מידע שימושי תרומת כליה - זה נהנה וזה לא חסר

[inspiration]

נכון שהדרשיה היתה לזרים. בל אני מכירה די הרבה מקרים שבמשפחה לא רצו לתרום כי X כי Y כי Z [ימבה של תירוצים]

לא כל כך חריג. תתפלאי.
ביקור במחלקות דיאליזה יאשש לך את הקביעה הזו.

לא מאמינה. זה היפך טבעו של האדם. לא?
מפתיע מאד מה שאת אומרת!!

 

[ה. בקר]

לא מאמינה. זה היפך טבעו של האדם. לא?
מפתיע מאד מה שאת אומרת!!

ביקור אחד קצר במחלקות דיאליזה [או נפרולגיה] ילדים ...ומבטיחה לך שתופתעי....
התירוץ הכי נפוץ זה שהבית לא יכול להתנהל בלי האמא לשבוע עד שתתאושש....
[אבל לבית החלמה אחרי לידה אין בעיה ללכת לשבוע...]

ביקרתי כמה פעמים, לא בשביל עצמי ולא עבור בן משפחה, אבל הזדעזעתי.

 

[אברהם]

ובד"כ האנשים האלה אח"כ באים בתלונות לרב הבר למה הוא לא עוזר להם למצוא תורם...

 

[frontend-it]

כן היא נולדה עם כליה אחת.

יש לי דוד שנולד עם 3 כליות,
הוא גילה את זה במקרה לפני כמה שנים....

אישה יכולה לתרום כליה?

 

[גלבוע]

ביקור אחד קצר במחלקות דיאליזה [או נפרולגיה] ילדים ...ומבטיחה לך שתופתעי....
התירוץ הכי נפוץ זה שהבית לא יכול להתנהל בלי האמא לשבוע עד שתתאושש....
[אבל לבית החלמה אחרי לידה אין בעיה ללכת לשבוע...]

ביקרתי כמה פעמים, לא בשביל עצמי ולא עבור בן משפחה, אבל הזדעזעתי.

באמת שזה נורא מוזר בעיניי.
אני רק מזכירה לעצמי לא לשפוט מצבים שאי אפשר להבין.

כי נגיד במקבילה, במחלקת אונקולוגיה, נראה לי יושבים עשרות הורים שמוכנים לעבור יותר מניתוח אחד אם זה יהפוך את הילד שלהם לבריא.

לא נתפס.
והעובדה שזה שזה לא נתפס, אומר שאין לנו כלים להבין.


נ.ב. בקר, באופן אישי, הפרסומים האבסורדיים שיש לנו כביכול 'כליה מיותרת' שה' ברא רק בשביל לתרום, גורמים לי להרתע יותר מהרעיון של תרומה. (כאמא צעירה זה ממילא לא רלוונטי. לא לוקחים כליה בגיל הפוריות. אפילו הרב הבר אמר )
אם היו מדברים אם קצת יותר ענווה, זה היה משכנע יותר. לא פחות.

 

[גלבוע]

יש לי דוד שנולד עם 3 כליות,
הוא גילה את זה במקרה לפני כמה שנים....

אישה יכולה לתרום כליה?

עקרונית כן.
מטעמי זהירות, לא מאפשרים לאישה בגיל הפוריות שמתכננת לידות נוספות לתרום כליה באופן אלטרואיסטי.
אם יש מישהו בסביבתה הקרובה שזקוק, בוודאי אם זה ילד שלה, מאפשרים לה.

 

[Rרחמים]

כמה סיבות לא לתרום כליה:
1. התורם עלול לאבד את כיליתו היחידה ולמות בטרם עת, אם בגלל מחלה זיהומית, או מחלת הסרטן או תאונה וכו' וכו'.
2. בגיל מבוגר כיליה אחת יכולה שלא להספיק.
3. פגיעה בזוגיות גם אצל גברים וגם אצל נשים. [שמעתי מר' יצחק זילברשטיין, ואמר שר' אלישיב זצ"ל פסק שלכן אסור להסתיר את זה בשידוכים וחייבים להודיע שהבחור/ה תרמו כליה.]
4. זה שמקבל את הכיליה לא בהכרח יבריא, יכול להיות שהוא לא ישרוד יותר מכמה שנים ויקח את הכיליה איתו לקבר.
5. עצם ההרדמה והניתוח יש בהם סיכון.
6. התורם צריך להזהר יותר מכל אדם לשמור על כיליתו היחידה, גם במה שהוא אוכל ושותה וגם מבחינת מאמצים פיזיים ונפשיים מתחים ולחצים וכו'.


להציל חיי אדם לא חסרות דרכים, החל מעזרה לחשוכי בנים להביא חיים לעולם ודרך הצלת עוברים מהפלה ועד לעזרה לחולים במצבים שונים. עם הכח שהכליה נותנת לאדם הוא יכול להציל אלפי נפשות לעומת זאת כאשר הוא תורם את הכיליה הוא מציל רק אדם אחד.

נקודה נוספת, יש כל כך הרבה תאונות דרכים לא עלינו, שאנשים בין כה מתים, שם צריך להשפיע לתרום ולא מאנשים בריאים עם משפחה שהחיים לפניהם.

ולסיום אביא את שו"ת רדב"ז חלק ג סימן תרכז (אלף נב) שפוסק שאפילו אדם שמלך גוי אמר לו או שאחתוך לך אצבע או שאהרוג את חבירך לא חייב להקריב את אצבעו למען החיים של חבירו, וזה לשונו:

שאלת ממני אודיעך דעתי על מה שראית כתוב אם אמר השלטון לישראל הנח לי לקצץ אבר אחד שאינך מת ממנו או אמית ישראל חבירך. יש אומרים שחייב להניח לקצץ האבר הואיל ואינו מת והראיה מדאמרינן בע"ז חש בעיניו מותר לכוחלה בשבת ומפרש טעמא משום דשורייני דעינא בלבא תליא משמע הא אבר אחר לא והשתא יבוא הנדון מק"ו ומה שבת החמורה שאין אבר אחד דוחה אותה היא נדחית מפני פקוח נפש אבר אחד שנדחה מפני השבת אינו דין שתדחה מפני פקוח נפש ורצית לדעת אם יש לסמוך על טעם זה:

תשובה זו מדת חסידות אבל לדין יש תשובה מה לסכנת אבר דשבת שכן אונס דאתי משמיא ולפיכך אין סכנת אבר דוחה שבת אבל שיביא הוא האונס עליו מפני חבירו לא שמענו. ותו דילמא ע"י חתיכת אבר אעפ"י שאין הנשמה תלויה בו שמא יצא ממנו דם הרבה וימות ומאי חזית דדם חבירו סומק טפי דילמא דמא דידיה סומק טפי. ואני ראיתי אחד שמת ע"י שסרטו את אזנו שריטות דקות להוציא מהם דם ויצא כ"כ עד שמת והרי אין לך באדם אבר קל כאוזן וכ"ש אם יחתכו אותו. ותו דמה לשבת שכן הוא ואיבריו חייבין לשמור את השבת ואי לאו דאמר קרא וחי בהם ולא שימות בהם הוה אמינא אפילו על חולי שיש בו סכנה אין מחללין את השבת תאמר בחבירו שאינו מחוייב למסור עצמו על הצלתו אף על גב דחייב להצילו בממונו אבל לא בסכנת איבריו. ותו דאין עונשין מדין ק"ו ואין לך עונש גדול מזה שאתה אומר שיחתוך אחד מאיבריו מדין ק"ו והשתא ומה מלקות אין עונשין מדין ק"ו כ"ש חתיכת אבר. ותו דהתורה אמרה פצע תחת פצע כויה תחת כויה ואפ"ה חששו שמא ע"י הכוייה ימות והתורה אמרה עין תחת עין ולא נפש ועין תחת עין ולכך אמרו שמשלם ממון והדבר ברור שיותר רחוק הוא שימות מן הכויה יותר מעל ידי חתיכת אבר ואפ"ה חיישינן לה כ"ש בנ"ד. תדע דסכנת אבר חמירא דהא התירו לחלל עליה את השבת בכל מלאכות שהם מדבריהם אפילו ע"י ישראל. ותו דכתיב דרכיה דרכי נועם וצריך שמשפטי תורתינו יהיו מסכימים אל השכל והסברא ואיך יעלה על דעתנו שיניח אדם לסמא את עינו או לחתוך את ידו או רגלו כדי שלא ימיתו את חבירו הלכך איני רואה טעם לדין זה אלא מדת חסידות ואשרי חלקו מי שיוכל לעמוד בזה ואם יש ספק סכנת נפשות הרי זה חסיד שוטה דספיקא דידיה עדיף מוודאי דחבריה. והנראה לע"ד כתבתי:

 

[דסי]

גלבוע, את צודקת.
הודעות שגורמות לי להתכווץ ולהרגיש אשמה על שאיני רצה לתרום, רק גורמים לי להרתע עוד יותר.

 

[גלבוע]

הרשימה די מוזרה בעיניי. יש להודות.
קודם כל הסעיף של פגיעה בזוגיות
אם אדם בוגר הולך לתרום, ובת זוגו יודעת על כך, היכן מתבטאת הפגיעה בזוגיות?
עוד סעיף שקפץ לי בעין, זה הכוח שיאפשר להציל מליוני אנשים, או מאות, לא משנה, והכליה זה 'רק' אחד.
אם ספציפית מדובר במתנדב של הצלה שמציל כל יום חמישים בני אדם, ונראה לו שאחר כך יצטרך להפסיק, שיעשה שאלת רב על הצלת חיים באיכות מול הצלת חיים בכמות.
אבל מדובר בסתם בן אדם??? שאמור אחר כך להמשיך את החיים????
נגיד שבן אדם לא ילך להיות רופא שיניים כי הוא 'מבזבז' אפשרות להיות כונן מד"א.....

מותר לבן אדם לפחד, מותר להגיד 'איני יודע', בוודאי שאינו חייב לתרום, אבל לא צריך לחפש נימוקים בלתי סבירים בשביל להשתיק את המצפון.....

 

[ה. בקר]

ובד"כ האנשים האלה אח"כ באים בתלונות לרב הבר למה הוא לא עוזר להם למצוא תורם...

יש לי דוד שנולד עם 3 כליות,
הוא גילה את זה במקרה לפני כמה שנים....

אישה יכולה לתרום כליה?

אישה יכולה לתרום. עדיף אחרי גיל 40, רק כי הריון הוא עומס על הכליות. גם על כליות בריאות, וגם על 2 כליות בריאות [ע"ע רעלת הריון...]

באמת שזה נורא מוזר בעיניי.
אני רק מזכירה לעצמי לא לשפוט מצבים שאי אפשר להבין.

כי נגיד במקבילה, במחלקת אונקולוגיה, נראה לי יושבים עשרות הורים שמוכנים לעבור יותר מניתוח אחד אם זה יהפוך את הילד שלהם לבריא.

לא נתפס.
והעובדה שזה שזה לא נתפס, אומר שאין לנו כלים להבין.


נ.ב. בקר, באופן אישי, הפרסומים האבסורדיים שיש לנו כביכול 'כליה מיותרת' שה' ברא רק בשביל לתרום, גורמים לי להרתע יותר מהרעיון של תרומה. (כאמא צעירה זה ממילא לא רלוונטי. לא לוקחים כליה בגיל הפוריות. אפילו הרב הבר אמר )
אם היו מדברים אם קצת יותר ענווה, זה היה משכנע יותר. לא פחות.

את צודקת שהגישה בפרסום לא הכי פיירית. אני מסכימה איתך. אבל אני לא יכולה לשנות. אין לי קשר לענין בכלל.
לו יכולתי לשנות דברים בעולם...
וברור שכל אדם צריך לבדוק לעומק את כל הענין לפני תרומה, אם בכלל. אין בזה ספק. זה לא דבר שהולכים אליו בעיניים עצומות.

ורק בשביל שאיש כאן לא יחשוב שיש לי חלק בקמפיין כזה או אחר- אז אין לי ממש לא.
אני רק מכירה קצת את כל הצדדים[משותלים, תורמים וחולי דיאליזה] ואת הנושא בכלל.

חורה לי מדברים נגד אבל גם חורה לי שמתקיפים את מי שלא רוצה לתרום.
ולמי שלא רוצה לתרום אני רק מאחלת שבחיים לא יעמוד בצד הנזקק....לא הוא ולא בן משפתחו.


ולרחמים: הרשימה שלך ממש לא נכונה.
כתבו מעלי כבר ורק אוסיף:
אם אישה צעירה מקבלת כליה ובזכות זה יולדת נניח חמישה ילדים. כל ילד נישא בבוא העת והצאצאים של אותה אישה לדורותיה נזקפים לכליה הזו. אז מה זה אומר? הצלת נפשות של מאות ואולי אף יותר...
אישה בדיאליזה לא יכולה להרות [למעט מקרים בודדים ממש] ובכלל לא מאפשרים לאישה להרות כבר בערכי קריאטנין הרבה לפני דיאליזה [למי שקצת מבין...]

גם הקטע של הזוגיות שגוי ולא נכון וממש לא ראוי שיכתב.

 

[אברהם]

כמה סיבות לא לתרום כליה:
1. התורם עלול לאבד את כיליתו היחידה ולמות בטרם עת, אם בגלל מחלה זיהומית, או מחלת הסרטן או תאונה וכו' וכו'.
2. בגיל מבוגר כיליה אחת יכולה שלא להספיק.
3. פגיעה בזוגיות גם אצל גברים וגם אצל נשים. [שמעתי מר' יצחק זילברשטיין, ואמר שר' אלישיב זצ"ל פסק שלכן אסור להסתיר את זה בשידוכים וחייבים להודיע שהבחור/ה תרמו כליה.]
4. זה שמקבל את הכיליה לא בהכרח יבריא, יכול להיות שהוא לא ישרוד יותר מכמה שנים ויקח את הכיליה איתו לקבר.
5. עצם ההרדמה והניתוח יש בהם סיכון.
6. התורם צריך להזהר יותר מכל אדם לשמור על כיליתו היחידה, גם במה שהוא אוכל ושותה וגם מבחינת מאמצים פיזיים ונפשיים מתחים ולחצים וכו'.

להציל חיי אדם לא חסרות דרכים, החל מעזרה לחשוכי בנים להביא חיים לעולם ודרך הצלת עוברים מהפלה ועד לעזרה לחולים במצבים שונים. עם הכח שהכליה נותנת לאדם הוא יכול להציל אלפי נפשות לעומת זאת כאשר הוא תורם את הכיליה הוא מציל רק אדם אחד.

נקודה נוספת, יש כל כך הרבה תאונות דרכים לא עלינו, שאנשים בין כה מתים, שם צריך להשפיע לתרום ולא מאנשים בריאים עם משפחה שהחיים לפניהם.

ולסיום אביא את שו"ת רדב"ז חלק ג סימן תרכז (אלף נב) שפוסק שאפילו אדם שמלך גוי אמר לו או שאחתוך לך אצבע או שאהרוג את חבירך לא חייב להקריב את אצבעו למען החיים של חבירו, וזה לשונו:

1. אדם יכול גם לאבד את עיניו, את רגליו, את ידיו ובכלל את חייו בכל מיני דרכים משונות. סטטיסטית הסיכוי של אדם בריא לאבד את הכליה האחת בתאונה, פציעה או סרטן, הרבה יותר קטנה מאשר שימות בתאונת דרכים. ובכל זאת כולנו נוסעים במכונית או באוטובוס ולא חשים לכך.
2. טעות. תרומת כליה מן החי קיימת כבר עשרות שנים, ולפי כל המחקרים אפשר לחיות בגיל מבוגר עם כליה אחת חיים תקינים לגמרי.
3. טענה מוזרה, לא שמעתי על בעיות בזוגיות בגלל תרומת כליה. יכול להיות שחייבים לספר על זה בשידוך. אני חושב שזה דווקא מהווה יתרון ונקודת זכות...
4. נכון. אז מה?
5. נכון, סיכון כמעט אפסי. גם בניתוחים פלסטיים יש את הסיכון הזה, ואנשים בכל זאת עושים אותם
6. צריך להקפיד על שתייה. לא להגיע למצב של התייבשות. באופן כללי מומלץ לכל אדם לא להגיע למצב של התייבשות... אין שום צורך להיזהר יותר מכל אדם אחר ממאמץ פיזי, מתח נפשי וכו', וכן לגבי האכילה. ומומלץ לכל אדם לאכול בריא ולהיזהר ממתחים נפשיים וכו'.
7. כל מה שתעשה בשביל להציל חיים של אנשים - בכל דרך שתמצא לנכון - תבורך משמיים...
8. כל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא (ויש כאלה שבאמת קיימו עולם מלא. מי שתרם את כלייתו לרב הבר - בעצם הציל כבר מאות אנשים. כנ"ל מי שתרם לד"ר אלכס בלינקי שהוא ראש מחלקה בבית חולים ומנתח בכיר
9. אין מה להשוות באיכות הכליה של תרומה מן המת לתרומה מן החי. בתרומה מן המת אחוזי ההצלחה נמוכים בהרבה.

 

[גלבוע]

שאלה שמסקרנת אותי:
מה דין כהן שתרם כליה, לעניין עבודת הקרבנות?

 

[אברהם]

שאלה שמסקרנת אותי:
מה דין כהן שתרם כליה, לעניין עבודת הקרבנות?

כשר לעבודה

(רמב"ם הלכות ביאת מקדש פרק ו הלכה ז)

 

[נוי]

חושבת שאם הייתה התנסחות מטעם פותח האשכול קצת פחות לוחצת- זה היה משיג את התוצאה של העלאת המודעות לחסד האדיר הזה.
קראתי לפני שנים את הספר:"חי אני", המתאר את הסבל הנוראי של חולי דיאליזה וכבר אז קבלתי חשק לתרום.
מקווה שבבוא העת המתאימה אוכל לעשות זאת ושלא יטילו עלי וטו משפחתי...
(והנה עוד סיבה שגורמת לאנשים לא לתרום: חשש של המשפחה הקרובה)

ונ.ב. קטן :ההשוואה ללידה לא קשורה משום כיוון.

 

[ה. בקר]

שאלה שמסקרנת אותי:
מה דין כהן שתרם כליה, לעניין עבודת הקרבנות?

...

 

[אברהם]

נראה לי נחשב כבעל מום. אבל גם כהן שאיבד שן נחשב כבעל מום....וגם כהן שמאלי...

לא נכון
ראי הודעתי לעיל

 

[גלבוע]

ונ.ב. קטן :ההשוואה ללידה לא קשורה משום כיוון.

למה?
קראתי תורמות (בעלות ניסיון ) שמספרות שזה הרגיש להן דומה.

 

[ה. בקר]

לא נכון
ראי הודעתי לעיל

אדרבא.

 

[גלבוע]

אגב,
יש עכשיו ב'בתוך המשפחה' סדרה מקסימה של תורם שמספר על תרומתו.
בגוף ראשון ואותנטי.
מומלץ לכולכם לחפש את העיתון!

 

[למען דעת]

בנוגע למום, ככהן, זו אחת השאלות ששאלתי קודם ושנשאלתי אח"כ...

רמב"ם פרק ו' מהלכות ביאת מקדש הלכה ז':
אין פוסל באדם אלא מומין שבגלוי אבל מומין שבחלל הגוף כגון שנטלה כוליתו של אדם... עבודתו כשרה.