מידע שימושי תרומת כליה - זה נהנה וזה לא חסר

  • הוסף לסימניות
  • #41
נכתב ע"י hbecker;2394161:
נכון שהדרשיה היתה לזרים. בל אני מכירה די הרבה מקרים שבמשפחה לא רצו לתרום כי X כי Y כי Z [ימבה של תירוצים]

לא כל כך חריג. תתפלאי.
ביקור במחלקות דיאליזה יאשש לך את הקביעה הזו.

לא מאמינה. זה היפך טבעו של האדם. לא?
מפתיע מאד מה שאת אומרת!!
 
  • הוסף לסימניות
  • #42
נכתב ע"י inspiration;2394180:
לא מאמינה. זה היפך טבעו של האדם. לא?
מפתיע מאד מה שאת אומרת!!

ביקור אחד קצר במחלקות דיאליזה [או נפרולגיה] ילדים ...ומבטיחה לך שתופתעי....
התירוץ הכי נפוץ זה שהבית לא יכול להתנהל בלי האמא לשבוע עד שתתאושש....
[אבל לבית החלמה אחרי לידה אין בעיה ללכת לשבוע...]

ביקרתי כמה פעמים, לא בשביל עצמי ולא עבור בן משפחה, אבל הזדעזעתי.
 
  • הוסף לסימניות
  • #43
ובד"כ האנשים האלה אח"כ באים בתלונות לרב הבר למה הוא לא עוזר להם למצוא תורם...
 
  • הוסף לסימניות
  • #44
נכתב ע"י חולי;2394105:
כן היא נולדה עם כליה אחת.
יש לי דוד שנולד עם 3 כליות,
הוא גילה את זה במקרה לפני כמה שנים....

אישה יכולה לתרום כליה?
 
  • הוסף לסימניות
  • #45
נכתב ע"י hbecker;2394184:
ביקור אחד קצר במחלקות דיאליזה [או נפרולגיה] ילדים ...ומבטיחה לך שתופתעי....
התירוץ הכי נפוץ זה שהבית לא יכול להתנהל בלי האמא לשבוע עד שתתאושש....
[אבל לבית החלמה אחרי לידה אין בעיה ללכת לשבוע...]

ביקרתי כמה פעמים, לא בשביל עצמי ולא עבור בן משפחה, אבל הזדעזעתי.

באמת שזה נורא מוזר בעיניי.
אני רק מזכירה לעצמי לא לשפוט מצבים שאי אפשר להבין.

כי נגיד במקבילה, במחלקת אונקולוגיה, נראה לי יושבים עשרות הורים שמוכנים לעבור יותר מניתוח אחד אם זה יהפוך את הילד שלהם לבריא.

לא נתפס.
והעובדה שזה שזה לא נתפס, אומר שאין לנו כלים להבין.


נ.ב. בקר, באופן אישי, הפרסומים האבסורדיים שיש לנו כביכול 'כליה מיותרת' שה' ברא רק בשביל לתרום, גורמים לי להרתע יותר מהרעיון של תרומה. (כאמא צעירה זה ממילא לא רלוונטי. לא לוקחים כליה בגיל הפוריות. אפילו הרב הבר אמר ;))
אם היו מדברים אם קצת יותר ענווה, זה היה משכנע יותר. לא פחות.
 
  • הוסף לסימניות
  • #46
נכתב ע"י elisheva sh;2394206:
יש לי דוד שנולד עם 3 כליות,
הוא גילה את זה במקרה לפני כמה שנים....

אישה יכולה לתרום כליה?

עקרונית כן.
מטעמי זהירות, לא מאפשרים לאישה בגיל הפוריות שמתכננת לידות נוספות לתרום כליה באופן אלטרואיסטי.
אם יש מישהו בסביבתה הקרובה שזקוק, בוודאי אם זה ילד שלה, מאפשרים לה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #47
כמה סיבות לא לתרום כליה:
1. התורם עלול לאבד את כיליתו היחידה ולמות בטרם עת, אם בגלל מחלה זיהומית, או מחלת הסרטן או תאונה וכו' וכו'.
2. בגיל מבוגר כיליה אחת יכולה שלא להספיק.
3. פגיעה בזוגיות גם אצל גברים וגם אצל נשים. [שמעתי מר' יצחק זילברשטיין, ואמר שר' אלישיב זצ"ל פסק שלכן אסור להסתיר את זה בשידוכים וחייבים להודיע שהבחור/ה תרמו כליה.]
4. זה שמקבל את הכיליה לא בהכרח יבריא, יכול להיות שהוא לא ישרוד יותר מכמה שנים ויקח את הכיליה איתו לקבר.
5. עצם ההרדמה והניתוח יש בהם סיכון.
6. התורם צריך להזהר יותר מכל אדם לשמור על כיליתו היחידה, גם במה שהוא אוכל ושותה וגם מבחינת מאמצים פיזיים ונפשיים מתחים ולחצים וכו'.


להציל חיי אדם לא חסרות דרכים, החל מעזרה לחשוכי בנים להביא חיים לעולם ודרך הצלת עוברים מהפלה ועד לעזרה לחולים במצבים שונים. עם הכח שהכליה נותנת לאדם הוא יכול להציל אלפי נפשות לעומת זאת כאשר הוא תורם את הכיליה הוא מציל רק אדם אחד.

נקודה נוספת, יש כל כך הרבה תאונות דרכים לא עלינו, שאנשים בין כה מתים, שם צריך להשפיע לתרום ולא מאנשים בריאים עם משפחה שהחיים לפניהם.

ולסיום אביא את שו"ת רדב"ז חלק ג סימן תרכז (אלף נב) שפוסק שאפילו אדם שמלך גוי אמר לו או שאחתוך לך אצבע או שאהרוג את חבירך לא חייב להקריב את אצבעו למען החיים של חבירו, וזה לשונו:
שאלת ממני אודיעך דעתי על מה שראית כתוב אם אמר השלטון לישראל הנח לי לקצץ אבר אחד שאינך מת ממנו או אמית ישראל חבירך. יש אומרים שחייב להניח לקצץ האבר הואיל ואינו מת והראיה מדאמרינן בע"ז חש בעיניו מותר לכוחלה בשבת ומפרש טעמא משום דשורייני דעינא בלבא תליא משמע הא אבר אחר לא והשתא יבוא הנדון מק"ו ומה שבת החמורה שאין אבר אחד דוחה אותה היא נדחית מפני פקוח נפש אבר אחד שנדחה מפני השבת אינו דין שתדחה מפני פקוח נפש ורצית לדעת אם יש לסמוך על טעם זה:

תשובה זו מדת חסידות אבל לדין יש תשובה מה לסכנת אבר דשבת שכן אונס דאתי משמיא ולפיכך אין סכנת אבר דוחה שבת אבל שיביא הוא האונס עליו מפני חבירו לא שמענו. ותו דילמא ע"י חתיכת אבר אעפ"י שאין הנשמה תלויה בו שמא יצא ממנו דם הרבה וימות ומאי חזית דדם חבירו סומק טפי דילמא דמא דידיה סומק טפי. ואני ראיתי אחד שמת ע"י שסרטו את אזנו שריטות דקות להוציא מהם דם ויצא כ"כ עד שמת והרי אין לך באדם אבר קל כאוזן וכ"ש אם יחתכו אותו. ותו דמה לשבת שכן הוא ואיבריו חייבין לשמור את השבת ואי לאו דאמר קרא וחי בהם ולא שימות בהם הוה אמינא אפילו על חולי שיש בו סכנה אין מחללין את השבת תאמר בחבירו שאינו מחוייב למסור עצמו על הצלתו אף על גב דחייב להצילו בממונו אבל לא בסכנת איבריו. ותו דאין עונשין מדין ק"ו ואין לך עונש גדול מזה שאתה אומר שיחתוך אחד מאיבריו מדין ק"ו והשתא ומה מלקות אין עונשין מדין ק"ו כ"ש חתיכת אבר. ותו דהתורה אמרה פצע תחת פצע כויה תחת כויה ואפ"ה חששו שמא ע"י הכוייה ימות והתורה אמרה עין תחת עין ולא נפש ועין תחת עין ולכך אמרו שמשלם ממון והדבר ברור שיותר רחוק הוא שימות מן הכויה יותר מעל ידי חתיכת אבר ואפ"ה חיישינן לה כ"ש בנ"ד. תדע דסכנת אבר חמירא דהא התירו לחלל עליה את השבת בכל מלאכות שהם מדבריהם אפילו ע"י ישראל. ותו דכתיב דרכיה דרכי נועם וצריך שמשפטי תורתינו יהיו מסכימים אל השכל והסברא ואיך יעלה על דעתנו שיניח אדם לסמא את עינו או לחתוך את ידו או רגלו כדי שלא ימיתו את חבירו הלכך איני רואה טעם לדין זה אלא מדת חסידות ואשרי חלקו מי שיוכל לעמוד בזה ואם יש ספק סכנת נפשות הרי זה חסיד שוטה דספיקא דידיה עדיף מוודאי דחבריה. והנראה לע"ד כתבתי:
 
  • הוסף לסימניות
  • #48
גלבוע, את צודקת.
הודעות שגורמות לי להתכווץ ולהרגיש אשמה על שאיני רצה לתרום, רק גורמים לי להרתע עוד יותר.
 
  • הוסף לסימניות
  • #49
הרשימה די מוזרה בעיניי. יש להודות.
קודם כל הסעיף של פגיעה בזוגיות :rolleyes:
אם אדם בוגר הולך לתרום, ובת זוגו יודעת על כך, היכן מתבטאת הפגיעה בזוגיות?
עוד סעיף שקפץ לי בעין, זה הכוח שיאפשר להציל מליוני אנשים, או מאות, לא משנה, והכליה זה 'רק' אחד.
אם ספציפית מדובר במתנדב של הצלה שמציל כל יום חמישים בני אדם, ונראה לו שאחר כך יצטרך להפסיק, שיעשה שאלת רב על הצלת חיים באיכות מול הצלת חיים בכמות.
אבל מדובר בסתם בן אדם??? שאמור אחר כך להמשיך את החיים????
נגיד שבן אדם לא ילך להיות רופא שיניים כי הוא 'מבזבז' אפשרות להיות כונן מד"א.....

מותר לבן אדם לפחד, מותר להגיד 'איני יודע', בוודאי שאינו חייב לתרום, אבל לא צריך לחפש נימוקים בלתי סבירים בשביל להשתיק את המצפון.....
 
  • הוסף לסימניות
  • #50
נכתב ע"י אברהם;2394190:
ובד"כ האנשים האלה אח"כ באים בתלונות לרב הבר למה הוא לא עוזר להם למצוא תורם...

נכתב ע"י elisheva sh;2394206:
יש לי דוד שנולד עם 3 כליות,
הוא גילה את זה במקרה לפני כמה שנים....

אישה יכולה לתרום כליה?
אישה יכולה לתרום. עדיף אחרי גיל 40, רק כי הריון הוא עומס על הכליות. גם על כליות בריאות, וגם על 2 כליות בריאות [ע"ע רעלת הריון...]

נכתב ע"י גלבוע;2394207:
באמת שזה נורא מוזר בעיניי.
אני רק מזכירה לעצמי לא לשפוט מצבים שאי אפשר להבין.

כי נגיד במקבילה, במחלקת אונקולוגיה, נראה לי יושבים עשרות הורים שמוכנים לעבור יותר מניתוח אחד אם זה יהפוך את הילד שלהם לבריא.

לא נתפס.
והעובדה שזה שזה לא נתפס, אומר שאין לנו כלים להבין.


נ.ב. בקר, באופן אישי, הפרסומים האבסורדיים שיש לנו כביכול 'כליה מיותרת' שה' ברא רק בשביל לתרום, גורמים לי להרתע יותר מהרעיון של תרומה. (כאמא צעירה זה ממילא לא רלוונטי. לא לוקחים כליה בגיל הפוריות. אפילו הרב הבר אמר ;))
אם היו מדברים אם קצת יותר ענווה, זה היה משכנע יותר. לא פחות.
את צודקת שהגישה בפרסום לא הכי פיירית. אני מסכימה איתך. אבל אני לא יכולה לשנות. אין לי קשר לענין בכלל.
לו יכולתי לשנות דברים בעולם...
וברור שכל אדם צריך לבדוק לעומק את כל הענין לפני תרומה, אם בכלל. אין בזה ספק. זה לא דבר שהולכים אליו בעיניים עצומות.

ורק בשביל שאיש כאן לא יחשוב שיש לי חלק בקמפיין כזה או אחר- אז אין לי ממש לא.
אני רק מכירה קצת את כל הצדדים[משותלים, תורמים וחולי דיאליזה] ואת הנושא בכלל.

חורה לי מדברים נגד אבל גם חורה לי שמתקיפים את מי שלא רוצה לתרום.
ולמי שלא רוצה לתרום אני רק מאחלת שבחיים לא יעמוד בצד הנזקק....לא הוא ולא בן משפתחו.


ולרחמים: הרשימה שלך ממש לא נכונה.
כתבו מעלי כבר ורק אוסיף:
אם אישה צעירה מקבלת כליה ובזכות זה יולדת נניח חמישה ילדים. כל ילד נישא בבוא העת והצאצאים של אותה אישה לדורותיה נזקפים לכליה הזו. אז מה זה אומר? הצלת נפשות של מאות ואולי אף יותר...
אישה בדיאליזה לא יכולה להרות [למעט מקרים בודדים ממש] ובכלל לא מאפשרים לאישה להרות כבר בערכי קריאטנין הרבה לפני דיאליזה [למי שקצת מבין...]

גם הקטע של הזוגיות שגוי ולא נכון וממש לא ראוי שיכתב.
 
  • הוסף לסימניות
  • #51
נכתב ע"י Rרחמים;2394214:
כמה סיבות לא לתרום כליה:
1. התורם עלול לאבד את כיליתו היחידה ולמות בטרם עת, אם בגלל מחלה זיהומית, או מחלת הסרטן או תאונה וכו' וכו'.
2. בגיל מבוגר כיליה אחת יכולה שלא להספיק.
3. פגיעה בזוגיות גם אצל גברים וגם אצל נשים. [שמעתי מר' יצחק זילברשטיין, ואמר שר' אלישיב זצ"ל פסק שלכן אסור להסתיר את זה בשידוכים וחייבים להודיע שהבחור/ה תרמו כליה.]
4. זה שמקבל את הכיליה לא בהכרח יבריא, יכול להיות שהוא לא ישרוד יותר מכמה שנים ויקח את הכיליה איתו לקבר.
5. עצם ההרדמה והניתוח יש בהם סיכון.
6. התורם צריך להזהר יותר מכל אדם לשמור על כיליתו היחידה, גם במה שהוא אוכל ושותה וגם מבחינת מאמצים פיזיים ונפשיים מתחים ולחצים וכו'.

להציל חיי אדם לא חסרות דרכים, החל מעזרה לחשוכי בנים להביא חיים לעולם ודרך הצלת עוברים מהפלה ועד לעזרה לחולים במצבים שונים. עם הכח שהכליה נותנת לאדם הוא יכול להציל אלפי נפשות לעומת זאת כאשר הוא תורם את הכיליה הוא מציל רק אדם אחד.

נקודה נוספת, יש כל כך הרבה תאונות דרכים לא עלינו, שאנשים בין כה מתים, שם צריך להשפיע לתרום ולא מאנשים בריאים עם משפחה שהחיים לפניהם.

ולסיום אביא את שו"ת רדב"ז חלק ג סימן תרכז (אלף נב) שפוסק שאפילו אדם שמלך גוי אמר לו או שאחתוך לך אצבע או שאהרוג את חבירך לא חייב להקריב את אצבעו למען החיים של חבירו, וזה לשונו:

1. אדם יכול גם לאבד את עיניו, את רגליו, את ידיו ובכלל את חייו בכל מיני דרכים משונות. סטטיסטית הסיכוי של אדם בריא לאבד את הכליה האחת בתאונה, פציעה או סרטן, הרבה יותר קטנה מאשר שימות בתאונת דרכים. ובכל זאת כולנו נוסעים במכונית או באוטובוס ולא חשים לכך.
2. טעות. תרומת כליה מן החי קיימת כבר עשרות שנים, ולפי כל המחקרים אפשר לחיות בגיל מבוגר עם כליה אחת חיים תקינים לגמרי.
3. טענה מוזרה, לא שמעתי על בעיות בזוגיות בגלל תרומת כליה. יכול להיות שחייבים לספר על זה בשידוך. אני חושב שזה דווקא מהווה יתרון ונקודת זכות...
4. נכון. אז מה?
5. נכון, סיכון כמעט אפסי. גם בניתוחים פלסטיים יש את הסיכון הזה, ואנשים בכל זאת עושים אותם
6. צריך להקפיד על שתייה. לא להגיע למצב של התייבשות. באופן כללי מומלץ לכל אדם לא להגיע למצב של התייבשות... אין שום צורך להיזהר יותר מכל אדם אחר ממאמץ פיזי, מתח נפשי וכו', וכן לגבי האכילה. ומומלץ לכל אדם לאכול בריא ולהיזהר ממתחים נפשיים וכו'.
7. כל מה שתעשה בשביל להציל חיים של אנשים - בכל דרך שתמצא לנכון - תבורך משמיים...
8. כל המציל נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא (ויש כאלה שבאמת קיימו עולם מלא. מי שתרם את כלייתו לרב הבר - בעצם הציל כבר מאות אנשים. כנ"ל מי שתרם לד"ר אלכס בלינקי שהוא ראש מחלקה בבית חולים ומנתח בכיר
9. אין מה להשוות באיכות הכליה של תרומה מן המת לתרומה מן החי. בתרומה מן המת אחוזי ההצלחה נמוכים בהרבה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #52
שאלה שמסקרנת אותי:
מה דין כהן שתרם כליה, לעניין עבודת הקרבנות?
 
  • הוסף לסימניות
  • #53
נכתב ע"י גלבוע;2394280:
שאלה שמסקרנת אותי:
מה דין כהן שתרם כליה, לעניין עבודת הקרבנות?

כשר לעבודה

(רמב"ם הלכות ביאת מקדש פרק ו הלכה ז)
 
  • הוסף לסימניות
  • #54
חושבת שאם הייתה התנסחות מטעם פותח האשכול קצת פחות לוחצת- זה היה משיג את התוצאה של העלאת המודעות לחסד האדיר הזה.
קראתי לפני שנים את הספר:"חי אני", המתאר את הסבל הנוראי של חולי דיאליזה וכבר אז קבלתי חשק לתרום.
מקווה שבבוא העת המתאימה אוכל לעשות זאת ושלא יטילו עלי וטו משפחתי...
(והנה עוד סיבה שגורמת לאנשים לא לתרום: חשש של המשפחה הקרובה)

ונ.ב. קטן :ההשוואה ללידה לא קשורה משום כיוון.
 
  • הוסף לסימניות
  • #55
נכתב ע"י גלבוע;2394280:
שאלה שמסקרנת אותי:
מה דין כהן שתרם כליה, לעניין עבודת הקרבנות?

...
 
  • הוסף לסימניות
  • #56
נכתב ע"י hbecker;2394290:
נראה לי נחשב כבעל מום. אבל גם כהן שאיבד שן נחשב כבעל מום....וגם כהן שמאלי...

לא נכון
ראי הודעתי לעיל
 
  • הוסף לסימניות
  • #57
נכתב ע"י נוי;2394289:
ונ.ב. קטן :ההשוואה ללידה לא קשורה משום כיוון.

למה?
קראתי תורמות (בעלות ניסיון ;) ) שמספרות שזה הרגיש להן דומה.
 
  • הוסף לסימניות
  • #59
אגב,
יש עכשיו ב'בתוך המשפחה' סדרה מקסימה של תורם שמספר על תרומתו.
בגוף ראשון ואותנטי.
מומלץ לכולכם לחפש את העיתון!
 
  • הוסף לסימניות
  • #60
בנוגע למום, ככהן, זו אחת השאלות ששאלתי קודם ושנשאלתי אח"כ...
רמב"ם פרק ו' מהלכות ביאת מקדש הלכה ז':
אין פוסל באדם אלא מומין שבגלוי אבל מומין שבחלל הגוף כגון שנטלה כוליתו של אדם... עבודתו כשרה.
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

ושוב אני כאן, בתוך הסחרור הזה
הלוח הקהילתי – העדות החיה לדופק של כולנו – הופך לרשימת קניות אחת ענקית.
עייני רצות בין המודעות, והלב נחמץ.
אני קולט שמה שבאמת רלוונטי אליי אלו המודעות הקטנות יותר: המכירה של הבשר במחיר המוזל, החלוקה של הפירות, הסבסוד ההוא לביגוד.
ואז מגיע השיא, וזה הרגע שבו אני מרגיש את התסכול הכי חזק: למרות שאני בעצמי בקושי סוגר את החודש,
יש מודעה המבקשת ממני לתרום
אני אומר לעצמי: "רגע, מה הם רוצים ממני? אני עובד קשה, מביא משכורת, משלם חשבונות בזמן (חוץ מהארנונה... עוד לא פרסמו שיעורי הנחה..) אני לא יכול לבקש עזרה. באומרי לעצמי שתמיד יש מישהו שצריך יותר ממני, אך כשההוצאות קופצות פי שלושה, אני מוצא את עצמי חושב – אולי אני בעצמי צריך חלוקה? ובכל זאת---
---יש מודעה המבקשת ממני לתרום---
אבל, העובדה שמבקשים ממני היא התעודה הכי טובה שלי. זה אומר שבעיני העולם אני אדם חזק, יציב, כזה שיכול לתת. נכון, זה לא תמיד מרגיש ככה בחשבון הבנק, אבל המעמד הזה – להיות בצד שנותן ולא בצד שמקבל – הוא נכס ששווה יותר מהסכום שתרמתי.
אני לא "מסכן", אני שותף.
המודעות האלו הן לא נגדי, הן חלק מהמנגנון שלנו. אם יש לי אפשרות לתת משהו סמלי – אתן בשביל ההרגשה הטובה שלי. ואם אין לי? אמשיך הלאה בלי ייסורי מצפון. המשימה הכי חשובה שלי היא לשמח את משפחתי.
אני מזכיר לעצמי שהסחרור הזה הוא זמני.
המודעות יירדו, הבקשות יתחלפו, ואני אשאר עם המשפחה שלי והשלווה שלי, אסתכל על הבית שבניתי במו ידיי ובעבודה קשה.
-- ה"ביזנס" הכי הכי בשבילי!!!-
מנכ"לים וקומבינטורים יכולים למדוד הצלחה במספרים בבנק, אבל אני מודד אותה בערכים אחרים: כמה זמן איכות יש לי? כמה אני רגוע?
זה שאני לא "כריש" עכשיו, לא אומר שזה לא יקרה בעתיד. אבל לנסות להיות שם כשזה לא מתאים לי רגשית או כלכלית? זה מתכון לאסון. אני אהיה מבסוט מהמקום שלי עכשיו, בונה בסיס חזק ללא סיכונים הגומרים אותי. ובכל זאת, אני מסתכל למעלה כדי ללמוד, רק לא בשביל לקנאות.
"יופי לו, כל הכבוד", אני אגיד על מי שהצליח, ולא אתן לזה להוריד אותי.
אני בוחר להתמקד בחיים שלי, בצלחת שלי, ובשמחות הקטנות של היום-יום.

בשיתוף גימיני, ולא חש צורך להתנצל על כך!
אפשר לדבר רגע על פטור מתור? אחרי שבועיים של בין הזמנים וחוויות שליליות מאד מצד השימוש ש"פטור מתור", אשמח לשמוע את התרשמות ההמונים.

ההערות הבאות מתייחסים אך ורק למה שקורה במתקני שעשועים, ולא במקומות כמו בנק או בית מרקחת.

אז דבר ראשון צריך לאמר שברור שיש ילדים שצריכים פטור מתור בעליה למתקנים. יש ילדים שהנכות בולטת ויש גם כאילו שזה לא בולט.
אבל הפטור נועד למי שבאמת קשה לו לעמוד בתור. הוא לא מבין את המושג 'לעמוד בתור', וכשמכריחים אותו לעמוד בתור הוא מתנהג בצורה שמראה לכולם שזה מעבר ליכולות שלו. מי שיש לו אלרגיה לחלב לא אמור להתקשות בעמידה בתור, ואין שום סיבה לתת לו פטור. ובודאי שלא לכל האחים האהובים שלו.
ולכן ההערה כאן באה על ילדים אחרים שנראים שהם מנצלים את כל התור.

דוגמאות -

מחכים בתוא למתקן ואחרי מלא זמן, התור שלנו. מגיעה ילדה בת 10 וצועקת "יש לנו פטור מתור". למה? כי לאח שלה יש אלרגיה. אז האח ועוד שני אחים יכולים לעקוף את כל התור. ואז הם ירדו ורצו מיד לעלות שוב.

אחרי המתנה יחסית ארוכה בדוכן האוכל באיקאה, מדיעה אישה "יש לנו פטור מתור". אז בבקשה - אני צריכה להזמין 9 מנות פלאפל וכו'. 10 דקות לקח לה להזמין...

שוב במתקן, המתנה ממש ממש ארוכה, בערך 45 דקות. מגיעים 3 ילדים גדולים, נגיד 13-17. פטור מתור ו... עולים. אחד יש לו פטור והשניים האחרים? מלווים!

עמדתי ליד אישה שהילדים שלה חיכו הרבה זמן והיא התווכחה עם אישה שכל הילידים שלה היו עם פטור מתור. האישה עם הפטור אמרה לה - 'אנחנו פה כל שבוע וככה אנחנו עושים. את צריכה ללמוד להכיל את האחר...'

מה שמפריע לציבור הרחב זה שהם מרגישים מ-נ-ו-צ-ל-י-ם. אנשים כועסים מאד על האנשים שבאמת לא צריכים לעקוף את התור ובעצם רק גוזלים מהאחר.

היום היינו בלונה פארק דרך העירייה. הסתובבה שמועה שחילקו שם פטור מתור לילדים של אחמי"ם. אחיין, גיס של וכד'.

העניין הוא, שככל שעובר הזמן התופעה הזו מתרחבת יותר ויותר. ולדעתי זה פוגע קודם כל בציבור וברגישות שלו לכל הנושא הזה - ולא, זה לא מלמד אף אחד 'להכיל את השני' - אבל זה גם פוגע בכל הילדים שמקבלים פטור.

למה?
כי מי שבאמת אינו זקוק לפטור שכזה, מתחנך וקולט שהוא 'אני ואפסי עוד', ושהוא יכול לעשות 'מה שבא לו' ולעקוף את כולם. ככה אנחנו רוצים לחנך את ילדינו?
ומי שבאמת לא מסוגל לעמוד בתור, גם יפגע. למה? כי בסופו של דבר יעשו מה שעשו עם תווי החניה. יבטלו אותם. יפסיקו להנפיק אותם. כי יש יותר מידי זיופים ורמאויות, ובסוף מי יסבול מכל זה - מי שבאמת (באמת) צריך את זה.

מה אומרים? מוצדק בעיניכם?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה