תנו לי ביקורת תפילה

הירשם עכשיו!
  • הוסף לסימניות
  • #1
לא הכל אנו רואים

לא הכל אנו יודעים

יש מעבר

יש עומק

ויש גבוה מעל

רב הנסתר,

אבל לפניך הכל גלוי

תן בנו יראה ופחד

תן בנו אהבה

תן לנו להרגיש את הנוכחות שלך

תן לנו לבקש, להתחנן

תן לנו להרגיש את האור

שקיים

שעוד יבוא.
219.jpg
 
  • הוסף לסימניות
  • #4
כתיבה קולחת ויפיפייה!

גזור ושמור, אפשר להדפיס אפילו על התמונה המרגיעה הזאת :)
 
  • הוסף לסימניות
  • #5
נכתב ע"י פנינה אורשלימי:
כתיבה קולחת ויפיפייה!

גזור ושמור, אפשר להדפיס אפילו על התמונה המרגיעה הזאת :)
לחצ/י כדי להרחיב...
תודה, פנינה, את עם אור בתוך שמך.
רעיון טוב. באתר שלי אני מפרסמת תמונה ושיר ביחד, זה משתלב יפה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת
עליך להתחבר או להירשם כדי להשיב כאן.

פוסטים חדשים שאולי לא קראת....

  • 2 3 4 5K
    • ע
    מידע שימושי זוגות צעירים בנופשון ערב פסח ?!?!?!
  • עו''ד ורו''ח //
    • הכותרת לא באה להתריס היא באה להדגיש מצב
    ולא לא באתי לומר שאבא או אמא עם ילד או שניים זה לא אתגר
    אבל שימו לב
    בעוד אתם בונים על ההורים לרוב פסח ולכן מכשירים פיסת שיש קטן לפינת קפה. מדף במקרר. ובארון
    כי מילא רוב החג נהייה אצל ההורים
    ההורים והרווקים בבית קורעים את עצמם [תזכרו זה לא היה כזה מזמן]
    כן אמא שלך לא נחה כבר 3 שבועות
    להפוך בית שלם 100+ מטר של ארונות כיורים שולחנות מטבח סלון כיסאות מזווה מיטות
    לכשר לפסח
    לאפשרות שאתם וילדכם הסתובבו בחופשיות עם מצה ואפיקומן שסבא קנה
    לא נכנסתי להוצאות המטורפות שקצת עוברות לידכם. למה שתקנו מצות יין או חסה או נייר כסף לציפוי המטבח
    ושוב לא בהאשמה ולא בטרוניה אלא כנתון מציאותי
    אז זו''צ יקר קצת שימת לב
    לפרגן לבוא לעזור חצי יום
    לפרגן ארוחה לעובדים בבית [הבית שלך חמץ המטבח שלהם במרפסת שרות]
    לתת מילה טובה או שוקולד
    והחשוב מכל
    מעשרות להורים
    הם חשובים יותר מכל כולל ארגון או קמחה דפסחא הם ההורים שלך
    והם יממנו לך את ארוחות וסעודות החג
    • תודה
    • שכוייח!
    • וואו!
    Reactions: אבסולוט פרימה בלרינה, חלומות ירוקים, Harmonyapro ועוד 113 משתמשים116 //
    63 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ב
    ברכה והצלחהה
    מעולה ממש להעלות למודעות ולכל אלו שקופציםם אפשר להספיק הכלל גם לנפוש ול הנות וגם קצת לעזור לא...
  • 14 15 16 9K
    • ע
    טור דעה הטור השבועי שלי והפעם: ההבדל בין נוכלות לכשלון
  • עו"ד נתן רוזנבלט //
    • בס"ד

    ההבדל בין נוכלות לבין כישלון



    לפני כחודש נערך בבני ברק מיפגש מאוד מעניין של גוף הנקרא "הפורום להגנת הצרכן" והוא עסק בעיקר בדרכים למניעת נפילות נדל"ן בהם הציבור החרדי "מומחה" ליפול חזור ונפול.

    הנוכחים, מומחים איש איש בתחומו, תיארו את הנוכלויות הרווחות היום ותיארו בצבעים קודרים ואמיתיים את המצב בכי רע, היו שם גדולי הדיינים שדיברו על הצורך להבטיח שהדור השני לא עושה שטויות עם הדירה שקיבלו מההורים וכן הלאה.

    כאשר ר' איצ'ה דזיאלובסקי העניק לי את רשות המילה האחרונה (בגלל שאיחרתי – הרגל נעשה טבע) בקשתי מהנוכחים שלא יישפכו את התינוק אם המים, כלומר שלא יביאו אנשים למצב שבו הם חושדים בכל מה שלא זז שהוא נוכלות, הדבר הזה טענתי עלול להביא לשיתוק מוחלט של שוק השקעות הנדל"ן החרדי אשר היה והינו הקטליזטור הראשי של הציבור החרדי בדרכו לנישואי ילדים ברוגע ושלווה, המסר המרכזי של שתי דקות הנאום שלי זה מה שאתם הולכים לקרוא באלף מילים הבאות: לא כל עסקה כושלת היא אשמת המשווק!

    צרות אחרונות משכחות את הראשונות וכך שכחתי מזה לגמרי, אלא שהשבוע פורסמה כתבה בעיתון 'דה-מרקר' (מי שלא מכיר לא הפסיד - מלא באהבת כסף ושנאת חרדים) כתבת תחקיר עומק אודות תופעת העוקצים בציבור החרדי הכרוכים במבצעי 10/90 הזכורים לשימצה.

    מה שלא אהבתי זה ההתמקדות במתווך חרדי מסוים כאילו הוא שורש הרע בעולם כולו ואיך מלאו ליבו כביכול, ומעשה שהיה כך הווה בעשרות עותקים ברחבי הארץ שרובם מוכרים לי היטיב:

    אברכים שחושבים שהם אנשי-עסקים פותו בידי אנשי-עסקים שחושבים שהם אברכים לקנות דירות פאר בערים שהם מכירים רק מחלונות האוטובוס בדרך למירון, נתניה ובת ים מככבות בכתבה אך זה לאורך כל הארץ בערים אשר אברך ממוצע מכיר את שמותיהם רק מהתרעות פיקוד העורף (או מהנפילות שאחריהן) ומעולם לא ביקר בהן.

    אז איך משכנעים אברך כולל חסידי בן 22 שקיבל מההורים חצי מיליון ₪ לצורך יחידת 'סליחה' בביתר, לרכוש פנטהוז בהרצליה בארבע מיליון ₪ ?

    מספרים לו שזה מבצע מיוחד שהתגלה רק למתווך בגילוי שמימי וכעת צריך רק לשלם עשרה אחוז שזה ארבע מאות אלף שקל ואת המאה הנותרים להביא למתווך על הגילוי הנפלא.

    ואיך הדלפון שלנו יממן את מה שעשירי טבריה מתקשים?

    כאן מגיע החלק השני של הגילוי אליהו – המתווך יודע לנבא כי בעוד שלוש שנים, כשיצטרכו להשלים את הרכישה הדירה תהיה שווה חמישה מיליון, ואז האברך דנן יתברר כסוחר מוצלח ביותר אשר ימשוך חזרה את הארבע מאות ועוד מיליון רווח נקי וכך לא יצטרך לגור בדירת הסליחה אלא בדירה גדולה המרחיבה דעתו של אדם ומרחיבה ארנקו של המשווק.

    אז איפה הקצ'?

    שעכשיו זה "אחרי שלוש שנים" ומתברר כי המחיר הכי גבוה שאפשר לקבל על הדירה הוא שלוש וחצי מיליון ואחרי ההוצאות מגיעים לשלוש מאתיים נטו ביד, מה שאומר שלפעמים עדיף לאותו אברך לעשות "ויברח" ולהותיר את הארבע מאות אצל החברה והמשווק ולחזור ליחידת הסליחה אבל וחפוי ראש, והפעם כשוכר...

    זה פחות או יותר המסלול שאותו עוברות בחודשים אלו מאות משפחות מאנ"ש שכל מה שהם רצו זה לחתן את הילדים בכבוד וכעת הם מרוסקים לחלוטין וייקח להם שנים רבות אם בכלל כדי להתאושש מהתהום הכלכלית שהם הוכנסו אליה בידי משווק פלוני.

    אך עשרת הקוראים כאן יודעים שעד כאן הייתה רק ההקדמה, כעת נתחיל עם הניתוח הכואב של הנתונים ואת הצד של לימוד זכות:

    ובכן, קודם כל צריך לדעת שרבים מאוד הרוויחו בפריסיילים ותכניות דומות הרבה כסף, פגשתי ועודני פוגש כל יום אברכים צעירים ומבוגרים שהרוויחו סכומים אגדיים בשנים האחרונות כתוצאה מהפטנט הזה, לא ערכתי מחקר עומק אך מהתרשמותי המרוויחים רבים בהרבה על המפסידים וחבל שאת זה שומרים בסוד מאימת המצ'ינגים, הסיבה היחידה שמספרים לי על כך זה או כדי לשאול איך לעשות את הסיבוב הבא או כדי להתייעץ איך לצמצם את המסים העצומים (ברוך השם, כשיש מס סימן שיש שבח).

    כל מי שקנה דירה בירושלים במחירי פריסייל של עשרים ומשהו אלף עשה את המיליון הזה, כך גם רבים שהשקיעו בחלק מהפרוייקטים בבן שמן וכך גם במקומות נוספים אשר המחירים עלו שם דרמטית ולקחו איתם את המשקיעים כלפי מעלה.

    אז מה קרה בכל הפרוייקטים הכושלים?

    שני דברים, הראשון שלא ידוע לי אם קרה זה הקפצת מחירים, מאוד ייתכן שמשווק מסוים יבוא לקבלן שיש לו כבר פריסייל ויגיד לו במקום למכור ב3.9 אביא לך קונים בארבע מיליון ואז מקבלים תרי זוזי: מאה אלף מהקבלן ועוד אחד מהלקוח, חד גדיא דזבין את אבא.

    זה נורא לשמוע שיש דברים כאלו וטיפש מי שנופל לכך אך מי שיותר טיפש ממנו הוא מי שמאמין שאפשר למנוע דבר כזה באמצעות בירור אם המתווך אמין: גם המתווך האמין ביותר לא יעמוד בפני ניסיון של מאתיים אלף ₪ רק מלאך יוותר על זה ולא ניתנה תורת העסקים למלאכי השרת.

    אך הדבר הזה לא מתקיים בדרך כלל משום שרוב הקונים יודעים לבדוק בערך את המחיר בסביבה ולא נופלים לבורות עמוקים, מה שכן קורה זה הדבר השני ועליו ברצוננו לדבר:

    המחיר פשוט לא עלה, ולפעמים אפילו ירד.

    כן רבייסיי, מחירי דירות לא רק עולים, לפעמים הם גם יורדים, כגון למשל בתקופת מלחמה.

    עד מלחמת שמחת-נורא המחירים בנתניה למשל אכן השתוללו כי הצרפתים קנו שם בהמוניהם והוא הדין בצפת שהאמריקאים עטו עליה כי אצלם אין הבדל בין ירושלים לצפת, באמריקה זה מרחק סביר לנסיעה יומיומית לעבודה, אז מישהו משווק להם את זה כירושלים לעניים והם קנו וקנו והמחירים עלו ועלו והייתה היתכנות מסויימת לעלייה צפוייה.

    ואז הגיע המלחמה ואין חוצניקים, ועוד מלחמה ועוד מבצע ושום דבר לא חזר לעצמו ואפשר לקלל את איראן (מגיע להם) ואת החמאס (עוד יותר מגיע) אך זה לא יעזור לעובדה הפשוטה שמחירי המגדלים שיועדו בעיקר לאוכלוסיות אלו צולל.

    לא בהרבה, אך מספיקה ירידה של 8% כדי שכל העסק יהפוך להפסד.

    זה נכון שמעצבן שהמשווק ניבא שהמחירים יעלו והם לא, אמנם אמרו חז"ל שנבואה ניתנה לשוטים אך האמונה כי יש למישהו נבואה ניתנה לשוטים גדולים עוד יותר... כל בר דעת העושה עסקים יודע שבכל הקשור לניבוי עתידות - המשווק ועטיפת המסטיק יודעים לנבא באותה מידה ומי שמסתמך על הבטחות אודות העתיד (כולל אלפי אברכים שנופלים היום בפריסייל של המחר שנקרא פינוי בינוי המבוסס על אותה נבואה כמעט) אין לו לבוא בטענות אלא על עצמו, לא המשווק נשך לשונרא.

    מקווה שהצלחתי להסביר: לא כל עסקה כושלת היא נוכלות ולא כל ירידת מחירים היא עקיצה, בכל עסק ייתכן מאוד הפסד ומי שלא מוכן לכך שלא ייכנס לעולם ההשקעות.

    אז להפסיק להשקיע בנדל"ן?

    חלילה, כמה שיותר להשקיע בנדל"ן וכל המרבה הרי זה משובח – ואם ירצה השם ויהיה זמן נרחיב אולי בטור הבא על "מה כן" – אך רק עסקאות נטולות הימור על כל הקופה, כך שגם אם נגזר עליך להפסיד זה יהיה רק קצת ורק זמני.

    ברור לי שכל הדברים האמורים כאן ברורים לכל אחד מעשרת הקוראים וסליחה שבזבזתי את זמנכם אך אם זה ירגיע אבא סוער אחד -שכועס בכל ליבו על המתווך שכאילו הפיל את החתן שלו - והיה זה שכרי.



    גילוי נאות: לכותב אין ולא היה שום אינטרס כלכלי בשום פרוייקט של פריסל והוא אינו קשור היום לשום שיווק לא במישרין ולא בעקיפין, המידע מובא ללא כל אינטרס כלכלי אלא כצדקה ושירות לציבור, לשאלות ספציפיות ניתן לפנות למייל והתשובות שם חינם וללא אחריות.
    • תודה
    • שכוייח!
    • עצוב
    Reactions: סמולטוק, פנסאית, חרש עץ ועוד 38 משתמשים41 //
    302 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ב
    ברוך פינחס
    יש כאן באשכול דיון ענייני ומעמיק האם צריך להדגיש את הנוכלות של הנוכל או לדון על העסקה ולא מעניין...
  • 3
    • צ
    עזרה זיהוי פונט
  • צביקה12345 //
    • 1001135100.jpg
    איזה פונט זה?
    1001135100.jpg
    0 תגובות
  • 412 413 414
    • יש פתרון!
    4M
    • ס
    חדשות בעולם שאגת הארי • עדכוני מלחמת איראן האחרונה
  • סטאר //
    • סיכום אירועים: איראן בלהבות - מהמחאות ועד לסף עימות עולמי

    הרקע וההתפרצות (סוף דצמבר 2025):
    המחאות החלו ב-28 בדצמבר 2025 בטהראן, על רקע משבר כלכלי חריף וצניחה חדה בערך הריאל. מה שהחל כזעקת סוחרים ואזרחים על יוקר המחיה, הפך במהירות לגל הפגנות חסר תקדים ב-187 ערים הקורא להפלת המשטר.


    הטבח והחשכת המידע (ינואר 2026):
    • דיכוי אלים: המשטר האיראני הגיב באכזריות יוצאת דופן. לפי נתוני ארגון זכויות האדם HRANA, נכון ל-23 בינואר, מספר ההרוגים המאומת עומד על למעלה מ-5,000 בני אדם, בהם 4,716 מפגינים ועשרות ילדים.
      יש דיווחים לא מאומתים מצד האופוזיציה האיראנית על מעל 60,000 הרוגים!

    • מעצרים המוניים: למעלה מ-26,500 בני אדם נעצרו, וקיים חשש כבד להוצאות להורג המוניות בבתי הכלא.

    • חסימת אינטרנט: החל מה-8 בינואר הוטל מצור דיגיטלי כמעט מוחלט על המדינה כדי למנוע זליגת תיעודים מהטבח.

    המעורבות האמריקנית - "הארמדה של טראמפ":
    הנשיא טראמפ, שחזר והזהיר את טהראן מפני המשך הטבח, הכריז ב-22 בינואר כי "ארמדה" אמריקנית (צי ספינות מלחמה, כולל נושאת המטוסים אברהם לינקולן) עושה את דרכה למפרץ הפרסי. טראמפ הבהיר כי ארה"ב בוחנת אפשרויות תקיפה ישירות נגד מטרות שלטוניות אם לא ייפסק הדיכוי. ולאחר הדלפות על ממדי הטבח, הכריז "העזרה בדרך".


    הזווית הישראלית והאזורית:
    • כוננות שיא: ישראל נמצאת בדריכות עליונה מחשש שהסלמה אמריקנית תוביל לתגובה איראנית ישירה או באמצעות שלוחיה (פרוקסי).

    • איומי נתניהו: ראש הממשלה נתניהו הזהיר כי אם איראן תבצע "טעות" ותתקוף את ישראל, היא תפגוש עוצמה שטרם הכירה.

    • איומי טהראן: המשטר האיראני הודיע כי במקרה של תקיפה, בסיסים אמריקניים ויעדים בישראל יהיו "מטרות לגיטימיות".

    באשכול זה נמשיך לעדכן סביב השעון בכל התפתחות, דיווחים מהשטח ופרשנויות ביטחוניות.
    • תודה
    • שכוייח!
    • חחח
    Reactions: טונקס, מוטי 200, נחמה ביתרית ועוד 63 משתמשים66 //
    8K תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    פרוגמטי
    פרוגמטי
    הבית הלבן מצייץ ''בקרוב''
  • 79 80 81 127K
    • השקעות R הון
    מדריך אשכול כשרות בהשקעות בשוק ההון
  • השקעות R הון //
    • עודכן אדר תשפ"ד
    ראשית, גופי הכשרות
    ברוב אשכולות בנושא 'השקעות בשוק ההון' בפרוג, משתרבב עניין הכשרות.
    למען הסדר באשכול זה נעלה עדכונים בנושא כשרות.
    אני אשתדל לסכם ולתמצת ככל האפשר.

    יש 4 גופי כשרות
    • בד"ץ העדה החרדית - על פי פסקי הרב יעקב בלוי זצ"ל שהיה בקיא גדול בתחום שוק ההון והוא שהביא את פסקיו ועל פי פסקים אלו נוהגים עד היום בגוף כשרות זה. היום הכשרות בראשות הרב שלמה זאב קרליבך.
    • גלאט הון - על פי פסקי רבי ניסים קרליץ והרב שמואל ואזנר. שסמכו ידיהם על הרב יעקב לנדו שמכיר את שוק ההון לעומקו. הרב משה שטרנבוך ראב"ד העדה החרדית הוא מרבני 'גלאט הון'.
    • תשואה כהלכה – הרב שמואל דוד גרוס, רב חסידי גור אשדוד ועוד רבנים מוכרים וידועים בכל שכבות הציבור החרדי.
    • כלכלה על פי ההלכה- הרב אריה דביר, על פי פסקי הרב יוסף שלום אלישיב.

    היום בכל החברות יש מסלולים כשרים, שמאושרים לפחות ע"י אחת מהכשרויות.
    בין החברות שנמצאת ברשותם תעודת כשרות אפשר למצוא את:
    אלטשולר שחם, אינפיניטי, הפניקס, הראל, כלל, מגדל, מור, מיטב דש, מנורה.

    רשימות קרנות כשרות:

    כשרות – השקעות Rהון

    rhon.co.il rhon.co.il
    אשכול כשרות בהשקעות בשוק ההון
    • תודה
    • שכוייח!
    Reactions: אסתריקה הלר, aria, פיני 10 ועוד 27 משתמשים30 //
    2K תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מקור המיע האמין
    דוגמא - בעל תשובה טוען שהוא פטור מלשלם ריבית, לחברה שיש לו הת"ע. כי בזמן שהוא לוה הוא היה...
  • 417
    • מ
    דרוש מידע עיתון משפחה של השבוע
  • מתקרב לרבינו //
    • למה זה כל כך עבה?
    מה יש בתוכו?
    איזה מגזינים יש?
    18 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ש
    שוקו מיונז
    הוכח תוכיח... רגש יהודי לדברים שבקדושה [מדובר בפורום חרדי]. אם היו פותחים אשכול האם סרט מסוים...
  • 2 3 978
    • ב
    סוכרת הריון מה אוכלים בפסח? סכרת הריון גבולית
  • בהמתנה //
    • אני על גבול סכרת הריון. מה שאומר שהרופא אמר לי לשמור ונתן הנחיות כלליות אבל לא הפנה מעבר לזה לייעוץ נוסף.
    ואני תוהה מה אוכלים בפסח- בעיקר תחליף למצה ולתפו"א
    אני לא אוהבת כ"כ בשרי/ דגים. מדי פעם אוכלת קצת שניצל או קציצות עוף וזהו.
    ביום חול אני אוכלת הרבה קטניות- מרקים עם קטניות, מג'דרה, קינואה ,טופו
    חשבתי על פשטידות ירקות
    מה עוד יכול להשביע? במיוחד בארוחות בשריות מבושלות
    45 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ד
    דולר
    אני שבוע וחצי אחרי לידה שכל הריון הייתי עם סכרת והייתי עם סכרת עם אינסולין וליברה בהתחלה באמת...
  • 138 139 140 157K
    • ק
    דרוש מידע איזה משפט אמרו לך פעם ולא שכחת אותו עד היום?
  • קולי שמעת //
    • .
    • תודה
    • חחח
    Reactions: אוראל סולטן, שמואלזון, טובבבבבבב ועוד 19 משתמשים22 //
    3K תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ה
    המשורר מציקלג
    לטעות. זה אנושי לתעות, זה דיסלקציה לטאות, זה כמו איגואנה אבל יותר קטן
  • 6 7 8 8K
    • ה
    התייעצות איך עוברים את שבת הגדול בהצלחה?
  • הדר 310 //
    • אשמח מאוד לשמוע טיפים מה אתם עושים עם שבת הגדול, איך מבשלים, איך אוכלים, מה אוכלים וכו'.

    תודה רבה!!
    • תודה
    Reactions: יוסיפון 2 ו-אבקת אפיה2 //
    157 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    י
    יהודית ק
    אז ב"ה זה ממש לא כך, וחיים פה בנחת בבית, מוזמנת לראות:)
  • 28 29 30 43K
    • CHAYA FFF
    דרוש מידע שידוכים- אח/ות שרוצים לעקוף והגדול נפגע -דעתכם!
  • CHAYA FFF //
    • תודה.
    • תודה
    • וואו!
    • עצוב
    Reactions: טובבבבבבב, בן של פלוני, nfuxi ועוד 10 משתמשים13 //
    583 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    פ
    פיני לב
    מה שאני יודע שבהרבה מקרים עזר מאוד זה לשתף את הגדול בכל התהליך לגמרי לפעמים גם להתייעץ איתו גם...
    הצג עוד…

    אשכולות דומים

  • 225
    • א
    שיתוף - לביקורת "נחמה באפר, תפילה באבן"
  • אינדה //
    • קצת להיכנס לימי החורבן


    שנת 70 לספירה

    יומיים אני כבר בוכה ללא הפוגה. יומיים בהם אני יודעת שהרעה מתקרבת, אין לאן לברוח. המצור על העיר חזק, הרעב כבד. אם יעז מישהו לצאת משערי העיר יהרגו אותו הרומאים, אם יתנגד אי מי למשטר בירושלים, יהרג על ידי אחד מאחיו היהודים.

    מלאך המוות מסתובב בכל ארץ ישראל, עושה בה ככל העולה על רוחו. גמלא, איננה. הבתים שרופים עד היסוד, אנשיה נהרגו ללא רחם. טריכיי, [טבריה] וציפורי, גם הן בתוך ההרס. רומאים השתלטו על הבתים.

    בדרום נכבשו יפו, לוד, עקרון, ועזה. הרומאים ימח שמם ואבד מן הארץ, הקיפו וכבשו את כל הארץ. שלשלום הגיעו הנה לירושלים. שלוש חומות מבוצרות מקיפות את העיר. רבים מלחששים שאנחנו בטוחים, אולם אני יודעת שלא.

    רבן יוחנן בן זכאי חושב שכדאי לצאת ולבקש רחמים מהרומאים, אבל שמעון בר גיורא לא הסכים. לא הוא ולא הפלוגות האחרות. אבל רבן יוחנן בן זכאי ביים מוות יחד עם אבא סיקרה בן אחותו, והצליח להציל את עצמו, את יבנה, וגם את שושלת רבן גמליאל, ואת ר' צדוק.

    הזמנים האחרונים בעיר החריפו. מאז החל המצור, אנשים בעיר מאוד מבוהלים. את שלושת מחסני המזון שהיו לשלושה מעשירי העיר. נקדימון בן גוריון, כלבא שבוע, ובן ציצית הכסת. שרפו. לא נותר כמעט מה לאכול.

    אוי, כמה מר גורלנו. כמה דווה ליבנו.

    אין שעה ביום או בלילה שנשמעת בה דממה, רק זעקות שבר, יללות ילדים, אנחות זקנים. בבתים שוררת אפלה, והרחובות, שפעם הילכו בהם באורח בטוח, הפכו למלכודת. ריח העשן, טעם הפחד, והתקווה, הולכים ומתרחקים. לעיתים נדמה כי אפילו התפילה נחנקת בין כתלי העיר הנצורה.

    אבל גם בלב החורבן, נר דקיק של תקווה אינו כבה. מדי ערב, כשהשמש שוקעת מאחורי החומות, אני נושאת עיניים אל השמים ומבקשת. מתחננת אליו, שלא ישכח. שיביט בנו מלמעלה, ירחם.

    אולי, אולי הבוקר יביא עמו תשועה, או ניסים נסתרים שכבר פקדו את אבותינו בימים עברו. בינתיים, אנו אוחזים זה ביד זה, ומנסים לזכור את ימי ירושלים בשלום, את חגיה, שיריה ורגעי האור שבה.

    אני זוכרת את ימי הרגל, בזמן עצרת והחג. רחובות ירושלים שוקקים חיים, שוק ריחני של פירות, תבלינים ושמן זית, אנשים מכל פזורות היהודים מתכנסים בעיר הקודש, מגלים שמחה שקטה ותקווה.

    בפינת השוק עומד אדם מבוגר, כהן גדול, מלבושו המעוטר, מרים עיניו לעבר הר הבית ומברך את המתפללים. סביבו מתקבצים חכמים ודיינים, מתפלפלים בלימוד תורה מתוק.

    שירים, ריקודים, תפילות, קורבנות, הכל היה מנת חלקו של החג. מעולם לא הורגש דוחק בירושלים.

    הכאב צורב, האובדן מוחלט אך כל עוד אנו כאן, בלב העיר הקדושה, נישאר עם זיכרונותינו ועם חלום עתיק יומין לעתיד טוב יותר.

    "נעמה, כנסי הבייתה, הערב יורד ומסוכן בחוץ", אבא קורא לי להיכנס. אני שומעת לו. נשכבת על מיטתי, מכניסה את ראשי לתוך הכר, לא רוצה לשמוע את זעקות השבר, והאובדן.

    רוצה לנוח. לקום ליום חדש. לעתיד נפלא. לשכוח מכל הצרות. לא לחוש צער יותר.

    עיני נעצמות מאלהן. עייפות.

    ****​

    הימים חולפים להם, מבלי להביט לאחור. השמיים כחלחלים, כמו מספרים על יום יפה העתיד לבא. אולם בתוכי אני יודעת שההפך הוא הנכון. איני נותנת ליופי לעוות את הגלוי וידוע.

    אתמול בערב לא הצלחתי לישון בכל הלילה. צעקה רמה מהבית שלצידנו, הקפיצה את ליבי, ולא נתנה לי מנוח. יצאתי בשקט, בשקט עם נר קטן. חוששת שמא יגלה אותי אחד מאנשיו של שמעון בר גיורא.

    השקט שמכסה את העיר הוא רק מסווה דק לעצב המכביד. בכל פינה נדמה כי העבר נוכח, צל של שמחה ישנה, ריח של שמן משוח, קול של פעמון רחוק. אני יוצאת אל החצר, מלטפת את היסמין המטפס, מניחה לעלים הרכים להישאר על כף ידי, מתפללת בלב לחש נסתר, שהעתיד יביא איתו פשטות, שלווה, ואולי רגע אחד נוסף של תקווה.

    אני מציצה לעבר הבית השכן. הצעקות לא פוסקות, הן הפכו לבכי אדיר. מה קרה? מדוע שבר נשמע כבד כל כך? האם מישהו נרצח? אנשיו של יוחנן מגוש חלב רצחו מישהו מאנשי בר גיורא?

    המלחמה הפנימית בתוך העם הייתה גדולה, כולם ידעו שיוחנן מגוש חלב, מבקש את נפשו של בר גיורא, וכן להפך. אולם מלחמתם מעולם לא נשמעה קרובה כל כך, אלי. רעדתי בכל גופי. פחדתי להביט, חששתי שאי מי יראה אותי.

    דונג הנר טפטף על אצבעותי, בלעתי את הכאב. שלא ידעו, שלא ישמעו אותי.

    המחזה שנגלה לעיני, גרם לי לזעזוע נורא. הבטתי, ולא האמנתי למראה עיני. אמא בוכה. מזילה דמעות, בכאב. ילדה הקטן שוכב מולה מדמם. שחוט. בהתחלה לא הבנתי מה אני רואה. אבל אז כשהאמא הכניסה את בנה לקדרה, ליבי דפק בעוז.

    היא מתכוונת לאכול אותו??? הייתכן?

    בפחד רצתי חזרה הבייתה, הנר נשמט מידי נופל על הארץ, נכבה. נכנסתי אל מיטתי, רועדת כולי. לא רציתי לקום בבוקר. איך אראה את פניה של רבקה השכנה. באותו הרגע הבנתי את דברי הנביא ירמיה. "ידי נשים רחמניות בישלו ילדיהן".

    רבן יוחנן בן זכאי כל הזמן הזהיר, אותנו. רבנים גדולים אחרים כל הזמן צעקו: "אתם לא רואים? ההינכם עיוורים? חוטאים אנחנו. והשם רחק מעלינו. מאס בנו. חיזרו בתשובה. מדוע אינכם מניחים ליבכם לכך שכבר קרוב לארבעים שנה ששעיר לעזאזל יוצא בימין. לשון של זהורית אינה מלבינה, הנר המערבי במקדש כבה, דלתות ההיכל אינן נפתחות מעצמן, והאש האוכלת את הקורבן אינה בדמות אריה. תתעוררו!!!"

    אותם רבנים נהרגו על ידי יהודים המאמינים שצריך להילחם ברומאים. הרבנים לא נהרגו כי חטאו, אלא כי קיררו את רוח העם, גרמו לכולם לחשוב, אולי באמת כדאי להיכנע. אבל יוחנן מגוש חלב, שמעון בר גיורא, ואלעזר בן שמעון. חשבו אחרת. הם דאגו בכל פעם לרומם את העם למלחמה.

    לא נותר הרבה מהעם. רוב אנשי ירושלים היו כוהנים ולווים. היו כאלה משפט יהודה ובנימין שהצליחו לברוח, אולם לפי השמועות, אני בטוחה שגורלם היה זהה לגורל כל יהודי ממלכת ישראל.

    נרצחו, או נמכרו לעבדים. יהודים רבים התייוונו, החליפו את שמם, ומסתתרים בין ההמון היווני. יודעים כי ברגע שיגלו את זהותם האמיתית, דמם בראשם.

    הבנתי הבוקר, עד כמה רחוקים אנחנו מגאולה. הרבנים צדקו. אנחנו חוטאים. אבל אין אוזן שתשמע, ואין מי שישמיע.

    כל מי שיתנגד, בחרב יומת.

    "הצילו!!! הצילו!!!", צעקות נשמעו מקצה הרחוב.

    "מה קרה?" אני שומעת את קולו של אבי. אני יוצאת אחריו החוצה. שומעת אישה בוכה, מתחננת לעזרה.

    "הבן שלי. הבן שלי נעלם!!!".

    המחשבה הראשונה שעולה בי, שאולי הילד שראיתי אתמול בלילה זה ילדה שלה. אבל מהר מאוד אני דוחה את המחשבה הזו. אני נזכרת בפניו הענוגות של הילד, ויודעת כי הוא בן השכנה. זו שהכניסה אותו לקדרה, הייתה אימו.

    אבי יצא עם עוד שני גברים לעזור בחיפוש אחר הילד. אולם הרעב הכבד ששרר ברחובות, לא נתן הרבה כוח. במהלך החיפושים מצא אבי את מותו. כך הבנתי מאחד משני הגברים שיצאו איתו לחיפושים. אבי נתקל בילד. אחד היהודים חטף אותו, ותכנן לבשל אותו לארוחה לילדיו שלו. אבי התעמת איתו, ונרצח. דם יהודי נשפך על ידי אדם יהודי.

    אני יושבת עליו שבעה. על אבא, על מה שנהיה מאיתנו. יושבת שבעה על ירושלים.

    ****​

    ריח שרפה כבד חדר לאפי. כבר חמישה חודשים נערך המצור. ביטני הצטמקה, משקל גופי כשלד עצמות. בשעת הזריחה מצאתי את עצמי מסתובבת ברחובות, מחפשת איזה שהוא עץ חרוב שעוד נותר בו פרי, או עלים. משהו להכניס לפה.

    לא מצאתי דבר!

    אבי איננו. הצער מהחורבן המתקרב מעיק, יושב על הלב, הרעב גובר, כואב, מדיר שינה. אימי חולה מאוד. אין תרופה. אין רופא. אני פשוט מחכה שמלאך המוות יכנס כבר, ויסיים את המלאכה שהחל.

    התקווה שעוד נותרה נמוגה. ירושלים כבר לא תחזור לקדמותה. היא שונה. המקום שהיינו מסתובבים בו בלי פחד, הפך מאיים. הרחובות הגועשים בילדים, ובעצי פרי. ריקים.

    אפילו פרח היסמין המטפס בחצר, קמל.

    אין תקווה. עוד נותרה מעט אמונה.

    טיטוס יחד עם צבאו. הצליחו להפיל כבר שני חומות מהעיר. כל ההגנות הגדולות, נסדקות. הלוחמים, שבורים. מותשים. רעבים.

    כולם יודעים שבקרוב טיטוס הרשע. שם רשעים ירקב. יצליח לחדור גם את שכבת ההגנה האחרונה. כולנו חוששים. חלק מהעם חשב להיכנע. אולם זה כבר היה מאוחר מדי.

    טיטוס ימח שמו רצה להרוג את הלוחמים, לשבות את הנשים והילדים. לא עניין אותו כלום.

    ישבתי אני לצד אימי החולה. אין לנו מים, אין אוכל. רק המתנו למשחית.

    ואז זה קרה.

    היה זה בערב י"ז בחודש תמוז החומה השלישית הובקעה. טיטוס וצבאו נכנסו והחלו לכבוש את העיר התחתונה. רחוב רחוב, סמטה, סמטה. ריח השרפות הגיע עד לפתח ביתי שבעיר העליונה.

    ידעתי שהסוף קרב מאי פעם. לא פחדתי, רק רציתי שיסתיים כבר, לטוב, ולמוטב. מה שיבוא קודם.

    שבועיים ערכו לצבא הרומאי עד שהצליחו והגיעו לעיר העליונה.

    צרחות, שרפות, עינויים קשים עברו עלינו. אימי נרצחה מול עיני, אותי לקחו בשבי. חושך נפל על העיר ירושלים. כל יופייה אבד. העיר היפה מכל הערים, איבדה את חינה. נותרה כאלמנה.

    הכהנים שבעיר, רצו עזבו את משפחותיהם, ונכנסו לשערי בית המקדש. נזכרים מאוחר מדי להגן על הבית בגופם.

    אילו רק היינו מקשיבים לרבנים, אילו לא היינו עושים ככל העולה על רוחנו. אילו מחסני המזון לא היו נשרפים. היינו יכולים עוד להינצל.

    אבל עכשיו... עכשיו כבר מאוחר.

    הגזרה נגזרה. הרשות בידי המשחית, להשחית. ואין אף בריה שיכולה לעצור אותו.

    ****​

    אני פוסעת על גבעה, יחד עם כל השבויות. כבולה בשרשראות ברזל. ריחיים על צווארי. כבד לי, אין בי כוח. הרעב הדביק מזמן את ביטני אל הגב. אבל יודעת אני כי ברגע בו אעצור ינחית עלי החייל הרומאי מכה בעזרת שוט הנתון בידו.

    אני מסובבת את עיני לרגעים ספורים לאחור. ורואה ענן שחור המיתמר באזור הר הבית. אני נחרדת. בית המקדש נשרף!!! הרשעים הארורים הצליחו להחריב את בית השם!!! בכי עז בקע ממני.

    השבויות שעימי מנסות לנחם אותי תוך כדי ההליכה, ללא הצלחה. "בית המקדש! הוא נחרב", צעקתי לפתע. כמו קיבלתי חיים חדשים, חיים שיגוועו בדיוק בסיום המשפט.

    לפתע עצרו כולן. מסובבות את ראשן. לא רוצות להאמין. אבל האש נתפסה באבני המקדש. הן צעקו, בכו, נפלו על הארץ. אני נפלתי יחד איתן. לא עניין אותנו המכות שקיבלנו מהחיילים הרומאים. לא פחדנו.

    השתטחנו בהשתחוויה, מעניקות כבוד אחרון לבית השם. בצער, בכאב עצום. דומעות, מתפללות תפילה אחרונה, מקוות שאולי ישמע אותנו הק-ל ויושיענו.

    החיילים הרומאים נהנו להתעמר בנו. המכות נעשו כואבות מאוד. דם זב מגופנו. פותח פצעים ישנים שהספיקו להגליד.

    קמנו והמשכנו בצעידה לעבר קיסריה ומשם אל רומא.

    מה הולכים לעשות איתנו? האם נימכר לעבדות? נזרק למאסר? נמות ברעב? חששות כבדים הלכו עימי.

    הוכנסו לבטן של אוניה. האכילו אותנו. טיפלו בנו. וכשהגענו לרומא נמכרנו לשפחות.

    אוי. נסיונות רבות עברו עלי. איני רוצה להיזכר בכולן. אבל ברוך השם אלוקי הארץ האדם שקנה אותי. מת. אין לו ילדים, רק אישה אחת. כך שבריחה לא אמורה לאוות עבורי בעיה.

    אבל אני לא יודעת איך? אין לי כסף. האם מותר לי לגנוב מהגוייה הזאת, על מנת להציל את חיי? אני לא יודעת.

    בסופו של דבר החלטתי להשאיל ממנה כסף. אמרתי לה שאני רוצה לקנות כמה בגדים בשוק, ומשום מה היא הסכימה. אני חושבת שמשמיים היו לי לעזר.

    הגעתי אל השוק, קניתי בגד רומאי. עליתי על ספינה בחזרה לארץ ישראל.

    לא ידעתי איך תראה הארץ. האם נותרו בה יהודים? ואם כן, האם שומרי מצוות הם? גופי רעד מהתרגשות. פחד קינן בליבי.

    הרגשתי את יד השם. אבל לא ידעתי מה יעלה בגורלי.

    *****​

    לראשונה מאז המלחמה הנוראה. חיוך עלה על פניי. פגשתי נערה מתוקה יוכבד מהגליל. היא עברה סיפור חיים דומה לשני. התיידדנו. אנחנו פוסעות יחדיו אל עבר ירושלים הבירה. לא יודעות מה נראה. חוששות.

    הגענו אל תוך העיר העליונה. בחשש כבד צעדתי אל בית הוריי.

    האם גופתה של אימי, עוד שוכבת על המיטה? האם זכתה להיקבר בכלל? מחשבות עצובות חודרות אלי, מכניסות בי עצב כבד. דמעות זולגות מעיני.

    אני מזהה את הבית. נכנסת. הכל חרב, שומם. פיח שחור ממלא את קירות הבית. צימחי בר טיפסו על הקירות. פרח היסמין שב לצמוח, מתפס על החומה המקיפה את הבית.

    "הבית מקבל חיים חדשים", חייכתי בעצב אל יוכבד הגלילית.

    "אולי זה רמז. תשובה לשאלת הרת הגורל, האם עם ישראל יצמח שוב?" יוכבד מלטפת את היסמין. אני נעמדת לצידה נזכרת באותו לילה בו יצאתי מהבית הזה וראיתי את המראה שחקוק בי לנצח. את אותו בן השכנה, שוכב מגואל בדם.

    "בואי", יוכבד הניחה עלי יד. "נלך לבקר באזור בית השם". עצב בקולה. אני מזהה זאת ומצטרפת לעצב שלה. יודעת שלא נשאר מבית השם דבר.

    "אני ראיתי כשזה קרה. בית השם איננו. לא נותר ממנו זכר". אני מנסה לדבר על ליבה שלא תחשוב שבית המקדש עדיין קיים. שלא תקרוס מהמראות.

    אנחנו צועדות בשתיקה. אני מתפללת בליבי לטוב. לא יודעת עם תפילותי נשמעות.

    "תיראי! נעמה. תיראי!!!", אושר ננסך בקולה "נעמה!!!! אני לא מאמינה!!!"

    "מה קרה?" אני מתפלאת מהאושר השזור בקולה. "יוכבד. זה מצער. תיראי את החורבן. אני לא מבינה על מה השמחה הגדולה?" דמעות מציפות אותי. בית השם חרב.

    יוכבד תפסה את פניי. "על מה את מסתכלת. נעמה?" עיניה הטובות מביטות לתוך עיני. "את לא רואה את האבנים האלו. תיראי איזה קיר גדול שנותר לפלטה".

    היה זה הכותל המערבי שהקיף את בית המקדש. שריד אחרון לזכר המקדש.

    עמדנו מול האבנים, כמעט רוקדות מרגישות שעם ישראל יצליח להיבנות מחדש. שמשהו ממנו נשאר, בדיוק כמו הכותל.

    חיבקתי את יוכבד. מאושרת. מחוייכת.

    אני מקווה בליבי, שיום יבוא ועמינו יחזור לכאן. לבית המקדש. להקריב קורבנות. לעלות לרגל. לשמחה הגדולה. להפיץ את אורה של ירושלים בעולם.

    -סוף-​
    • תודה
    • וואו!
    • שכוייח!
    Reactions: ilan p, אש קודש!, אוראל סולטן ועוד 15 משתמשים18 //
    8 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    מ
    מה שניחשת
    רבי יוחנן, הרומאים, נפילת גמלא, יוחנן מגוש חלב ובר גריוא וכו' זה הבית השני- בהחלט הפגנת ידע...
  • 42
    • ח
    טכניקות בצילום פלאש - ספיד־לייט , איך להשתמש בו נכון.
  • חנה ש. //
    • ב"ה
    אחרי שהסתבכתי ונסיתי להבין בעזרת הצ'אט,
    משתפת לטובת מי שגם מנסה להבין,
    לכבוד חג ה"אור".
    יש לי פלאש גודוקס V1 עם מרכך אבל אני לא יודעת איך לכוון אותו נכון, אפשר הסבר טכני לגבי הכפתורים אני בלי משדר זה על המצלמה.

    בשמחה.
    אני אתן לך הסבר טכני וברור, שלב־שלב, רק למה שרלוונטי כש-ה-Godox V1 יושב על המצלמה בלי משדר.


    הכפתורים והחוגה – מה כל דבר עושה​

    🔘 כפתור ON / OFF​

    ברור 🙂
    הפלאש צריך כמה שניות לטעינה אחרי הדלקה.


    🔘 כפתור MODE​

    זה הכפתור הכי חשוב.
    כל לחיצה מחליפה מצב:
    • TTL – הפלאש מודד לבד כמה אור לתת
    • M – ידני, את קובעת בעצמך את העוצמה
    💡 טיפ למתחילות:
    להבנת הפלאש – עבדי ב-M, זה מלמד הרבה יותר.


    🔄 החוגה הגדולה​

    החוגה משמשת לשינוי ערכים:

    במצב M:​

    • מסובבים → עוצמת פלאש
    • הערכים:
      • 1/1 = עוצמה מלאה
      • 1/2 חצי
      • 1/4
      • 1/8
      • 1/16
      • 1/32
      • 1/64
      • 1/128 (חלש מאוד)
    📌 כלל אצבע עם מרכך:
    • התחילי ב־1/8 או 1/16


    🔘 כפתור ZOOM​

    שולט על פיזור האור.
    • 24–28mm → אור רחב ורך
    • 50–105mm → אור ממוקד וחזק
    עם מרכך:
    👉 שימי על 24–28mm
    אין סיבה למקד.


    🔘 כפתור H (HSS)​

    לא צריך כרגע.
    • מיועד למהירויות תריס מעל 1/200–1/250
    • גורם לפלאש לעבוד קשה ולהיחלש
    📌 בלי משדר ועל המצלמה – תשאירי כבוי.


    🔘 כפתור ⚡ TEST​

    בודק שהפלאש יורה.
    טוב לוודא שהכול עובד.


    כיוון הפלאש פיזית (קריטי!)​

    עם מרכך:
    • לא לירות ישר קדימה
    • הטיה קלה למעלה (כ-45°)
    • אם יש תקרה בהירה – מצוין
      אם אין:
    • עדיין הטיה למעלה נותנת אור פחות שטוח


    סט הגדרות התחלה מומלץ (צילום רגוע)​

    על המצלמה:
    • ISO: 100–400
    • צמצם: 4–5.6
    • תריס: 1/160–1/200
    על הפלאש:
    • MODE: M
    • עוצמה: 1/16
    • ZOOM: 24mm
    • ראש: מוטה מעט למעלה
    מכאן:
    • כהה מדי? מעלים ל-1/8
    • חזק מדי? יורדים ל-1/32


    טעות נפוצה​

    ❌ לשנות כל הזמן מצלמה במקום פלאש
    ✔️ בפלאש – משחקים בעוצמה
    ✔️ במצלמה – קובעים אווירה


    אם תרצי, בשלב הבא אני יכולה:
    • לבנות לך “סט קבוע” לפורטרט רך
    • להסביר איך הפלאש והאור הטבעי עובדים יחד
    • או לעבור איתך על סצנה מסוימת שאת מצלמת
    תגידי מה הכי יעזור לך עכשיו.

    אני שואלת איך אני יודעת שערכים נכונים לפלאש ולא למשדר שלא באמת קיים?

    זו שאלה מצוינת – ואת נוגעת בדיוק בנקודה שמבלבלת הרבה צלמות, אז נעשה סדר טכני וחד.
    התשובה הקצרה:
    👉 כשאין משדר – הפלאש עצמו הוא המשדר.
    כל מה שאת רואה על המסך של ה-V1 הוא מה שקובע בפועל.
    ועכשיו בהסבר ברור:


    מה זה “משדר” ומה התפקיד שלו בעצם​

    משדר הוא רק שלט מרחוק.
    הוא לא יוצר אור, לא מחשב עוצמה, ולא מוסיף מידע קסום.
    כשפלאש יושב על המצלמה:
    • אין “חוליה חסרה”
    • אין ערכים חבויים
    • אין משהו שלא הוגדר
    📌 הערכים שעל מסך הפלאש = הערכים האמיתיים


    אז איך אני יודעת שהפלאש עובד לפי מה שהגדרתי?​

    יש 3 בדיקות פשוטות, חד־משמעיות:

    1️⃣ שינוי עוצמה → שינוי בתמונה​

    • שימי את הפלאש על M
    • צלמי ב-1/16
    • צלמי שוב ב-1/8
    אם התמונה השנייה בהירה יותר –
    ✔️ הפלאש מגיב לערכים
    ✔️ אין “משדר נסתר”


    2️⃣ שינוי ZOOM → שינוי פיזור אור​

    • ZOOM על 24mm → אור רך ורחב
    • ZOOM על 105mm → נקודה חזקה וממוקדת
    רואים שינוי?
    ✔️ ההגדרות פעילות


    3️⃣ כיבוי פלאש → חושך​

    • צלמי עם פלאש
    • כבי את הפלאש
    • צלמי שוב באותם ערכי מצלמה
    אם התמונה נופלת דרמטית:
    ✔️ האור הגיע מהפלאש
    ✔️ לא ממשהו אחר


    למה התחושה שיש “משהו שחסר”?​

    כי כשעובדים עם משדר:
    • רואים ערכים על המצלמה
    • מרגיש “יותר מקצועי”
    אבל טכנית:
    פלאש על המצלמה = פלאש + משדר + מקלט באותו גוף
    לחצ/י כדי להרחיב...


    מה כן משתנה כשיש משדר?​

    לא העוצמה.
    לא הדיוק.
    רק:
    • שליטה מרחוק
    • עבודה עם כמה פלאשים
    • נוחות


    כלל זהב שחשוב שתזכרי​

    אם האור בתמונה משתנה – הפלאש מציית.
    אין מצב ביניים.
    את לא “מדמיינת” הגדרות,
    ואין מערכת שלא קיימת.


    אם תרצי, אני יכולה:
    • ללמד אותך איך לקרוא תמונה ולהבין אם הפלאש חזק/חלש
    • לתת לך תרגיל קצר של 5 דקות שמקבע את הביטחון בזה
    • או להסביר איך תדעי מתי משדר באמת נחוץ ומתי לא
    רק תגידי.

    לא זה פשוט שיש כפתורים שמגדירים משדרים ואני לא יודעת אם נגעתי בהם אז יש כמה אופציות ואני לא יודעת למה זה מכוון.

    עכשיו אני מבינה אותך לגמרי.
    את לא שואלת עקרונית – את שואלת טכנית: “אולי נגעתי במשהו מיותר בפלאש עצמו”.
    אז הנה סדר ברור, בלי ניחושים.


    קודם כל – איפוס מהיר ובטוח (מומלץ)​

    כדי לדעת ב־100% שאין הגדרת משדר פעילה:
    1. כבי את הפלאש
    2. הדליקי אותו
    3. לחצי לחיצה ארוכה על כפתור MODE (כ־2–3 שניות)
    4. יופיע RESET / CLR
    5. אשרי
    👉 עכשיו הפלאש חזר לברירת מחדל של פלאש על מצלמה.


    עכשיו נבדוק מה לא צריך להיות פעיל​

    🔹 סמל אנטנה / גל רדיו​

    אם את רואה:
    • MASTER
    • SLAVE
    • Rx
    • Tx
    • CH / GR
    ❌ זה מצב אלחוטי
    ✔️ לצילום על המצלמה – אסור שזה יופיע
    כדי לבטל:
    • לחיצה קצרה על הכפתור עם סמל האנטנה
    • עד שאין שום ציון של רדיו על המסך
    המסך צריך להיראות “נקי”.


    איך צריך להיראות המסך כשאת בסדר​

    על המסך:
    • MODE: M או TTL
    • ערך עוצמה (למשל 1/16)
    • ZOOM (למשל 24mm)
    ❌ בלי:
    • ערוץ (CH)
    • קבוצה (GR)
    • Master / Slave
    • סמל רדיו


    הכפתור שמבלבל הכי הרבה​

    🔘 כפתור האנטנה (Wireless / 2.4G)
    הוא לא עושה כלום כשלא משתמשים בו,
    אבל אם נוגעים בו בטעות:
    • הפלאש עובר להמתנה לפקודות שלא יגיעו
    • ואז מרגיש “לא ברור” או לא מגיב


    בדיקה סופית פשוטה​

    אחרי האיפוס:
    1. MODE על M
    2. עוצמה 1/16
    3. צלמי
    אם יש אור –
    ✔️ את במצב הנכון
    ✔️ אין שום הגדרת משדר פעילה


    משפט חשוב להרגעה​

    אי אפשר “לקלקל” את הפלאש מהכפתורים האלה.
    מקסימום הוא מחכה לפקודה – וברגע שמבטלים רדיו / עושים RESET – הכל חוזר.
    אם את רוצה, את יכולה:
    • לכתוב לי בדיוק מה מופיע לך על המסך עכשיו
    • או לצלם את המסך ואני אגיד לך מיד: “תקין / לא תקין”
    את לגמרי בסדר – זו בלבול נפוץ מאוד.

    איפה אני מגדירה את הזום

    מצוין, זה ממש פשוט ברגע שיודעים איפה להסתכל.

    איפה מגדירים ZOOM ב-Godox V1​

    🔘 כפתור ZOOM
    הוא נמצא בצד שמאל של המסך (מתחת או ליד כפתור MODE, תלוי בדגם).

    איך משתמשים:​

    1. לחצי פעם אחת על ZOOM
    2. המספר שעל המסך (למשל 24 / 28 / 35 / 50 / 70 / 105) יתחיל להבהב
    3. סובבי את החוגה הגדולה כדי לשנות
    4. לחצי שוב על ZOOM או חכי שנייה – וזה נשמר


    מה את אמורה לראות על המסך​

    בשורה העליונה או בצד:
    • ZOOM 24mm
    • ZOOM 28mm
    • וכו'
    אם את רואה AUTO ליד הזום –
    זה אומר שהפלאש מתאים את עצמו לעדשה.
    👉 עם מרכך:
    ✔️ העבירי ל־ידני (לא AUTO)
    ✔️ בחרי 24mm או 28mm


    טיפ קטן אבל חשוב​

    אם את משנה עדשה וה-ZOOM על AUTO –
    הפלאש ישנה פיזור לבד.
    לכן בצילום אומנותי / רך:
    • עדיף ZOOM ידני
    • פחות הפתעות


    הגדרת ברירת מחדל מומלצת לך​

    • ZOOM: 24mm
    • MODE: M
    • עוצמה: 1/16
    אם תרצי – אעשה לך “צ’ק ליסט” קצר לפני כל צילום, כדי שלא תתעסקי בזה כל פעם מחדש.

    המרכך מחליש את האור 1/16 זה מספיק?

    שאלה מצוינת – והתשובה היא: לפעמים כן, לפעמים לא, וזה תלוי בכמה גורמים ברורים. בואי נפרק את זה טכנית, בלי תחושות בטן.


    כן, מרכך מחליש אור​

    אבל חשוב לדעת כמה ובאילו תנאים.
    ברוב המרככים הקטנים ל-V1 (כיפה / דיפיוזר מגנטי):
    • איבוד אור ממוצע: כ־1 עד 2 סטופים
    כלומר:
    • אם בלי מרכך היית צריכה 1/32
    • עם מרכך → בערך 1/16 או 1/8


    אז האם 1/16 “מספיק”?​

    ברוב המצבים הביתיים – כן.​

    אם מתקיימים התנאים הבאים:
    • מרכך קטן רגיל
    • פלאש על המצלמה
    • מרחק 1–2 מטר מהמצולם
    • ISO 100–400
    • צמצם 4–5.6
    👉 1/16 הוא ערך פתיחה מצוין.


    מתי 1/16 לא יספיק​

    • חדר גדול / תקרה גבוהה
    • קירות כהים
    • מצולם רחוק (3 מטר ומעלה)
    • צמצם סגור (8 ומעלה)
    • ISO 100 בלבד
    אז תצטרכי:
    • 1/8
    • או להעלות ISO ל-400
    • או לפתוח צמצם
    (עדיף להעלות פלאש לפני ISO, כדי לשמור על איכות)


    סימן מיידי בתמונה​

    לא צריך לנחש:
    • הפנים אפורות / שטוחות → חלש מדי
    • אזורים לבנים “נשרפים” → חזק מדי
    היתרון בפלאש:
    👉 שינוי קטן (סטופ אחד) עושה הבדל גדול.


    כלל זהב שיקל עלייך​

    עם מרכך:
    • התחילי ב־1/16
    • אם חסר → 1/8
    • אם חזק → 1/32
    אל תקפצי בין ערכים –
    סטופ אחד כל פעם.


    טיפ חשוב מאוד​

    הרבה צלמות חושבות:
    “המרכך חלש – אז צריך פלאש חזק”
    אבל:
    מרכך לא נועד להאיר
    הוא נועד ליפות אור
    לחצ/י כדי להרחיב...
    ולכן:
    • לפעמים אור עדין ב-1/16 נראה הרבה יותר טוב מ-1/8 חזק וגס.


    אם תרצי, בפעם הבאה נוכל:
    • לבנות לך טבלת מצבים (מרחק / עוצמה)
    • או ללמוד איך לקרוא היסטוגרמה בשביל פלאש
    • או לעבוד על אור מחמיא לפנים בלי שריפה
    רק תגידי מה הכי עוזר לך.

    האם חשוב להשתמש בכרטיס לבן? זה משמעותי? יש לי אבל אני רוצה לצלם קל..

    כן — זה משמעותי, אבל לא תמיד הכרחי.
    אפשר בהחלט לצלם קל גם בלי כרטיס לבן, כל עוד מבינים מה הוא מוסיף ומתי הוא באמת שווה את ההתעסקות.


    מה הכרטיס הלבן עושה בפועל​

    הוא לא מחזק עוצמה, אלא:
    • ממלא צללים מתחת לעיניים
    • מחזיר אור לפנים
    • מונע מראה “מלמעלה” קשה כשפלאש מוטה
    בפלאש על המצלמה עם הטיה לתקרה:
    👉 האור העיקרי מגיע מהתקרה
    👉 הכרטיס מוסיף מגע קטן קדמי


    מתי זה באמת חשוב​

    ✔️ פורטרט מקרוב
    ✔️ פנים בהירות
    ✔️ תקרה גבוהה
    ✔️ כשיש צללים חזקים מתחת לעיניים
    ✔️ צילום יחסית רשמי / נקי
    שם ההבדל כן נראה לעין.


    מתי אפשר לוותר לגמרי​

    ✔️ צילום קליל
    ✔️ תנועה / ילדים
    ✔️ אור סביבתי טוב
    ✔️ מרכך רך
    ✔️ אווירה טבעית ולא “מלוטשת”
    במצבים כאלה:
    👉 המרכך + פלאש עדין מספיקים.


    פתרון ביניים (קליל באמת)​

    אם אין לך כוח לכרטיס:
    • השאירי את הפלאש מוטה למעלה
    • הנמיכי קצת את הזווית (לא 90°, אלא 60–70°)
    • עוצמה 1/16–1/8
    זה נותן ריכוך בלי התעסקות.


    כלל זהב שיחסוך לך מחשבה​

    כרטיס לבן = דיוק
    בלי כרטיס = חופש
    אין פה נכון / לא נכון — רק בחירה מודעת.


    טיפ קטן מניסיון​

    הרבה צלמות מצלמות בלי כרטיס,
    ואז בעיבוד:
    • מרימות מעט צללים
    • מוסיפות אור רך
    וזה נראה מצוין.


    אם תרצי, אני יכולה:
    • להראות לך בדיקה של 2 תמונות – עם ובלי כרטיס
    • לעזור לך לבחור סט קליל קבוע שלא דורש אביזרים
    • או להסביר איך לפצות בעיבוד כשאין כרטיס
    תגידי מה מתאים לך.

    אני מצלמת ארוע אם הרבה משתתפים מה לשים לב?

    מעולה. באירוע עם הרבה משתתפים המפתח הוא עקביות, מהירות, ואור בטוח — לא ניסויים. הנה צ’ק־ליסט ברור שיחזיק אותך רגועה לאורך כל האירוע.


    לפני האירוע – להכין את עצמך​

    ✔️ סוללה טעונה + ספייר
    ✔️ כרטיסי זיכרון ריקים
    ✔️ מרכך מחובר היטב
    ✔️ פלאש על M
    ✔️ בדיקה: צילום ניסיון אחד במקום


    הגדרות בטוחות לאירוע (פלאש על המצלמה)​

    מצלמה​

    • ISO: 400–800
    • צמצם: 4–5.6
    • תריס: 1/160–1/200

    פלאש​

    • MODE: M
    • עוצמה: 1/16 (פתיחה)
    • ZOOM: 24mm
    • ראש: מוטה למעלה 60–75°
    • בלי רדיו / בלי HSS
    👉 מכאן את זזה רק בסטופ אחד לפי הצורך.


    מה לבדוק כל הזמן תוך כדי​

    🔹 מרחק מהמצולמים​

    • קרוב → הורידי ל-1/32
    • רחוק → העלי ל-1/8
    אל תנסי “לפצות” במצלמה תוך כדי ריצה.


    🔹 תקרה וקירות​

    • תקרה לבנה / בהירה → מצוין
    • תקרה כהה / גבוהה → תצטרכי יותר עוצמה
    • בלי תקרה בכלל → הטיה קלה קדימה + מרכך


    🔹 צבעי אור​

    אם יש תאורה צהובה / כתומה:
    • עדיף WB אוטומטי
    • אל תנסי לתקן בשטח


    מה לצלם באירוע גדול​

    ✔️ קבוצות קטנות (2–4)
    ✔️ רגעים באמצע שיחה
    ✔️ חיוכים טבעיים
    ✔️ לא רק “כולם מסתכלים למצלמה”
    טיפ חשוב:
    תמונה חיה עם אור טוב שווה יותר מתמונה “מסודרת” וקפואה.
    לחצ/י כדי להרחיב...


    טעויות נפוצות להימנע מהן​

    ❌ לקפוץ בין TTL ל-M
    ❌ לשחק עם ZOOM תוך כדי
    ❌ לירות ישר קדימה
    ❌ לצלם הכול מאותו גובה


    כלל זהב לאירוע​

    עדיף אור קצת חלש ורך מאור חזק ואלים.
    אירוע סולח על עדינות — לא על שריפה.


    הרגעה חשובה​

    אם את:
    • עקבית
    • לא מחפשת שלמות
    • ושומרת על אור מחמיא
    יצא לך אירוע טוב.


    אם תרצי, אני יכולה:
    • להכין לך כרטיס הגדרות קצר להדפסה
    • לעבור איתך על תרחישים בעייתיים (ריקודים / קבוצה גדולה / רחוק)
    • או לתת שגרה מנטלית לאירוע שלא מעייפת
    את בכיוון הנכון.

    למה לא להשאיר איזו 100 כשיש לי פיצוי אור?

    שאלה מצוינת, והיא לגמרי מקצועית.
    התשובה הקצרה: כי פיצוי אור לא מחליף ISO באירוע, והוא גם לא נותן לך את אותו מרווח ביטחון.
    עכשיו ההסבר המדויק:


    מה פיצוי אור עושה (ומה לא)​

    פיצוי אור:
    • עובד בעיקר ב־TTL
    • אומר לפלאש “תן קצת יותר / פחות ממה שאתה חושב”
    אבל:
    ❌ הוא לא משנה את האור הסביבתי
    ❌ הוא לא מקל על עבודת הפלאש
    ❌ והוא מגיב אחרת מכל פריים לפריים


    למה ISO 100 בעייתי באירוע​

    כש־ISO על 100:
    • הפלאש צריך לעבוד חזק יותר
    • זמן הטעינה מתארך
    • יש יותר סיכוי לפספוסים
    • קשה לצלם רצף
    גם אם יש פיצוי אור:
    👉 הפלאש פשוט מתאמץ יותר.


    למה ISO 400–800 חכם יותר​

    • הפלאש עובד ברוגע
    • טעינה מהירה
    • פחות חום
    • אור רך יותר
    • רצף יציב
    וזה קריטי באירוע עם הרבה אנשים.


    ההבדל המהותי​

    ISO 100 + פיצויISO 400 בלי פיצוי
    פלאש חזקפלאש עדין
    טעינה איטיתטעינה מהירה
    פחות יציבעקבי
    סיכון לשריפהטווח בטוח


    כלל זהב לאירועים​

    ISO מרים את החדר
    פלאש משלים את האנשים
    לחצ/י כדי להרחיב...
    כש־ISO נמוך מדי – הפלאש נאלץ “לעשות הכול לבד”.


    אז מתי כן ISO 100?​

    ✔️ צילום מבוקר
    ✔️ סטטי
    ✔️ זמן
    ✔️ לא אירוע


    משפט אחרון שחשוב שתזכרי​

    פיצוי אור הוא תיקון קטן — לא אסטרטגיה.
    באירוע עובדים עם מרווח ביטחון, לא על הקצה.
    אם תרצי, אני יכולה להראות לך:
    • איך “לפתוח חדר” בלי לפגוע באווירה
    • או איך לשלב ISO, פלאש ותריס בצורה קבועה שלא משתנה כל הזמן
    את שואלת בדיוק את השאלות הנכונות.

    איך הפלאש מתאמץ אם הגדרתי אותו על 1/16?

    שאלה מעולה — ופה יש נקודה טכנית עדינה אבל חשובה מאוד.

    בקיצור:​

    גם כשכתוב 1/16 – הפלאש יכול “להתאמץ יותר” בגלל המצלמה והסביבה.
    עכשיו נסביר למה זה לא סתירה.


    1️⃣ מה 1/16 אומר באמת​

    כשאת על M = Manual:
    • 1/16 אומר: כמות אנרגיה קבועה לכל הבזק
    • הפלאש לא מחליט, לא מחשב, לא משנה
    כלומר:
    ✔️ הוא יורה תמיד אותו הבזק


    2️⃣ אז איפה נכנס ה“מאמץ”?​

    המאמץ הוא לא בהחלטה — הוא בתוצאה.
    אם:
    • ISO נמוך מאוד (100)
    • חדר חשוך
    • תקרה גבוהה
    • מרכך שמחליש
    אז:
    • אותו 1/16 לא מספיק
    • את מעלה ל־1/8 או 1/4
    • עכשיו הפלאש באמת עובד קשה יותר
    לעומת זאת:
    • ISO 400–800
    • אותו 1/16 פתאום מספיק
    • והפלאש לא צריך לעלות


    3️⃣ טעינה וקצב ירי​

    “מאמץ” מתבטא ב־3 דברים:
    • ⏱️ זמן טעינה
    • 🔥 חימום
    • 📉 ירי לא עקבי
    ב־1/16:
    • אם ISO נמוך → תגיעי מהר לצורך להעלות עוצמה
    • אם ISO גבוה → תישארי ב־1/16 לאורך כל האירוע


    4️⃣ למה פיצוי אור לא פותר את זה​

    פיצוי אור:
    • לא מרים את החדר
    • לא משנה את הפיזיקה
    • רק מבקש “עוד קצת” מהפלאש
    אבל אם הבסיס נמוך מדי:
    👉 הפלאש נאלץ לעלות עוצמה בפועל.


    5️⃣ דוגמה פשוטה​

    אותו פלאש, אותו 1/16:
    מצב א’
    ISO 100 → כהה → עולים ל־1/8
    מצב ב’
    ISO 400 → נראה טוב → נשארים ב־1/16
    במצב ב’ הפלאש רגוע יותר לאורך זמן.


    משפט מפתח שיסדר לך את הראש​

    1/16 זה מספר.
    ISO זה מרחב עבודה.
    ככל שהמרחב גדול יותר —
    הפלאש פחות נדחף לפינה.


    אם תרצי, אני יכולה:
    • לתת לך נוסחה פשוטה “אם–אז” לאירוע
    • או להראות איך מזהים מראש שה־ISO נמוך מדי עוד לפני שמעלים עוצמה
    את ממש מדייקת.

    בלייב ויו המצלמה משקללת את נתוני הפלאש?

    בקיצור חד וברור:
    לא.
    בלייב־ויו המצלמה לא משקללת את אור הפלאש (כמעט בכל המצלמות).
    ועכשיו ההסבר המסודר, כדי שתדעי למה את רואה מה שאת רואה:


    למה בלייב ויו לא “רואה” פלאש​

    פלאש הוא:
    • הבזק קצר מאוד (אלפיות שנייה)
    • קורה רק בזמן הצילום
    הלייב־ויו הוא:
    • תצוגה רציפה
    • מבוססת על האור הקיים בלבד
    לכן:
    👉 המסך מראה רק אור סביבתי
    👉 הפלאש לא נכנס לחישוב


    יוצא מן הכלל (נדיר)​

    ב־TTL לפעמים יש:
    • פרה־פלאש חלש למדידה
      אבל:
    • הוא לא מוצג בלייב־ויו
    • הוא לא נותן תצוגה מקדימה אמיתית


    מה כן כן עובד בלייב ויו​

    • חשיפה סביבתית (ISO / תריס / צמצם)
    • WB
    • קומפוזיציה
    • פוקוס


    אז איך יודעים אם הפלאש נכון?​

    שלוש דרכים אמינות:

    1️⃣ צילום ניסיון​

    • צילום → בדיקה → התאמה
      הדרך הכי בטוחה.


    2️⃣ היסטוגרמה​

    • בדקי שאין שריפות בפנים
    • שיהיה נפח במיד־טונים


    3️⃣ ניסיון קטן בעוצמה​

    • 1/16 → 1/8
      אם רואים הבדל ברור – הפלאש עובד


    טיפ חשוב לאירועים​

    אל תיבהלי אם:
    • המסך נראה כהה
    • אבל התמונות יוצאות מצוין
    זה מצב תקין לגמרי בפלאש.


    משפט מפתח לזכור​

    לייב־ויו מראה את החדר.
    הפלאש מאיר את האנשים.
    שני דברים שונים.
    אם תרצי, אסביר לך:
    • איך לכוון לייב־ויו “שיראה הגיוני” בלי לפגוע בפלאש
    • או איך לעבוד עם פלאש בלי להסתכל כמעט על המסך
    את כבר שולטת בזה הרבה יותר ממה שנדמה לך.

    עדיף שהמסך יראה כהה לא?

    כן — וזה דווקא מעולה.
    המסך כהה בלייב־ויו לא אומר שהצילום יכשל, זה הפוך: זו תוצאה של פלאש שמאיר בדיוק בזמן הצילום.


    למה המסך כהה – וזה טוב​

    1. הלייב־ויו רואה רק אור סביבתי
      • פלאש הוא הבזק קצר (אלפיות שנייה)
      • לא נכנס לתצוגה
    2. חוסך בלבול
      • אם המסך היה “מנסה לנחש” אור פלאש, היית רואה תמונה מוארת יותר מהמציאות
      • ואז קשה להבין מה באמת יצא
    3. מסך כהה = יותר אמיתי לגבי הסביבה
      • אתה רואה את התאורה החיצונית
      • הפלאש הוא ההפתעה שבצילום


    איך לדעת שהפלאש עובד​

    • צלמי ניסיון 1–2 תמונות
    • בדקי שהפנים מוארים
    • אם עדיין כהה → העלי עוצמה 1/16 → 1/8


    טיפ נוסף​

    אל תנסי “להאיר” את המסך כדי לראות פלאש – זה מבלבל.
    לחצ/י כדי להרחיב...
    הדרך לראות אמת היא:
    • תמונה אחרי צילום
    • היסטוגרמה
    • בדיקה בפוקוס / קומפוזיציה


    אם את רוצה, אני יכולה להכין לך טבלה קצרה “מה רואים בלייב־ויו מול מה יצא בפועל” כדי שתדעי מראש למה לצפות.
    זה חוסך בלבול ענק באירועים.

    אני טעיתי בפעם הקודמת וצילמתי בהתחלה עם איזו אוטומטי כל התמונות יצאו שרופות.

    כן, זה בדיוק מה שקורה כשמצלמים בהתחלה עם Auto / TTL בלי לשלוט בעוצמה, במיוחד עם פלאש על המצלמה.
    אני אפרק לך בדיוק למה זה קרה ואיך להימנע מזה בעתיד:


    למה התמונות יצאו שרופות​

    1. TTL = פלאש מודד לבד את האור
      • מצלמה אומרת לפלאש “תן כמה שאתה חושב”
      • לפעמים הוא מפרש חדר בהיר או משתקפים כתוצאה מהמרכך / תקרה לבנה
      • התוצאה: יותר מדי אור
    2. מרכך מחליש אור, אבל TTL מנסה לפצות
      • במצב אוטומטי הפלאש “מגביר” את עצמו כדי לפצות על הצללים
      • אם החדר מואר מספיק – זה גורם לשריפה
    3. לייב־ויו ראה את האור הסביבתי בלבד
      • לא היה שום אינדיקציה שהפלאש יתרגש
      • התוצאה בפועל = פנים שרופות / היילייטים קשים


    איך להימנע מזה בעתיד​

    1️⃣ עברי ל־M (Manual)​

    • קובעים עוצמה ברורה: 1/16 – 1/8
    • אין הפתעות

    2️⃣ בדיקת לייב־ויו​

    • קחי את זה כהכוונה רק לסביבה
    • אל תנסי לנחש אור פלאש במסך

    3️⃣ צילום ניסיון קצר​

    • 1–2 פריימים
    • בדקי אור על הפנים / היילייטים
    • ואז צלמי רצף

    4️⃣ ZOOM + מרכך​

    • ZOOM על 24–28mm
    • מרכך מחובר
    • כך האור רך ומפוזר


    כלל זהב​

    Auto / TTL = נוח אך מסוכן באירועים עם הרבה אנשים / תאורה משתנה.
    M = עקבי, רך, בטוח.
    לחצ/י כדי להרחיב...


    אם את רוצה, אני יכולה להכין לך “פרוטוקול התחלה מהירה לאירוע”:
    • הגדרות M
    • עוצמה מוצעת
    • ZOOM
    • מרחקים
      כך שלא יצטרכי לחשוש משריפות יותר.
    רוצה שאעשה את זה?

    לא. הפלאש היה M האיזו היה אוטומט.

    אהה, עכשיו ברור לגמרי. אז הבעיה לא הייתה הפלאש, אלא ה־ISO שהייתה על אוטומטי.
    נפרק את זה:


    למה התמונות יצאו שרופות עם פלאש ב־M אבל ISO אוטומטי​

    1. פלאש על M→ עוצמה קבועה (למשל 1/16)
      • הפלאש לא משנה את עצמו, הוא יורה את אותו הבזק כל פעם.
    2. ISO על Auto→ המצלמה מעלה את ה־ISO כדי לחשוף את התמונה
      • בחדר מואר יחסית, או כשמצלמים פנים קרובות לפלאש, המצלמה מעלה יתר על המידה את ISO
      • התוצאה: הרבה אור על הפנים → תמונות שרופות
    3. לייב־ויו לא מראה פלאש
      • לכן, המסך נראה נורמלי/כהה
      • בפועל התמונות יוצאות בהירות מדי


    איך להימנע בעתיד​

    1. קבעי ISO ידני
      • ISO 400–800 בדרך כלל לאירוע עם פלאש
      • כך המצלמה לא “תעלה יותר מדי” את החשיפה
    2. שימי פלאש על M עם עוצמה מתאימה
      • 1/16–1/8, בהתאם למרחק ותקרה
    3. צילום ניסיון קטן
      • בודקת אם יש שריפה
      • מעלה / מורידה עוצמה אם צריך


    כלל זהב​

    כשפלאש על M – ISO חייב להיות ידני, אחרת התמונות עלולות לצאת שרופות אפילו אם הפלאש עצמו מוגדר נכון.
    לחצ/י כדי להרחיב...
    אם את רוצה, אני יכולה להכין לך טבלת “הגדרות בטוחות לאירוע” עם ISO, עוצמה ו־ZOOM שמסדרת הכל מראש.
    זה יחסוך בלבול בלייב ויו וימנע שריפות.

    קיצר יש רק כפתור אחד לכוון והוא המוד, והגלגלת משנה את הנתונים, תנקס.

    בדיוק! בדיוק כך:
    • MODE = הכפתור הראשי → בוחרים M / TTL / AUTO וכו’
    • הגלגלת = משנה את הערכים בתוך המוד → עוצמה, ZOOM, כל דבר אחר
    זה כל מה שצריך לדעת בשביל שליטה מלאה על הפלאש בלי משדרים. ✅
    כל השאר רק “תוספות” או הגדרות למצב אלחוטי.

    אוקי חשבתי שטיטיאל זה המשדר.

    הבנתי אותך. כן, הרבה צלמות מתחילות לחשוב ככה, כי TTL נשמע “טכני” ומתקדם, וזה מבלבל.
    למעשה:
    • TTL = Through The Lens → הפלאש מודד את האור דרך העדשה ומחליט כמה להאיר
    • זה לא משדר, לא שולח שום פקודה לאף פלאש אחר
    • כל מה שקורה הוא בתוך הפלאש והמצלמה שלך
    אז אין לך משדר – זה פשוט אוטומציה חכמה של הפלאש עצמו.
    אם תרצי, אני יכולה להסביר בקצרה גם למה לפעמים TTL “מבלבל” עם מרכך או תקרה בהירה.

    למה לא להשתמש בטיטי אל אוטומטי זה נשמע די סבבה

    כן, זה נשמע סבבה, אבל בפועל TTL אוטומטי באירוע עם הרבה משתתפים הוא קצת מסוכן, ויש לזה כמה סיבות טכניות ברורות:


    למה TTL אוטומטי יכול להיכשל​

    1. חוסר עקביות
      • הפלאש מחליט לבד כמה אור לתת בכל צילום
      • אם מישהו קרוב או רחוק, הפנים עלולות לצאת כהות או שרופות
      • בתמונה קבוצתית, מי במרכז יכול להיות מושלם, ומי בקצה – אפל
    2. היסטוריה קצרה של הבזק
      • TTL עושה פרה־פלאש למדידה
      • כשהמרכך מחליש את האור, או התקרה בהירה, הוא יכול “להגזים” → תמונות שרופות
    3. רצף צילום מהיר
      • במצב TTL, הבזק משתנה בכל פריים
      • אין לך שליטה מלאה על אחידות האור לאורך כל האירוע


    מתי TTL אוטומטי מתאים​

    ✔️ פורטרט יחיד
    ✔️ סטודיו מבוקר
    ✔️ צילום קרוב, עם רקע לא משתנה


    למה M עדיף באירוע​

    • את בוחרת עוצמה קבועה (1/16–1/8)
    • אור עקבי על כולם
    • מרכך עובד בצורה צפויה
    • ISO ידני → אין הפתעות


    משפט מפתח​

    TTL נשמע נוח, אבל באירוע עם הרבה משתתפים הוא מגדיל סיכוי לשריפות או אור לא אחיד.
    M נותן לך שליטה מלאה, בלי הפתעות.
    לחצ/י כדי להרחיב...
    אם תרצי, אני יכולה להכין טבלת הפלאש המושלמת לאירוע עם עוצמות, ZOOM ו־ISO – ככה שלא תצטרכי לחשוב בכלל בזמן הצילום.

    חשוב שציינת את הקרוב רחוק.

    בדיוק, חנה — זה אחד הדברים המרכזיים שמבלבלים ב־TTL.
    בפועל:
    • TTL מתייחס למרחק לכל פריים בנפרד → פנים קרובות יקבלו פחות אור, רחוקים יקבלו יותר
    • זה עובד יפה בצילום יחיד, אבל בקבוצה עם משתתפים במרחקים שונים → אי־אפשר לחזות איך הפלאש יחלק את האור
    • לכן ב־M, את קובעת עוצמה קבועה שמתאימה לטווח הכללי, ומקבלת אחידות
    זה גם מקל על רצף מהיר, בלי שתצטרכי לתקן את הפלאש בכל תמונה.
    אם את רוצה, אני יכולה להראות לך איך לבחור עוצמה מתאימה לטווח קרוב–רחוק בקבוצה – זה יחסוך ניסויים באירוע.

    ניסויים תמיד יהיו...

    נכון, חנה, ניסויים תמיד יהיו – זה בלתי נמנע, במיוחד כשיש אור משתנה, אנשים בתנועה ומרחקים שונים.
    הטוב הוא שאפשר להפחית אותם למינימום:
    • לקבוע M + עוצמה אחידה
    • ISO ידני
    • ZOOM קבוע
    • מרכך מחובר
    אז כל ניסוי קטן יהיה רק התאמה עדינה, ולא “לשחק כל פריים מחדש”.
    באירוע כזה, גם אם תמיד יהיה משהו קטן לשנות – את שולטת על האור העיקרי, וזה עושה את ההבדל הגדול.

    אם אני מצלמת זוג בלבד, אז מה הערכים?

    מעולה, חנה. זוג זה הרבה יותר פשוט ומדויק מאירוע עם הרבה משתתפים. הנה המלצה מעשית:


    הגדרות פלאש למצב זוגי (Indoor, מרכך מחובר)​

    מצלמה​

    • ISO: 400–800 (תלוי בתאורה החדר)
    • צמצם: 4–5.6 (עומק שדה נעים)
    • תריס: 1/160–1/200 (לצלם בלי טשטוש תנועה)

    פלאש​

    • MODE: M
    • עוצמה: 1/16 → התחלה, אפשר לעלות ל־1/8 אם רחוקים מהקיר/תקרה
    • ZOOM: 24–28mm (לכיסוי הזוג בלי הרבה פיזור)
    • ראש מוטה מעט כלפי מעלה או קדימה (~60° אם התקרה נמוכה)
    • מרכך: מחובר


    טיפים קטנים​

    1. צלמי תמונה ניסיון אחת – בדקי אם ההיילייטים לא שרופים
    2. אם החדר מואר מדי (קירות לבנים) → יתכן שתצטרכי להוריד עוצמה ל־1/32
    3. המרחק של הזוג עד הפלאש = קריטי
      • 1–2 מטר → 1/16 בדרך כלל מספיק
      • מעל 3 מטר → 1/8


    כלל זהב לזוג​

    עדיף אור מעט חלש ורך (מרכך + M)
    מאשר TTL אוטומטי שמסמן יותר מדי אור ומשרוף פנים
    לחצ/י כדי להרחיב...


    אם את רוצה, אני יכולה להכין לך טבלת זוג-Indoor:
    • מרחק / עוצמה / ZOOM
    • ערכי פתיחה קבועים
      כך שבכל זוג את פשוט מסתדרת בלי לחשוב.
    רוצה שאעשה את זה?

    זה אותם ערכים לא עדיף לרדת ל2.8 ליצור בוקה?

    כן, חנה, את צודקת – אם את רוצה בוקה יפה יותר, הצמצם משפיע יותר מהפלאש.


    מה קורה כשאת פותחת לצמצם 2.8​

    • עומק שדה קצר → הרקע מטושטש (בוקה)
    • הפנים נשארות חדות אם הפוקוס נכון
    • פחות אור נכנס מהחדר → לפעמים צריך להעלות פלאש קלות

    איך לשלב עם פלאש​

    • MODE: M
    • עוצמה: מתחילים ב־1/16
    • ZOOM: 24–28mm
    • מרכך מחובר
    אם אחרי צילום ניסיון נראה כהה → מעלה ל־1/8
    כך שפותחים צמצם בשביל בוקה, והפלאש רק משלים אור לפנים.


    כלל זהב​

    צמצם רחב = רקע מטושטש
    פלאש אחיד = פנים מוארים
    שילוב של שניהם = תמונה רכה, מקצועית
    לחצ/י כדי להרחיב...


    אם את רוצה, אני יכולה להכין לך “מדריך קצר” לצילום זוג עם פלאש + בוקה – עם כל הערכים שהכי עובדים בפועל.
    רוצה שאעשה את זה?

    אם אני מצלמת בחוץ בחושך אם תאורת רחוב מה ההמלצה לגבי ערכי הפלאש?

    מעולה חנה, צילום זוג בחוץ בלילה עם תאורת רחוב – פה צריך לשלב בין אור סביבתי לבין פלאש עדין, כדי לא לקבל רק פנים מוארים ורקע שחור. הנה ההמלצה:


    הגדרות מצלמה​

    • ISO: 800–1600 (תלוי כמה רחוק/כהה התאורה)
    • צמצם: 2.8–4 (לשמור על בוקה ועדיין מספיק אור מהרחוב)
    • תריס: 1/125–1/160 (מספיק קצר כדי למנוע טשטוש מהתנועה)


    הגדרות פלאש​

    • MODE: M
    • עוצמה: 1/16 או 1/8– התחלה
      • יותר קרוב = 1/16
      • יותר רחוק / חושך מוחלט = 1/8
    • ZOOM: 24–28mm
    • ראש מוטה מעט (או ישר אם אין תקרה)
    • מרכך: חובה → רך ולא שורף את הפנים


    טיפים חשובים​

    1. תאורת רחוב = רקע צבעוני ומעניין
      • אל תכבי את הפלאש לגמרי
      • תנסי “להתמזג” עם האור הקיים → תמונה טבעית
    2. צילום ניסיון אחד קודם
      • בודקת איזון בין פנים לרקע
      • אם הפנים נשרפות → הורידי פלאש / הגדירי ZOOM
      • אם הרקע שטוח מדי → הגדילי חשיפה סביבתית או צמצם פתוח יותר
    3. מרחק חשוב מאוד
      • 1–3 מטר מהזוג → עוצמה 1/16–1/8
      • מעל 4 מטר → ייתכן שתצטרכי 1/4, אבל זה כבר חזק יחסית


    כלל זהב​

    בלילה – תמיד תחפשי שילוב אור פלאש עדין + תאורה סביבתית
    כך הפנים מוארים, והרקע נשאר טבעי ולא שחור לגמרי.
    לחצ/י כדי להרחיב...


    אם את רוצה, אני יכולה להכין לך טבלת “ערכי פלאש ללילה בחוץ” עם מרחקים, עוצמה ו־צמצם – כך שתוכלי להרים זוג בכל מצב בלי ניסוי ארוך.
    רוצה שאעשה את זה?

    זה רק להעלות איזו? למרות שאין לי שום תקרה או קיר?

    נכון, בדיוק — כשאין תקרה או קיר, העלאה של עוצמת פלאש היא מה שתשפר את החשיפה, כי אין שום משטח להחזיר אור.
    כמה נקודות מעשיות:


    למה לא מוטה למעלה / לצד​

    • אין תקרה → לא יוצא רפלקט → אור לא מתפזר
    • אין קיר → אין השתקפות לרקע
    • הפלאש “זורק” אור ישר → צריך עוצמה יותר חזקה


    מה לעשות​

    • MODE: M
    • עוצמה: 1/16–1/8, לפי המרחק
    • מרכך: חובה → רך ולא שורף פנים
    • ZOOM: 24–28mm
    • פוקוס על הפנים
    אם זה זוג קרוב (1–2 מטר) → 1/16 בדרך כלל מספיק
    אם רחוקים יותר → מעלה ל־1/8
    לחצ/י כדי להרחיב...


    טיפים נוספים​

    1. בדקי צילום ניסיון אחד – עדיף לראות קודם אם השריפה קיימת
    2. אפשר להטות פלאש מעט קדימה / 30° למעלה כדי שהאור יתפזר קלות
    3. אל תנסי “לדחוף את התאורה הסביבתית” – עדיף פלאש מדויק


    אם את רוצה, אני יכולה להכין לך טבלת פלאש חוץ לחושך מוחלט עם מרחקים ועוצמות, כדי שלא תצטרכי לנחש כל זוג.
    רוצה שאעשה את זה?

    פוקוס הכוונה לכוון את הפלאש ישיקרות לפנים?

    לא בדיוק. בפלאש אין “פוקוס” במובן של למקד את האור לפנים כמו עם עדשה. מה שיש זה שני דברים נפרדים:


    1️⃣ פוקוס במצלמה​

    • מתייחס לחדות התמונה
    • את בוחרת איפה הפנים יהיו חדות (זוג / פרצוף יחיד)
    • זה לא משנה את אופן פיזור אור הפלאש


    2️⃣ ZOOM / פיזור אור הפלאש​

    • כאן את כן יכולה “לכוון” את האור:
      • ZOOM נמוך (24–28mm) → אור רחב → מכסה זוג או קבוצה
      • ZOOM גבוה (50–105mm) → אור צר ומרוכז → מתאים ליחיד רחוק
    • מרכך עוזר לרכך את האור בלי להכריח כיוון מדויק


    מילה אחרונה​

    “פוקוס” = חדות התמונה
    “כיוונון פלאש” = ZOOM + מרכך
    שילוב נכון = פנים חדות + אור רך ומחמיא
    לחצ/י כדי להרחיב...


    אם את רוצה, אני יכולה להכין לך מדריך קטן: פוקוס מול ZOOM למצב זוג/אירוע/חוץ, עם ערכים מעשיים שתוכלי להשתמש בהם בלי לחשוב.
    רוצה שאעשה את זה?
    אחרי התנסות עבד לי 1/8 עם מרכך,
    בנוסף העליתי והורדתי איזו לפי הצורך.
    אשמח שתשתפו מנסיונכם.
    3 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    Y
    yossilang
    זה שכל ישר וידיעה של התאוריה והפרקטיקה שלה, וה AI פשוט טועה (אם אפשר ליחס לו כוונה...). אין כל...
  • 30
    • ח
    שיתוף - לביקורת ימים נוראים
  • חנה ש. //
    • ב"ה

    הייתה לי שיחה עם חברה יקרה…​

    שמתמודדת עם עניין לא קל בכלל.
    המילים שדיברנו עליהן נגעו בי כל כך, שהרגשתי צורך לתמלל אותן ולשתף.
    כתבתי כאן לכל אחד ואחת שנמצאים בתקופה דומה, שעוברים ימים מאתגרים וזקוקים למעט כוח וחיבוק של אמונה.
    אולי המילים האלו יצליחו להאיר גם לך משהו בלב, בדיוק כשצריך.

    יש זמנים שלא משנה כמה את משתדלת…​

    יש זמנים שבהם את משקיעה את כל הלב: מתפללת, מתכוננת, עושה את המיטב, ובכל זאת המציאות מתעקשת ללכת הפוך.
    לא רק שלא מסתדר, אלא אפילו מסתבך ונפתח למסלולים שלא חלמת שתגיעי אליהם.
    זה כואב, זה מתסכל, וזה שובר את הלב.
    אני רוצה לדבר איתך על המקום הזה, מתוך הבנה אמיתית.

    הכול בידיים שלו, גם כשקשה לראות את זה​

    קודם כל, זו התחזקות אדירה באמונה.
    כתוב: "אני מאמין באמונה שלימה...הוא לבדו עשה, עושה ויעשה לכל המעשים"
    הרבה אנשים תולים את מה שקורה בעצמם או באחרים, אבל האמת היא, זה ה'.
    וכשאת מגיעה לעומק ההבנה הזאת, את כבר במדרגה גבוהה יותר.
    את אומרת לעצמך: "זה לא אני, זה אתה, ה'".
    וכשאת מגיעה לעומק ההבנה הזאת אז את במדרגה יותר גבוהה.

    ומתוך המקום הזה אפשר להתקדם לשלב הבא:
    אם זה אתה ה', ורק אתה, אז תעזור לי.

    זו תפילה של אמונה.
    וזה לא סותר לקיחת אחריות.
    לקיחת אחריות לא מבטלת את העובדה שהכול אתה, ה'.

    כשמבינים שה’ אחד, אפשר סוף סוף לבקש עזרה​

    יש רגע שבו את באמת מפנימה: ה’ אחד ויחיד ואין בלתו.
    ורק אז אפשר לפנות אליו ולבקש ישועה.
    אחרי שמבינים את זה אפשר לשאול למה?
    למרות שזה נשמע שאלה קשה, אבל כשזה מגיע ממך, זה נכון.
    לשאול לא אומר לקבל תשובה ולא אומר לא להסכים זה רק לשאול.

    זה לא חוסר אמונה, זו בקשה כנה להבין.
    וכשהתשובה היא שוב, זה אתה ה', ואני מקבלת את זה ממך באהבה.

    וכשאת שואלת באמת, את מקיימת את הכתוב:
    "קרוב ה' לכל אשר יקראוהו באמת."

    איך למצוא את הלב שלך בתפילה​

    אם את מכריחה את עצמך להתפלל, אז אולי את מתפללת אבל זה לא נובע ממך זה הכרח,
    אבל אם את בוחרת רק להתחיל ומתרכזת בזה שאת עומדת לפני ה' וחושבת רק על פירוש המילים
    אז ממילא את נכנסת לתוך הנביעה של התפילה.

    טוב מעט בכוונה.
    אפשר להסתפק בתפילה אחת של שמונה עשרה, אשרי יושבי ביתך, או אפילו פסוק אחד שאת מרגישה אותו באמת.
    העיקר הוא מה שאת מרגישה, לא מה שאחרים חושבים.

    תרשי לעצמך לנשום ולעשות לך טוב​

    אם את צריכה כוחות נפש כדי לארח, את עושה מצווה ענקית.
    בספר של האדמו"ר מביאלה זצ"ל "מבשר טוב" כתוב שמי שנותן אוכל ליהודים, זו מדרגה מאוד גבוהה.
    אני קוראת לזה שלוות הנפש, להיות מרוצה ממה שאת עושה, לא להגיד אני אתאמץ כמה שאני יכולה עד קצה הגבול אלא אני יעשה את הדברים מתוך מה שאני מרגישה שטוב לי.
    ככה את שלמה עם עצמך וזה חשוב כדי להגיע לחיבור,

    ההבנה הזאת, שלא הכול תלוי בי, שה' רוצה את הלב, כל כך מדויקת.
    יש כאן מוכנות לשחרר את המאבק הפנימי ולסמוך עליו.

    הלב השבור שלך יקר כל כך בשמים​

    זה מאוד קשה להיות במצב שעוד לא נושעת,
    את צריכה לדעת שאת במדרגה גבוהה כי את מאוד חסרה ואדם חסר ולב שבור זה עולה כמו קרבן,
    וכל המציאות שלך זה קרבן כי את מקבלת את זה מאת ה',
    לכן כשאת אומרת משהו יש לזה כוח להשפיע שפע גדול לכל עם ישראל.

    צריך לזכור שאנחנו בצעדי ענק לקראת גאולה
    יש פה עבודה של דורות רבים ואנחנו בסוף,
    לכן כל הרגשה בלב של מישהו נשבר של הסתרה בתוך ההסתרה,
    של אמונה, זה מה שמחזיק את כל עם ישראל לקראת הגאולה,
    ועכשיו אנחנו רואים חושך אבל האמת היא שאת כולך אור,
    זה שאת מחזיקה מעמד וממשיכה להתפלל ולעשות חסד, ומאמינה זה אור עצום,
    ועוד רגע קטן את תראי שהכל היה לטובה גדולה מאוד.

    להפסיק להאשים את עצמך ולהתחבר באמת​

    ולכן כשאת אומרת לעצמך אני רק "שורדת" ושומרת על נחת רוח את עושה התעלות גדולה בעולם,
    כי זה לא פשוט, היצר הרע רוצה לקחת לנו את מנוחת הנפש, את הנפש. וזה בעצמו "לקבל באהבה" דבר גדול מאוד.
    כי את מקבלת מציאות לא הגיונית ומאפשרת לעצמך לא לדרוש מעצמך להיות מושלמת בתנאים האלו אלה להיות את. ואת זה האמת שלך הרוגע שלך מה שאת בוחרת.

    וכשאת מתפללת זה מגיע מתוכך, מתוך הקושי מתוך השבירה, מתוך הרוגע של קבלה אמיתית,
    ולא מלחמה על לנסות להתאים את עצמך כשאת לא יכולה,
    זה כמו להרשות לעצמך להישבר ואז את שם, ואז את מתחילה תהליך של בניה,
    שזה אומר אני לא חזקה ואני לא מציגה את עצמי שכזאת אני תלויה ברחמים של ה', ואני צריכה אותם.

    גם אם את נותנת לעצמך נשימה או מנוחה, זו לא עצלות.
    זו פשוט הנשימה שהנפש צריכה כדי להמשיך.

    אני חושבת שתתחילי לחשוב במינוח לא של השתדלות תוצאה,
    שזה יותר עניין של הגדרה ומחשבה ותבנית אלא במינוח של אני מתחברת וזה עושה לי טוב,
    כשאני מקדישה את האמת שלי.
    ולגבי ישועה תזכרי שכל תפילה תמיד נשמעת,
    ויש בנק של תפילות והתפילות עצמן יש להן חשיבות אדירה,
    ותבקשי שה' יכלול את הישועה של הכלל בישועה הפרטית שלך כך שתזכי להתפלל על כל עם ישראל,
    ותאמיני שזה עצמו מצווה להאמין,
    תגידי אני מאמינה שהכל ממך לטובה גם כשאני לא רואה את זה,
    וזה לא קשור אלי אלא זה אתה.
    ככה תזכי להתפלל להאמין.
    וגם הציפיה לישועה תהיה מכוונת לקיווי שזה הדרגה הכי גבוהה ואת שם.

    מהי תפילה?​

    לפעמים זה מייאש, את כל הזמן מתפללת ולא קורה מה שרצית,
    כשאת אומרת את המילים את מתחברת והמילים עצמן נותנות לך כוחות וחיבור,
    והתפילה עצמה היא דבר שהוא מתנה,
    זה לא עניין של הספק,
    זה עניין של לאט ולשים לב למילים ולעמוד כאילו את מדברת עם ה'.
    זה עבודה אבל זה לימוד שאת לומדת איך להתקשר
    ועדיף קצת אבל שנתת את הלב,
    ואז כשאת מבינה איך זה עובד את מגיעה לתפילה מתוך חיבור וזה משהו שאת רוצה אותו.

    גם את צריכה חיבוק ודאגה לעצמך​

    תראי את המדרגה שלך ותעריכי את עצמך כי את בת של ה',
    ומגיע לכל אחת מעם ישראל ישועה,
    ומי שמסתיר את זה זה כוחות של רוע שרוצים לקחת לנו את האור ואת יישוב הדעת,
    ולספר לנו סיפורים כאילו אנחנו לא בסדר ואנחנו מתבטלים ואנחנו לא עושים מספיק,
    זה שקר, ה' טוב והוא רוצה שנעבוד אותו מתוך חיבור ומתוך נחת,
    וכן, גם אם נתעצל טיפה, זה לא בגלל שאנחנו עצלנים
    כי אנחנו לא, אנחנו פשוט נותנים לעצמינו את הנשימה שאנחנו צריכים,
    ואם אנחנו צריכים הרבה נשימה אז ניתן לעצמנו.
    ואם זה ייראה לנו כאילו התעצלנו אז זו טעות כי אנחנו לא עצלנים במהות, וכן מחפשים את הקדושה,
    זה רק למצוא את המקום שלנו ואת הדרך.
    אם זה בבכי או בדמעות ואם זה באי הבנה ואם זה בציפיה,
    הכל שם בשבילנו להכיר בזה, ואז אנחנו "מקבלים".
    כן כשאנחנו לא מסתכלים מה אחרים חושבים או רוצים או מצפים אלא מה אנחנו מרגישים,
    ונותנים לעצמינו מקום,
    ותעריכי כל דבר שאת עושה זה דבר גדול, את בת של ה',
    ותרגישי את זה ותרגישי שכשאת מתפללת הוא ממש מתאווה לתת לך שפע את יוצרת רצון למעלה להשפיע עליך שפע למטה,
    פשוט תרגישי איך המילים עולות לפני כסא הכבוד ועושות נחת,
    תגידי אני מכוונת לעשות לך ה' נחת,
    ואל תתפתי להרגיש שאת פחות, שאת אשמה,
    לחזור בתשובה אפשר להגיד ווידוי ולבקש שה' ילמד אותך מה שאת צריכה ללמוד
    אבל את לא אמורה להרגיש רע עם עצמך,
    להיפך אדם שחוזר בתשובה הכל נהפך לו לזכות,
    זה אהבת ה'', גם אם את לא מבינה.

    צריך לזכור מי היצר הטוב ומי היצר הרע
    והדרך לזכור לפני שאת הולכת לישון תחשבי מה עשית טוב היום אפילו אם זה דבר אחד יש לו ערך אין סופי וזה נותן הרגשה טובה.
    וגם תחשבי כל יום איזה דבר כיף אני עושה לעצמי, את צריכה להכיר בערך שלך, את בת של ה', את מלכה,
    אז אם את עושה לעצמך כיף דאגת לנשמה שלך,
    אם את שמחה את מעבירה את השמחה הלאה,
    זה לא אנוכיות זה ההיפך מאנוכיות את לא חושבת רק על עצמך ולא על אחרים את דואגת "לה",
    כי את היחידה שיכולה לדאוג לה והיא חשובה כי הנשמה שלה היא חלק אלוק ממעל.
    אז את עושה מצווה וגם נהנית העולם נברא כדי שנהנה ממנו.
    תני לעצמך כוח להמשיך.

    בתוך כל הקושי יש אור ענק שמאיר ממך​

    תחשבי אם ה' היה מגיע אליך ואומר לך נתתי לך ניסיון קשה מאוד וכל הכבוד לך שאת מחזיקה מעמד בתוך ההסתר הזה,
    את יודעת שמי שמקבל באהבה את מה שקורה לו זה כאילו שאלו אותו והוא אמר אני מסכים,
    זה מסירות שאין כמותה,
    ומה שקרה לך זה ממש ניסיון והסתרה כי מצד אחד את נפגעת ומצד שני כל מיני קולות אומרים לך שאת לא בסדר וזה הכי גרוע,
    יש לי חברה טובה שאמרה לי משפט חכם, כאשר יש לך ניסיון אז גם כולם פתאום לא מבינים אותך, וכשזה מסתדר פתאום כולם מבינים
    אז את צריכה להיות חזקה בלדעת שזה ניסיון וניסיון זה אי הבנה וברגע שהניסיון יעלם את גם תביני,
    יש מלא אנשים שהלב שלהם יודע שהם עשו טעות והם מתעקשים עליה,
    למשל מי שחסר התחשבות מי שמקנא מי שלוקח, זה דברים רעים ועל זה צריך לעשות תשובה
    אבל אם הלב שלך נקי אז את צריכה להאמין בלב הנקי שלך,
    כשנגיע למעלה אני לא יודעת מה יהיה אבל ברור לי שמי שכיוון לעשות נחת רוח,
    הוא יהיה במקום טוב.
    ופתאום מלא אנשים שעשו הצגה לא יבינו מה רוצים מהם,
    לכן אני מאמינה שאת צריכה לדעת שאת עושה טוב,
    ואת כל הזמן מחוברת לה' ואת מקשיבה לקול הפנימי שאומר לך להיות באמונה.
    ההקשבה לעצמך זה כבר מקום יותר טוב בשבילך.
    וזה הקשבה לקול הרוחני שה' שם בתוכך זה הקשבה לקדוש ברוך הוא.
    אני רוצה שתדעי: הניסיון שאת עוברת קשה וכבד, אבל יקר מאוד בשמים.
    עצם זה שאת ממשיכה להאמין, לנשום, לקבל ולהתפלל, זו עבודת קודש אדירה.
    כל דמעה, כל מילה טובה, כל תפילה, יקרה ומרעידה את השמים.

    כל תפילה שלך עולה לפני כיסא הכבוד ועושה לו נחת רוח עצומה.
    כל קושי הוא קושי ולפעמים אנחנו לא מבינים למה ואיך ומה לעשות,
    ולפעמים לא רואים תיקווה אבל הנשימה העמוקה זו קבלה, אני מקבלת על עצמי לדאוג לעצמי...
    • שכוייח!
    • תודה
    Reactions: מרנא, יעל. מאסטרית בצילום. ו-אוראל סולטן3 //
    1 תגובות
    לכל התגובות
     תגובה אחרונה 
    ד
    דודה
    סיכום מצוין לתחושות דקיקות וחמקמקות!!
    הצטרפות לקהילת צלמים
    פרסום בפרוג ←

    הצטרפות לניוזלטר

    מאשר/ת קבלת תוכן חם למייל
    בשליחת הטופס אני מסכים/ה שבית פרוג תשתמש במידע למטרות שיווק, דיוור ישיר ומשלוח פרסומות באמצעי הקשר שמסרתי, ותכלול אותו במאגר המידע של החברה, והכל בכפוף למדיניות הפרטיות של החברה.
    להסרה בעתיד פנה/י לדוא"ל office@prog.co.il או לטלפון: 072-2201430

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח לימודים

    מסלולי לימוד שאפשר להצטרף
    אליהם ממש עכשיו:

    26.04

    ט' אייר


    קורס עימוד ועיצוב ספרים

    ההרשמה בעיצומה

    30.04

    י"ג אייר


    קורס בוטים ואוטומציות עיסקיות

    ההרשמה בעיצומה

    10.05

    כ"ג אייר


    קורס שיווק ופרסום דיגיטלי

    נפתחה ההרשמה

    14.05

    כ"ז אייר


    קורס שמאות רכוש

    נפתחה ההרשמה

    14.06

    כ"ט סיוון


    קורס אדריכלות עיצוב פנים

    נפתחה ההרשמה
    לכל מסלולי הלימוד

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    סמן אחרי הקריאה
    לקריאה בפורום
    נקרא  2  פעמים
    פיקוח של ועדת הרבנים 'שמור'
    למעלה