבויות. כבולה בשרשראות ברזל. ריחיים על צווארי. כבד לי, אין בי כוח. הרעב הדביק מזמן את ביטני אל הגב. אבל יודעת אני כי ברגע בו אעצור ינחית עלי החייל הרומאי מכה בעזרת שוט הנתון בידו.

אני מסובבת את עיני לרגעים ספורים לאחור. ורואה ענן שחור המיתמר באזור הר הבית. אני נחרדת. בית המקדש נשרף!!! הרשעים הארורים הצליחו להחריב את בית השם!!! בכי עז בקע ממני.

השבויות שעימי מנסות לנחם אותי תוך כדי ההליכה, ללא הצלחה. "בית המקדש! הוא נחרב", צעקתי לפתע. כמו קיבלתי חיים חדשים, חיים שיגוועו בדיוק בסיום המשפט.

לפתע עצרו כולן. מסובבות את ראשן. לא רוצות להאמין. אבל האש נתפסה באבני המקדש. הן צעקו, בכו, נפלו על הארץ. אני נפלתי יחד איתן. לא עניין אותנו המכות שקיבלנו מהחיילים הרומאים. לא פחדנו.

השתטחנו בהשתחוויה, מעניקות כבוד אחרון לבית השם. בצער, בכאב עצום. דומעות, מתפללות תפילה אחרונה, מקוות שאולי ישמע אותנו הק-ל ויושיענו.

החיילים הרומאים נהנו להתעמר בנו. המכות נעשו כואבות מאוד. דם זב מגופנו. פותח פצעים ישנים שהספיקו להגליד.

קמנו והמשכנו בצעידה לעבר קיסריה ומשם אל רומא.

מה הולכים לעשות איתנו? האם נימכר לעבדות? נזרק למאסר? נמות ברעב? חששות כבדים הלכו עימי.

הוכנסו לבטן של אוניה. האכילו אותנו. טיפלו בנו. וכשהגענו לרומא נמכרנו לשפחות.

אוי. נסיונות רבות עברו עלי. איני רוצה להיזכר בכולן. אבל ברוך השם אלוקי הארץ האדם שקנה אותי. מת. אין לו ילדים, רק אישה אחת. כך שבריחה לא אמורה לאוות עבורי בעיה.

אבל אני לא יודעת איך? אין לי כסף. האם מותר לי לגנוב מהגוייה הזאת, על מנת להציל את חיי? אני לא יודעת.

בסופו של דבר החלטתי להשאיל ממנה כסף. אמרתי לה שאני רוצה לקנות כמה בגדים בשוק, ומשום מה היא הסכימה. אני חושבת שמשמיים היו לי לעזר.

הגעתי אל השוק, קניתי בגד רומאי. עליתי על ספינה בחזרה לארץ ישראל.

לא ידעתי איך תראה הארץ. האם נותרו בה יהודים? ואם כן, האם שומרי מצוות הם? גופי רעד מהתרגשות. פחד קינן בליבי.

הרגשתי את יד השם. אבל לא ידעתי מה יעלה בגורלי.

*****​

לראשונה מאז המלחמה הנוראה. חיוך עלה על פניי. פגשתי נערה מתוקה יוכבד מהגליל. היא עברה סיפור חיים דומה לשני. התיידדנו. אנחנו פוסעות יחדיו אל עבר ירושלים הבירה. לא יודעות מה נראה. חוששות.

הגענו אל תוך העיר העליונה. בחשש כבד צעדתי אל בית הוריי.

האם גופתה של אימי, עוד שוכבת על המיטה? האם זכתה להיקבר בכלל? מחשבות עצובות חודרות אלי, מכניסות בי עצב כבד. דמעות זולגות מעיני.

אני מזהה את הבית. נכנסת. הכל חרב, שומם. פיח שחור ממלא את קירות הבית. צימחי בר טיפסו על הקירות. פרח היסמין שב לצמוח, מתפס על החומה המקיפה את הבית.

"הבית מקבל חיים חדשים", חייכתי בעצב אל יוכבד הגלילית.

"אולי זה רמז. תשובה לשאלת הרת הגורל, האם עם ישראל יצמח שוב?" יוכבד מלטפת את היסמין. אני נעמדת לצידה נזכרת באותו לילה בו יצאתי מהבית הזה וראיתי את המראה שחקוק בי לנצח. את אותו בן השכנה, שוכב מגואל בדם.

"בואי", יוכבד הניחה עלי יד. "נלך לבקר באזור בית השם". עצב בקולה. אני מזהה זאת ומצטרפת לעצב שלה. יודעת שלא נשאר מבית השם דבר.

"אני ראיתי כשזה קרה. בית השם איננו. לא נותר ממנו זכר". אני מנסה לדבר על ליבה שלא תחשוב שבית המקדש עדיין קיים. שלא תקרוס מהמראות.

אנחנו צועדות בשתיקה. אני מתפללת בליבי לטוב. לא יודעת עם תפילותי נשמעות.

"תיראי! נעמה. תיראי!!!", אושר ננסך בקולה "נעמה!!!! אני לא מאמינה!!!"

"מה קרה?" אני מתפלאת מהאושר השזור בקולה. "יוכבד. זה מצער. תיראי את החורבן. אני לא מבינה על מה השמחה הגדולה?" דמעות מציפות אותי. בית השם חרב.

יוכבד תפסה את פניי. "על מה את מסתכלת. נעמה?" עיניה הטובות מביטות לתוך עיני. "את לא רואה את האבנים האלו. תיראי איזה קיר גדול שנותר לפלטה".

היה זה הכותל המערבי שהקיף את בית המקדש. שריד אחרון לזכר המקדש.

עמדנו מול האבנים, כמעט רוקדות מרגישות שעם ישראל יצליח להיבנות מחדש. שמשהו ממנו נשאר, בדיוק כמו הכותל.

חיבקתי את יוכבד. מאושרת. מחוייכת.

אני מקווה בליבי, שיום יבוא ועמינו יחזור לכאן. לבית המקדש. להקריב קורבנות. לעלות לרגל. לשמחה הגדולה. להפיץ את אורה של ירושלים בעולם.

-סוף-​
ב"ה

אז אחרי
כרך א'
הגיע הזמן לפרסם את המילון השלם של כרך ב'. תהנו!


מילון הדופליקטים השלם / כרך ב'


דמויות:

דמויות מפתח:


יוסי - סיים, רפי - פיוצ'ר, חזקי - פרדייס, אהרן - אוטוקרט, יחיאל - אינדיבידואל​
הקבוצה האורטודוכסית השניה בשנת ההתגלות, שמצטרפת בכרך זה לקבוצתו של דני​
אליאו, צ'ו, ג'ף, מישל, רולי​
הקבוצה הגובלת בשטחם של דני וקבוצתו, ובהמשך הופכת לקבוצת האיכרים של קבוצת דני (החיילים)​
דיואו רואל​
פיוצרי אנטישמי ומתנשא, מהקבוצה הזוכה בסיים. מצוות לדני למשימת מפקדי החיילים​
הדוכס ניקולאי מרשל​
דודו של המלך המכהן, רביעי בסדר הירושה לכתר.​
אבישי קימל​
אחיו התאום של ישי קימל, בעל יד תותבת​
ג'יימס קימל​
דופליקט בכיר, אביו של ישי ואבישי. שומר היער באוטוקרט, תפקיד מסווה לשמירה על רופיו. כדופליקט - צאצא למאלפי זאבי הקרצ'ר​
קאזנס​
הבייס של מהדי, אוצר המים לשעבר. משותק בכל גופו וזרוק בבית אבות ממשלתי​
רוב​
בעל חווה עיוור וטוב לב,שומר על רופיו ועל הקולר עד לאולטימטום של שכניו​
עוזיאל​
ראש קבוצה ואגאבונדי בן 18-19, הציל את רופיו ואת דני​
הדמות המסתורית​
דמות דופליקטית המדריכה את דני ומקדמת אותו למטרות שלו. דני מכיר אותו אך הדמות השכיחה ממנו מיהי. פעמיים השאירה לו פתק בכתב ידה​



דמויות שוליות:


דוד, יהודה​
חברי ילדות של דני, עולים לישיבה בארץ ישראל​
הרב שטילמן​
הרב הקשיש של משפחת הארט​
ד"ר שניט​
הרופא של קותי, המטפל בו לאחר התאמת התותבת​
ג'ון​
מצוות גלובל, מדריך את דני לפני יציאתו למשימה עם דיואו​
פרופסור טאי​
גלובל, אחראי על המערכות הממוחשבות​
פרופסור ברנר​
גלובל, האחראי האדמיניסטרטיבי​
פרופסור בונסון​
גלובל, האחראי על תחום הכושר הגופני​
פרופסור וורן - אחראי בני פרדייס, פרופסור מולר - פיוצ'ר, פרופסור ריכטר - אינדיבידואל, פרופסור קרל - אוטוקרט, פרופסור אקסלרוד - סיים​
הפרופסורים האחראים מטעם גלובל על בני המדינות השונות​
רוג'ר וכריס​
אנשי היער הפוגשים ברופיו, מנסים לחקור אותו אך הוא נעלם להם לחלוטין​
אוטוקרטי בן שלשים​
סייע לדיואו בתיקון מערכת ההשקייה​
קוריגו​
צעיר אוטוקרטי, לקח את דני לטיול בכפר​
טום, טדי​
שכניו של רוב, רצו להרוג את רופיו​
שבט הואגאבונדים​
שבט נוודים, לוחמים וגששים מעולים. חיים בכל מדינות העולם שאחרי המהפיכה, ובתוכם משפחות יהודיות הנודדות בנפרד​
ר' מת'ס​
מזקני שבט הואגאבונדים, הורה על שחרור מקסימיליאן ורופיו​
אדם​
מפקד תחנת המשטרה שעצר את אורון ג'ייבן (סקנדר של אונטריו) לאחר מותו המבוים של קאזנס​



בעלי חיים:

זאב טונדרה
- זן הזאבים ממנו באו זאבי הקרצ'ר
רופיו- מנהיג זאבי הקרצ'ר, בעל פרווה סגולה. מועבר ע"י מקסימיליאן מבועת האוצרים אל כדור הארץ. הורג בנשיכה בודדת, שיניו מורעלות
קינג - הדואוסיינס של דני
איליי - הדואוסיינס של קותי אדלר
בונה, ארנבת, זאב, ירגזים - חיות שד"ר קאלי הקפיא ושם בחדרו
וופי - כלבו הנאמן של רוב
אורורו - סוס הפוני של לאי
נני - כלב הצ'יוואווה הקטן של זירו
גריי - הסוס של עוזיאל



מקומות:

אוטוקרט - אוסטרליה לשעבר, מלך אינו תואר, אלא מהות
האגליס
- כפר קטן באוטקרט מוגן בחומה, דני ודיואו נשלחו לשם לביצוע משימתם
נחל ליד הכפר - מקום פגיעת הריקורדום
מערה ליד הנחל - מקום לינתם של דני ודיואו
טונדרות ענקיות - הג'ונגל של אוטוקרט
מחנה גלובל - השוק במחנה גלובל, המחנה הצבאי
האחוזה של זירו - טירה מפוארת בראש צוק גבוה, בין הרים מושלגים

עולם הדופליקטים:

בועת האוצרים:


דמויות:

ריינג' - אוצר הזהות
היסטרא - אוצר החיות
סטולי - אוצר המים
טיהאל - אוצר המחשבות
מהדי - אוצר המים לשעבר, נכלא בקרצ'ר (במקום עונש מוות) בגלל הפרת היורהמנטום, שוחרר ע"י זירו
הורא - סוהר בקרצ'ר
רוק - אסיר בקרצ'ר, סוהר לשעבר, נענש על כך ששיתף פעולה עם מהדי
טהולאר - בנו של המאסטר המת ושופט בזכות עצמו
קרוק - שופט דופליקטי
ה'פאוטור' - ישות שחורה ומעוותת הכלואה במעמקי הקרצ'ר, בתא בו הפקיד דני את ספר הריקורדום. שואב אנרגיה מהעבר וחי בהווה

מקומות:
הכספת
- ממוקמת במרתף בניין המועצה העליונה, בתוכה שמורים כדורי כוחות העל בתאים נפרדים.

מושגים:



ריקורדום​
כוח שמביא את האנרגייה הדופליקטית לשיאה, מיועד רק למקרי חירום. יוצר בכדור הארץ מופע חריג. יכול לפתוח 3 תאי כספת של כדורי כוחות-העל​
אוצר ליברטאס​
אוצר שהשתמש בריקורדום לצורך חיובי, ובחר להקריב את חייו לתועלת האנושות​
אוצר קאפטוס​
אוצר שהשתמש בריקורדום לצורך עצמו, ונכלא בקרצ'ר או מת בתוך שנה​
אוצר קייבלס​
אוצר שהשתמש בריקורדום לצורך עצמו, הסתיר את מעשהו, ובמקום להיענש או למות - בחר לשאוב אנרגיה מאדם אחר (שימות במקומו, והוא יחיה גם לאחר מות הפאוטור)​
אינויזיביליס​
כח על של הפיכת סקנדר לרואה ואינו נראה בתוך בועת האוצרים. היה בעבר והתבטל לכאורה, נמצא בשימושו של בנדו​
כבלי הפרליזיס​
אחד העונשים החמורים בעולם הדופליקטים - הסקנדר כלוא בקרצ'ר, והבייס משותק מהצוואר ומטה​
פאוטור​
הדופליקט ממנו נשאבת האנרגיה עבור אוצר הקייבלס. כאשר הוא מת - סרה השפעת הריקורדום מאוצר הקייבלס ואף אחד לא יכול לדעת עליו. גם בעל חיים דופליקטי יכול לשמש כפאוטור​




חפצים:



הקולר של רופיו​
קולר סגול שמקסימיליאן שם לרופיו, נעלם מביתו של רוב באופן מוזר​
חרב המורטם​
חרב דופליקטית, הדבר היחיד שיכול להזיק בבועת האוצרים (מלבד הזאבים),פגיעתה גם בכדור הארץ קשה פי עשר מחרב רגילה​
ספר הריקורדום​
הספר המרכז את כל המידע על כח הריקורדום, הכתוב בו נחשף רק למי שראוי לכך. פרק 1: כוחו של הריקורדום. פרק 2: איך להשתמש בו בלי להינזק. פרק 3: אופן השימוש הרגיל. פרק 4: אוצרי קייבלס. פרק 5: אוצרי קאפטוס. פרק 6: אוצרי ליברטאס. פרק 7: כך תחשוף את המשתמש האחרון בריקורדום​



חוקים:

סקנדר ובייס:

  • כל יצירת סקנדר מעוררת אנרגיה בעולם.​
  • לדופליקטים יש אפשרות לזהות אנרגיה של סקנדרים, אבל לא של בייס​
  • נקסום אינו מעורר אנרגיה דופליקטית​
  • במקרה שכח העל של סקנדר נשלף ממנו ומושמד - הסקנדר יתמוסס והבייס ייפגע​
  • הבייס של אוצר קייבלס לא נפגע כאשר מתמוסס לו סקנדר​

אוצרים וכוחות על:
  • כח העל של קריאת המחשבות הוא דו-כיווני, דופליקט בעל הכח הזה יכול לנעול את מחשבותיו​
  • איבוד כדור כח העל של דופליקט, ממוסס את הסקנדר השייך לו (ופוגע בגוף הבייס)​
  • לאוצר קייבלס יש אפשרות להתנתק מהפאוטור, וכאשר הוא יתנתק - ימות בתוך פרק זמן של בין חודש לשנתיים​
  • אוצר קייבלס שנחשף, יעדיף בדרך כלל לנתק את הקשר עם הפאוטור מאשר להיכלא לעשרות שנים בקרצ'ר​
  • אוצרי קייבלס שנהיו כאלו ללא ידיעתם, הסקנדר שלהם עלול להרדים את הבייס ולצאת למשימה סודית כאוצר קייבלס​

דופליקטיות:
  • המאסטר יכול להכתיר דופליקט גם שלא בכח התורשה, אך זהו מעשה נדיר מאוד​
  • אם דופליקט הורג דופליקט אחר הוא יורש את כוחו​
  • מקבלים כוח על רק על משימות קשות במיוחד, מסכנות חיים.​
  • הכח בתליון ההקסגונום תלוי ברצונו של העונד אותו. הוא יכול לבטל את כח הדופליקטיות כליל, או להשתמש בה באופן חלקי או מלא​
  • גם בעלי חיים הופכים לדופליקטים לאחר נגיעה בכדור הטונגו, אך נראה שרק בעלי חיים גדולים ישרדו את עוצמת המהפך​
  • המאסטר (או רק ד"ר קאלי) יכולים לראות את אנשי העתיד בביקורם בעבר​
  • כח העל של קריאת מחשבות ניתן רק מדרגת אדולטוס​
  • חרב המורטם ניתנת רק מדרגת פריטוס​
  • אנרגיית ההגנה של אנגלר חזקה אפילו יותר מתליון ההקסגונום​
  • דופליקטיות מוקדמת היא כאשר הכח הדופליקטי מתעורר אצל צעיר/ה מתחת גיל 15. בדרך כלל עוצמת הדופליקטיות גבוהה מידי עבור הגוף הצעיר, והוא מת​
  • דופליקטיות מוקדמת משמעותה שאוצר קיילבס הופך את הצעיר/ה לדופליקט על מנת לשאוב ממנו אנרגיה כדי לחיות, אחרת ימות​
  • ניתן לעצור דופליקטיות מוקדמת, ע"י ניתוק של אוצר הקייבלס מהפאוטור (הצעיר שמשמש כספק האנרגיה של האוצר)​
  • דופליקט שנענש בכבלי הפרליזיס ונוגע בכדור הטונגו - יוצר לעצמו סקנדר חדש​
  • דופליקט שנענש בכלא הקרצ'ר וכוחותיו נשללו ממנו, ויש לו סקנדר חדש - הסקנדר החדש יוכל לקבל חזרה את כוחותיו המקוריים של הדופליקט, והבייס ישתחרר מכבלי הפרליזיס - אך רק לאחר שהסקנדר הכלוא בקרצ'ר ימות​
  • למגוייסים לקוסטדוס סילנטי יש קעקוע על היד​


בועת האוצרים:
  • כל אסיר שנכנס לקרצ'ר דמו מקודד אצל המנהיג של להקת זאבי הקרצ'ר​
  • טקס השחרור של אסיר מהקרצ'ר, כולל את הסרת קוד התקיפה מן הזאבים​
  • דופליקט הכלוא בקרצ'ר מאבד את כל יכולותיו הדופליקטיות, כולל נקסום​
  • אסיר שמנסה לברוח מהקרצ'ר - הזאב יניס אותו חזרה לתאו, ושרשרת תכבול אותו לקיר​
  • הקארצ'ר הוא מקור אנרגיה אדיר שיכול גם לשמר חיים של אוצר קייבלס לאחר ניתוק פאוטור​
  • הבועה הדופליקטית שיצר ד"ר קאלי בלתי חדירה, מלבד אלו הנושאים עימם את תליון ההקסגונום (או את הכח נוגד-הדופליקטיות, כמו יורי)​
  • במגרשי האשליות ניתן לצפות באשליות מן העבר, לדוגמא משפטים שנערכו לדופליקטים, או מאורעות חשובים בהיסטוריה הדופליקטית​
  • בניין המועצה משתחזר מעצמו ולא ניתן להריסה​
  • בניין המועצה נפתח רק לאוצרים או למי שקיבל זימון מדופליקט מורשה​
  • ישנה מנהרה תת-קרקעית סודית המחברת את הקרצ'ר למרתף בניין המועצה​
  • אוצר שמביא את כח העל שלו לשיא יכול למוטט את בניין המועצה העליונה​

ריקורדום:
  • ריקורדום הוא כח שניתן בידי האוצרים, אך גם דופליקטים יכולים להתמש בו במקרים מסויימים מאוד.​
  • הריקורדום מביא את כח העל לשיא, אך מפרק את המשתמש בו. הדופליקט שביצע את הריקורדום לא יכול להתקיים יותר מהאנרגיות שהגוף שלו מפיק, והוא ימות בתוך שנה.​
  • השימוש בריקורדום הוא כשיש לאוצר צורך נואש להגן או להשמיד משהו בעוצמה שאין שניה לה​
  • אנרגיית הריקורדום פוגעת בכדור הארץ באזור בו נמצא האדם שהיא כוונה כלפיו​
  • ניתן לדעת מיהו האוצר שהשתמש בריקורדום, לפי סוג הפגיעה בכדור הארץ​


עבר:

דמויות:



אבנריהודי, יתום בוגר - דופליקט, בידיו הופקד ספר הריקורדום
יוזף, מארקיתומים דופליקטיים בכירים, שיחד עם אבנר מהווים כח ההמשך של ד"ר קאלי ומקבלים כוחות שיאזנו אחד את השני
סאשה, בוריס, רונדי, אולג, פיוטריתומים דופליקטיים מבית היתומים של ד"ר קאלי
יורייתום שמסרב להיות דופליקט, בגופו נחקק הכוח הנוגד של הדופליקטיות
פאול, יורקה וג'ורגהורחקו מבית היתומים של ד"ר קאלי בעקבות מחשבות רוע שזוהו בהם

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה