מידע שימושי תרומת כליה - זה נהנה וזה לא חסר

אז ככה-
הראש הבריא (לדעתי) שלי-
בעצם מה הרעיון של לתרום כליה?-לעשות חסד עצום עם הזולת
ישנם חסדים עצומים שאפשר לעשות גם בלי לתרום כליה!

בואו נהיה רגע שם ולא נתעלם מהסביבה בדברים שנראים לנו "שוליים" אך הם חסדים גדולים לאין שיעור (חיוך למי שצריך, להתייחס יפה ,לעזור בתוך הבית ,הארת פנים...)
וכשנמצה או כשנרגיש לפחות שהגענו בכל השאר לדרגה גבוהה מספיק -אז נתרום כליה "בגופו ממש"...
(יש במשפחתי 2! תורמי כלייה וצר לי ההתאוששות ממש לא קלילה כל כך...)
 
נכתב ע"י שמחו;2395328:
זה עמדת חב"ד של הדור האחרון, זו לא עמדת ההלכה. ההלכה היא שמחלל שבת בפרהסיא, דינו כגוי לכל דבר.
למשל כאן:
שולחן ערוך חושן משפט סי' רסו סעיף ב -
שולחן ערוך חושן משפט הלכות אבידה ומציאה סימן רסו

חייב להחזיר אבידת ישראל אפי' היה בעל האבידה רשע ואוכל נבילה לתיאבון. אבל אוכל נבילה להכעיס הרי הוא אפיקורוס מישראל, והאפיקורסים והכותים וישראל המחלל שבת בפרהסיא אסור להחזיר להם אבידה, כעובד כוכבים.

נכון, ההלכה הנוהגת בהם בעניין השבת אבידה היא אותו הלכה שנוהגת בגוי, אבל יהודי הוא לעולם יהודי, לעולם יהודי, לעולם יהודי. לעולם יהיה חייב לשמור שבת, לעולם יהיה חלק מהאומה הנבחרת, ובעולם הבא גם ידונו אותו כיהודי.
 
נכתב ע"י צחור;2395583:
אז ככה-
הראש הבריא (לדעתי) שלי-
בעצם מה הרעיון של לתרום כליה?-לעשות חסד עצום עם הזולת
ישנם חסדים עצומים שאפשר לעשות גם בלי לתרום כליה!

בואו נהיה רגע שם ולא נתעלם מהסביבה בדברים שנראים לנו "שוליים" אך הם חסדים גדולים לאין שיעור (חיוך למי שצריך, להתייחס יפה ,לעזור בתוך הבית ,הארת פנים...)
וכשנמצה או כשנרגיש לפחות שהגענו בכל השאר לדרגה גבוהה מספיק -אז נתרום כליה "בגופו ממש"...
(יש במשפחתי 2! תורמי כלייה וצר לי ההתאוששות ממש לא קלילה כל כך...)

המחשבה באמת הגיונית
אך אני רואה בכך עצת היצר...
הרי תמיד שבן אדם רוצה להתחזק בדבר מה או לעשות מעשה טוב היצר אומר לנו - אבל קודם תהיה מושלם בדברים הקטנים..קודם תעזרי בתוך הבית וכו וכו
זה נכון לגמרי! תמיד צריך להתחזק בדברים היומיומיים אבל זה לחלוטין לא סותר....
 
נכתב ע"י צחור;2395583:
אז ככה-
הראש הבריא (לדעתי) שלי-
בעצם מה הרעיון של לתרום כליה?-לעשות חסד עצום עם הזולת
ישנם חסדים עצומים שאפשר לעשות גם בלי לתרום כליה!

בואו נהיה רגע שם ולא נתעלם מהסביבה בדברים שנראים לנו "שוליים" אך הם חסדים גדולים לאין שיעור (חיוך למי שצריך, להתייחס יפה ,לעזור בתוך הבית ,הארת פנים...)
וכשנמצה או כשנרגיש לפחות שהגענו בכל השאר לדרגה גבוהה מספיק -אז נתרום כליה "בגופו ממש"...
(יש במשפחתי 2! תורמי כלייה וצר לי ההתאוששות ממש לא קלילה כל כך...)

אבא שלי נסע על אופניים שבוע אחרי הניתוח!!
 
זה לא בדיוק ככה.
נכון שכל חיוך למישהו זה חסד,
אבל אי אפשר להשוות את התועלת שיהיה למישהו שנחייך אליו מאשר למישהו שנציל לו את החיים.
לא אמרתי שחייבים, אבל להגיד שקודם זה ואחרי זה ההוא...
לא נשמע לי נכון.
 
נכתב ע"י DigiTali;2395619:
המחשבה באמת הגיונית
אך אני רואה בכך עצת היצר...
הרי תמיד שבן אדם רוצה להתחזק בדבר מה או לעשות מעשה טוב היצר אומר לנו - אבל קודם תהיה מושלם בדברים הקטנים..קודם תעזרי בתוך הבית וכו וכו
זה נכון לגמרי! תמיד צריך להתחזק בדברים היומיומיים אבל זה לחלוטין לא סותר....
הכל טוב ויפה
לא אמרתי להיות מושלם בכלום
ובכל זאת יש הבדל..
(מאוד בעד לתרום! שלא יובן מדברי -מי שיכול-שיתרום! אין כמו הסיפוק שאחרי-להחזיר אמא בריאה למשפחה של 9 ילדים שמחכים לה...לדוג')
 
נכתב ע"י גלבוע;2395643:
זה לא בדיוק ככה.
נכון שכל חיוך למישהו זה חסד,
אבל אי אפשר להשוות את התועלת שיהיה למישהו שנחייך אליו מאשר למישהו שנציל לו את החיים.
לא אמרתי שחייבים, אבל להגיד שקודם זה ואחרי זה ההוא...
לא נשמע לי נכון.
זהו בדיוק -החסדים שאדם דש בעקביו....
 
נכנסתי לאתר מתנת חיים והנה ציטוט מעניין של תורמת כליה :

"נחשפתי במקרה לכל נושא תרומות כליה אלטרואיסטיות ועמותת מתנת חיים בכתבה שקראתי בעיתון.

האמת שנדהמתי, יצא לי לפגוש חולי כליה ולשמוע על הסבל הרב שלהם, אפילו התנדבתי פעם במסגרת ארגון עזר מציון וישבתי ליד אישה חולת כליות בזמן טיפול בדיאליזה, ונוכחתי בזמן הקצר הזה כמה זה נורא וכמה סבל כרוך במצב הזה.


אולם אף פעם לא הייתי חולמת על מצב שבו בן אדם בריא שלא חסר לו כלום בחיים ולא משעמם לו, הולך ומכניס את עצמו לניתוח, נותן איבר מגופו למישהו אחר ועוד שהוא כלל לא מכירו ואינו בן משפחה. זה מצב שאין בו לכאורה שום היגיון ובעצם כל ההיגיון אמור להיות נגד זה.

אבל האמת שהייתה שם, בכתבה, נכנסה ללב ולא הרפתה – שזו מצווה אדירה שבהישג יד, שיש כאן הזדמנות לעשות משהו כל כך ענק, ממש להציל חיים, ובמחיר כל כך קטן בעצם מצד התורם – סיכון קל והגיוני, אי נוחות זמנית וכאבים לא בלתי אפשריים לתקופה קצרה בלבד. כמה פעמים בחיים מזדמנת לבן אדם לעשות משהו כל כך גדול משמעותי ונצחי.

הרבה פעמים שומעים על צרות וקשיים של אחרים וגם משתדלים לעזור – מתפללים תומכים פיזית כלכלית רגשית וכו' אולם האמת היא שאין לנו באמת דרך להוציא אותו מהצרה, אלא מקסימום להקל ולעזור.

ופה יש הזדמנות מדהימה להוציא בן אדם מהסבל הנוראי שלו ולתת לו חיים טובים ובריאים במחיר כל כך קטן וזמני בשבילי.

במשך שנתיים לא עשיתי כלום בעניין אולם מדי פעם הייתי נזכרת ומבטיחה לעצמי לבדוק ולחשוב, עד שיום אחד נתקלתי במקרה שוב בכתבה הזו ששמרתי והחלטתי שהגיע הזמן לפנות לעמותת מתנת חיים."
 
אבל מי שיכול ובריא.......אני באמת לא מבינה למה לא?
ומי שחושש מבחינה בריאותית וכו..
כל המחקרים אומרים שאין כל נזק...
ולהפך - גילו שמי שתרם חי יותר (בגלל בריאותם של התורמים)
אם חלילה הכליות נהיות חולות...הם נהיות ביחד...לא רק אחת...כך ששתיים לא יעזרו פה
הסיכוי היחיד בעולם שכליה אחת מצילה את חברתה - זה בתאונה וכדומה לא עלינו
נכתב ע"י DigiTali;2395398:
אני כמה חודשים אחרי לידה ובעלי בשלב הזה לא תומך בזה...ולי אין רשות לעשות כלום בלי תמיכתו...הלוואי ויכולתי!
יש פה מישהי שמתנדבת לעזור?
בעז"ה בהמשך בזמן המתאים אשמח לעשות את הצעד....הלואי שאהיה בריאה ומתאימה

כמו שלך יש סיבות ואילוצים, כך יש גם לאחרים.
 
נכתב ע"י efrat1;2395678:
כמו שלך יש סיבות ואילוצים, כך יש גם לאחרים.

הלואי שאנשים לא היו תורמים רק בגלל סיבות משתנות כאלה...
ניראה אותם כשהם יגמרו רצים לתרום
 
נכתב ע"י DigiTali;2395741:
הלואי שאנשים לא היו תורמים רק בגלל סיבות משתנות כאלה...
ניראה אותם כשהם יגמרו רצים לתרום

שאלת למה התקיפו את התגובות שלך.
בגלל הנימה הזו של ה'נראה אותם' וזה.
כאילו זה הדבר הכי הזוי בעולם, שהם לא עומדים בתור לתרום.

אי אפשר לדבר בצורה כזו בלתי-מבינה על דבר שהוא כל כך לא פשוט בשביל אנשים.
ולתרום חלק מהגוף שלהם זה מרגיש להם מאד לא פשוט. בין אם את מסכימה ובין אם לא.
(שמת לב שרק בקושי הרב וואזנר התיר לתרום?)
 
אני חושבת שהגישה צריכה להיות:
אתה רוצה לתרום? כל הכבוד. אשריך ואשרי חלקך.
הלוואי וגם אנחנו נגיע לזה, מתוך רצון פנימי ולא מתוך לחץ....

לא לצאת נגד מי שלא מוכן לתרום, אפשר להבין אותם גם אם לא מסכימים איתם.
כן להעריך מי שכן מסוגל.
לעודד תרומה בדרכים נעימות, ע"י מיגור הפחד [ש 99.9% ממנו מוטעה]

מה כן?
מי שלא מוכן לתרום כי זה מסוכן, כי זה מפחיד, כי זה קשה, כי זה וכו'. אז אם ח"ו יום יבוא ובמשפחתו מישהו יצטרך כליה ואין תורם מתאים במשפחה- שימשיך עם הדעה שלו עד הסוף ולא יתחנן שיתנו לנצרך אצלו במשפחה כליה. פעמים רבות אין תורם מתאים במשפחה, מכל מיני סיבות.
כי זה כבר קצת.....חוצפה אפילו. חשוב לזכור מה אמרו 3, 4 או 5 שנים קודם.

העיקר- שתהיה בריאות איתנה לכל עמ"י, באשר הם.
 
נכתב ע"י DigiTali;2395741:
הלואי שאנשים לא היו תורמים רק בגלל סיבות משתנות כאלה...
ניראה אותם כשהם יגמרו רצים לתרום

נראה אותך :)
 
נכתב ע"י גלבוע;2395762:
שאלת למה התקיפו את התגובות שלך.
בגלל הנימה הזו של ה'נראה אותם' וזה.
כאילו זה הדבר הכי הזוי בעולם, שהם לא עומדים בתור לתרום.

אי אפשר לדבר בצורה כזו בלתי-מבינה על דבר שהוא כל כך לא פשוט בשביל אנשים.
ולתרום חלק מהגוף שלהם זה מרגיש להם מאד לא פשוט. בין אם את מסכימה ובין אם לא.
(שמת לב שרק בקושי הרב וואזנר התיר לתרום?)

ניראה אותם זה כבר נימה שהגיעה אחרי קריאת כל האשכול עם האשמות מכוערות, העלבות ותוכחות...
כאילו הכרחתי פה מישהו או דרשתי פה ממישהו
כאילו פגעתי במי שלא עושה זאת....רק שאלתי למה לא?
כתבתי בסה"כ את תחושותי כלפי קרירות האנשים בנושא
ניראה אותם - כן! אני מרגישה כבר משני צידי המתרס...
ויודעים מה?
קיבלתי את התשובה שלי....
הבנתי למה לא,
כי אנחנו (כן אני מכלילה את עצמי) אנשים אנוכיים! מפונקים! רכושניים! פחדנים!
את הדברים האלו אתם אמרתם...לא אני!

וסליחה שלא התייפייפתי וכתבתי את זה בצורה שתערב לאזנכם...
אני חושבת שמי שמסוגל ויכול לתרום ולא תורם זכותו המלאה כמובן
מי שהחליט לתרום - יפה מאוד מצידו..הוא עשה צעד מתבקש והגיוני...
בסה"כ רציתי להבהיר את הנקודה שזה צעד נגיש, מתבקש בהחלט, הגיוני בהחלט ולא רחוק ושייך לנאצלים בלבד
 
נכתב ע"י DigiTali;2395819:
ניראה אותם זה כבר נימה שהגיעה אחרי קריאת כל האשכול עם האשמות מכוערות, העלבות ותוכחות...
כאילו הכרחתי פה מישהו או דרשתי פה ממישהו
כאילו פגעתי במי שלא עושה זאת....רק שאלתי למה לא?
כתבתי בסה"כ את תחושותי כלפי קרירות האנשים בנושא
ניראה אותם - כן! אני מרגישה כבר משני צידי המתרס...
ויודעים מה?
קיבלתי את התשובה שלי....
הבנתי למה לא,
כי אנחנו (כן אני מכלילה את עצמי) אנשים אנוכיים! מפונקים! רכושניים! פחדנים!
את הדברים האלו אתם אמרתם...לא אני!

אני מפחדת, בהחלט!
ואני לא מתביישת לומר את זה.


האם את מסוגלת להתגבר על כל הפחדים שלך?
 
יש לי רעיון
אולי לרפואת כל חולי עמך ישראל המחכים להשתלה,
להפסיק עם המריבות באשכול


נ.ב. עוד כמה תגובות כאלו והאשכול נמחק
 
שני דברים למדתי מהאשכול.
א. כמה חשוב וקשה [רגשית] לתרום כלייה.
ב. וכמה קשה לומר טעיתי.
 
נכתב ע"י hbecker;2395786:
אז אם ח"ו יום יבוא ובמשפחתו מישהו יצטרך כליה ואין תורם מתאים במשפחה- שימשיך עם הדעה שלו עד הסוף ולא יתחנן שיתנו לנצרך אצלו במשפחה כליה. פעמים רבות אין תורם מתאים במשפחה, מכל מיני סיבות.
כי זה כבר קצת.....חוצפה אפילו. חשוב לזכור מה אמרו 3, 4 או 5 שנים קודם.

העיקר- שתהיה בריאות איתנה לכל עמ"י, באשר הם.

יש דברים שהגיוני לעשות עבור בן משפחה ולא הגיוני לזרים. זה מעשה מרומם ונאצל כשזה לזר, אבל זה לא הגיוני. יש "משוגעים" בעולם ובלעדיהם הוא לא מתקיים, אבל הרוב נורמלים וזה בסדר ואין טעם לבוא בטענות ולהטיף.

כמו שאם צריך ניתוח עבור ילד מוכרים את הדירה? האם תדרשי מזרים למכור את הדירה עבור הילד שלך? לתת חלק מהגוף זה יותר מלמכור את הבית.

אז בשביל מישהו מהקרובים הגיוני להכנס לסיכון. הגיוני למכור את הדירה. הגיוני להקדיש את החיים. לא הגיוני לעשות את זה עבור זרים.
(ותמיד יש את הסיפורים על גדולים שמנעו אוכל מילדיהם עבור זרים. אני באמת תוהה אם מי שמטיף לתת כליה מסתפק בלהלביש לילדיו את המינימום ההכרחי ואת שאר הכסף תורם למשפחות שאין להן אפילו את זה. זה יותר בסיסי מלתרום כליה)
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

ושוב אני כאן, בתוך הסחרור הזה
הלוח הקהילתי – העדות החיה לדופק של כולנו – הופך לרשימת קניות אחת ענקית.
עייני רצות בין המודעות, והלב נחמץ.
אני קולט שמה שבאמת רלוונטי אליי אלו המודעות הקטנות יותר: המכירה של הבשר במחיר המוזל, החלוקה של הפירות, הסבסוד ההוא לביגוד.
ואז מגיע השיא, וזה הרגע שבו אני מרגיש את התסכול הכי חזק: למרות שאני בעצמי בקושי סוגר את החודש,
יש מודעה המבקשת ממני לתרום
אני אומר לעצמי: "רגע, מה הם רוצים ממני? אני עובד קשה, מביא משכורת, משלם חשבונות בזמן (חוץ מהארנונה... עוד לא פרסמו שיעורי הנחה..) אני לא יכול לבקש עזרה. באומרי לעצמי שתמיד יש מישהו שצריך יותר ממני, אך כשההוצאות קופצות פי שלושה, אני מוצא את עצמי חושב – אולי אני בעצמי צריך חלוקה? ובכל זאת---
---יש מודעה המבקשת ממני לתרום---
אבל, העובדה שמבקשים ממני היא התעודה הכי טובה שלי. זה אומר שבעיני העולם אני אדם חזק, יציב, כזה שיכול לתת. נכון, זה לא תמיד מרגיש ככה בחשבון הבנק, אבל המעמד הזה – להיות בצד שנותן ולא בצד שמקבל – הוא נכס ששווה יותר מהסכום שתרמתי.
אני לא "מסכן", אני שותף.
המודעות האלו הן לא נגדי, הן חלק מהמנגנון שלנו. אם יש לי אפשרות לתת משהו סמלי – אתן בשביל ההרגשה הטובה שלי. ואם אין לי? אמשיך הלאה בלי ייסורי מצפון. המשימה הכי חשובה שלי היא לשמח את משפחתי.
אני מזכיר לעצמי שהסחרור הזה הוא זמני.
המודעות יירדו, הבקשות יתחלפו, ואני אשאר עם המשפחה שלי והשלווה שלי, אסתכל על הבית שבניתי במו ידיי ובעבודה קשה.
-- ה"ביזנס" הכי הכי בשבילי!!!-
מנכ"לים וקומבינטורים יכולים למדוד הצלחה במספרים בבנק, אבל אני מודד אותה בערכים אחרים: כמה זמן איכות יש לי? כמה אני רגוע?
זה שאני לא "כריש" עכשיו, לא אומר שזה לא יקרה בעתיד. אבל לנסות להיות שם כשזה לא מתאים לי רגשית או כלכלית? זה מתכון לאסון. אני אהיה מבסוט מהמקום שלי עכשיו, בונה בסיס חזק ללא סיכונים הגומרים אותי. ובכל זאת, אני מסתכל למעלה כדי ללמוד, רק לא בשביל לקנאות.
"יופי לו, כל הכבוד", אני אגיד על מי שהצליח, ולא אתן לזה להוריד אותי.
אני בוחר להתמקד בחיים שלי, בצלחת שלי, ובשמחות הקטנות של היום-יום.

בשיתוף גימיני, ולא חש צורך להתנצל על כך!
אפשר לדבר רגע על פטור מתור? אחרי שבועיים של בין הזמנים וחוויות שליליות מאד מצד השימוש ש"פטור מתור", אשמח לשמוע את התרשמות ההמונים.

ההערות הבאות מתייחסים אך ורק למה שקורה במתקני שעשועים, ולא במקומות כמו בנק או בית מרקחת.

אז דבר ראשון צריך לאמר שברור שיש ילדים שצריכים פטור מתור בעליה למתקנים. יש ילדים שהנכות בולטת ויש גם כאילו שזה לא בולט.
אבל הפטור נועד למי שבאמת קשה לו לעמוד בתור. הוא לא מבין את המושג 'לעמוד בתור', וכשמכריחים אותו לעמוד בתור הוא מתנהג בצורה שמראה לכולם שזה מעבר ליכולות שלו. מי שיש לו אלרגיה לחלב לא אמור להתקשות בעמידה בתור, ואין שום סיבה לתת לו פטור. ובודאי שלא לכל האחים האהובים שלו.
ולכן ההערה כאן באה על ילדים אחרים שנראים שהם מנצלים את כל התור.

דוגמאות -

מחכים בתוא למתקן ואחרי מלא זמן, התור שלנו. מגיעה ילדה בת 10 וצועקת "יש לנו פטור מתור". למה? כי לאח שלה יש אלרגיה. אז האח ועוד שני אחים יכולים לעקוף את כל התור. ואז הם ירדו ורצו מיד לעלות שוב.

אחרי המתנה יחסית ארוכה בדוכן האוכל באיקאה, מדיעה אישה "יש לנו פטור מתור". אז בבקשה - אני צריכה להזמין 9 מנות פלאפל וכו'. 10 דקות לקח לה להזמין...

שוב במתקן, המתנה ממש ממש ארוכה, בערך 45 דקות. מגיעים 3 ילדים גדולים, נגיד 13-17. פטור מתור ו... עולים. אחד יש לו פטור והשניים האחרים? מלווים!

עמדתי ליד אישה שהילדים שלה חיכו הרבה זמן והיא התווכחה עם אישה שכל הילידים שלה היו עם פטור מתור. האישה עם הפטור אמרה לה - 'אנחנו פה כל שבוע וככה אנחנו עושים. את צריכה ללמוד להכיל את האחר...'

מה שמפריע לציבור הרחב זה שהם מרגישים מ-נ-ו-צ-ל-י-ם. אנשים כועסים מאד על האנשים שבאמת לא צריכים לעקוף את התור ובעצם רק גוזלים מהאחר.

היום היינו בלונה פארק דרך העירייה. הסתובבה שמועה שחילקו שם פטור מתור לילדים של אחמי"ם. אחיין, גיס של וכד'.

העניין הוא, שככל שעובר הזמן התופעה הזו מתרחבת יותר ויותר. ולדעתי זה פוגע קודם כל בציבור וברגישות שלו לכל הנושא הזה - ולא, זה לא מלמד אף אחד 'להכיל את השני' - אבל זה גם פוגע בכל הילדים שמקבלים פטור.

למה?
כי מי שבאמת אינו זקוק לפטור שכזה, מתחנך וקולט שהוא 'אני ואפסי עוד', ושהוא יכול לעשות 'מה שבא לו' ולעקוף את כולם. ככה אנחנו רוצים לחנך את ילדינו?
ומי שבאמת לא מסוגל לעמוד בתור, גם יפגע. למה? כי בסופו של דבר יעשו מה שעשו עם תווי החניה. יבטלו אותם. יפסיקו להנפיק אותם. כי יש יותר מידי זיופים ורמאויות, ובסוף מי יסבול מכל זה - מי שבאמת (באמת) צריך את זה.

מה אומרים? מוצדק בעיניכם?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה