אסביר לך את ההבדל בין 2 הנוסחאות:
הנוסחה שלך (מענדי

:
(\() *.*?\w*(\))
הוא חילק את הנוסחה ל3 קבוצות.
הקבוצה הראשונה זה \(
(מה שנמצא בתוך סוגריים זה חלק בפני עצמו. משתמשים בזה הרבה, בעיקר כדי שבהחלף יוכלו לסמן את החלקים שחיפשו, ולהחליף אלו באלו, או חלק מהם בסדר אחר, ועוד הרבה אפשרויות

שזה אומר חפש סוגריים פותחים ( הסיבה למה יש לפניו סימן כזה \ הוא בכלל שהסוגריים מסמלים בגרפ גם משהו אחר (כמו שהסברתי מקודם - גרופ, חבילה בפני עצמו

ולכן 'מבטלים' אותו ע"י סלש \
אז מה שיש לנו זה סוגריים פותחים.
אחרי זה יש: רווח וכוכבית. שזה אומר: אחרי הסוגריים הפותחים, חפש רווח, כמה רווחים, ואם לא תמצא רווח, אל תתייחס לזה, והמשך בחיפוש. במילים פשוטות יותר: חפש את הדבר האחרון (הרווח

כן, או לא, או הרבה פעמים.
אחרי זה יש: נקודה. זה מסמל כל תו שיהיה. רווח וסימני פיסוק גם נכללים בזה.
אחרי זה יש: כוכבית וסימן שאלה. אז שוב, הכוכבית מסמל שהתו האחרון במחרוזת, שיחזור על עצמו, או שאפילו לא יהיה (כל תו, ויותר, או אפילו לא כלום

והסימן שאלה עוצר את החיפוש למינימום האפשרי.
(אם המחרוזת היה מסתיים פה. הוא היה מוצא רק את הסוגר הפותח. כי הרי צימצמנו את הנוסחה למינימום. ואחרי הסוגר הפותח שהוא אמור לחפש, הוא חייב לחפש רווח, אבל לא מחייב אותו למצוא. ומחפש כל תו ויותר, אבל שוב לא מחייב אותו למצוא. והרי הגביל את החיפוש למינימום: לכן יש המשך זה, שזה אומר שאומנם יש מינומום, אבל המינומים יתאים את עצמו להמשך המחרוזת. כי אם יש המשך, וכל זמן ששזה לא סותר לחיפוש מה שהיה עד עכשיו הוא ימשיך לדבר הבא

.
אחרי זה יש: \w ושוב כוכבית, שזה אומר כל תו של מילה wordcharacter, תו של מילה, ושוב כוכבית, שזה אומר, או כן, או לא, ואפילו יותר מאותו דבר.
אחרי זה הוא סוגר את הנוסחה עם הסוגריים הסוגרים, שנמצאים שוב פעם בחבילה משלהם.
בקיצור. מ-ס-ו-ב-ך.
הנוסחה הפשוטה יהיה כנ"ל:
\(.+?\)
\( = סוגריים פותחים (והסלש לפני זה שמסמל: התו הבא אנחנו מתכוונים לתו זה ממש, ולא למה שהוא מסמל אותו

נקודה = כל תו
+ = הדבר האחרון בחיפוש (כל תו

פעם אחת לפחות ויותר מפעם אחת אם אפשר.
? = מגביל את הדבר האחרון (ה+ שאומר כמה שיותר מהתו האחרון - ה'כל תו') למינימום האפשרי
\) = סוגריים סוגרים (+הסלש כנ"ל
הסימן שאלה לא יגביל את המחרוזת לתו הראשונה שאחרי הסוגר הפותח, והיות ואחריו יש סוגריים סוגרים שאומרים להיכלל גם בתוך הנוסחה. והיות וזה לא מתנגש לו, כי בסך הכל ביקשתי את המינימום האפשרי, והנה, עד הסוגריים הסוגרים זה המינימום האפשרי שלו. אז הוא מחפש את זה מצויין.
הסיבה שאני חייב להוסיף את הסימן שאלה, זה כדי למנוע עצירה אחרי הסוגריים הסוגרים האחרונים של הפסקה.
לדוגמא אם יש לי
(כמה סוגריים בתוך סוגריים
או איך שקראו לזה בפורום וורד (סבסי"ם
אז אם אני לא יוסיף את הסימן שאלה (הוא יעצור כאן) היות ונקודה גם מסמל כל תו, וסוגר גם נכלל בכל תו, אז למה שיעצור בראשון.