Title

איש את רעהו • מידע ועזרה הדדית

ברוכים הבאים למעצמת החסד של פרוג!
פורום אא"ר - הלב הפועם של פרוג הוא המקום בו מתרכזים כל תחומי העזרה והסיוע: פתרונות, עזרה הדדית, טיפים, מידע חיוני ושיתוף ידע אנושי של חכמת ההמונים. עם מיליוני הודעות ואלפי פרוגיסטים פעילים שמעניקים יד זה לזה מדי יום - איש את רעהו יעזורו.
  • 110
  • כהמשך מהמדור הישן
    יש פתרון להורדת סיכה ע"י שימוש ב"מגבונים להסרת איפור" (לא רגילים) ולפני כן לשטוף את הידיים בשמן לדעתי זה עוזר ברוב המקרים
    ולדעתי לא כדאי לנסות עם אקונומיקה טרפנטין ועוד זה רק יעשה כוויות בהצלחה
    • תודה
    Reactions: שינדלה1 //
    0 תגובות
    חתן וכלה הרוצים להתחתן בגינתנו בירושלים - מוזמנים בשמחה ובאהבה!️

    (כמובן כמובן ללא תשלום! זכות היא לנו, נדירה ונפלאה!)

    מקום בשפע (כ-200 מ"ר. 4 אמות לכל דורש :), נקי וירוק, מואר מאוד גם בלילה, אויר ירושלמי, חניה, ואפילו מנגל גז! (אנחנו מתנדבים לעבוד בו בשמחה עצומה על הזכות!)

    כל מתקני דירתנו לשירותכם: מטבח, שירותים, סלון גדול, וגם חדרים: חדר ייחוד, חדר להתארגנות חתן/כלה, הכל כלול .

    ודבק באשתו!

    אשריכם ואשרינו!

    כדאי להזדרז, שמא תוחמרנה ההגבלות.

    משפחת XXXX,
    XXXX, ירושלים.XXX-XXXXXXX


    העבירו בקבוצות.

    וואו,

    מניחה שכל מי שקרא את ההודעה הזו אמר "אילו אנשים מדהימים!" "אשרי עם ישראל!"
    אני חייב/ת להעביר את זה לגיסה שמחתנת, לשכנה שמתחתנת, לידידה ולאחותה ולכל העולם...

    אה, איך אני יודעת את זה?
    כי קבלתי את ההודעה הזו לפחות 20 פעמים מתחילת הסגר, בכל דרך אפשרית, במיילים, בצ'אטים, בוואטסאפים ואפילו פה בפרוג.

    ותודו,
    זו הודעה באמת מרגשת,
    מדהים לראות ככה את עמ"י במלוא יופיו ויפעתו,
    לראות את החסד העצום, האחדות והאהבה הנושבים מבין השורות.
    אין דברים כאלו!

    דא עקא,
    שההודעה הזו התפרסמה בתחילת הסגר הראשון, עוד לפני פסח,
    כשמתכנונים על אולם ברמה של אבניו והדר דימול, מהתלבטות בין 500 ל 700 איש,
    אנשים הנמיכו ציפיות לבתי השכנים וגינות ציבוריות, לעשרה גברים ועשר נשים...

    ואז באה המשפחה הצדיקה הזו והחליטה לשמח יהודים, תוך הקרבה של זמן, כסף ועמל, העיקר שהחתן והכלה ישמחו ביום חופתם.

    ומאז,
    הטלפון - לא - מפסיק - לצלצל.
    מכל רחבי הארץ,
    בכל שעות היממה,
    מכל סוגי המספרים.

    חודש, חודשיים?
    לא נגמר.
    אפילו שלושה וארבעה לא הפסיקו אותם.
    להפך, המעיין רק התגבר.
    והם,
    אנשים צדיקים שכמותם, לא מסוגלים שלא לענות.
    אז הם עונים באדיבות,
    מברכים במזל טוב,
    מתנצלים ומסבירים שכרגע זה לא אקטואלי,
    מנתקים,
    ועונים לצלצול הבא.
    מישו פה אמר רקורסיה? ;)

    ולמה הם לא מחליפים טלפון?
    כי מדובר במספר האישי של האם, שמשמש אותה בנאמנות, דביקית אפילו, בכל תחומי החיים.

    אז שתי נקודות שאשמח אם תצאו איתן מהפוסט:
    א.
    אם אתם מקבלים את ההודעה הזו, תעשו טובה ליהודים ותשיבו למי ששלח לכם אותה, שהיא כבר לא אקטואלית.​
    אם הם ילכו בדרככם ויעשו זאת גם, יש הרבה סיכויים שבקרוב המשפחה המדהימה הזו תוכל לחזור לתפקוד סדיר.​
    ב.
    אם נדבכם ליבכם*, ואתם מעוניינים לפרסם גם כזו מודעה מדהימה, או כל מודעה אחרת מקבוצת סיכון פרסום שכזו,​
    אל תפרסמו את המספר האישי שלכם!​
    האופציה הנוחה ביותר לדעתי, היא לפתוח מייל במיוחד ולכתוב את מספר הטלפון שלכם בהשבה אוטומית.​
    ברגע שזה כבר לא רלוונטי, תשיבו מייל עם הודעה מנומסת שתספר לכולם על כך.​
    ככה תשמרו על הפרטיות שלכם,​
    תמנעו אי נעימות מאנשים שכבר התחילו לשמוח (בואו, כמה נעים לכם לשמוע שאתם המטלפנים העשיריים להבוקר?)​
    ובפעם הבאה לא תצטרכו לחשוב פעמיים לפני שתתנדבו לכזה פרויקט :)

    בשמחות תמיד בלב שמח!


    *אגב, איך אומרים?​
    נדבו לבכם? זה לא כ"כ מצטלצל לי...​
    נדב לבכם?​
    נדבכם לבכם?​

    אתר של תמונות יפות מאוד, וגם של תמונות פוטושופ מגניבות, עיצוב סמלים ועוד ועוד.
    האתר הזה וותיק מאוד - יותר מ10 שנים - והוא היה נקרא worth1000

    עכשיו זה נמצא באתר הזה:

    אחד הסימנים שלי שלא יודעים עליו כאן, זה שכל עמוד שאני נכנס אליו, כל התמונות שבו נשלחות לבדיקה של נטפרי...
  • 175
  • רחבת תלמוד התורה היתה מלאה מפה לפה, הורי הילדים על משפחותיהם ישבו נרגשים. המבחן המרכזי לא היה עוד מבחן שהילדים נבחנו, זה היה מרכז הכובד והנחת של ההורים והמשפחה. העיירה כולה התגייסה למעמד. נשות העיירה טחנו, אפו ובישלו לכבוד האירוע הגדול, בימים שקדמו לו-האירוע היה הנושא המדובר ביותר, גם אם צבא פולין יחליט למכור את כל הסוסים ולעבור למכוניות ממונעות, שעל פי עדויות מהימנות של אנשי הכפר, ראו אנשים מתחת למכסה המנוע שמסובבים את הגלגלים... זה לא יעניין איש, הכל שחו אודות המבחן הפומבי הקרב ובא.

    אנשים מהעיר הגדולה הביאו בדים ענקיים שכיסו בהם את קירות החצר, יודעי דבר סיפרו בלחש שהבדים מגיעים היישר ממפעל הבדים של ממשלת פולין, וזאת בזכות הקשר המשפחתי של אחד מאנשי העיירה למנהל המפעל. לימים התברר, שהמנהל הנמרץ היה מגיע למפעל בשעות לא שעות, וניסה את מזלו, בדרך כלל בהצלחה.

    נשות הקהילה היו רוקמות על הבדים פסוקים ומנגד להם את שמות הילדים. במה ענקית נבנתה עבור הרבנים החשובים שהיו מטריחים עצמם מהקהילות והערים המרוחקות יותר. בקצה הבימה עמדה התזמורת, שהנעימה את האירוע. בהגיע היום הגדול העיירה כולה היתה כמרקחה. למרות היות העיירה לכאורה קטנה וזניחה, היא הצליחה לעשות רעש גדול והביאה אליה גדולי עולם שפיארו את המעמד בנוכחותם. כרכרות הרתומות לסוסים ובהן האורחים הרמים נכנסו זו אחר זו בסערה, משאירות אחריהן ענני אבק. הילדים הנרגשים, חתני האירוע, סבבו סביב האורחים עד שנאלצו לחזור לביתם למנוחה לקראת האירוע שהתקיים בערבו של יום.

    האירוע הגדול החל, זה אחר זה הילדים נקראים לעלות לבמה כשמשפחותיהם מלוות אותם במבטי כבוד והערצה. לאחר שהתיישבו על מקומותיהם וההנהלה הודתה לכל האורחים הרמים שהטריחו את עצמם ובאו לעיירה הקטנה, החל המבחן עצמו. הרבנים בכבודם ובעצמם כובדו לשאול את הילדים את השאלו. והנה הגיע תורו של אפרים בייטיק. אפרים היה ילד כשרוני וחד תפיסה, ובליבו פיעם רצון עז להוסיף דעת, אך אביו של אפרים היה סנדלר העיירה, ומחמת מעמדו המשפחתי לא ניתנה עליו הדעת והיה נחשב לילד פשוט.

    בשאלה שנשאל על ידי הגאון ר' מאיר שפירא מלובלין זצ"ל, השיב בין הדברים את דברי המשנה בבבא מציעא: שנים שהפקידו אצל אחד, זה מנה וזה מאתים, נותן לזה מנה ולזה מנה, והשאר יהא מונח עד שיבא אליהו. וכן שני כלים, אחד יפה מנה ואחד יפה אלף זוז, זה אומר יפה שלי וזה יפה שלי, נותן את הקטן לאחד מהם וכו'. ר' מאיר שפירא במבטו החד ועל פי לבושו של אפרים ומשפחתו הבין היטב מי ומה הנער הניצב מולו, ניצל את השעה לשעת כושר לגילוי כישוריו הברוכים של אפרים, עצר אותו ואמר:

    "אפרימ'ל היקר, מדוע הרישא מדברת בזה הפקיד מנה וזה מאתיים, ואילו בסיפא בכלים במנה ואלף?". השיב אפרים מיניה וביה: "קיימא לן אדם רוצה בקב שלו מתשעה קבין של חברו, ולכן במעות שבהם לא שייך הכלל אדם רוצה בקב שלו די במאתיים כדי שיחמוד ממון חברו, אבל בכלים, אילו היה הכלי היפה שווה מאתים בלבד לא היה הרמאי טוען שהוא שלו, והיה מעדיף את של עצמו, אך כיון שהכלי שווה אלף, שערכו רב יותר משיעור של אחד לתשעה, לכן חמד אותו!".

    ר' מאיר שפירא היה נרעש ומופתע כולו מהתשובה החריפה שנאמרה ע"י ילד פעוט, וכך גם כל הקהל כולו, לשמחת משפחתו שהתמוגגה מנחת. והוא המשיך ושאל את אפרימ'ל בנוכחות הקהל: "אפרימ'ל, שמא תתרץ לי קושיא נוספת שמפליאה אותי מאד: מדוע הינך לומד בכתה כה נמוכה?" אפרימ'ל השיב לאלתר: "מפני שהוועד הנוכחי הסיח דעתו מאזהרת חכמינו ז"ל הזהרו בבני עניים"...

    ואכן מאז נטל ר' מאיר שפירא את אפרים תחת חסותו, קידם אותו בהתאם לכישוריו, ואפרימ'ל עלה והתעלה והגשים את התקוות הרבות שנתלו בו. בני העיירה ליווהו במבטי הערצה, הנה התלמיד חכם הצעיר ששמו יגיע למרחוק ויהיה לאחר מגדולי הדור.

    אך סופו של אפרימ'ל היה כאוב במיוחד, וכפי שסיפר ר' מאיר שפירא בעצמו באחד מנאומיו בועידת רבנים ומחנכים: אותו ילד גאוני התפתח עוד יותר במשך שנים ספורות, ויצאו לו מוניטין של עילוי נפלא אשר שמו בלבד משך את תשומת ליבם של כל ההורים היהודים. אבא ואמא העתירו ברכות על ראש ילדיהם ישימך אלקים כאפרים... ודבר אחד הכאיב לכל יודעיו ומכיריו של העלם. היה זה כאשר הבחינו כמה חלוש גופו וכולו רוחניות בלבד, נשמה ללא גוף, ואכן לאחר כמה שנים חלה אפרימ'ל במחלה שגופו החלוש לא יכל לשאתה, ונפטר למגינת לב. הכל ראו עצמם מיותמים לא רק מן העלם המופלא, אלא חשו שעולם התורה הפסיד הפסד גדול. והוסיף ר' מאיר שפירא ואמר: "הרגשות לא לקחו בחשבון רק את אפרימ'ל הקטן, אלא את הגאון הגדול שרבי אפרים עתיד היה לצמוח ממנו בעתיד!

    "ביטאתי את המחשבות הללו", אמר ר' מאיר שפירא, "בדברי הספד שנשאתי, קראתי את הפסוק 'הבן יקיר לי אפרים אם ילד שעשועים, כי מדי דברי בו זכור אזכרנו עוד'. היית לנו בן יקיר אפרימ"ל שלנו, ואם כי 'ילד שעשועים' לפי מספר שנותיך, לא היית אלא ילד שעשועים, בכל זאת גדול היית, כי 'מדי דברי בו', כשאני מדבר עליך כיום, 'זכור אזכרנו עוד', הריני נזכר בעוד שיכול היה לצמוח ממך בתקופת העתיד של חייך, שהיתה מביאה אותך לכלל שלימות עילאית, ויחד עמדי סיים כל אחד ואחד את הפסוק 'על כן המו מעי לו'. היזהרו", סיים הרב בהתרגשות, "בבני עניים, שמהם תצא תורה". (ישיבת חכמי לובלין ח"א)

    ר' מאיר שפירא, היה מופלא ביותר בגישתו לתלמידיו שאהבוהו אהבת אמת, והיה להם כאב ממש. כשנסתיימה מלאכת בנין ישיבת חכמי לובלין, לאחר שש שנים של דם ויזע שבהן נסע בכל העולם לגייס כספים עבורה, ביקש שיכתבו על חזית הבניין את הפסוק: "לכו בנים שמעו לי יראת ד' אלמדכם". והוא הסביר שבחר בפסוק הזה בעקבות מאמר חז"ל ידוע, שלכאורה היה צריך לומר 'בואו בנים' - בואו, התקרבו וכך תשמעו, ואמר 'לכו' כי רק כשהולכים ומתרחקים אפשר לראות האם באמת שמעו. במלחמת העולם השניה שרפו הגרמנים ימ"ש את הישיבה, הלהבות השתוללו בה כיממה בזמן שיהודי לובלין עמדו מסביב ובכו. הגרמנים ימ"ש הביאו תזמורת צבאית, והצלילים העליזים של המוזיקה החיילית החרישו את ייללתם. לאחר המלחמה כששבו היהודים ללובלין, נזדעזעו לראות בה בית ספר לאחיות ללימודי רפואה. שנים רבות לאחר מכן, לפני כחמש עשרה שנה, הוחזר בנין הישיבה לקהילה היהודית שעשתה בו שיפוץ נרחב, וכמובן החזירה את הפסוק לחזית הבנין שניצב כך עד היום.



    § § §

    מעל שלושים וחמש אלף יום חלפו מראש השנה תרפ"ד, יום שבו החלו רבבות לומדי הדף היומי את מסכת ברכות במחזור הראשון, ועד ליום הזיכרון של מחולל הרעיון ז' חשון תשפ"א. הרה"ג ר' מאיר שפירא זצ"ל, יצא עם הרעיון הנפלא בכנסיה הגדולה בוינה בעידודו של החפץ חיים: אם כל בית ישראל בכל אתר ואתר, ילמדו באותו יום את אותו דף גמרא, היש לך ביטוי מוחשי יותר לאיחוד העליון בין קודשא בריך הוא, אורייתא וישראל?!... נוסע לו יהודי ותחת בית שחיו מסכת ברכות, נוסע הוא שבועיים מישראל לארצות הברית...לבסוף, כשהוא עומד על אדמת ארצות הברית נכנס הוא לבית המדרש ומוצא יהודים עוסקים באותו דף שבו עמד היום ומצטרף ללומדים בחדווה, ומתפלפל עם הלומדים והם משיבים לו ונמצא שמו הגדול מתאדר מתגדל ומתקדש... בגיל 36 בלבד. אם נאמר שבממוצע ישנם בכל מחזורי הש"ס שנלמדו מאז ועד היום לפחות שלושים אלף לומדים, (הרה"ח ר' שלום זאב (ר' וועלוול) אייזנבך זצ"ל, שנפטר ביום השני של ראש השנה תשע"ב בן 102 שנים, זכה ללמוד את הדף היומי מיומו הראשון בראש השנה תרפ"ד ולסיים כמעט 13 מחזורים) הרי שזכה רבנו ליותר ממיליארד דפי גמרא. בעוד כחודש ימים – ז כסלו, יחלו המוני בית ישראל בלימוד מסכת פסחים, בואו נהיה כולנו מיליארדרים, ונשתתף במצ'ינג של המיליארד השני...
    0 תגובות
    למי שיש כרטיס אשראי של מקס - בכרטיס max אפשר לקבל כסף בחזרה על הקניות באתר מעל 100 ₪ (8 אחוז). יש לכם פינוק החודש? הטעינו אותו וקבלו החזר של 30 ₪ נוספים.


    משתלם...

    יש בעוד אתרי קאשבק כגון:

    קניה מהנה...
    כמדי חודש
    אנחנו מארגנות קבוצות של 13 איש להצטרפות לסגולה המיוחדת לזיווג הגון
    ניתן להצטרף בלינק המצורף:
    עד יום שני - ח' חשון

    הצטרפות לניוזלטר

    איזה כיף שהצטרפתם לניוזלטר שלנו!

    מעכשיו, תהיו הראשונים לקבל את כל העדכונים, החדשות, ההפתעות בלעדיות, והתכנים הכי חמים שלנו בפרוג!

    לוח מודעות

    הפרק היומי

    הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


    תהילים פרק כה

    אלְדָוִד אֵלֶיךָ יי נַפְשִׁי אֶשָּׂא:באֱלֹהַי בְּךָ בָטַחְתִּי אַל אֵבוֹשָׁה אַל יַעַלְצוּ אֹיְבַי לִי:גגַּם כָּל קוֶֹיךָ לֹא יֵבֹשׁוּ יֵבֹשׁוּ הַבּוֹגְדִים רֵיקָם:דדְּרָכֶיךָ יי הוֹדִיעֵנִי אֹרְחוֹתֶיךָ לַמְּדֵנִי:ההַדְרִיכֵנִי בַאֲמִתֶּךָ וְלַמְּדֵנִי כִּי אַתָּה אֱלֹהֵי יִשְׁעִי אוֹתְךָ קִוִּיתִי כָּל הַיּוֹם:וזְכֹר רַחֲמֶיךָ יי וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה:זחַטֹּאות נְעוּרַי וּפְשָׁעַי אַל תִּזְכֹּר כְּחַסְדְּךָ זְכָר לִי אַתָּה לְמַעַן טוּבְךָ יי:חטוֹב וְיָשָׁר יי עַל כֵּן יוֹרֶה חַטָּאִים בַּדָּרֶךְ:טיַדְרֵךְ עֲנָוִים בַּמִּשְׁפָּט וִילַמֵּד עֲנָוִים דַּרְכּוֹ:יכָּל אָרְחוֹת יי חֶסֶד וֶאֱמֶת לְנֹצְרֵי בְרִיתוֹ וְעֵדֹתָיו:יאלְמַעַן שִׁמְךָ יי וְסָלַחְתָּ לַעֲוֹנִי כִּי רַב הוּא:יבמִי זֶה הָאִישׁ יְרֵא יי יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר:יגנַפְשׁוֹ בְּטוֹב תָּלִין וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ:ידסוֹד יי לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם:טועֵינַי תָּמִיד אֶל יי כִּי הוּא יוֹצִיא מֵרֶשֶׁת רַגְלָי:טזפְּנֵה אֵלַי וְחָנֵּנִי כִּי יָחִיד וְעָנִי אָנִי:יזצָרוֹת לְבָבִי הִרְחִיבוּ מִמְּצוּקוֹתַי הוֹצִיאֵנִי:יחרְאֵה עָנְיִי וַעֲמָלִי וְשָׂא לְכָל חַטֹּאותָי:יטרְאֵה אוֹיְבַי כִּי רָבּוּ וְשִׂנְאַת חָמָס שְׂנֵאוּנִי:כשָׁמְרָה נַפְשִׁי וְהַצִּילֵנִי אַל אֵבוֹשׁ כִּי חָסִיתִי בָךְ:כאתֹּם וָיֹשֶׁר יִצְּרוּנִי כִּי קִוִּיתִיךָ:כבפְּדֵה אֱלֹהִים אֶת יִשְׂרָאֵל מִכֹּל צָרוֹתָיו:
    נקרא  2  פעמים
    למעלה