הנושאים החמים
- הוסף לסימניות
- #1
מקור: דהמרקר
בחר גופן: ביהמ"ש פסק פיצויים של 800 אלף שקל בגין הפרת יוצרים של הגופן "הדסה"
בתום מאבק על זכויות יוצרים קבע בית המשפט כי כל גרסאות "הדסה" שייכות לחנה טל, בתו של מעצב הגופן - היוצר המנוח הנרי פרידלנדר ■ השופט יעקובי: "מסטרפונט ומנהליה - צביקה ופיקי רוזנברג - עשו בגופן כבשלהם, מיסחרו אותו ואף ביצעו בו דיגיטציה"
יסמין גואטה\ 27.07.2015 08:22
חברת שיווק הפונטים מסטרפונט ומנהליה, בני הזוג צביקה ופיקי רוזנברג, שיווקו במשך שנים את הגופן הפופולרי "הדסה". הם גם יצרו לו דיגיטציה ושיווקו אותו ליותר מ-300 חברות מסחריות. ואולם מסתבר כי השימוש הזה נעשה בלא הסכמתה של חנה טל, הבת היחידה והיורשת של מעצב הגופן - היוצר המנוח הנרי פרידלנדר.
בית המשפט המחוזי בירושלים נתן בשבוע שעבר פסק דין הצהרתי הקובע שכל זכויות היוצרים בגרסאות של הדסה שייכות לטל. עוד נקבע שמסטרפונט ומנהליה ישלמו לטל פיצויים בסך 810 אלף שקל, ושכר טרחה לעורך דין בסך 200 אלף שקל. בנוסף, בית המשפט נתן צו־עשה קבוע המורה להם להסיר מכל אתרי האינטרנט והקטלוגים כל מוצר מפר עם הגופן.
"הפרת הזכויות, כפי שעולה ממכלול העדויות שנשמעו בתיק, מציירת תמונה של הפרה חמורה בקנה מידה רחב", הדגיש השופט רפאל יעקובי שכתב את פסק הדין. "מסטרפונט ומנהליה עשו בגופן כבשלהם, מיסחרו אותו, ביצעו בו דיגיטציה ואף פיתחו גופנים נוספים שצמחו מהגופן המקורי ומוסחרו על ידם כגופנים עצמאיים".
השופט יעקובי התייחס גם לכך שצביקה רוזנברג שימש כעוזרו של פרידלנדר והיחסים ביניהם היו קרובים: "פגיעה בוטה זו של תלמיד בזכויותיו של מורו היא חמורה ביותר ויש לזקוף אותה לחובתו. יתרה מכך, הוא הכיר את פרידלנדר וידע כי הוא דווקני מאוד בדרישתו שלא לעשות דיגיטציה של הגופן".
את הגופן העברי "הדסה" יצר פרידלנדר בין 1932 ל-1958. הוא החל בעיצוב אותיות דפוס עבריות כשהוא מסתתר מאימת הנאצים בעליית גג בהולנד. ב-1958, לרגל חגיגות העשור לישראל, השלים פרידלנדר את עיצוב אותיות הדפוס שקיבלו את הכינוי "הדסה". פרידלנדר מת ב-1996 בגיל 92. הוא הוריש את כל רכושו, ובו הזכויות ביצירותיו, לבתו היחידה.
בתביעה שהגישה הבת ב-2009, באמצעות עוה"ד נרדה בן צבי ולנה מור, ממשרד זלינגר, קונפינו, בן צבי, לוכטנשטיין ושות', היא טענה שמסטרפונט ומנהליה פעלו "בחוסר תום לב משווע במשך שנים רבות, כשהשתמשו בגופן באופן מסחרי ויצרו גרסאות שלו". טל צירפה חוות דעת של מומחה מטעמה, שלפיה מסטרפונט השתמשה בשש גרסאות של הגופן ובהמרתו לפורמט דיגיטלי - ובכך העצימו את תפוצת הגופן ואת הפרת הזכויות, בכך שהתאפשרה גישה אליו באמצעים המוניים.
בני הזוג רוזנברג העידו על עצמם כמובילים בתחום בישראל, וטענו שפעלו בתום לב, שכן חשבו כי הגופן הוא בגדר "נחלת הכלל". בכל מקרה, הם טענו כי יש להתבסס על חוות דעת של מומחה אחר, שלפיה יתקבל כי נהנו מסכום מזערי של 45 אלף שקל בלבד.
השופט לא קיבל את טענותיהם, וקבע שממדי ההפרה היו גדולים וכללו דרכי הפצה רבות ומגוונות: "הם השתמשו באמצעים שונים שהיו ברשותם, לרבות אתרי אינטרנט, קטלוגים ומכירת זכות שימוש בתוצרים של הגופן באופן ישיר ועקיף". יעקובי התייחס לכך שבני הזוג השתמשו בגופן במשך שנים, עוד כשפרידלנדר היה בחיים: "העובדה שהנתבעים עוסקים בתחום הגופנים מ-1986 ובמשך שנים רבות, עומדת להם לרועץ. הנתבעים אף ידועים כמי שעומדים על זכויותיהם באופן דווקני.
"הם גם ניסו לרכוש מהתובעת את הזכויות בגופן, תוך שהם יודעים שמדובר בהפרה בוטה של זכויותיה במשך שנים - מה שלא מוסיף לאמינותם בשקילת המכלול לגבי גובה הפיצוי", סיכם השופט.
בחר גופן: ביהמ"ש פסק פיצויים של 800 אלף שקל בגין הפרת יוצרים של הגופן "הדסה"
בתום מאבק על זכויות יוצרים קבע בית המשפט כי כל גרסאות "הדסה" שייכות לחנה טל, בתו של מעצב הגופן - היוצר המנוח הנרי פרידלנדר ■ השופט יעקובי: "מסטרפונט ומנהליה - צביקה ופיקי רוזנברג - עשו בגופן כבשלהם, מיסחרו אותו ואף ביצעו בו דיגיטציה"
יסמין גואטה\ 27.07.2015 08:22
חברת שיווק הפונטים מסטרפונט ומנהליה, בני הזוג צביקה ופיקי רוזנברג, שיווקו במשך שנים את הגופן הפופולרי "הדסה". הם גם יצרו לו דיגיטציה ושיווקו אותו ליותר מ-300 חברות מסחריות. ואולם מסתבר כי השימוש הזה נעשה בלא הסכמתה של חנה טל, הבת היחידה והיורשת של מעצב הגופן - היוצר המנוח הנרי פרידלנדר.
בית המשפט המחוזי בירושלים נתן בשבוע שעבר פסק דין הצהרתי הקובע שכל זכויות היוצרים בגרסאות של הדסה שייכות לטל. עוד נקבע שמסטרפונט ומנהליה ישלמו לטל פיצויים בסך 810 אלף שקל, ושכר טרחה לעורך דין בסך 200 אלף שקל. בנוסף, בית המשפט נתן צו־עשה קבוע המורה להם להסיר מכל אתרי האינטרנט והקטלוגים כל מוצר מפר עם הגופן.
"הפרת הזכויות, כפי שעולה ממכלול העדויות שנשמעו בתיק, מציירת תמונה של הפרה חמורה בקנה מידה רחב", הדגיש השופט רפאל יעקובי שכתב את פסק הדין. "מסטרפונט ומנהליה עשו בגופן כבשלהם, מיסחרו אותו, ביצעו בו דיגיטציה ואף פיתחו גופנים נוספים שצמחו מהגופן המקורי ומוסחרו על ידם כגופנים עצמאיים".
השופט יעקובי התייחס גם לכך שצביקה רוזנברג שימש כעוזרו של פרידלנדר והיחסים ביניהם היו קרובים: "פגיעה בוטה זו של תלמיד בזכויותיו של מורו היא חמורה ביותר ויש לזקוף אותה לחובתו. יתרה מכך, הוא הכיר את פרידלנדר וידע כי הוא דווקני מאוד בדרישתו שלא לעשות דיגיטציה של הגופן".
את הגופן העברי "הדסה" יצר פרידלנדר בין 1932 ל-1958. הוא החל בעיצוב אותיות דפוס עבריות כשהוא מסתתר מאימת הנאצים בעליית גג בהולנד. ב-1958, לרגל חגיגות העשור לישראל, השלים פרידלנדר את עיצוב אותיות הדפוס שקיבלו את הכינוי "הדסה". פרידלנדר מת ב-1996 בגיל 92. הוא הוריש את כל רכושו, ובו הזכויות ביצירותיו, לבתו היחידה.
בתביעה שהגישה הבת ב-2009, באמצעות עוה"ד נרדה בן צבי ולנה מור, ממשרד זלינגר, קונפינו, בן צבי, לוכטנשטיין ושות', היא טענה שמסטרפונט ומנהליה פעלו "בחוסר תום לב משווע במשך שנים רבות, כשהשתמשו בגופן באופן מסחרי ויצרו גרסאות שלו". טל צירפה חוות דעת של מומחה מטעמה, שלפיה מסטרפונט השתמשה בשש גרסאות של הגופן ובהמרתו לפורמט דיגיטלי - ובכך העצימו את תפוצת הגופן ואת הפרת הזכויות, בכך שהתאפשרה גישה אליו באמצעים המוניים.
בני הזוג רוזנברג העידו על עצמם כמובילים בתחום בישראל, וטענו שפעלו בתום לב, שכן חשבו כי הגופן הוא בגדר "נחלת הכלל". בכל מקרה, הם טענו כי יש להתבסס על חוות דעת של מומחה אחר, שלפיה יתקבל כי נהנו מסכום מזערי של 45 אלף שקל בלבד.
השופט לא קיבל את טענותיהם, וקבע שממדי ההפרה היו גדולים וכללו דרכי הפצה רבות ומגוונות: "הם השתמשו באמצעים שונים שהיו ברשותם, לרבות אתרי אינטרנט, קטלוגים ומכירת זכות שימוש בתוצרים של הגופן באופן ישיר ועקיף". יעקובי התייחס לכך שבני הזוג השתמשו בגופן במשך שנים, עוד כשפרידלנדר היה בחיים: "העובדה שהנתבעים עוסקים בתחום הגופנים מ-1986 ובמשך שנים רבות, עומדת להם לרועץ. הנתבעים אף ידועים כמי שעומדים על זכויותיהם באופן דווקני.
"הם גם ניסו לרכוש מהתובעת את הזכויות בגופן, תוך שהם יודעים שמדובר בהפרה בוטה של זכויותיה במשך שנים - מה שלא מוסיף לאמינותם בשקילת המכלול לגבי גובה הפיצוי", סיכם השופט.
