הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
כנראה הגיע הזמן לשתף קצת מכל מה שעובר פה בסטודיו 
כבר הרבה זמן חושבת לעשות את זה
דוחה ודוחה כי לא יודעת מה לבחור ובכל פעם יש פרוייקט חדש שאותו אני הכי אוהבת
משתפת בפרוייקט טרי שקצת ייחודי אצלי
באופן טבעי נמשכים לסגנון שלי בדר"כ עסקים נשיים מגזרת האופנה או היופי
הפעם הייתי צריכה להפיק מודעה נשית אומנם,
אבל עם קו מאד מקצועי, רפואי כמעט
וממש לא קשור לאופנה או ליופי
מדובר במאמנת אישית חדשה.
אישה שהיא אישיות מכילה וקורנת שפותחת אפיק חדש בתחום העיסוק בחייה והופכת למאמנת אישית מהממת.
טוב, מכיוון שהשם 'אימון אישי' תמיד דגדג לי כסימן שאלה בקצה המח
ניצלתי את ההזדמנות לחקור לעומק: תכלס, מה זה אימון אישי? וקיבלתי תשובות מפורטות.
הבריף בקצרה:
קהל היעד הוא כל מי שיש לה חלום או מטרה שנראים לה בלתי מושגים והיא חולמת להגשים אותם ולהגיע אליהם.
בתהליך של 10 סשנים אישיים בארבע עיניים,
מכוונת המאמנת את הקליינטית למצוא את התשובות שתמיד היו טמונות עמוק בתוכה,
ונותנת לה כלים מעשיים, ברורים ומפורטים מאד כיצד להתקדם אל היעד שלה ולהגיע אליו בביטחון ובאמון מלא.
הטון&סטייל: רוגע, שלווה ואמון. לא סערה שוטפת ושעטה אלי היעד,
יותר הגעה אליו בתהליך יסודי ועמוק, מתוך השלמה פנימית וביטחון.
הלקוחה הגיעה אלי עם השם שאותו היא רוצה, ובלי לוגו
אז הנחתי לה משהו בכיתוב פשוט ואסתטי בפינת המודעה.
היא גם הצהירה בתחילה שהיא רוצה לפרסם רק על חצי עמוד.
ראיתי המוני מודעות של אימון אישי בעבר, והחלטתי שאצלי- לא תהיה ציפור מעופפת. לא, לא.
איכשהו כן הגעתי בסוף לציפור בסקיצה, אבל בסגנון רענן ודרמטי. לא מתי עליו, אבל כסקיצה הוא עבר בעיני.
אחרי סקצ'קוצ'ים הלוך וחזור והמוני סגנונות,
הגעתי לטקסט שישב על הבריף באופן הדוק ואהבתי.
את העיצוב ממש לא אהבתי, ובדרך כלל אני לא מוציאה מהמחשב שלי סקיצות ברמה הזו,
אבל בגלל לחץ הזמן שלחתי את הסקיצה ללקוחה כמו שהיא, לשמוע אם היא מתחברת לטקסטים (בתוספת אזהרה חמורה שהעיצוב ישתנה)
(הצבעים פה קצת מעוותים כי זה ג'ייפג, החלק התחתון של המודעה היה בעצם כחול עמוק וכהה מאד, כאן הוא אפרפר משום מה. תדמיינו.)
הלקוחה התחברה לבודי טקסט ולהעמדה באופן כללי,
אבל טענה שמשפט הקופי בכותרת דרמטי מידי והיא רוצה משהו יותר מאמין בעצמו, ורגוע.
צדקה, מה יש לומר.
והעיצוב- היא כמובן רוצה לראות משהו אחר.
שמחתי. מה הייתי עושה אם הייתה חלילה אוהבת?
(ואני שוב שיננתי לעצמי את הכלל שלא שולחים סקיצות שלא אוהבים, כדי למנוע סיכונים)
היו עוד הרבה מאד סקיצות, (ונאמנה לכלל שלא מוציאים וכו'.... אני גם לא אציג אותן כאן )
עד שהחלטתי להשתחרר מהמסגרת החונקת של החצי עמוד שאני ממש לא רגילה אליה,
ולעבוד על הפורמט המוכר לי- עמוד מלא.
לא עבר הרבה זמן וידעתי שזה זה
הנה:
גם כאן הסגירה לג'ייפג לא מיטיבה בלשון המעטה, אבל בהדפסה הכל יצא ב"ה נהדר וזה מה שחשוב בחיים
מודעה קסומה, רגועה, מרחיבת לב, אבל שואפת, מבקשת, מחפשת.
השתמשתי כאן בטיפוגרפיה כדי להעביר רגש ומסר:
כל המשקל יושב למטה בפינה אחת,
נותן לציפור המון מרחב ריק, תקווה וחלום לעוף אליהם.
נשארנו בצבעי הסקיצה בתוספת עידון רב ושינויי גוונים,
הכחול המקצועי והכתום הנשי ומלא התקווה.
את ה'לוגו' היא סתם הרוויחה הנחתי את המילה בפונט רגיל למטה וגיליתי שהס' יכולה להפוך לקליעה למטרה.
לא שזה מספק אבל תסכימו איתי שבמקום כלום זה טוב מאד.
ונחשו מה? הלקוחה נשבתה בקסם העמוד המלא והחליטה להשקיע
כפעם ראשונה המודעה התפרסמה כך (בהמשך היא תצטמצם לחצי...).
אז כן, יש ציפור בסוף. אבל תסכימו איתי שהיא לא בנאלית?
כבר הרבה זמן חושבת לעשות את זה
דוחה ודוחה כי לא יודעת מה לבחור ובכל פעם יש פרוייקט חדש שאותו אני הכי אוהבת
משתפת בפרוייקט טרי שקצת ייחודי אצלי
באופן טבעי נמשכים לסגנון שלי בדר"כ עסקים נשיים מגזרת האופנה או היופי
הפעם הייתי צריכה להפיק מודעה נשית אומנם,
אבל עם קו מאד מקצועי, רפואי כמעט
וממש לא קשור לאופנה או ליופי
מדובר במאמנת אישית חדשה.
אישה שהיא אישיות מכילה וקורנת שפותחת אפיק חדש בתחום העיסוק בחייה והופכת למאמנת אישית מהממת.
טוב, מכיוון שהשם 'אימון אישי' תמיד דגדג לי כסימן שאלה בקצה המח
ניצלתי את ההזדמנות לחקור לעומק: תכלס, מה זה אימון אישי? וקיבלתי תשובות מפורטות.
הבריף בקצרה:
קהל היעד הוא כל מי שיש לה חלום או מטרה שנראים לה בלתי מושגים והיא חולמת להגשים אותם ולהגיע אליהם.
בתהליך של 10 סשנים אישיים בארבע עיניים,
מכוונת המאמנת את הקליינטית למצוא את התשובות שתמיד היו טמונות עמוק בתוכה,
ונותנת לה כלים מעשיים, ברורים ומפורטים מאד כיצד להתקדם אל היעד שלה ולהגיע אליו בביטחון ובאמון מלא.
הטון&סטייל: רוגע, שלווה ואמון. לא סערה שוטפת ושעטה אלי היעד,
יותר הגעה אליו בתהליך יסודי ועמוק, מתוך השלמה פנימית וביטחון.
הלקוחה הגיעה אלי עם השם שאותו היא רוצה, ובלי לוגו
אז הנחתי לה משהו בכיתוב פשוט ואסתטי בפינת המודעה.
היא גם הצהירה בתחילה שהיא רוצה לפרסם רק על חצי עמוד.
ראיתי המוני מודעות של אימון אישי בעבר, והחלטתי שאצלי- לא תהיה ציפור מעופפת. לא, לא.
איכשהו כן הגעתי בסוף לציפור בסקיצה, אבל בסגנון רענן ודרמטי. לא מתי עליו, אבל כסקיצה הוא עבר בעיני.
אחרי סקצ'קוצ'ים הלוך וחזור והמוני סגנונות,
הגעתי לטקסט שישב על הבריף באופן הדוק ואהבתי.
את העיצוב ממש לא אהבתי, ובדרך כלל אני לא מוציאה מהמחשב שלי סקיצות ברמה הזו,
אבל בגלל לחץ הזמן שלחתי את הסקיצה ללקוחה כמו שהיא, לשמוע אם היא מתחברת לטקסטים (בתוספת אזהרה חמורה שהעיצוב ישתנה)
(הצבעים פה קצת מעוותים כי זה ג'ייפג, החלק התחתון של המודעה היה בעצם כחול עמוק וכהה מאד, כאן הוא אפרפר משום מה. תדמיינו.)
הלקוחה התחברה לבודי טקסט ולהעמדה באופן כללי,
אבל טענה שמשפט הקופי בכותרת דרמטי מידי והיא רוצה משהו יותר מאמין בעצמו, ורגוע.
צדקה, מה יש לומר.
והעיצוב- היא כמובן רוצה לראות משהו אחר.
שמחתי. מה הייתי עושה אם הייתה חלילה אוהבת?
(ואני שוב שיננתי לעצמי את הכלל שלא שולחים סקיצות שלא אוהבים, כדי למנוע סיכונים)
היו עוד הרבה מאד סקיצות, (ונאמנה לכלל שלא מוציאים וכו'.... אני גם לא אציג אותן כאן
)עד שהחלטתי להשתחרר מהמסגרת החונקת של החצי עמוד שאני ממש לא רגילה אליה,
ולעבוד על הפורמט המוכר לי- עמוד מלא.
לא עבר הרבה זמן וידעתי שזה זה
הנה:
גם כאן הסגירה לג'ייפג לא מיטיבה בלשון המעטה, אבל בהדפסה הכל יצא ב"ה נהדר וזה מה שחשוב בחיים
מודעה קסומה, רגועה, מרחיבת לב, אבל שואפת, מבקשת, מחפשת.
השתמשתי כאן בטיפוגרפיה כדי להעביר רגש ומסר:
כל המשקל יושב למטה בפינה אחת,
נותן לציפור המון מרחב ריק, תקווה וחלום לעוף אליהם.
נשארנו בצבעי הסקיצה בתוספת עידון רב ושינויי גוונים,
הכחול המקצועי והכתום הנשי ומלא התקווה.
את ה'לוגו' היא סתם הרוויחה
הנחתי את המילה בפונט רגיל למטה וגיליתי שהס' יכולה להפוך לקליעה למטרה.לא שזה מספק אבל תסכימו איתי שבמקום כלום זה טוב מאד.
ונחשו מה? הלקוחה נשבתה בקסם העמוד המלא והחליטה להשקיע
כפעם ראשונה המודעה התפרסמה כך (בהמשך היא תצטמצם לחצי...).
אז כן, יש ציפור בסוף. אבל תסכימו איתי שהיא לא בנאלית?
