מידע שימושי תרומת כליה - זה נהנה וזה לא חסר

נכתב ע"י ELFISH;2395831:
יש דברים שהגיוני לעשות עבור בן משפחה ולא הגיוני לזרים. זה מעשה מרומם ונאצל כשזה לזר, אבל זה לא הגיוני. יש "משוגעים" בעולם ובלעדיהם הוא לא מתקיים, אבל הרוב נורמלים וזה בסדר ואין טעם לבוא בטענות ולהטיף.

כמו שאם צריך ניתוח עבור ילד מוכרים את הדירה? האם תדרשי מזרים למכור את הדירה עבור הילד שלך? לתת חלק מהגוף זה יותר מלמכור את הבית.

אז בשביל מישהו מהקרובים הגיוני להכנס לסיכון. הגיוני למכור את הדירה. הגיוני להקדיש את החיים. לא הגיוני לעשות את זה עבור זרים.
(ותמיד יש את הסיפורים על גדולים שמנעו אוכל מילדיהם עבור זרים. אני באמת תוהה אם מי שמטיף לתת כליה מסתפק בלהלביש לילדיו את המינימום ההכרחי ואת שאר הכסף תורם למשפחות שאין להן אפילו את זה. זה יותר בסיסי מלתרום כליה)


נו באמת,
יש הבדל בין לתרום לבן משפחה לבין לתרום לאדם זר, אבל לכנות את המהלך הזה "לא הגיוני" ואת התורמים "משוגעים"
קצת מרחיק לכת... (קצת הרבה, המון...)
 
נכתב ע"י ELFISH;2395831:
יש דברים שהגיוני לעשות עבור בן משפחה ולא הגיוני לזרים. זה מעשה מרומם ונאצל כשזה לזר, אבל זה לא הגיוני. יש "משוגעים" בעולם ובלעדיהם הוא לא מתקיים, אבל הרוב נורמלים וזה בסדר ואין טעם לבוא בטענות ולהטיף.

כמו שאם צריך ניתוח עבור ילד מוכרים את הדירה? האם תדרשי מזרים למכור את הדירה עבור הילד שלך? לתת חלק מהגוף זה יותר מלמכור את הבית. ?????

אז בשביל מישהו מהקרובים הגיוני להכנס לסיכון. הגיוני למכור את הדירה. הגיוני להקדיש את החיים. לא הגיוני לעשות את זה עבור זרים.
(ותמיד יש את הסיפורים על גדולים שמנעו אוכל מילדיהם עבור זרים. אני באמת תוהה אם מי שמטיף לתת כליה מסתפק בלהלביש לילדיו את המינימום ההכרחי ואת שאר הכסף תורם למשפחות שאין להן אפילו את זה. זה יותר בסיסי מלתרום כליה)?????
ממש ממש לא
 
נכתב ע"י ארנבת;2395826:
אני מפחדת, בהחלט!
ואני לא מתביישת לומר את זה.


האם את מסוגלת להתגבר על כל הפחדים שלך?

קשה לי מאוד
אבל כדי להביא ילדים לעולם התגברתי על כל פחדי
יש מטרות (הקשורות בחיים ומוות) שפחד זה לא שיקול (אצלי לפחות)
 
נכתב ע"י ELFISH;2395831:
יש דברים שהגיוני לעשות עבור בן משפחה ולא הגיוני לזרים. זה מעשה מרומם ונאצל כשזה לזר, אבל זה לא הגיוני. יש "משוגעים" בעולם ובלעדיהם הוא לא מתקיים, אבל הרוב נורמלים וזה בסדר ואין טעם לבוא בטענות ולהטיף.

כמו שאם צריך ניתוח עבור ילד מוכרים את הדירה? האם תדרשי מזרים למכור את הדירה עבור הילד שלך? לתת חלק מהגוף זה יותר מלמכור את הבית.

אז בשביל מישהו מהקרובים הגיוני להכנס לסיכון. הגיוני למכור את הדירה. הגיוני להקדיש את החיים. לא הגיוני לעשות את זה עבור זרים.
(ותמיד יש את הסיפורים על גדולים שמנעו אוכל מילדיהם עבור זרים. אני באמת תוהה אם מי שמטיף לתת כליה מסתפק בלהלביש לילדיו את המינימום ההכרחי ואת שאר הכסף תורם למשפחות שאין להן אפילו את זה. זה יותר בסיסי מלתרום כליה)

פיספסת את הנקודה. אם תקראי את ההודעה שלי שוב, תראי שמה שכתבת לא קשור בכלל להודעה שלי משום כיוון.
ברור שיש דברים שהגיוני לעשות עבור בן משפחה [אגב לא לכולם זה ברור]. אבל לא הגיוני לא להסכים לתרום לזר ואז כשמישהו במשפחה שלך צריך ולא נמצא תורם במשפחה לבקש מעמ"י, ממישהו זר, לתרום.
למה שמישהו זר יתרום למשפחה שלך כשאתה לא רצית לתרום למישהו זר?
יש הרבה שזקוקים להשתלה שלא נקטו במשפחתם בעמדה מתנגדת.

זה מה שכתבתי. תקראי שוב. תביני שפשוט לא הבנת.

אני בכלל נוקטת בשום עמדה. מבינה את ואת אלו אבל יש דברים שצריכים להיות ברורים כמו הנקודה הנ"ל.
ואני מכירה מקרה כזה, טרי, טרי....גבר שלא רצה לתרום [נרשם תרום מח עצם ואז גילו שיש צורך גם בכליה ולא הסכים לתרום] ואחרי שנתיים אשתו חלתה בסרטן בכליות [בשתיהן] ונזקקת להשתלה והוא מתחנן לקבל עבורה כליה מתורם זר.
נוט, לי זה לא הגיוני. עם כל הכבוד.
 
נכתב ע"י ELFISH;2395831:
יש דברים שהגיוני לעשות עבור בן משפחה ולא הגיוני לזרים. זה מעשה מרומם ונאצל כשזה לזר, אבל זה לא הגיוני. יש "משוגעים" בעולם ובלעדיהם הוא לא מתקיים, אבל הרוב נורמלים וזה בסדר ואין טעם לבוא בטענות ולהטיף.

כמו שאם צריך ניתוח עבור ילד מוכרים את הדירה? האם תדרשי מזרים למכור את הדירה עבור הילד שלך? לתת חלק מהגוף זה יותר מלמכור את הבית.

אז בשביל מישהו מהקרובים הגיוני להכנס לסיכון. הגיוני למכור את הדירה. הגיוני להקדיש את החיים. לא הגיוני לעשות את זה עבור זרים.
(ותמיד יש את הסיפורים על גדולים שמנעו אוכל מילדיהם עבור זרים. אני באמת תוהה אם מי שמטיף לתת כליה מסתפק בלהלביש לילדיו את המינימום ההכרחי ואת שאר הכסף תורם למשפחות שאין להן אפילו את זה. זה יותר בסיסי מלתרום כליה)

זהו בדיוק נקודת ה"ויכוח" שלנו
לדעתי זה מרומם ונאצל אבל הגיוני לחלוטין! (לי יש 2, לך אין כלום, אחת מספיקה לי ואחת מספיקה לך, למה שלא אחלוק? זאת משוואה פשוטה והגיונית)
ובטח שהם לא משוגעים...
זה ממש לא כמו למכור את הבית..למכור את הבית = שנים רבות של עבודה קשה וחיסכון, פה מדובר במקסימום חודש
הגיוני להכנס לסיכון בשביל כל אחינו בית ישראל...כולנו אחים כולנו יהודים ותכלס אם תחפש ממש כולנו גם קרובי משפחה
 
נכתב ע"י hbecker;2395863:
גבר שלא רצה לתרום [מרשם והחליט בסוף שלא בא לו] ואחרי שנתיים אשתו חלתה בסרטן בכליות [בשתיהן] ונזקקת להשתלה והוא מתחנן לקבל עבורה כליה מתורם זר.
נוט, לי זה לא הגיוני. עם כל הכבוד.

את אומרת שהוא כבר נרשם, אז כנראה שהוא לא התנגד לזה כל כך. ובסוף תפס רגליים קרות. זה לא נחשב "לא בא לו"- הוא התקשה בזה. וזה מובן ואת לא יודעת מה היה המקום שלו. וכעת הוא מבקש מאחרים, כי הוא יודע שיש כאלו שמסוגלים למה שהוא לא היה מסוגל. והוא ודאי מעריך אותם מאד.
 
נכתב ע"י userit;2395892:
את אומרת שהוא כבר נרשם, אז כנראה שהוא לא התנגד לזה כל כך. ובסוף תפס רגליים קרות. זה לא נחשב "לא בא לו"- הוא התקשה בזה. וזה מובן ואת לא יודעת מה היה המקום שלו. וכעת הוא מבקש מאחרים, כי הוא יודע שיש כאלו שמסוגלים למה שהוא לא היה מסוגל. והוא ודאי מעריך אותם מאד.

הוא לא נרשם הוא נרשם לתרום מח עצם וגילו שישי צורך בכליה והוא לא הסכים לתרום כי פחד.
בראש שלי הסיפור כל כך מוכר שמתוך זה "שכחתי" להבהיר ולהרחיב כאילו לכולם זה מוכר.
אגב, גם למח עצם הוא נרשם סתם ברגע של סטייל כי כמה חברים שהיו איתו עברו ליד שולחן החתמה וחתמו אז הוא הצטרף.
 
נכתב ע"י hbecker;2395900:
הוא לא נרשם הוא נרשם לתרום מח עצם וגילו שישי צורך בכליה והוא לא הסכים לתרום כי פחד.

אוקי, אז אמרת בעצמך- הוא פחד. לא חשב שזו תרומה לא לגיטימית, אלא פחד מלתרום.
 
נכתב ע"י userit;2395907:
אוקי, אז אמרת בעצמך- הוא פחד. לא חשב שזו תרומה לא לגיטימית, אלא פחד מלתרום.

נכון.
אבל אם אתה פחדת.
אל תצפה שאחרים יתרמו לך....
יש הרבה קודמים- כאלו שבמשפחתם הסכימו לתרום או כבר תרמו או בתהליך או במחשבה.


מה תגידי על אב שלא רוצה לתרום לבת שלו כי הוא מפחד אבל מתחנן שמישהו אחר יעשה את זה???

כולם מפחדים מניתוח. יש כאלו שמוכנים להתגבר על הפחד ולתרום. אז למה שיתגברו בשביל מישהו שלא התגבר.

אולי נשאר כאן חלוקי דעות. אבל אני לא מבינה את זה.
אולי כי אני רואה את הדברים, מכל הצדדים, של מסרבים, פחדנים, תורמים, מושתלים, נזקקים, מאוד מקרוב.
אולי.
 
אוקיי,
בואו נעבור לשלב הבא:
יש כאן מישהו שעדיין לא נרשם למאגר מח עצם?
זה לא לוקח מהבנ"א כמעט כלום....
 
נכתב ע"י גלבוע;2395955:
אוקיי,
בואו נעבור לשלב הבא:
יש כאן מישהו שעדיין לא נרשם למאגר מח עצם?
זה לא לוקח מהבנ"א כמעט כלום....

איפה באמת אפשר להרשם?
אני יודעת שבצבא לוקחים מכולם...
 
נכתב ע"י גלבוע;2395955:
אוקיי,
בואו נעבור לשלב הבא:
יש כאן מישהו שעדיין לא נרשם למאגר מח עצם?
זה לא לוקח מהבנ"א כמעט כלום....

האמת שאת הנושא של תרומת כליה בדקתי ממש לעומק,
על מאגר מח עצם לא זכור לי ששמעתי.

אשמח אם מישהו יפרט על תהליך התרומה של מח עצם, או יתן קישור רלוונטי.
 
נכתב ע"י שושן צחור;2395966:
האמת שאת הנושא של תרומת כליה בדקתי ממש לעומק,
על מאגר מח עצם לא זכור לי ששמעתי.

אשמח אם מישהו יפרט על תהליך התרומה של מח עצם, או יתן קישור רלוונטי.

מתוך האתר של עזר מציון:

שם ביצוע התהליך, מקבל התורם במשך ארבעה ימים, זריקות המעודדות את ייצור תאי האב במח העצם בכמות מוגברת, ו"זריקתם" לזרם הדם ההיקפי (שזורם בגוף). זריקות אלו נקראות נויפוגן (GCSF) והן עלולות לגרום לתורם להרגשה של "שפעת" קלה, כלומר : ייתכנו כאבי עצמות קלים כדוגמת כאבי גב, או כאבים בעצמות הארוכות של הגפיים, הנעלמים בקלות ע"י לקיחת כדור אקמול (פאראצטמול).
ביום החמישי, מגיע התורם למרכז רפואי (בו פגש קודם לכו את הרופא), לצורך ביצוע האיסוף. המשך תהליך התרומה פשוט ודומה לתרומת דם רגילה: באמצעות מחט המוחדרת לווריד הזרוע שואבים דם מהתורם. הדם עובר דרך מכונה מיוחדת שמפרידה ממנו את התאים צעירים ש"נזרקו" ממח העצם הודות לזריקות שקיבל. תאים אלו נאספים בשקית פלסטיק
קטנה (300 סמ"ק) וכל יתר הדם חוזר אל התורם באמצעות מחט המוחדרת לווריד הזרוע השנייה. זאת, ללא הרדמה, ללא כאב וללא כל תופעות לוואי.

תהליך התרומה עשוי להתבצע ביום אחד למשך 5-6 שעות, או ביומיים.
משך האיסוף תלוי בגיל ומשקל החולה כמו גם במשקל התורם.
כאמור, הפעולה עצמה, אינה מכאיבה, אבל מצריכה ישיבה (או שכיבה) במקום אחד. כמובן שניתן לאכול או לקרוא/לצפות בטלוויזיה במהלך האיסוף.

התורם, למעשה, לא מאבד דם כלל ואילו התאים הצעירים שהופרדו מזרם דמו מתרבים מעצמם במהירות, תוך יממה אחת.
אותם תאים שנלקחו מהתורם, מועברים לדמו של החולה במהירות, באמצעות עירוי, ובהגיעם אל מח העצם הם מתחילים לייצר תאי דם בריאים.
 
נכתב ע"י שושן צחור;2395966:
האמת שאת הנושא של תרומת כליה בדקתי ממש לעומק,
על מאגר מח עצם לא זכור לי ששמעתי.

אשמח אם מישהו יפרט על תהליך התרומה של מח עצם, או יתן קישור רלוונטי.

בשביל לתרום מח עצם צריך להימצא מתאים........
לכל אחד יש בודדים שמתאימים לו (בעיקר משפחה)....ולכן מאוד נדיר לתרום מח עצם...פשוט צריך וכדאי להצטרף למאגר (יש לעזר מציון מאגר ענק) ואולי יום אחד תזכו להציל חיים
 
תודה, בקר.

התהליך מתחיל בהרשמה פשוטה, בלי שום התערבות רפואית?
ועוד שאלה- האם יש הגבלות של אוכלוסיות שאינן יכולות לתרום? (כמו נשים צעירות בתרומת כליה)
 
נכתב ע"י hbecker;2395968:
מתוך האתר של עזר מציון:

שם ביצוע התהליך, מקבל התורם במשך ארבעה ימים, זריקות המעודדות את ייצור תאי האב במח העצם בכמות מוגברת, ו"זריקתם" לזרם הדם ההיקפי (שזורם בגוף). זריקות אלו נקראות נויפוגן (GCSF) והן עלולות לגרום לתורם להרגשה של "שפעת" קלה, כלומר : ייתכנו כאבי עצמות קלים כדוגמת כאבי גב, או כאבים בעצמות הארוכות של הגפיים, הנעלמים בקלות ע"י לקיחת כדור אקמול (פאראצטמול).
ביום החמישי, מגיע התורם למרכז רפואי (בו פגש קודם לכו את הרופא), לצורך ביצוע האיסוף. המשך תהליך התרומה פשוט ודומה לתרומת דם רגילה: באמצעות מחט המוחדרת לווריד הזרוע שואבים דם מהתורם. הדם עובר דרך מכונה מיוחדת שמפרידה ממנו את התאים צעירים ש"נזרקו" ממח העצם הודות לזריקות שקיבל. תאים אלו נאספים בשקית פלסטיק
קטנה (300 סמ"ק) וכל יתר הדם חוזר אל התורם באמצעות מחט המוחדרת לווריד הזרוע השנייה. זאת, ללא הרדמה, ללא כאב וללא כל תופעות לוואי.

תהליך התרומה עשוי להתבצע ביום אחד למשך 5-6 שעות, או ביומיים.
משך האיסוף תלוי בגיל ומשקל החולה כמו גם במשקל התורם.
כאמור, הפעולה עצמה, אינה מכאיבה, אבל מצריכה ישיבה (או שכיבה) במקום אחד. כמובן שניתן לאכול או לקרוא/לצפות בטלוויזיה במהלך האיסוף.

התורם, למעשה, לא מאבד דם כלל ואילו התאים הצעירים שהופרדו מזרם דמו מתרבים מעצמם במהירות, תוך יממה אחת.
אותם תאים שנלקחו מהתורם, מועברים לדמו של החולה במהירות, באמצעות עירוי, ובהגיעם אל מח העצם הם מתחילים לייצר תאי דם בריאים.
מדהים!מה רבו מעשיך ה'
 
נכתב ע"י שושן צחור;2395986:
תודה, בקר.

התהליך מתחיל בהרשמה פשוטה, בלי שום התערבות רפואית?
ועוד שאלה- האם יש הגבלות של אוכלוסיות שאינן יכולות לתרום? (כמו נשים צעירות בתרומת כליה)

מגבלות תרומה:

גילאים 18-45
מגבלת הגיל אינה מיועדות לשמש כגורם מפלה אלא מיועדות להגן על בטחון התורמים ולהבטיח את התוצאה הטובה ביותר עבור המטופלים. סף הגיל הנמוך מבוסס על גיל חוקי להסכמה. אסור לאפוטרופוס או הורה לחתום על שחרור או לתת הסכמה משום שתרומת מח עצם למי שאינו קרוב משפחה היא הליך התנדבותי. תקרת הגיל מבוססת על שיקולי תורם ומושתל והינה מבוססת על חוקי המאגרים בעולם.

אישה בהריון תתרום רק אחרי הלידה.

נשאים של מחלות מסויימות.

מי שההמוגלובין שלו נמוך, גם לא יכול לתרום, נראה לי, אבל בנקודה זו אני לא בטוחנ.
 
נכתב ע"י DigiTali;2395741:
הלואי שאנשים לא היו תורמים רק בגלל סיבות משתנות כאלה...
ניראה אותם כשהם יגמרו רצים לתרום

ישבתי וקראתי מהתחלה ועד הסוף את כל האשכול, אחרי היכרות אישית עם מי שעבר השתלת כליה מתורם שכלל לא הכירו קודם, וממש הציל את חייו!! פשוטו כמשמעו!!

אך אם יורשה לי להעיר לך, שאם את עצמך היית מדברת ממקום אישי של תורמת (ואולי אולי גם מצד של נתרמת...) הדברים היו מתקבלים ברוח הרבה יותר טובה.

אבל את מגיעה מבחוץ לגמרי, אמנם כנראה מכירה מישהו שתרם/נתרם אבל בכ"ז לא תרמת בעצמך, ודי "מקומם" בלשון המעטה לשמוע ולקבל דברים -נכונים ככל שיהיו- ממישהו שלא התנסה אישית בדבר, ויתכן שאם היית רוצה באמת להועיל היית צריכה לעשות זאת ע"י מישהו שכן עבר את זה.....
- כי כשמדובר ב"עצמי ובשרי" לא מספיק שמיעה או ראיה אלא צריך שהדברים יבואו מתוך התנסות ממש!!

ודברי מגיעים לאחר הערכה אין סופית לתורמים בכלל ולתורמי הכליה בפרט- אשריכם...!
 
נכתב ע"י hbecker;2395863:
ואני מכירה מקרה כזה, טרי, טרי....גבר שלא רצה לתרום [נרשם תרום מח עצם ואז גילו שיש צורך גם בכליה ולא הסכים לתרום] ואחרי שנתיים אשתו חלתה בסרטן בכליות [בשתיהן] ונזקקת להשתלה והוא מתחנן לקבל עבורה כליה מתורם זר.
נוט, לי זה לא הגיוני. עם כל הכבוד.

עקבתי אחרי הדיון ולא התערבתי אבל הנקודה הזו ממש מפריעה לי,
מי אנחנו שנעשה את החשבונות של אחרים? כן רצה או לא רצה לתרום ועכשיו מתחנן לתרומה לאשתו, יהודי עושה מה שהוא מרגיש שהוא צריך לעשות בלי שיקולים כאלו, מי שחושב לתרום ותורם לאשה הזו שבעלה התנגד לתרומה, לא תורם לבעלה, הוא תורם לאשה יהודיה, הוא מציל נפש אחת מישראל, והוא לא אמור לעשות את החשבונות שאם הוא התנגד לתרום למישהו זר אז גם אני מתנגד לתרום לאשתו שהיא זרה,
 
נכתב ע"י צמח;2396009:
ישבתי וקראתי מהתחלה ועד הסוף את כל האשכול, אחרי היכרות אישית עם מי שעבר השתלת כליה מתורם שכלל לא הכירו קודם, וממש הציל את חייו!! פשוטו כמשמעו!!

אך אם יורשה לי להעיר לך, שאם את עצמך היית מדברת ממקום אישי של תורמת (ואולי אולי גם מצד של נתרמת...) הדברים היו מתקבלים ברוח הרבה יותר טובה.

אבל את מגיעה מבחוץ לגמרי, אמנם כנראה מכירה מישהו שתרם/נתרם אבל בכ"ז לא תרמת בעצמך, ודי "מקומם" בלשון המעטה לשמוע ולקבל דברים -נכונים ככל שיהיו- ממישהו שלא התנסה אישית בדבר, ויתכן שאם היית רוצה באמת להועיל היית צריכה לעשות זאת ע"י מישהו שכן עבר את זה.....
- כי כשמדובר ב"עצמי ובשרי" לא מספיק שמיעה או ראיה אלא צריך שהדברים יבואו מתוך התנסות ממש!!

ודברי מגיעים לאחר הערכה אין סופית לתורמים בכלל ולתורמי הכליה בפרט- אשריכם...!

אני כמובן רוצה לתרום כשיתאפשר לי בעז"ה
בסה"כ תמהתי, שאלתי, לא רציתי לשווק או להועיל (ובטח שלא להזיק)
אם זאת הייתה המטרה שלי הייתי מספרת לכם סיפור נרגש...
אבל זאת לא הייתה מטרתי...לא היו לי מטרות כלל! רק רציתי להבין למה אנשים כ"כ נרתעים מכך..וקיבלתי את התשובות (הלא מרנינות)
תודה
 

פרוגבוט

תוכן שיווקי
פרסומת

אשכולות דומים

ושוב אני כאן, בתוך הסחרור הזה
הלוח הקהילתי – העדות החיה לדופק של כולנו – הופך לרשימת קניות אחת ענקית.
עייני רצות בין המודעות, והלב נחמץ.
אני קולט שמה שבאמת רלוונטי אליי אלו המודעות הקטנות יותר: המכירה של הבשר במחיר המוזל, החלוקה של הפירות, הסבסוד ההוא לביגוד.
ואז מגיע השיא, וזה הרגע שבו אני מרגיש את התסכול הכי חזק: למרות שאני בעצמי בקושי סוגר את החודש,
יש מודעה המבקשת ממני לתרום
אני אומר לעצמי: "רגע, מה הם רוצים ממני? אני עובד קשה, מביא משכורת, משלם חשבונות בזמן (חוץ מהארנונה... עוד לא פרסמו שיעורי הנחה..) אני לא יכול לבקש עזרה. באומרי לעצמי שתמיד יש מישהו שצריך יותר ממני, אך כשההוצאות קופצות פי שלושה, אני מוצא את עצמי חושב – אולי אני בעצמי צריך חלוקה? ובכל זאת---
---יש מודעה המבקשת ממני לתרום---
אבל, העובדה שמבקשים ממני היא התעודה הכי טובה שלי. זה אומר שבעיני העולם אני אדם חזק, יציב, כזה שיכול לתת. נכון, זה לא תמיד מרגיש ככה בחשבון הבנק, אבל המעמד הזה – להיות בצד שנותן ולא בצד שמקבל – הוא נכס ששווה יותר מהסכום שתרמתי.
אני לא "מסכן", אני שותף.
המודעות האלו הן לא נגדי, הן חלק מהמנגנון שלנו. אם יש לי אפשרות לתת משהו סמלי – אתן בשביל ההרגשה הטובה שלי. ואם אין לי? אמשיך הלאה בלי ייסורי מצפון. המשימה הכי חשובה שלי היא לשמח את משפחתי.
אני מזכיר לעצמי שהסחרור הזה הוא זמני.
המודעות יירדו, הבקשות יתחלפו, ואני אשאר עם המשפחה שלי והשלווה שלי, אסתכל על הבית שבניתי במו ידיי ובעבודה קשה.
-- ה"ביזנס" הכי הכי בשבילי!!!-
מנכ"לים וקומבינטורים יכולים למדוד הצלחה במספרים בבנק, אבל אני מודד אותה בערכים אחרים: כמה זמן איכות יש לי? כמה אני רגוע?
זה שאני לא "כריש" עכשיו, לא אומר שזה לא יקרה בעתיד. אבל לנסות להיות שם כשזה לא מתאים לי רגשית או כלכלית? זה מתכון לאסון. אני אהיה מבסוט מהמקום שלי עכשיו, בונה בסיס חזק ללא סיכונים הגומרים אותי. ובכל זאת, אני מסתכל למעלה כדי ללמוד, רק לא בשביל לקנאות.
"יופי לו, כל הכבוד", אני אגיד על מי שהצליח, ולא אתן לזה להוריד אותי.
אני בוחר להתמקד בחיים שלי, בצלחת שלי, ובשמחות הקטנות של היום-יום.

בשיתוף גימיני, ולא חש צורך להתנצל על כך!
אפשר לדבר רגע על פטור מתור? אחרי שבועיים של בין הזמנים וחוויות שליליות מאד מצד השימוש ש"פטור מתור", אשמח לשמוע את התרשמות ההמונים.

ההערות הבאות מתייחסים אך ורק למה שקורה במתקני שעשועים, ולא במקומות כמו בנק או בית מרקחת.

אז דבר ראשון צריך לאמר שברור שיש ילדים שצריכים פטור מתור בעליה למתקנים. יש ילדים שהנכות בולטת ויש גם כאילו שזה לא בולט.
אבל הפטור נועד למי שבאמת קשה לו לעמוד בתור. הוא לא מבין את המושג 'לעמוד בתור', וכשמכריחים אותו לעמוד בתור הוא מתנהג בצורה שמראה לכולם שזה מעבר ליכולות שלו. מי שיש לו אלרגיה לחלב לא אמור להתקשות בעמידה בתור, ואין שום סיבה לתת לו פטור. ובודאי שלא לכל האחים האהובים שלו.
ולכן ההערה כאן באה על ילדים אחרים שנראים שהם מנצלים את כל התור.

דוגמאות -

מחכים בתוא למתקן ואחרי מלא זמן, התור שלנו. מגיעה ילדה בת 10 וצועקת "יש לנו פטור מתור". למה? כי לאח שלה יש אלרגיה. אז האח ועוד שני אחים יכולים לעקוף את כל התור. ואז הם ירדו ורצו מיד לעלות שוב.

אחרי המתנה יחסית ארוכה בדוכן האוכל באיקאה, מדיעה אישה "יש לנו פטור מתור". אז בבקשה - אני צריכה להזמין 9 מנות פלאפל וכו'. 10 דקות לקח לה להזמין...

שוב במתקן, המתנה ממש ממש ארוכה, בערך 45 דקות. מגיעים 3 ילדים גדולים, נגיד 13-17. פטור מתור ו... עולים. אחד יש לו פטור והשניים האחרים? מלווים!

עמדתי ליד אישה שהילדים שלה חיכו הרבה זמן והיא התווכחה עם אישה שכל הילידים שלה היו עם פטור מתור. האישה עם הפטור אמרה לה - 'אנחנו פה כל שבוע וככה אנחנו עושים. את צריכה ללמוד להכיל את האחר...'

מה שמפריע לציבור הרחב זה שהם מרגישים מ-נ-ו-צ-ל-י-ם. אנשים כועסים מאד על האנשים שבאמת לא צריכים לעקוף את התור ובעצם רק גוזלים מהאחר.

היום היינו בלונה פארק דרך העירייה. הסתובבה שמועה שחילקו שם פטור מתור לילדים של אחמי"ם. אחיין, גיס של וכד'.

העניין הוא, שככל שעובר הזמן התופעה הזו מתרחבת יותר ויותר. ולדעתי זה פוגע קודם כל בציבור וברגישות שלו לכל הנושא הזה - ולא, זה לא מלמד אף אחד 'להכיל את השני' - אבל זה גם פוגע בכל הילדים שמקבלים פטור.

למה?
כי מי שבאמת אינו זקוק לפטור שכזה, מתחנך וקולט שהוא 'אני ואפסי עוד', ושהוא יכול לעשות 'מה שבא לו' ולעקוף את כולם. ככה אנחנו רוצים לחנך את ילדינו?
ומי שבאמת לא מסוגל לעמוד בתור, גם יפגע. למה? כי בסופו של דבר יעשו מה שעשו עם תווי החניה. יבטלו אותם. יפסיקו להנפיק אותם. כי יש יותר מידי זיופים ורמאויות, ובסוף מי יסבול מכל זה - מי שבאמת (באמת) צריך את זה.

מה אומרים? מוצדק בעיניכם?

הצטרפות לניוזלטר

איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

לוח מודעות

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק כה

אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
נקרא  2  פעמים
למעלה